פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אגדה בלבן: סיפור הקריירה המפוארת של ראול, האייקון של ריאל מדריד

        הקלישאות והמספרים. התרומות והשיאים. האהבה לליגת האלופות והכישלון בנבחרת ספרד. ראול אולי "לא היה 10 בשום דבר", אבל "כמו פרארי, הוא תמיד עקף את כולם". לרגל הפרישה הקרבה, סיפור הקריירה של הסמל הכי גדול של ריאל מדריד, עם ציפייה דרוכה לפרק ב' המשותף

        אגדה בלבן: סיפור הקריירה המפוארת של ראול, האייקון של ריאל מדריד

        בווידאו: הודעת הפרישה של ראול

        את המונח "עוד יום בהיסטוריה" השיק אלכס פרגוסון, המנג'ר הדגול של מנצ'סטר יונייטד. לא בכל יום מתרחשת היסטוריה אמיתית, משהו שנכתב ב"דברי הימים" של הכדורגל. על אחת כמה וכמה לא בריאל מדריד. ה-15 בפברואר 2009 היה יום כזה. ריאל ניצחה 0:4 את ספורטינג חיחון וצימקה מעט את הפער מברצלונה, אבל גולת הכותרת – ראול כבש צמד והפך לשיאן השערים של ריאל מדריד בכל הזמנים, כשהוא מנשל מכס המלכות את אלפרדו די סטפנו.

        עיתון "מארקה", ששימש תמיד כשופר של ראול ורק ימים ספורים קודם העניק לו תואר ייחודי – 'אגדת מארקה' - בו זוכים רק 'ספורטאי על', יצא מגדרו כמו יתר כלי התקשורת המדרידאית. גם קולגות מרחבי הגלובוס פרגנו. פאולו מאלדיני, הקפטן האגדי של מילאן, אמר: "ראול הוא אייקון של הכדורגל, הוא זכה בהכול ועדיין משחק עם אותה תשוקה כמו ביום הראשון". אלסנדרו דל פיירו, הסמל הבלתי מעורער של יובנטוס, הגדיר את הרקורד כ"מדהים. אבל ראול לא חושב על הגולים אלא על איך לעזור לקבוצה שלו לנצח".

        מיד לאחר המשחק, כשהכתבים עטו על ראול כדי שידבר על שיאו הייחודי, הם שוב נחלו אכזבה. "אני שמח שניצחנו", פתח ראול את דבריו ובהמשך פרגן לילד הצעיר דני פארחו, שרשם בכורה בקבוצה הבוגרת. וזה המאפיין הבולט של ראול לאורך כל הדרך. הצניעות, הקבוצתיות והעבודה הקשה. כך נקראת הביוגרפיה שלו - "ניצחון הערכים". בערוץ 'קאנאל-פלוס' הספרדי הייתה בעבר תכנית בשם "החרצופים", על דמויות ספורט בולטות – ודמותו של ראול, זו עם האף הארוך, תמיד שחררה לאוויר את אותן הקלישאות על "עבודה קשה וקבוצתיות". בלי קשר לשאלה.

        חלוץ ריאל מדריד ראול מנשק את הטבעת (GettyImages , Denis Doyle)
        הסמל עם סימן ההיכר. ראול (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        כזה הוא ראול, כדורגלן מזן נדיר. הוא מעולם לא לקח חלק ביריבות המלוכלכת בין ריאל מדריד וברצלונה וסביר שיש לא מעט אוהדים של ברצלונה שאפילו העריכו אותו. לא תמצאו ולו ציטוט אחד שנוי במחלוקת מצדו. לאחר הזכייה בתואר השחקן המצטיין בגמר הגביע הבין יבשתי ב-1998/99, ראול מכר את האוטו המיוחד שקיבל ותרם את הכסף לצדקה. לאורך הקריירה הארוכה שלו, למעלה מ-1,000 משחקים – הוא מעולם לא הורחק.

        ראול החזיק בשיא הכיבושים בריאל מדריד במשך שש וחצי שנים, אך אלה היו ימים אחרים בכדורגל. ללא 'מפלצות כדורגל' כמו רונאלדו ומסי שהציבו רף של 50 גולים בעונה. לפני פחות מחודש, כריסטיאנו רונאלדו עבר את ראול עם הצמד שכבש בשבדיה נגד מאלמו. ריאל מדריד ערכה טקס מיוחד לאור האירוע, משהו שראול למשל לא זכה לו. אבל זה כלל לא חשוב. הוא היה הראשון לברך את רונאלדו. "אני שמח עבורך ומאחל לך לכבוש עוד 300 שערים במדי ריאל מדריד", אמר לו מיד לאחר המשחק.

        בראיון פרישה לאתר הרשמי של ניו-יורק קוסמוס, ראול נשאל איך הוא רוצה שיזכרו אותו והסביר שבסופו של דבר "כדורגל הוא ספורט קבוצתי וחייבים להסכים על כך". גם ראיון הפרישה שלו היה קצר וקולע. הוא לא מחפש יוקרה, תעודות או מדליות. אין לו פייסבוק, הוא לא מצייץ בטוויטר ואת האינסטגרם שהיה לו הוא מחק מחוסר עניין. המשחק עצמו, הכדורגל, תארים קבוצתיים (וכאלה יש לו 21) – הרבה יותר חשובים.

        מ-2009: שחקני ריאל מדריד כריסטיאנו רונאלדו, ראול (AP)
        היה הראשון לברך. ראול עם כריסטיאנו רונאלדו (צילום: AP)

        המשפט האלמותי

        הפרישה של ראול עמדה באוויר, אם כי המחשבה הייתה שלפחות יסיים את חוזהו בניו יורק (עוד עונה אחת). החלוץ בן ה-38 הגיע לארה"ב בידיעה שזו ההרפתקאה האחרונה בקריירה, אבל הציג רגעי קסם והאוהדים המקומיים נהנו ממנו במיוחד. מיליוני המדרידיסטאס ברחבי העולם ומעריציו האחרים סירבו להאמין למשמע ההודעה. זוהי ללא ספק סופה של תקופה. התקשורת, הספרדית לפחות, לא נותרה אדישה. במארקה עבדו במרץ והעלו כתבות שונות על הקריירה שלו – המספרים, הציטוטים המרגשים, הגולים הגדולים, טורי פרשנות. כיצד אפשר לתאר כדורגלן כה יוצא דופן?

        אפשר להתחיל מהרקורד. היה שיאן השערים ועדיין שיאן ההופעות של המועדון המפואר בתבל. אולי 'מיסטר צ'מפיונס' – שלושה גביעי אירופה יש בארון התארים העמוס שלו. אולי נדבר על היותו ספורטאי למופת, שחקן שגם אוהדי הקבוצות היריבות מאוד העריכו. אולי כשחקן של מאני-טיים. הוא לא כבש את השלישי והרביעי, אלא את הגולים החשובים. תשאלו את ברצלונה ואתלטיקו מדריד, למשל. ראול השחקן שכבש בהכי הרבה משחקים בליגת האלופות, התחמושת הייתה 'בבודדת'. והגולים עצמם? רובם הגיעו כתוצאה של חשיבה מהירה, חמקמקות, נגיעה אחת בכדור, אבל היו גם וירטואוזים במיוחד. סימן ההיכר של ראול היה הגולים בהקפצה – 'ואסליניה' רכה מעל השוער. ואחריה כמובן הנשיקה לטבעת, לכבוד אשתו הדוגמנית סאן ממנס.

        וכמובן אגדה בלבן. בכל זאת, 16 שנה במועדון כה לחוץ ומשוגע כמו ריאל מדריד – מעטים הצליחו להחזיק מעמד. הכול כבר נאמר על ראול, בהחלט, אבל יש אמירה אחת מעל כולן. ראול הוא אגדה בלבן. "ראול הוא ריאל מדריד וריאל מדריד היא ראול". על המשפט האלמותי הזה חתום לא אחר מאשר אמיליו בוטראגניו, 'העייט', אחד הגדולים בהיסטוריה של המועדון. ומי שזיהה את הקסם של ראול היה אחר – חורחה ולדאנו.

        ראול גונזאלס שחקן ריאל מדריד (AP , Denis Doyle)
        שער בכורה, דווקא בדרבי. ראול (צילום: AP)

        לדרבי חוקים משלו

        תחילת הדרך של ראול הייתה דווקא בצד השני של הכביש. אביו היה אוהד שרוף של אתלטיקו וראול הצטרף למחלקת הילדים בגיל צעיר. ב-1992 חלה תפנית בעלילה כשחסוס חיל, הנשיא השנוי במחלוקת, הודיע בהחלטה שערורייתית על סגירת מחלקת הנוער. ריאל מדריד, שעקבה אחרי הילד המוכשר בעזרת סקאוטים, נהנתה מההפקר. את עונת 1994/95 ראול פתח עם ריאל מדריד C בליגה השלישית והילד צד את עיניו של רפא בניטס מאמן קבוצת המילואים. אבל הכול היה מהיר. ב-29 באוקטובר 1994, שלושה ימים אחרי שחגג 17, ראול ערך את הופעת הבכורה שלו בלה-רומארדה נגד סראגוסה ובישל שער. ימים ספורים אחר כך הגיע הרגע הגדול שלו, והשאר היסטוריה.

        הדרבי של מדריד, 90 אלף אוהדים ממלאים את הסנטיאגו ברנבאו. בדקה החמישית הוא סחט פנדל, בהמשך בישל לאיבן סמוראנו, ובדקה ה-43 הגיע הרגע שראול ושאר אוהדי ריאל מדריד לא ישכחו לעולם: מיכאל לאודרופ מסר לראול ששלח בעיטה מסובבת לחיבורים. שער ראשון לילד בקבוצה הבוגרת, במשחקו השני בלבד, דווקא בדרבי, מה עוד אפשר לבקש? את עונת הבכורה שלו בליגה הספרדית ראול סיים עם תשעה שערים וריאל מדריד זכתה באליפות ראשונה אחרי ארבע שנים. "הגשמתי את חלומי, לשחק בסנטיאגו ברנבאו. עליתי למגרש מעט לחוץ, אך הכל הסתדר על הצד הטוב ביותר", אמר הילד בסיום.

        לראול היו אנרגיות וקסם ברגליים, אך גם מזל בכך שהוקף במאמן טוב כחורחה ולדאנו שידע לשלב אותו בצורה נכונה, וגם מיכאל לאודרופ שימש כמנטור ובהמשך פרננדו היירו. "במצב הראשון אליו הגיע, לעיני 100 אלף איש, ראול תקע את הכדור בחיבורים כמו שעושים רק הגדולים באמת", שיבח ולדאנו. ראול למד מכל מאמן שליווה אותו במהלך הקריירה, וכך היה גם עם פאביו קאפלו שזכה עם ריאל מדריד באליפות(1996/97) והניח את היסודות ל"לה-אוקטובה" – הזכייה השמינית בליגת האלופות.

        בינתיים המשיך החלוץ לקרוע רשתות ולהיות הסיוט המתמשך של אתלטיקו במשחקי הדרבי. ב-1997 הוא כבש את אחד משעריו הגדולים בקריירה, עם מבצע סולו ענק מצד שמאל ובעיטה חזקה לרשת כשריאל ניצחה 1:4. בסיום העונה הבלאנקוס עוד חגגו אליפות על חשבון ברצלונה, שהציגה לעולם את השחקן הטוב בעולם, רונאלדו. הברזילאי. וראול? אמוציונלי ומוטיבציוני ביותר במשחקו מחד, אך רגוע וקר מול השער מאידך. החלוץ המודרני המושלם. יוהאן קרויף נשאל בעבר על סגולת המשחק של ראול ואמר: "הוא לא 10 בשום דבר, אבל יש לו לפחות 8 בהכול". לך תתווכח עם קרויף.

        שחקני ריאל מדריד מניפים את מאמנם, פאביו קאפלו, משנת 2007 (GettyImages , Daniel Sastre)
        לא הבין למה ראול לא קיבל את כדור הזהב. פאביו קאפלו בימיו המאושרים בריאל (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        מיסטר צ'מפיונס

        הרומן של ראול עם ליגת האלופות החל ב-1996, כשכבש שלושער נגד פרנצווארוש ההונגרית. שנתיים אחר כך ריאל מדריד שברה בצורת ארוכה מאוד של 32 שנה ללא הגביע עם האוזניים הגדולות, כשניצחה 0:1 את יובנטוס החזקה של זידאן ודל פיירו בגמר. ברבע הגמר בשנת 2000 פגשה ריאל מדריד את מנצ'סטר יונייטד הטרבליסטית הגאה. אחרי תיקו מאופס בברנבאו, לא רבים הותירו לריאל מדריד סיכוי, אבל לראול היו תכניות אחרות. רוי קין כבש שער עצמי במחצית הראשונה, ולאחר מכן החל השואו הפרטי של ראול שכבש צמד נפלא תוך שתי דקות ופירק לרסיסים את אלופת אירופה. זו הייתה 'ההיכרות' הראשונה של פרגוסון עם מס' 7 הגדול.

        ראול היה שחקן משמעותי בכל אחת ואחת מהזכיות של ריאל מדריד במפעל ואף כבש בשני משחקי הגמר הבאים, כאשר השער שלו בגמר נגד ולנסיה בשנת 2000 כשהוא רץ חצי מגרש ועוקף את סנטיאגו קניסארס, הוא אחד הזכורים בתולדות המפעל. באותה עונה הבקיע ראול 10 שערים בדרך לזכייה של ריאל מדריד בתואר. זה תמיד היה המפעל שלו. ראול דיבר בערגה על ימי שלישי ורביעי המיוחדים ברנבאו, עם ההמנון המצמרר ברקע. גם בגמר בגלאזגו נגד לברקוזן הוא הבקיע, שער קל שמהול בגאונות, אחרי הוצאת חוץ ארוכה של רוברטו קרלוס. בסיום המשחק הוא חגג עם דגל ספרד בתנועת המטאדור והלהיב את האוהדים. בין לבין הוא זכה בעוד אליפות ספרד, כשתואר הפיצ'יצ'י הגיע אליו בפעם השנייה בקריירה.

        לאחר עונת 2000/01, במהלכה ראול כבש 32 שערים במדי ריאל מדריד, הסקורר היה מועמד לכדור הזהב, הפרס היוקרתי של מגזין "פראנס פוטבול". אבל מייקל אואן הקדים את ראול, דבר שהרתיח את פאביו קאפלו. "אואן סיים את העונה היטב, בעוד ראול ראוי לזכות בכדור הזהב כבר תקופה ארוכה", הסביר המאמן האיטלקי. "למה לא מעריכים אותו? זוהי תעלומה. אני לא מבין, אבל הפרסים מוענקים על ידי עיתונאים ולא מאמנים".

        מאמן מנצ'סטר יונייטד לשעבר אלכס פרגוסון בהצגה הרשמית של ספרו (GettyImages)
        במקרה של ראול, ידע לפרגן. אלכס פרגוסון (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        הבקשה של פרגוסון

        אלה היו כבר השנים של ריאל מדריד הגלאקטית. את הביטוי 'גלאקטיקוס', ראול לא אהב. הוא טוען שהקבוצה הייתה נוצצת בעיני העיתונאים, אך לא ניצחה מספיק ולא זכתה במספיק תארים. אחד מרגעי השיא של אותה קבוצה היה המפגש נגד מנצ'סטר יונייטד ברבע גמר ליגת האלופות ב-2002/03. שתי קבוצות אצילות עם מיטב הכוכבים ברחבי הגלובוס. המשחק הראשון היה בברנבאו.

        זה היה אחד מאותם ימים בהם הכול התחבר. וכשהכול התחבר לריאל מדריד, אלופת אירופה דאז, גם מנצ'סטר יונייטד שימשה רק כתפאורה. פיגו פתח את הערב עם בעיטה לחיבורים ובהמשך זה היה שואו אמיתי של ריאל מדריד. יממה לאחר המשחק אמר רוי קין שמנצ'סטר יונייטד פשוט הופנטה. זידאן ניהל את המופע, פיגו הוסיף בישול, אבל מעל כולם עמד ראול. את השער הראשון הוא כבש אחרי סיבוב נהדר ברחבה על חשבון ריו פרדיננד, הבלם היקר בעולם. במחצית השנייה הוא הוביל התקפה מתפרצת בסיומה הכניע את פביאן בארטז בבעיטה שטוחה מחוץ לרחבה. זה כבר 0:3, הברנבאו היה בטירוף. מיד אחרי השער השלישי ראול רץ לחבר'ה וסימן להם עם ידיים על הראש – שחקו בשכל, לא לאבד את זה.

        שער מצמק של רוד ואן ניסטלרוי עוד השאיר ליונייטד סיכוי בגומלין, אבל זה לא הספיק לאלכס פרגוסון. המאמן, שלא בדיוק אוהב לפרגן, אמר בכנות: "ריאל מדריד קונה את השחקנים הטובים בעולם כמו פיגו, רונאלדו וזידאן, אבל השחקן הטוב ביותר בעולם - ראול - גדל אצלה בקאנטרה". הסר התלוצץ ואמר שהוא מקווה שהמשטרה באנגליה לא תאפשר את כניסתו למגרש בגומלין.

        שחקן נבחרת בוסניה נינוסלאב מילנקוביץ' גולש לרגלי ראול, שחקן נבחרת ספרד (GettyImages , Denis Doyle)
        בנבחרת, הלב שלו נשבר. ראול (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        העול הלאומי

        השינויים הגדולים בריאל מדריד, כמו הוויתור על קלוד מאקללה, פיטוריו של ויסנטה דל בוסקה וזריקתו של היירו, השפיעו על ראול במידה ניכרת. כוכבו החל לדעוך, דווקא כשקיבל את סרט הקפטן. שלושער נדיר ביופיו נגד ויאדוליד היה מעין שיר פרידה של הכדורגלן הנפלא הזה, בגיל 26 בלבד. ריאל מדריד קרסה בסיום העונה וראול הגיע ליורו 2004 במעמד משונה. לראשונה בקריירה קראו לספסלו, שנה וחצי בלבד אחרי שעשה היסטוריה והפך למלך השערים של הנבחרת בזכות צמד נגד גרמניה במשחק ידידות. פרננדו היירו אמר עליו אז: "ראול הוא כמו פרארי, הוא עוקף את כולם".

        ראול המשיך לשחק רע וספרד הודחה כבר בשלב הבתים. אחרי שתי עונות חלשות נוספות במדי ריאל מדריד שחסתה בצילה של ברצלונה, יחד עם פציעה קשה מהקלאסיקו ב-2006 שהשביתה אותו לשלושה חודשים, הוא הגיע למונדיאל 2006 כשפרננדו טורס ודויד וייה טובים ממנו. ראול עוד כבש שער שוויון נגד טוניסיה כמחליף, אבל במשחק שמינית הגמר המאמן לואיס אראגונס שינה את המערך עבורו. החלוץ פתח בהרכב נגד צרפת, אך לא הורגש והוחלף במחצית. לאחר ההפסד לצפון אירלנד במוקדמות היורו, הוא סיים את חלקו בנבחרת באכזבה גדולה. 44 שערים ב-102 משחקים היו לראול, אבל הפרק שלו בנבחרת היה הכתם הגדול בקריירה.

        ראול וספרד ידעו אכזבות רבות. במונדיאל 1998 הנבחרת הודחה כבר בשלב הבתים, וב-2002 ספרד צלחה את שלב הבתים עם מאזן מושלם וראול כבש שלושה שערים, אבל הוא נעדר מרבע הגמר בגלל פציעה ולה רוחה הודחה בפנדלים על ידי דרום קוריאה לאחר שערוריית שיפוט. הפספוס הגדול ביותר היה ביורו 2000. ראול הגיע לאליפות אירופה כחלוץ הטוב ביותר בעולם, אחרי הזכייה עם ריאל בליגת האלופות. עשרת שעריו עם הסלקסיון במוקדמות נמחקו כליל כאשר בדקה האחרונה ברבע הגמר נגד הטריקולור, ראול עמד מול בארטז ובעט את הפנדל לשמיים. לבם של הספרדים נשבר וגם של ראול. דווקא בלעדיו, ספרד עשתה היסטוריה וזכתה ביורו 2008 והשתלטה על הכדורגל העולמי.

        שחקן ברצלונה צ'אבי ביחד עם ראול, ריאל מדריד (רויטרס)
        מעולם לא נכנס למלחמות ברצלונה-ריאל. ראול עם צ'אבי (צילום: רויטרס)

        ממציא את עצמו מחדש

        פרק כושל נגמר ומשהו חדש וטוב מתחיל. פאביו קאפלו היה זה שקיבל את הג'וב הקשה בעולם בקיץ 2006 אחרי שיובנטוס הורדה לליגת המשנה, והוא החל בניקוי אורוות. ראול כבר לא היה השחקן הצעיר, המהיר והחמקמק מלפני עשור, אבל בהחלט כדורגלן שלם ומישהו שאפשר לצאת איתו למלחמה. שחקן שכוחו פחות ברגליו ויותר בראשו. הוא הנהיג, ניהל, ניווט וגם היה רגל מסיימת נהדרת. ראול שיחק לעתים בכנף ו"הקריב" את עצמו למען הקבוצה, כשאת עיקר מלאכת ההבקעה הוא השאיר לוואן ניסטלרוי. בריאל מדריד הזו לא מעט השתבש, אבל העונה הסתיימה עם אליפות 30 מטורפת. בפעם הראשונה בקריירה שלו ראול טיפס על הפסל בכיכר הסיבלס כקפטן. הבצורת של שלוש השנים הרעות הסתיימה.

        ריאל מדריד כבר פיגרה הרחק מאחורי ברצלונה, אך גילתה אופי עצום בישורת האחרונה והצליחה לנצח משחקים קריטיים עם שערים בדקות האחרונות – המהפך נגד סביליה, גונסאלו היגואין נגד אספניול, רוברטו קרלוס נגד רקראטיבו. ראול תרם בסך הכול שבעה שערי ליגה ועוד חמישה בצ'מפיונס, אבל היה שם במאני-טיים, כל הזמן: דרבי-מסטאייה-באיירן (צמד) וכמובן גם בקלאסיקו (הראשון), אז כבר בדקה השנייה ראוליטו עלה גבוה מעל ליליאן תוראם ונגח לרשת.

        את הפירות קטף ברנד שוסטר בעונה העוקבת. ראול שיחק כחלוץ בלבד והיה השחקן המשמעותי ביותר של ריאל מדריד באליפות השנייה ברציפות שלה והשישית בקריירה שלו. כאשר ואן ניסטלרוי סבל מפציעות רבות, היה זה ראול, עם 22 שערים בכל המסגרות, שהוביל את ריאל מדריד לתואר. מאז המחזור השני, אז התפוצצה על ויאריאל עם חמישייה בחוץ, ריאל מדריד לא איבדה את המקום הראשון. גם בעונה שאחריה הצליח ראול ברמה האישית עם 24 שערים ב-47 משחקים. שבוע לפני הקלאסיקו הראשון, ריאל מדריד הפסידה 4:3 לסביליה בברנבאו כשחצי קבוצה פצועה או מושעית מהקלאסיקו. בעוד המאמן שוסטר טען אז שבסיטואציה הנוכחית בלתי אפשרי לנצח בקאמפ נואו (ותוך 24 שעות שילם במשרתו), ראול דיבר ברוח אחרת לגמרי: "עם החולצה הזו אני תמיד עולה למגרש כדי לנצח". באותו משחק ברצלונה זכתה לפנדל. לפני הבעיטה ראול רץ לעבר קסיאס ולחש לעברו: "אתה הודף". וכך היה.

        ראול עם איקר קסיאס (GettyImages)
        "אתה הודף". ראול עם איקר קסיאס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        סגירת המעגל בלה רומארדה

        בקיץ 2009 נבחר פלורנטינו פרס לנשיאות בפעם השנייה, וריאל מדריד השתוללה וצירפה לשורותיה את מיטב הכוכבים על הגלובוס - כריסטיאנו רונאלדו, קאקה, קארים בנזמה, צ'אבי אלונסו. ולמרות השקעה של רבע מיליארד יורו, ראול היה חתום על שער הבכורה שלה. הקפטן עוד הספיק לשבור את שיא ההופעות של מנולו סאנצ'יס, עד שנאלץ להתרגל למקומו החדש. על הספסל.

        במחזור ה-34 ראול שוב נקרא לדגל בשל מכת פציעות. הוא פתח בהרכב נגד סראגוסה, היריבה נגדה הכול התחיל, במגרש שבו הכול התחיל – לה רומארדה. מאבק האליפות נגד ברצלונה היה בשיאו וריאל מדריד הייתה זקוקה לו. בדקה ה-50 כריסטיאנו הצליח ליישר רוחב ומי שכרגיל היה במקום הנכון ובזמן הנכון הוא ראול, שדחק לרשת וחגג בטירוף. החלוץ, שהספיק להיפצע קודם לכן ומשך עוד כמה דקות, ידע בעומק לבו שזהו שערו האחרון במדי ריאל מדריד. שער מספר 323 במשחק ה-741. הבדיקות אישרו: ראול ייעדר כחודש. הוא לא שב לשחק באותה עונה.

        ספקולציות רבות היו סביב עתידו של ראול שעם כל אהבתו הגדולה לריאל מדריד, הרגיש נטל בעונתו האחרונה. הוא אהב את ריאל מדריד, אבל אהבת המשחק והתחרותיות הייתה חשובה יותר. ראול הרגיש שהוא מסוגל לשחק ברמה הגבוהה ביותר. התחנה הבאה הייתה שאלקה.

        ראול כינס מסיבת עיתונאים מיוחדת בה עמד לצד כל גביעי אירופה והתארים בהם זכה, 16 בסך הכול. בעיניים דומעות אמר: "זו הייתה ההחלטה הקשה שקיבלתי בחיים שלי, ריאל מדריד היא חלק ממני. היום, יותר מאי פעם, אני רוצה שתדעו שבכל פעולה שעשיתי במשחק, בכל פעם שעברתי את השומר שלי, בכל בעיטה או מהלך שעשיתי - ניסיתי לעשות את הטוב ביותר שלי. בגלל זה מעולם לא חשבתי להיכנע, כי זה מה שריאל מדריד מסמלת עבורי". גם חלק מהעיתונאים שהיו בברנבאו לא הצליחו להסתיר את הדמעות.

        חלוץ ריאל מדריד ראול נואם ליד גביעים (רויטרס)
        בדמעות, עם כל התארים מסביב. ראול בנאום הפרידה מריאל מדריד (צילום: רויטרס)

        סניור ראול

        הדבר הראשון שעשו בשאלקה עם הגעתו של ראול היה לפנות לכבודו את החולצה עם הספרה 7. כשנפרד מהקבוצה כעבור שנתיים, בשאלקה אפילו חשבו להפריש את החולצה כאות כבוד לשחקן שחדר ללב האוהדים ונקרא בגרמניה "סניור ראול", וכך עשו למשך עונה אחת, אך בהמשך החזירו את החולצה לפעילות. ראול הסתגל אט-אט לכדורגל הגרמני. שאלקה אמנם קרטעה בבונדסליגה, אבל בליגת האלופות הצליחה להגיע עד לחצי הגמר, הישג השיא שלה, כשלראול חלק חשוב בכך עם שער חוץ נגד ולנסיה בשמינית הגמר וגם בשני המשחקים נגד אלופת אירופה אינטר ברבע הגמר. דווקא הפועל תל אביב הייתה זו שזכתה לראות אותו הופך לכובש המצטיין במפעלי אירופה, כשהבקיע צמד נגדה.

        גם העונה השנייה בשאלקה הייתה מוצלחת. אל הגביע הגרמני התווספה זכייה בסופרקאפ אחרי ניצחון על דורטמונד. הפעם שאלקה הציגה עונה יציבה ורצה בצמרת. ראול הגיע לשער ה-400 שלו בקריירה במהלך השלושער נגד וולפסבורג. בסך הכול היו לו 40 שערים ב-98 משחקים בשורות שאלקה, בהם העמיד על טעותם את כל המפקפקים. ראול שוב כבש במאני-טיים, בדיוק כמו בימים היפים בקריירה שלו. בשלבים רבים התעורר דיון בתקשורת האם ראול צריך לחזור לנבחרת. זה לא קרה.

        ראול כינס מסיבת עיתונאים באפריל 2012 והודיע שהוא עוזב את שאלקה, שערכה עבורו משחק פרידה מכובד ומרגש. "העתיד שלי לא נמצא בכדורגל האירופי", אמר. התחנה הבאה הייתה אל סעד הקטארית, עמה זכה באליפות בעונה הראשונה. ראול הביא להתעוררות גדולה בכדורגל בקטאר. השנה השנייה בקטאר הייתה מלווה בפציעות וראול החליט לעבור לשחק בליגה האמריקאית השנייה. הוא הוביל את ניו יורק קוסמוס לאליפות האביב ונהנה מאוד מהחיים בתפוח הגדול. הוא שיחק בעמדה אחורית יותר וגם החל להיות מעורה בנעשה במחלוקות הנוער, עד כמה שאפשר בתור כדורגלן פעיל. עד שהחליט שזהו זה.

        ראול שחקן שאלקה עם ילדיו (רויטרס)
        נכנס גם ללב של אוהדי שאלקה. ראול עם הילדים באירוע הפרידה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        העתיד לבן

        אין צורך לדאוג לראול. את הכסף שלו הוא עשה. כעת יהיה לו זמן להיות עם משפחתו כפי שרצה וגם הצעות עבודה לא חסרות. בקוסמוס רוצים שיהיה אחראי על פרויקט ארוך טווח שקשור בגילאים הצעירים, ואילו בליגה הספרדית מקווים שראול יהיה שגריר הליגה יחד עם כדורגלני עבר נוספים כמו פיגו, רוברטו קרלוס וגאיסקה מנדייטה, ויודעים שהוא יוכל לעזור למיתוג הליגה בשאר העולם, אחרי הסיבוב בגרמניה, קטאר וארה"ב.

        בשבוע שעבר, כאשר ריאל מדריד אירחה את לבנטה, האוהדים הכינו שלט תפאורה ענק: הבית שלך, היציע שלך, תודה על הכל – ראול'. האוהדים לא שכחו את מי ששיחק בברנבאו במשך 16 שנה, זכה ב-16 תארים וכבש 323 שערים ב-741 משחקים. החלום של האוהדים היה לראות את ראול חוזר לעונת פרישה. באוגוסט 2013 כשהגיע עם אל סעד למשחק גביע הברנבאו ושיחק במחצית הראשונה במדי ריאל מדריד, הוא לבש שוב את החולצה הלבנה עם המספר 7, כבש שער ורץ לחגוג בטירוף מול הקהל. זה היה רגע ענק שהרגיש כה טבעי. יש דברים שלא משתנים. אז ראול לא ישוב לריאל כשחקן, אבל...

        בספרד טוענים שהנשיא פרס, שלא היה שלם עם הדרך בה ראול עזב, יציע לו להיות אחראי על אחת הקבוצות הצעירות, כשביום מן הימים אפילו יהפוך למאמן, אם ירצה בכך. "זו אינה פרידה אלא יותר 'להתראות בהמשך'. החלום שלי הוא שכל שחקן בריאל מדריד ילמד משהו מראול", אמר עליו פרס במסיבת העיתונאים ההיא ב-2010. כשריאל מדריד זכתה בלה דסימה בליסבון, ראול היה 'השחקן ה-12'. הוא עודד מהיציע עם חליפה לצד שאר השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המועדון, כמו פאקו חנטו ודי סטפנו המנוח. כולם רוצים לראות את ראול חוזר הביתה, אפילו אם סתם בתור 'שגריר שקר' כלשהו. וזה עוד יקרה, זה רק עניין של זמן. יש דברים שפשוט חייבים לקרות.

        ראול שחקן ניו יורק קוסמוס בביקור בקובה (AP)
        הקבוצה האחרונה. ראול במדי ניו יורק קוסמוס (צילום: AP)