בעונת הבכורה שלו בנאפולי, עם ואלטר מצארי על הקווים, הבקיע לורנצו אינסינייה חמישה שערי ליגה ב-37 משחקים. בשנתיים עם רפא בניטס, היו לו חמישה שערים במצטבר ב-56 הופעות בליגה. העונה, בשמונה משחקים בלבד עם הבוס החדש מאוריציו סארי, כבר שבר אינסינייה את שיאו האישי, הרשית שש פעמים בשמונה משחקים בלבד, ועוד הוסיף שלושה בישולים. בסך הכול אחראי הגאון הקטן על מחצית מ-18 הכיבושים של הנאפוליטנים, והקבוצה דוהרת ללא מעצורים עם ניצחונות מפוארים על יריבות צמרת.
כאשר לוקחים בחשבון את הפתיחה המהוססת, בה השיגה נאפולי שתי נקודות בשלושה המחזורים הראשונים וספגה ביקורת נוקבת מכל כיוון, המאזן הזה פנומנלי אפילו יותר. לא פלא שביציעים לא מהססים להשוות כיום את אינסינייה לדייגו מראדונה, מה גם שהוא אפילו נמוך מהארגנטיני בשני סנטימטרים.
למען האמת, לקח לסארי זמן להבין כיצד לנצל את הכישורים של הקיצוני התחבולן. במשחקים הבעייתיים בפתיחת העונה הוא הציב את אינסינייה כפליימייקר במרכז המגרש, והתוצאה לא הייתה מזהירה. במחזור הרביעי, נגד לאציו, שינה המאמן את המערך ל-3-3-4, שיבץ את הקטנצ'יק משמאל כפי שהוא אוהב, וקיבל שער ובישול בתצוגה מהפנטת שהסתיימה עם 0:5 מוחץ. לאחר מכן הגיע הקרב מול יובנטוס, ואינסינייה הכניע את האלופה בשער מבריק אחרי מסירה כפולה עם גונסאלו היגוואין בדרך ל-1:2.
מפרק את מילאן, עוצר את פיורנטינה
שבוע מאוחר יותר, התארחה נאפולי בסן סירו והשיגה את ניצחונה הגבוה ביותר בתולדותיה על מילאן, 0:4 בניצחו של האיש הנמוך על המגרש. אינסינייה התחיל עם בישול אמנותי לאלן, הקשר הברזילאי שהוחתם מאודינזה והפך לבורג מרכזי ביותר במערך של סארי. בפתיחת המחצית השנייה, מסירה כפולה נוספת עם היגוואין, איתו פיתח אינסינייה הבנה כמעט טלפתית, הסתיימה בבעיטה חדה לרשת, ואז באה הבעיטה החופשית מהזהירה לחיבורים, סטייל מראדונה. האוהדים באדום-שחור קמו להריע לכוכב כאשר הוא הוחלף, וזה לא דבר של מה בכך.
אם מישהו קיווה שפגרת הנבחרות תעצור את התנופה של נאפולי, הוא התאכזב אתמול. אינסינייה ניצל אותה כדי להחלים מפציעה קלה והיה שוב המצטיין במגרש מול המובילה פיורנטינה, וקטע את רצף חמישה הניצחונות הרצופים של פאולו סוזה. השער שלו, בבעיטה מסובבת לפינה הרחוקה, היה שוב מענג במיוחד, והפסגה נמצאת במרחק נגיעה. סארי לא רוצה לדבר על אליפות, אבל מבחינת אינסינייה אין שום בעיה. "נעשה את המיטב ונשתדל להגיע הכי גבוה שאפשר", הוא מצהיר. למה שלא ינסה? נאפולי מציגה את הכדורגל הטוב באיטליה כיום, והמאבק על סקודטו פתוח מתמיד לאור הצרות של יובנטוס.
זמאן, המורה האולטימטיבי
פיורנטינה, הקורבן התורן, מעוררת אצל אינסינייה זיכרונות מעורבים. מצד אחד, הוא ערך מולה את הבכורה הביתית באצטדיון סן פאולו בספטמבר 2012, וזכה לתשואות על הופעה סנסציונית. גם את התואר היחיד בחייו הוא ליקט מול הסגולים, עם צמד בלתי נשכח ב-17 הדקות הראשונות בדרך לניצחון 1:3 בגמר הגביע האיטלקי במאי 2014. מצד שני, בנובמבר לפני שנה קרע הקשר רצועות בברכו במשחק בפירנצה, ונעדר מהמגרשים במשך כמעט חצי שנה. הפציעה התרחשה שבוע בלבד אחרי שהאריך את חוזהו במועדון עד 2019, וזה רק מדגיש עד כמה אכזרי והפכפך הכדורגל יכול להיות. אחרי הכול, דרכו של אינסינייה לצמרת הגבוהה הייתה אמורה להיות מהירה יותר, אחרי שלמד והתפתח אצל המאמן הטוב ביותר מבחינתו, זדנק זמאן.
כלל לא בטוח שאינסינייה היה מקבל צ'אנס בליגה הבכירה ללא זמאן. הרי הוא התקשה אפילו להתקבל לאקדמיה בנאפולי בגלל ממדי גופו, ושמע בדיחות מתסכלות לפיהן הכדור יותר גבוה ממנו. גם כאשר עשה את הפריצה בנוער, כולם היססו לתת לו לשחק עם הגדולים, וגם עונת ההשאלה בקאבזה מהליגה השלישית לא צלחה. אבל אז קיבל זמאן המלצות על הכוכב הצנום, כאשר מונה למאמן פוג'ה בליגה השלישית אותה פוג'ה איתה עשה חיים משוגעים בליגה הבכירה בתחילת שנות ה-90'.
אינסינייה הגיע אליו בהשאלה ב-2010, הבקיע 19 שערים, והשניים התקדמו לפסקארה מהליגה השנייה. עונת 2011/12 לא תישכח בעיר החוף לעולם. הקבוצה של זמאן דהרה לעליה עם כדורגל התקפי מהפנט, בניצוחם של שלושה כוכבי העתיד. מרקו וראטי ניהל את הקישור, צ'ירו אימובילה היה מלך השערים, ואינסינייה להטט באגף עם יכולת מזהירה שהניבה 18 כיבושים ו-14 בישולים.
שריקות בוז באות מאהבה
זה היה הרגע בו הבינה נאפולי איזה יהלום נדיר יש לה בידיים. העובדה כי אינסינייה הוא יליד העיר ואוהד שרוף מגיל אפס רק הגבירה את הציפיות ממנו. אינסינייה היה אמור להיכנס לנעליו של אסקיאל לאבצי שנמכר לפריז סן ז'רמן, וקיבל זימון מהמאמן הלאומי צ'זארה פראנדלי אשר חילק לו שבחים: "הוא המודל של הכדורגלן המודרני. פעולותיו תמיד מתואמים עם הקבוצה, הוא אף פעם לא משחק לבד. הוא נדיב מאוד מבחינה טקטית ומעמיד את עצמו לרשות חבריו. מאמניו, ובמיוחד זמאן, חינכו אותו היטב". לא מפתיע שהקהל דרש הצגה בכל משחק, והתאכזב כאשר הכוכב הצעיר גילה חוסר יציבות.
המשבר הגיע לשיאו בתחילת העונה שעברה. על אף שהיה גיבור הזכייה בגביע ונכלל בסגל איטליה למונדיאל, האוהדים שרקו בוז לאינסינייה אחרי שקבוצתם הפסידה לבילבאו במוקדמות ליגת האלופות. השחקן הגיב בתנועות זעם עבר הקהל וזרק את החולצה על הדשא, בעוד אשתו פנתה לאוהדים באינסטגרם: "אתם לא ראויים לו". כאשר נרגע, סיפר אינסינייה שהוא מבין את המקללים הרי הוא היה בעצמו פעם ביציעים. "אלה שריקות שבאות מאהבה. אני בן העיר, והם רוצים שאייצג את העיר נאמנה. יש לנו הרבה גאווה", הוא אמר ועלה על המסלול הנכון, רק כדי להיפצע בברכו.
להיות דל פיירו של נאפולי
כעת, אחרי שלוש עונות הפכפכות, נראה כי הכול התחבר סוף סוף בגיל 24. "מעולם לא היו לי בעיות עם בניטס, אבל אני נהנה יותר עם סארי", אמר הכוכב הבלתי ניתן לעצירה. 163 סנטימטרים, שליטה אבסולוטית בכדור, תשוקה, כדורים נייחים כל אלה מזכירים את מראדונה וג'אנפרנקו זולה שפיארו את נאפולי, וההשוואות מתבקשות, אבל השחקן עצמו חיקה מאז ומתמיד דווקא את נער הזהב מהצפון. "אלסנדרו דל פיירו הוא האליל שלי. ראיתי את כל השערים שלו כילד, ואני רוצה לשחזר את הבעיטות והמסירות שלו", אמר לא פעם אינסינייה. דייגו גדול עליו, הוא שואף להיות דל פיירו של נאפולי.
כל איטליה נרגשת וחולמת על אינסינייה בחולצה הכחולה ביורו 2016. עד כה יש לו שש הופעות בלבד, אבל אנטוניו קונטה זימן אותו לראשונה לסגל שלו, ואם הנסיקה המטאורית לא תיעצר, לא תהיה לו ברירה אלא לבנות את סקואדרה אזורה סביב יכולותיו של כוכב נאפולי לקראת הטורניר בצרפת. אפילו הפרשן ג'אני די מרציו, שלא נוטה להתלהב, ציין: "לורנצו השתפר מאוד מאז הפציעה, במיוחד מבחינה מנטלית".
אז נכון, יהיה קצת מוקדם להכתיר אותו לכוכב העל הבולט של הליגה, אך הפוטנציאל להגיע למעמד הזה בהחלט קיים. ואם זה יקרה, נוכל כולנו להיזכר כי ראינו אותו כאן ביורו 2013 לנבחרות צעירות, לצד וראטי, אימובילה ואלסנדרו פלורנצי, כאשר איטליה הגיעה לגמר והפסידה בטדי 4:2 לספרד. את ההצלחה הזו הם מסוגלים לשחזר בנבחרת הבוגרת, אבל המשימה הראשונה של אינסינייה העונה היא זכיה באליפות עם מועדונו האהוב. הסקודטו האחרון הושג ב-1990, שנה לפני שהוא נולד.
