מהיר וחינני: הנסיקה של מגן ארסנל ואקס ברצלונה, הקטור ביירין

בווידאו: תקציר הניצחון של ארסנל על ווטפורד

נכנסים לדקת הסיום של זמן פציעות, והקבוצה הטובה בעולם מתחילה את ההתקפה האחרונה בניסיון להשוות. איפה שחקניה מצפים לראות את המגן הימני של היריבה? בוודאי לא בחלק המגרש שלהם. ואולם, הקטור ביירין הוא לא מגן שגרתי. הוא המתין להתפתחויות על קו האמצע, הבחין במסירת רוחב לא מוצלחת במיוחד של ג'רום בואטנג והסתער קדימה. איך בכלל אפשר לרוץ במהירות כזו בדקה ה-94, אחרי משחק שלם של מרדפים אחרי דוגלאס קוסטה? ביירין כנראה הרגיש כמו יוסאין בולט, גנב את הכדור והמשיך בדהירה לרחבה כדי לבשל למסוט אוזיל ולקבוע 0:2. ארסנל, שזלזלה בשני המשחקים הראשונים מול יריבות נחותות והפסידה, גברה על באיירן מינכן וחזרה לחיים.

על ספסל באיירן ישב האיש שמכיר את סגולותיו של ביירין היטב. אחרי הכול, הנער הוא יליד ברצלונה, אוהד שרוף של בארסה בילדותו, תלמיד בלה מאסיה מגיל 8, שנחשב לחלוץ עם פוטנציאל מזהיר. פפ גווארדיולה עקב לעתים באופן אישי אחרי התקדמותו של הנער, והופתע לראות אותו עורק לפני ארבע שנים לארסנל, בהיותו בן 16 בלבד. להחלטה היו שתי סיבות מרכזיות. ראשית, ארסן ונגר, בניגוד לגווארדיולה, שוחח ישירות עם ביירין ופירט בפניו את התוכנית ארוכת הטווח שאמורה הייתה להפוך אותו לשחקן הרכב בארסנל. שנית, ססק פברגאס שימש לו השראה. גם הקשר, שהפך לימים לקפטן התותחנים, עזב את ברצלונה לטובת לונדון בגיל 16. ביירין הרגיש שהוא צריך ללכת בעקבותיו, ועשה זאת באופן אירוני במיוחד דווקא בקיץ 2011 כאשר ססק חזר הביתה במסגרת עסקה יקרה ומתוקשרת.

זה לא היה דבר של מה בכך. פברגאס ברח מבארסה ב-2003, כאשר המועדון הקטלוני היה במשבר, בעוד ארסנל הייתה אחת הקבוצות הטובות באירופה. ביירין קיבל את ההחלטה אחרי שברצלונה זכתה באליפות שלישית ברציפות והניפה את גביע האלופות בפעם השנייה תוך שלוש שנים, בעוד ארסנל בקושי סיימה במקום הרביעי בפרמיירליג. ובכל זאת, הנער האמין שסיכוייו להצליח בלונדון טובים יותר. הוא ראה את דרכם של בוגר לה מאסיה רבים נעצרת בקבוצת המילואים, וסמך על ההבטחות של ונגר. מעבר לכך, הוא העדיף את הכדורגל האנגלי על טיקי טאקה וסבר כי הגישה הבריטית מתאימה יותר לסגנונו המהיר.

ההימור היה גדול מאוד. עובדה – יחד עם ביירין עשה את הדרך לארסנל חברו הטוב, הקשר ג'ון טוראל, שמשחק העונה בהשאלה בבירמינגהאם בליגת המשנה, ועתידו לא לגמרי ברור. למעשה, גם ביירין לא היה צפוי להיכנס להרכב התותחנים במהירות, אבל הצעד הראשון לשיפור יכולתו נעשה מיד אחרי שהגיע לארסנל – הוא עבר הסבה לתפקיד המגן. הצוות המקצועי של ארסנל סבר שיש לו כישורים בתיקול, ואילו הנטייה ההתקפית הטבעית שלו והסיבולת הפנומנלית יהפכו אותו לשחקן שמסוגל לרוץ לאורך כל האגף. הרעיון יושם בהצלחה, ולפני שנתיים יצא ביירין להשאלה בת מספר חודשים בווטפורד כדי לקבל ניסיון חיוני.

ונגר לא חשב שהקטלוני יהיה בשל לככב בעונה שעברה. הוא אמר זאת בעצמו לא פעם, ולראיה החתימה ארסנל את מתיו דבושי הצרפתי כאשר בן ארצו, בקארי סאניה, העדיף לחתום במנצ'סטר סיטי. הפציעה הקשה של דבושי חייבה לזרז את התוכניות המקוריות, והנער נזרק למים העמוקים במשחק ליגת האלופות בדורטמונד. "אם אתה לא מתחיל לשחק בגיל 19, לא תתחיל לעולם", הסביר המנג'ר לפני המשחק את שיקוליו, וספג ביקורת קטלנית כאשר בורוסיה ניצחה 0:2, בעוד השערים הגיעו מהאגף של ביירין. אלא ש-ונגר תמיד מתעלם מהביקורת, לטוב ולרע. כעבור חודש, ביירין ערך את הופעת הבכורה בפרמיירליג, ומאז לא הסתכל לאחור. כאשר סיכמו את 2014/15, הקטלוני כיכב ברשימת התגליות הגדולות, והיה גאה לחגוג תואר ראשון בקריירה אחרי ניצחון 0:4 על אסטון וילה בגמר הגביע.

ביירין מתאים כמו כפפה ליד לארסנל, כי הוא משלב נחישות עם טכניקה משובחת ורעב עצום לתמוך בהתקפות. מהירותו המסחררת לא מפסיקה להדהים את האוהדים, והוא אפילו שבר את שיא המועדון המפורסם של תיאו וולקוט בריצת 40 מטרים. לאור ההצלחה הגדולה, עלתה באופן טבעי השאלה לגבי נאמנותו של ביירין לארסנל, כי הרי פברגאס, המודל לחיקוי, חלם תמיד לחזור לקאמפ נואו. המגן דאג להרגיע את החששות. "לו הייתי רוצה לשחק בברצלונה, הייתי נשאר בה מלכתחילה", הוא הצהיר, "באתי לכאן כדי לפרוץ להרכב ולהישאר לשנים ארוכות". אמר – והאריך את חוזהו עד 2019.

חשש נוסף של אוהדי ארסנל היה לגבי סינדרום העונה השנייה. כוכבים צעירים רבים מתקשים לשמור על הרמה הגבוהה לאורך זמן, ולכן גם ונגר התייחס לסוגיה בקיץ: "הקטור היה מצוין בעונת הבכורה, אבל תמיד קשה יותר לשחזר את היכולת בעונה השנייה. זה האתגר הגדול שלו. הוא שחקן בוגר מנטלית ומרוכז מאוד במטרה, ואני בטוח שיעמוד בה". הפעם ונגר צדק. כושרו של ביירין לא ירד, אלא אף השתפר בתחילת העונה הנוכחית. מעמדו כשחקן הרכב ודאי לא מוטל כלל בספק, ולמעשה דווקא ההחלטה לתת לו מנוחה במשחק הראשון בליגת האלופות, מול דינמו זאגרב, עלתה לתותחנים ביוקר.

לקראת המפגש מול אלופת גרמניה, הודה המגן כי ארסנל לא התייחסה ברצינות הנדרשת למפגשים מול הקרואטים ואולימפיאקוס. "לא הערכנו אותם מספיק. עכשיו אנחנו צריכים לנצח את באיירן", הוא אמר. כנגד כל הסיכויים, ועם לא מעט מזל, ארסנל אכן עשתה זאת. החיים של ביירין מול דוגלאס קוסטה, שנמצא בכושר אדיר, לא היו קלים, ובמחצית הראשונה הברזילאי עשה ממנו צחוק פעמיים. ואולם, צוחק מי שצוחק אחרון, ובמקרה של ביירין הרגע האחרון יכול להגיע גם בדקה ה-94. "דוגלאס קוסטה הוא שחקן ברמה העולמית הגבוהה, אבל הקטור הצליח להתעלות עליו ברבע השעה האחרונה של המשחק, וזה פנטסטי עבור שחקן בן 20. ברור שהקטור הוא שחקן נהדר. הוא תחרותי מאוד, ואני אוהב את הרצון שלו ללחוץ על היריב עד השריקה לסיום", אמר ונגר.

נדמה כי אין שחקן מהיר ממנו בעולם כולו, ובקצב הזה הוא עשוי לדהור בסערה גם לסגל הנבחרת לקראת יורו 2016. דני קרבחאל, חואנפראן ומריו הם יריבים טובים, אך אינם כוכבי על שלא ניתן להתחרות מולם, והחלום יכול להפוך למציאות אם ביירין ימשיך להפגין יכולת גבוהה על בסיס שבועי. המבחן הגדול הבא, אחרי משחקי ליגה מסקרנים מול אברטון וסוונסי, יגיע בעוד שבועיים, מול אותו דוגלאס קוסטה באליאנץ ארנה. זה עשוי להיות מרתק אפילו יותר. הבכורה על אדמת גרמניה לא האירה פנים למגן הצעיר, אבל עכשיו הוא יכול לתקן את הרושם גם בביתו של גווארדיולה, ולגרום למאמן הבווארים להצטער על כך שלא שכנע בזמנו את הנער להישאר בלה מאסיה.