"נכנסתי להלם כשבמכבי פתח תקוה ביקשו שאוותר על הכסף שהם חייבים לי. לא האמנתי שבקבוצה שבה גדלתי יעשו דבר כזה. הייתי מהשחקנים היציבים במועדון, אך לא קיבלתי גב. לא הרגשתי שמעריכים אותי ורק כשחתמתי במאריבור הבנתי איך זה מרגיש באמת כשמחזיקים ממך".
ה-14 במרץ 2015 היה אחד הימים החשובים בחייו של מרואן קבהא. קבוצתו דאז, מכבי פתח תקוה, פגשה את הפועל תל אביב במושבה לעיני אלפי צופים. אחד מאותם צופים היה הסקאוט הראשי של גנט, שהגיע במיוחד למלאבס כדי לצפות בקבהא. הקשר הצטיין, הסקאוט התרשם ורשם לעצמו את שמו של קבהא בפנקסו הקטן. יום לאחר מכן הדרים אותו סקאוט עד לבאר שבע, לשם הגיע במיוחד כדי לצפות בג'ון אוגו, ב-0:2 של הפועל באר שבע על בני סכנין. למרות הנתונים הפיזיים המרשימים של אוגו, קבהא היה זה שמשך את עינו של הבלגי, וגנט חשקה בשירותיו של השחקן הצעיר, שסיים את חוזהו במכבי פתח תקוה בסיום אותה עונה.
הקבוצה בה משחקים כיום רמי גרשון, קני סייף וחאתם עאבד אלחמיד רצה באותה תקופה בצמרת הטבלה הבלגית, ונאבקה על האליפות (גם זכתה בה בסופו של דבר) ונושא הרכש נדחק קצת הצידה. קבהא, עליו הופעלו לחצים כדי שיחתום על חוזה חדש במכבי פתח תקוה, ידע שעליו לפעול מהר, כשמלבד ההצעה מגנט על השולחן חיכו לו שתי הצעות נוספת - אחת מקבוצה בלגית נוספת, והשנייה ממאריבור. הוא בחר בסופו של דבר בסלובנים, בהחלטה שזמן קצר לאחר מכן תתברר כמוצלחת במיוחד עבור שני הצדדים (המאזן בינתיים: שער ושלושה בישולים).
ארבעה חודשים לאחר שעזב את ישראל ויצא בפעם הראשונה לשחק כדורגל מעבר לים, מספר קבהא בראיון לוואלה! ספורט על ההתאקלמות בקבוצה החדשה, החיים בסלובניה, היחסים עם השחקנים, העבר במכבי פתח תקוה ומדבר על נבחרת ישראל, מכבי תל אביב וגם יוסי בניון.
"אני מרוצה מאוד. אני גר עם אשתי במרכז העיר מאריבור, משהו כמו חמש דקות הליכה מהאצטדיון ונהנה מכל רגע. החיים פה שקטים ואפשר להגיד שהכול רגוע. וכשבכל זאת מתחשק לעשות משהו, יש כאן הכול - מקומות לטייל בהם, מסעדות ובתי קפה, נהר יפהפה ועוד. לפעמים אנחנו גם יוצאים מהמדינה. זאגרב, וינה ובודפשט קרובות אלינו, ממש מספר שעות, כך שלפעמים אנחנו מבקרים בערים אחרות. התושבים כאן יודעים אנגלית ברמה בסיסית אבל אפשר להסתדר. אני בכל מקרה למדתי כמה מילים בסלובנית, אז זה נחמד".
אתה בסך הכול ארבעה חודשים בקבוצה. אפשר להגיד שכבר התאקלמת?
"אני חייב להגיד שקיבלו אותי בצורה פשוט מדהימה. לא האמנתי שככה יקבלו אותי במקום חדש - הן הצוות המקצועי והן השחקנים".
שחקנים ספציפיים?
"סינטאהיו סלליך כמובן. אנחנו מכירים עוד מימי הנבחרת הצעירה. אנחנו חברים טובים מאוד, עושים הכול יחד. אנחנו נפגשים כל הזמן. אנחנו יוצאים לקניות, לאכול, לבלות. עוצרים אותנו הרבה כשאנחנו יחד ומבקשים להצטלם. מדברים איתנו על משחקים ומשתפים אותנו בתחושות שלהם. קבוצת הכדורגל של העיר היא הכול עבור התושבים. אין ספק שסלליך עשה עבורי את הנחיתה במאריבור רכה יותר. הוא הכיר לי את כולם ולימד אותי המון דברים שכדאי לדעת על המקום. הוא נורא שמח כשהגעתי כי הוא היה פה לבד. הייתה תקופה שדודו ביטון שיחק פה, אבל לאחר שהוא עזב לא היה לו חבר ישראלי. יצא לשנינו טוב בסופו של דבר".
ופרט לסלליך?
"גם מרקוס טבארס ואגים איברהימי קרובים אליי מאוד. מרקוס הוא סוג של אלוהים במאריבור. לפני שהגיע הקבוצה לא זכתה בשום דבר ולא התמודדה בצמרת. אחרי שהוא הגיע היא זכתה בכל דבר אפשרי והגיעה עד לליגת האלופות. הוא כוכב ענק, הוא דמות אגדית - האיש האהוב במועדון, בלי ספק. מרקוס קרוב מאוד ליהדות. אשתו יהודייה והוא מקפיד על קידוש בשבת ועל שמירת המנהגים בחגים. גם ברהימי כוכב גדול וחבר נהדר. הוא משחק בנבחרת מקדוניה, שתשחק מול נבחרת ישראל במוקדמות המונדיאל. אמרתי לו שהוא לא יודע מה מחכה לו, והתערבנו על המשחק".
על מה התערבתם?
"התערבנו על ארוחה במסעדת יוקרה. הוא בטוח שהם ינצחו בעיקר בגלל הקמפיין האחרון של ישראל. בכלל, קיבלתי הרבה תגובות על המשחקים האחרונים של הנבחרת".
למה הכוונה?
"צחקו פה על ישראל בגלל ההפסד לקפריסין. על זה שהיא לא הצליחה לסיים במקום השלישי בסופו של דבר ועל איך שהיא נראתה. הסברתי להם שזה קורה, ושזה לא בגלל שאין שחקנים טובים בנבחרת".
אגב נבחרת, חולם להגיע אליה בעתיד?
"כן. אני רוצה להוכיח את עצמי, להוכיח שיש לי מקום בנבחרת. הנבחרת הזו מייצגת יהודים וערבים כאחד וחשוב לי ללבוש את מדיה".
ואיך ההרגשה מבחינה מקצועית?
"בישראל שיחקתי בקבוצה קטנה, שלא ניסתה לזכות בתארים. קבוצה שאף אחד לא ציפה ממנה לכלום. מאריבור היא סיפור אחר לגמרי. היא נאבקת על כל התארים ונמצאת באירופה כמעט בכל עונה. אני מרגיש שהתקדמתי וגם שהשתפרתי כשחקן. הפכתי לשחקן חכם יותר, שיפרתי את המסירה האחרונה ואת המיקום במגרש. אני מרגיש שהמעמד שלי חזק מאוד. מעריכים אותי כאן. המנהל המקצועי שהביא אותי אוהב אותי ומחזיק ממני, כך שיש לי הרבה ביטחון".
ומה הלאה?
"תראה, כל שחקן חולם להגיע לליגה הגדולה, זה ברור, אבל בינתיים טוב לי פה. יש לי חוזה לשנתיים וחצי נוספות ואין טעם לחשוב על זה יותר מדי".
מה לגבי חזרה לישראל?
"זו תמיד אופציה. חתימה בקבוצות הגדולות - מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ומכבי חיפה - זו התקדמות מבחינתי. הגעגוע למשפחה תמיד קיים ובעתיד אשמח להגיע לקבוצה ישראלית גדולה. בכל מקרה, לא עזבתי לחו"ל כדי לשבת על הספסל, אלא כדי לשחק, ואני שחקן הרכב קבוע כאן מהרגע שהגעתי.
יש הבדלים גדולים בין הליגות?
"מכאן קל יותר לצאת. בכל עונה יוצאים מסלובניה מספר לא מועט של שחקנים לליגות בכירות באירופה. הסיבה לכך היא שיש פה צעירים רבים. כאן שחקן בן 18-19 נחשב לבוגר. אצלנו בישראל שחקן בן 24 עוד נקרא צעיר. בחיים לא ראיתי כמות כזו של שחקנים צעירים כמו שיש בסלובניה. בנוסף, המשחק מהיר ואגרסיבי יותר. כמו כן בארץ יש יותר שחקנים כישרוניים אבל כאן צעירים מקבלים יותר את הבמה. לוקה זהוביץ' קיבל בגיל 18 דקות בליגת האלופות. בישראל יכול להיות דבר כזה?".
דעתך על הקמפיין של מכבי תל אביב בליגת האלופות?
"מאריבור הייתה בעונה שעברה בליגת האלופות ובניגוד למכבי תל אביב היא כבשה שערים וגם אספה נקודות. היא סיימה ב-1:1 ביתי מול צ'לסי וסיימה גם מול שאלקה ב-1:1. מכבי תל אביב של העונה קבוצה טובה בהרבה ועדיין לא עשתה כלום. זה הכול עניין של מנטליות. למכבי תל אביב קבוצה טובה מאוד, אם היא לא תחשוש, היא יכולה גם לנצח באחד המשחקים. במאריבור לא חששו מאף אחת ושיחקו כדורגל".
אתה עוקב אחרי הכדורגל בישראל? מה אתה יודע על מה שקורה עם יוסי בניון למשל?
"בושה וחרפה מה שקורה עם יוסי. אני לא מכיר בדיוק את הסיפור, אבל מדובר בגדול השחקנים הישראלים בכל הזמנים. הוא היה ברמות הכי גבוהות. לא חסר לו כסף, אך הוא הגיע למכבי חיפה כדי לעזור. הקבוצה לא מתפקדת, אז כן, גם לשחקן הכי טוב לא הולך. צריך לכבד אותו, הוא סמל לא רק במכבי חיפה אלא בכל הכדורגל הישראלי. אני מעריץ אותו מגיל קטן, הוא שחקן גדול".
נחזור קצת אחורה. בתחילת 2015 הבין קבהא כי בדרך נס הוא מסיים חוזה בקיץ ואף אחד ממכבי פתח תקוה לא דיבר איתו עדיין על הארכה או שדרוג. קבהא, שתמיד שאף לשחק בחו"ל, החליט לעזוב את "נים גרופ" של אבי נמני ואחרי שיחה עם נציג סקאוטפוש, בעז גורן, השתכנע להיפגש עם דודו דהאן ולחתום בסוכנות. מבחינת משפחת לוזון איבוד של שחקן כמו קבהא בהעברה חופשית הוא הפסד של כמיליון שקלים פוטנציאלים (דמי השבחה בארץ) ועל כן קבהא ידע שהמהלך לא יתקבל בעין יפה.
איך הייתה ההרגשה לעזוב את מכבי פתח תקוה אחרי כל כך הרבה שנים? הלוזונים בטח לא אהבו את זה.
"אני מבין את התסכול שלהם, זה טבעי. אתה מגדל שחקן במועדון ורוצה להרוויח עליו. חיכית שנים רבות למכור אותו, לקצור את הפירות, ובסופו של דבר השחקן הולך עם הכרטיס ביד".
מה בדיוק קרה שם?
"בשנה האחרונה של החוזה שלי בקושי דיברו איתי. הציעו לי חוזה עם תנאים זהים לחוזה הקודם. בלי שום שדרוג. ציפיתי שלשחקן בית, שחקן שמשחק בהרכב במשך ארבע שנים, יציעו שדרוג. ההנהלה לא נתנה לי גב. הייתי מהשחקנים היציבים במועדון, שחקן בית. לא הרגשתי שמעריכים אותי וזה היה חסר לי. כשהגעתי למאריבור הבנתי מה הפסדתי. הבנתי מה זה להעריך שחקנים".
מתי הבנת שבמכבי פתח תקוה אתה לא נשאר?
"אף אחד לא ידע, אבל כבר בסוף מרץ חתמתי במאריבור. שמרתי את זה בסוד. המשכתי לשחק לאחר שחתמתי שם ונתתי את כל כולי".
ואז הודעת להנהלה שחתמת במאריבור בהעברה חופשית.
"כן. עם סיום העונה ניגשתי לגזבר כדי לקבל את הכסף שמגיע לי מפרמיות ובונוסים. הוא ביקש שאחכה עוד קצת. אמרתי לו שאין לי בעיה לחכות גם שלושה חודשים, כי אכפת לי ממכבי פתח תקוה ואני מבין את המצב הכלכלי הלא קל שהיא נמצאת בו. אחרי כמה ימים קיבלתי טלפון מהסוכן שלי, שלושה ימים לפני המשחק הראשון במאריבור. הוא אמר לי שיש בעיה, שמכבי פתח תקוה לא מוכנה לתת לי את השחרור הבינלאומי, אלא אם כן אסכים לוותר על כל הכסף שחייבים לי".
אז מה עשית?
"הייתי בשוק. לא האמנתי. הרגשתי לא טוב. זו הרי הקבוצה שבה גדלתי. במקום לאחל לי בהצלחה ולשמוח מכך ששחקן שגדל במועדון יצא לאירופה הם הגיבו כך. את השחרור בסופו של דבר קיבלתי מההתאחדות, אבל את הכסף לא. ניסיתי להשיג אותו בדרכים נעימות, אבל לא הצלחתי. בדצמבר תהיה בוררות שתקבע בנושא. לצערי הרב התקופה שלי במכבי פתח תקוה הסתיימה בצורה לא טובה, אבל אני לא נוטר טינה".
אם שחקן צעיר ישאל אותך אם כדאי לו לחתום במכבי פתח תקוה, מה תגיד לו?
"אספר לך סיפור שקרה באמת. בכפר שבו אני גר יש המון שחקנים צעירים כישרוניים. יש כמה שהם בגדר עילוי. יצרתי קשר עם מכבי פתח תקוה כי רציתי שחמישה-שישה שחקנים יגיעו לשם. אני יודע איזה מחלקת נוער יש למועדון הזה ובאיזה רמה השחקנים שיוצאים משם ולכן רציתי שהם יגיעו לשם. אבל אחרי מה שקרה, הם על דעת עצמם החליטו לבטל את העסקה ובסופו של דבר לא חתמו במכבי פתח תקוה".