אחרי ה-4:4 המשוגע מול לברקוזן בליגת האלופות, שהיה ה-4:4 השלישי בלבד בתולדות המפעל והראשון מאז 2009, רומא הודיעה שלמסיבת העיתונאים יגיעו מטעמה דניאלה דה רוסי, שכיכב עם צמד והמנהל המקצועי, וולטר סבטיני. אלא שתכניות לחוד ומציאות לחוד. סבטיני רק התקרב לאזור וזרק: "אני לא חושב שיש צורך לומר משהו אחרי דבר כזה" ואילו דה רוסי בכלל לא הופיע. מיראלם פיאניץ' ההמום היה היחיד שהסכים לומר אחרי המשחק בו רומא פיגרה 2:0 בדקה ה-19, עלתה ל-2:4 וחטפה שוויון בשש הדקות האחרונות: "אסור שדבר כזה יקרה לנו. אנחנו רק מגיבים ולא נוטלים שליטה מתחילת המשחק, וזו הבעיה הגדולה שלנו".
התיקו הפרוע ההוא, שאולי ישאיר את הג'אלורוסי מחוץ לליגת האלופות כבר בשלב הבתים, העלה כמה שדים עמם רומא מנסה להתמודד העונה. לפעמים זה מצליח, לפעמים קצת פחות. בליגה, לפחות כרגע, זה דווקא הולך לא רע ובשבוע שעבר הקבוצה עלתה למקום הראשון בטבלה, לראשונה מאז המחזור ה-12 של עונת 2013/14. בבעיות בליגת האלופות היא עוד תוכל לטפל בהמשך, בשנים הבאות, אבל בכל הנוגע לסרייה A, נדמה שלרומא יש העונה הזדמנות די נדירה להסתער על תואר האליפות. בשביל זה, כמו שהיטיב לנסח פיאניץ', היא חייבת להיות בשליטה, כל הזמן.
זוהי העונה השלישית של רומא תחת המאמן הצרפתי המצוין רודי גרסיה. את הראשונה היא פתחה בטירוף, עם עשרה ניצחונות בעשרת המחזורים הראשונים ובלי אף הפסד עד למחזור ה-18. אז, הגיעה תבוסה 3:0 בחוץ מול יובנטוס ובמהרה העונה ברחה לרומא והיא סיימה במקום השני, מרחק 17 נקודות מיובה. בעונה שעברה רומא ישבה במקום השני ב-32 מתוך 38 המחזורים, אבל גם נשארה בו, שוב, בפער 17 נקודות בדיוק מיובנטוס שלקחה עוד אליפות. העונה, לעומת זאת, הסיטואציה שונה לחלוטין.
מעבר לפתיחה המוצלחת של הקבוצה מהבירה, שלמשחק מול אינטר מגיעה עם 23 נקודות מתך 30 אפשריות, רומא גם רואה את יובנטוס לא מפסיקה לפשל. הפער כבר צמח אחרי מחזור אמצע השבוע ל-11 נקודות וזה פער שלגרסיה והשחקנים שלו אסור לשמוט אם הם באמת שווים אליפות.
כמו בעונה הראשונה עם המאמן, גם בעונה שעברה היה זה המשחק מול יובנטוס שעצר את המומנטום. גרסיה הצהיר בלי הרף בתחילת העונה החולפת שרומא בנויה ומוכנה למרוץ לאליפות, אבל הפסד 3:2 בחוץ נגד הגברת הזקנה, כולל שערוריית שיפוט מכריעה, הוציאה את הרוח מהמפרשים ובהמשך הגיעו עשרה מחזורים שכללו ניצחון, הפסד ושמונה תוצאות תיקו. השנה לעומת זאת, יובה הייתה זו שבאה לבקר באולימפיקו בפתיחת העונה, כבר במחזור השני למעשה וה-1:2 של רומא, בתצוגת כדורגל סוחפת ונהדרת, הבהיר לשתי הקבוצות לאן העונה שלהן הולכת, לפחות כרגע.
לא קשה לשים לב להבדלים המשמעותיים בין רומא של הליגה, שחולמת על אליפות רביעית בתולדותיה וראשונה מאז 2001 לבין רומא של הצ'מפיונס. בליגת האלופות היא ספגה שישה שערים (מתוך השמונה שספגה בסך הכול) עוד לפני הדקה ה-30, בליגה זה קרה לה בעשרה משחקים רק פעם אחת. בליגה, היא יוזמת, תוקפת ובדרך כלל, גם מנצחת. רומא מגיעה למפגש הצמרת הגדול מול אינטר בסן סירו עם חמישה ניצחונות רצופים באמתחתה. באף אחד מאותם חמישה ניצחונות היא לא נקלעה לפיגור ובכולם גם יחד, היא כבשה 17 שערים. היא הקבוצה היחידה בליגה שכבשה בכל משחק העונה ומנגד, היא גם ספגה בכל מחזור מלבד הניצחון הדחוק על פרוזינונה החלשה. ההנאה שבצפייה במשחק של רומא העונה כמעט מובטחת.
זה קורה בין היתר בגלל הסגנון דמוי ברצלונה שאימצה לעצמה הקבוצה מהבירה. עוד ב-2002 פפ גווארדיולה הגיע אליה לקדנציה קצרצרה ולא מוצלחת ואילו ב-2011/12 אימן שם, גם כן ללא הצלחה יתרה, לואיס אנריקה. למרות שהתוצאות באותם רגעים היו חלשות, הרי שרומא הלכה בכיוון מסוים והצליחה, במידת מה, להעתיק קצת מההצלחה של האימפריה הקטאלנית. הגישה הזו כללה גם את הבאתם של בויאן קרקיץ', סיידו קייטה ושני צעירים נוספים שגדלו בלה מאסיה, יאגו פאלקה וטוני סנראביה (המושאל העונה לחיחון) ובעיקר, את מינויו של גרסיה.
ב-2011, כאשר אימן בליל, גרסיה זכה באליפות יפהפייה בליגה הצרפתית עם קבוצה התקפית מרתקת. ה-4:3:3, שמזכיר את הסגנון של ברצלונה ושגרסיה ייבא לרומא, עבד בליל נהדר עם אדן הזאר, ג'רביניו ומוסא סו. כיום, ג'רביניו עדיין שם ולצדו מככבים ברומא פיאניץ' ובעיקר, מוחמד סלאח, שהצטרף בהשאלה בקיץ וכבר כבש חמישה שערי ליגה.
סלאח הוא דוגמה טובה לגישה נוספת של רומא. המצרי שהבריק אשתקד בפיורנטינה מושאל לג'אלורוסי מצ'לסי. ממנצ'סטר סיטי, רומא הביאה בעסקת השאלה את אדין דז'קו, מארסנל היא לקחה בצורה דומה את השוער וויצ'ך שצ'סני, מפריס סן ז'רמן הגיע לוקא דין. לא ברור מה יקרה עם כל אחד מהשחקנים הללו אחרי העונה הנוכחית, אבל לפחות בינתיים, ברומא ניצלו את השאריות והנפלטים מהקבוצות הבכירות של אירופה כדי להתחזק, בזול יחסית ובצורה נבונה.
זה עובד נהדר ומאמן נבחרת איטליה לשעבר, צ'זארה פראנדלי, כבר אמר: "הם מאשרים את התחושה שהייתה לי בשבועות האחרונים - במובנים של עומק סגל ויכולת שחקנים, רומא נמצאת בסיטואציה הכי טובה לזכות באליפות העונה". גם פאביו קאפלו, האיש שהוביל את הקבוצה לאליפות האחרונה שלה, מאמין בה: "לרודי גרסיה יש את כל הכלים והוא חייב לקחת אליפות איתם. יש לו את השחקנים שצריך ואת היכולות שצריך".
היתרון הגדול של רומא בליגה העונה הוא האופי, שמביא את היכולת שלה לנצח משחקים ביותר מדרך אחת לידי ביטוי. כך למשל, ב-1:2 הגדול בפירנצה על פיורנטינה, ששלח את הקבוצה למקום הראשון בטבלה על חשבון פאולו סוזה ושחקניו, רומא החזיקה בכדור רק 29.2 אחוז מהזמן (הנתון הכי נמוך שלה במשחק ליגה מזה עשור) ובעטה רק ארבע פעמים למסגרת. עם כל כך הרבה כישרון בהתקפה, גם חצאי מצבים מספיקים: "רומא בשליטה", חגג לאחר אותו משחק ה"קוריירה דלו ספורט", שיוצא לאור בבירה.
המאבק עוד יהיה ארוך ומתיש כמובן ולעונה נותרו 28 מחזורים. מי שמסתמנת כיריבה העיקרית כרגע היא השכנה נאפולי, כאשר השבוע כבר הכריזו ב"גאזטה דלו ספורט": "אלה שתי המועמדות לאליפות. הצפון כנראה יישאר בחוץ". בעיתון ערכו השוואה בין רומא לפרטנופי ושם נכתב על המאמן גרסיה: "הוא הפסיק לרדוף אחרי האוטופיה של פליימייקר שישחק בעמדה 9 ויעשה הכול על המגרש. גם טוטי הבין שבאזור גיל 40 הוא כבר לא יכול להיות במרכז העניינים כל הזמן".
במסגרת ההבדלים בין הקבוצות, נכתב ב"גאזטה" כי הגישה שלהן למשחק שונה: "רומא מרוויחה את הכדורים רק 34 מטרים מהשער שלה בממוצע, מקום שישי בליגה, זאת למרות הלחץ שמפעיל נאינגולאן במרכז. בניצחון על פיורנטינה בחוץ, רומא הראתה כדורגל איטלקי קלאסי יותר. היא כבשה ונתנה ליריבה להניע כדור ולא להגיע לשום מקום".
גרסיה, כמובן, מרוצה מאוד בינתיים. הצרפתי ניצח 50 אחוז ממשחקי הליגה שלו מאז שהגיע לקבוצה, נתון לא רע, אבל גם לו ברור שצריך יותר מ-19 ניצחונות בעונה כדי לקחת אליפות בסרייה A: "הגענו פעמיים ברציפות למקום השני כי יש לנו רוח נכונה והרבה הקרבה", אמר המאמן, "מתחילת העונה, השחקנים מראים גישה שאני אוהב. יש לנו כוכבים, אבל רק אם נשחק יחד הם יוכלו לזהור. פתאום אנשים אומרים שאנחנו מועמדים לאליפות, אבל עד לא מזמן היינו מאחור, כך שהדרך ארוכה".