וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

העיקר שבית"ר במקום השלישי: החולשה המדאיגה של ליגת העל

3.11.2015 / 11:53

אופן המינוי של מאמן הפועל תל אביב והפרידה ממאמן מכבי נתניה, הם רק המשך של ליגה מזעזעת שבה קבוצה שהיתה צריכה להילחם על חייה מטפסת למקום השלישי. חמי אוזן סוגר עוד מחזור מדאיג ומפרגן לאומץ של ברק בכר

one

בווידאו: תקציר הניצחון של הפועל באר שבע בנתניה

Like

מכבי חיפה פחות טובה, בית"ר ירושלים פחות טובה, הפועל תל אביב פחות טובה, אפילו מכבי תל אביב פחות טובה העונה

העונה שעברה אכזבה אתכם בכל הנוגע לרמת הכדורגל? בואו תראו מה קורה העונה. מכבי נתניה פחות טובה, קרית שמונה פחות טובה, מכבי חיפה פחות טובה, בית"ר ירושלים פחות טובה, הפועל תל אביב פחות טובה, אפילו מכבי תל אביב פחות טובה, למרות שבמקרה הזה מדובר יותר בעניין פנימי מאשר כתובת על כל הקיר של הליגה.

בעונה שעברה התלוננתם על רמת המאמנים ההולכת ומדרדרת? בואו תראו מה קורה העונה. בית"ר ירושלים החתימה מאמן שלא הצליח בליגה הלאומית וקרית שמונה הימרה על מאמן שזו שנת הבכורה שלו על הקווים בקבוצת בוגרים. את הפועל כפר סבא מדריך אדם חביב, אבל בתחילת העשור הקודם הדבר הכי ידוע עליו היה שהוא חבר של אלי גוטמן. בהפועל תל אביב הצליחו להתעלות על פארסת אסי דומב. באף קבוצה לא עובד מאמן ותיק, וברוב המועדונים קריירת האימון של האנשים הקווים עדיין בחיתוליה.

אלו הן עובדות, לא הרגשה שלא מרפה ממך בכך שבוע שאתה צופה בליגת העל העלובה. אפשר לדבר מהיום ועד סוף העונה על תקציבים גדולים, על אצטדיונים חדשים, על דרמה בצמרת וליגה פתוחה – בלי הכוח האנושי שבונה את הסיפורים האלה, התוכן שלהם יהיה סתמי. ריק. חלול. חסר ערך. נכון, נמאס לשמוע מדי שנה על הרמה הירודה, אבל זו האמת. הליגה הופכת גרועה יותר מדי עונה, והשנה נשבר שיא חדש של שפל. אם קבוצה כמו בית"ר ירושלים נמצאת במקום השלישי, קבוצה שבתחילת שנות ה-2000 הייתה נאבקת על חייה בליגה, מה עוד נותר להגיד?

הגיע הזמן להפסיק להתפעל מתהפוכות הצמרת, לדקלם סיסמאות כמו "איפה הסתתר כל השנים מאמן כמו סלובודאן דראפיץ'", ולהילחם על חייה של הליגה הזו דרך אזכור מתמיד של המצב. את הנבחרות אי אפשר להציל. המינויים שם תמיד יהיו מביכים, אבל את הליגה – היא, היא הבסיס לכל הענף כאן – חייבים לתקן. קחו את מכבי תל אביב לדוגמה. הקבוצה הקודמת של המועדון בליגת האלופות לקחת נקודות בשלב הבתים ונראתה קצת יותר טוב, למרות שאף שחקן שם לא נכנס היום להרכב של הקבוצה הנוכחית למעט ברוך דגו. איך זה מסתדר? הקבוצה ההיא של קלינגר התנסתה בליגה הרבה יותר רצינית, הרבה יותר מאתגרת, הרבה יותר קשה וגם יותר איכותית. הכישרון שלה היה בעייתי, אבל החוסן שנבנה בליגה עזר לה.

האשם המרכזי במצב הוא יו"ר ההתאחדות הקודם שבזכות הרעיונות שלו שנועדו לרצות את בוחריו בקבוצות הקטנות החריב את ההיררכיה הבסיסית של הליגה. הבעיה היא שהיו"ר שבא במקומו מעורר געגוע לברברן שעבר לקלקל מהיציע של מכבי פתח תקוה. ההיררכיה החדשה הביאה איתה לא מעט דברים טובים, ובראשם הפועל באר שבע וקרית שמונה, אבל קשה שלא לתהות עד לאן המועדונים האלה יכולים לסחוב את שאר הליגה.

בשנות ה-90, בואך שנות ה-2000, הייתה לנו נבחרת יותר טובה גם כי הייתה לנו ליגה יותר טובה. היו לנו לגיונרים יותר מרשימים, כי הליגה הייתה יותר מרשימה. פעם אלו היו מכבי חיפה ומכבי תל אביב ששלטו, פעם מכבי חיפה והפועל תל אביב, בית"ר ירושלים הגיחה אחת לכמה שנים, והתוצאה הייתה בהתאם: הנבחרת לא רק התבססה על קבוצה אחת טובה כמו זו גוטמן, אלא על כמה קבוצות. ההיררכיה החדשה של הליגה, עם סיפורי סינדרלה כמו רעננה, היא בעיקר דרמה ללא שום מהות. ללא ערך מוסף. אין כאן תהליך מעבר בין דורות או סגנונות, אלא תהליך של שקיעה מתמדת וגימיקים עלובים חדשים שחודרים לחיינו בחסות האפילה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
אמיר כבירי הבעלים של הפועל תל אביב. יוסי ציפקיס
ההתנהלות של הפועל תל אביב נראית כמו קרקס. אמיר כבירי/יוסי ציפקיס

Share

הדבר הכי עצוב בתהליך מינוי המאמן בהפועל תל אביב הוא שלא רק קשקשנים מנהלים אותו, בדומה לפאנלים בטלוויזיה, אלא גם אוהדים

ובליגה הזו אין מקום למאמן כמו דרור קשטן – האיש הכי מעוטר בכדורגל הישראלי. בהפועל תל אביב הסבירו את ההחלטה שלהם לוותר על התענוג (לפחות זמנית, כי שם כל שעתיים יש החלטה חדשה) בטענה שקשטן לא מתאים לקונספציה. ומהי אותה קונספציה? GPS. תוכנות נתונים מתקדמות, וכל מיני רעיונות מדעיים שאין בהם שום דבר רע, מלבד משהו אחד חשוב: הכוח האנושי מאחוריהם. פלא שהקבוצה הזו נראית היום כמו תקלה מופלאה?

יש שיטענו שקשטן לא יוכל להסתדר עם דור השחקנים של רייכרט ודור המנהלים דוגמת כבירי, אבל זאת בדיוק הבעיה. שאנחנו נכנעים למציאות הזו, מקבלים אותה, משלימים איתה. ליגת העל הפכה להיות השתקפות מלאה של הפאנלים בטלוויזיה, בהם שולטים הסוכנים או המקורבים למיניהם. רמת השיקולים שלהם היא רמת השיקולים של הקבוצות. במקום לתת לבן רייכרט מאמן כמו דרור קשטן – שעיצב לא מעט פרחחים מוכשרים ולא מוכן להיכנע וללכת לנוח בבית – נותנים לכל הליצנים שקובעים היום מדיניות בהפועל תל אביב את הכוח לחשוב שדרור קשטן לא מתאים להם. פלא שזה נראה כמו קרקס?

הדבר הכי עצוב בתהליך מינוי המאמן בהפועל תל אביב הוא שלא רק קשקשנים מנהלים אותו, בדומה לפאנלים בטלוויזיה, אלא גם אוהדים. שיח האוהדים הנהוג היום לצערנו בענף, הוא גם חלק משגרת היום של הפועל תל אביב. הרי האדומים היו יכולים למנות מזמן את אלישע לוי, הרבה לפני שזה הבין שיש לו סיכוי לקבל את נבחרת ישראל וחושק כעת באופציה הזו. רק שבהפועל תל אביב של כבירי זוכרים לו עדיין את משחק השרוכים. זה בסדר, יש רק בעיה אחת עם זה – למה אותה קונספציה לא מנעה את הבאת דרור קשטן לפני עונת הדאבל, ואת יוסי אבוקסיס בתחילת העשור הקודם?

ההסבר פשוט – גם אז שלטו בהפועל תל אביב אנשים שאהדו את הקבוצה, אבל לפני זה הם חשבו על הצרכים המקצועיים שלה. התוצאה: דאבל ושיאים במסגרות האירופיות שלעולם לא ישברו. את התוצאות של הפועל תל אביב הנוכחית לא צריך להסביר. אתם רואים אותן מדי שעה, כאשר המנהלים משנים כיוון לגבי איזה מאמן הם רוצים להביא לבלומפילד. העיקר שאנשים חושבים שואליד באדיר הוא הבעיה ומנדיונדו הוא זה שאחראי.

דרור קשטן מאמן בני יהודה לשעבר. קובי אליהו
איך למאמן כמו קשטן אין מקום בליגת העל?/קובי אליהו

Comment

מכבי נתניה היא מועדון שבאמת יכול לתת לליגה הזו המון, אבל לא מסוגל עדיין למצוא לעצמו הרגלי מחייה תקינים ונורמליים

מכבי נתניה היא עוד חלק מהטרגדיה הזו שנקראת ליגת העל. מכבי נתניה היא אחד הצירים הכי חשובים בליגה, מועדון ביניים עם עבר מפואר שאמור להוביל ולהשפיע, לשנות ולהפרות, אבל גם בשנת 2015 הקבוצה נראית כמו במאה הקודמת. אין בעלים, אין כסף, אין ניהול וכלום לא משתנה. את הקבוצה הזו מוביל היום אדם בשם דורון אוסידון, שהקשר שלו לניהול כדורגל קלוש ומביך, אבל הוא רק משל. הנמשל הוא מועדון מפואר, עם קהל, עם אצטדיון, עם מסורת, מועדון שבאמת יכול לתת לליגה הזו המון, אבל לא מסוגל עדיין למצוא לעצמו הרגלי מחייה תקינים ונורמליים.

הטרגדיה הזו נוגעת ללא מעט מועדונים עם מסורת בליגה. קחו את הפועל חיפה, שהבעלים שלה מוכיח מדי שנה שהוא יכול לעשת דברים יותר מביכים מהעונה קודמת. הוא ממנה מאמנים בצורה עלובה, מתייחס אליהם בצורה מצחיקה, ואת השיקולים שלו כבר מזמן לא ניתן להבין. בליגה העלובה הזו הפועל חיפה ומכבי נתניה צריכות לשלוט. להיות כל שנה בפלייאוף העליון. אבל בפועל הן לא מצליחות להתאים את עצמן לעידן הבעלות הפרטית ולמצוא את האיש שידאג לעשות מטעמים מהמשאבים שיש שם.

אותו דבר לגבי בני יהודה. כל סיפורי הסינדרלה שהחליפו את מועדוני הביניים החולים שלנו לעולם לא יוכלו לספק לליגה גיבורים ותחרות כמו הקבוצות שדיברנו עליהן מקודם. היום, כמה שזה מצחיק לומר, רעננה היא הקבוצה הכי טובה באזור השרון – ממנו יצאו לא מעט גאוני כדורגל. אז נכון, חיים סילבס עושה שם אחלה עבודה וכל הבבל"ת הזה, אבל האמת היא שזו תוצאה של ליגה שבה כל ממזר מלך וכל גיהוק הוא סיפור הצלחה. הלאה. תמשיכו לפרגן להם.

יו"ר מכבי נתניה דורון אוסידון. יוסי ציפקיס
הקשר שלו לניהול כדורגל קלוש ומביך. אוסידון/יוסי ציפקיס

המחזור הבא: הפועל באר שבע – הפועל חיפה

האומץ והחוצפה מובילים את בכר לומר את מה שהיה צריך להגיד הרבה לפניו – להפסיק לפחד מהמילה אליפות

כשברק בכר בחר לקרוץ להפועל באר שבע ולהיענות לחיזורים שלה למרות שכבר יצאה הודעה על המשך דרכו בקרית שמונה, כולנו עסקנו בפן המוסרי של הסיפור. היום אפשר לראות גם את הפן האנושי, והוא שאותו בכר לא פחד לרגע להפנות גב למי שנתן לו צ'אנס ראשון בליגת העל. בכר לא דופק חשבון לאיש. הוא לא מסתכל לאחור. הוא לא בובה של אף אחד, הוא לא חייב כלום לאף ברון. הוא לא מפחד מדבר. כל מי שרואה בו ילד טוב, ילד תמים, יכול היה להבין באותו רגע שיש בו משהו אחר. האם הוא מאמן גדול באמת – את זה נדע בסוף העונה. אבל חוצפה מתבקשת יש שם.

אפשר היה לראות את זה גם כשבכר בנה את הצוות שלו בקיץ. הוא פנה לאנשים מהרבה מאוד מועדונים. הוא לא חשש משמות, מקבוצות, מריבים ועשה מה שרק טוב לעצמו. הוא מסתכל רק קדימה. וכך גם באופן שבו הוא מתמודד עם הסגל. נכון, היו שם גם טעויות כמו הספסול של וואקמה, אבל אפשר היה לגלות שם את אותו אומץ שנדרש מקבוצה שרוצה לעשות את מה שלא עשתה למעלה מ-40 שנה, כמו בהתמודדות עם דמות כמו אליניב ברדה.

האומץ והחוצפה הללו מובילים את בכר לומר את מה שהיה צריך להגיד הרבה לפניו – להפסיק לפחד מהמילה אליפות. בכר אומר ללא חשש שהאליפות תלויה בקבוצה שלו, שהיא הכי טובה בליגה. וזה נכון. צריך רק לגרום לשחקנים להתחיל לחשוב כך, להתנהל כך ולשחק באותה צורה. לא מעט בזכות הגישה הזו, באר שבע לא רק מדברת כמו קבוצה גדולה, אלא גם משחקת כמו קבוצה גדולה.

ברק בכר מאמן הפועל באר שבע. קובי אליהו
יודע מה הוא עושה ומה הוא רוצה. בכר/קובי אליהו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully