בווידאו: מיטב הביצועים של קמרון פיין, הרוקי של אוקלהומה סיטי
לעמוד הפייסבוק של וואלה! ספורט NBA
תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 37:45
סיימו את העונה: במקום התשיעי במערב. מחוץ לפלייאוף.
העונה הלפני אחרונה לפני שקווין דוראנט מסיים חוזה נזרקה לפח. קודם כל, בגלל KD עצמו. ה-MVP המכהן שיחק רק ב-27 משחקים בעונה החולפת, פחות משליש. הוא פתח אותה פצוע בגלל שבר בכף רגלו הימנית, חזר לאחר חודש, החמיץ עוד כמה משחקים פה ושם וסיים את העונה בפברואר לאחר שנאלץ לעבור ניתוח כדי לטפל בכאבים הקשורים לאותו שבר. זו לא הפעם הראשונה שכוכב של OKC גורר פציעה יותר מדי זמן, שנה לפני כן זה קרה לראסל ווסטברוק. גם השנה ראסל היה פצוע וגם הוא החמיץ את רוב החודש הראשון, אך חזר במצב רוח מפלצתי ומהרגע שדוראנט הושבת סיפק הצגות יוצאות דופן. הוא סיים את העונה עם 11 טריפל דאבלים, היחיד פרט לג'ייסון קיד שהגיע לכמות דו ספרתית בעונה במילניום הזה, סיים את חודש מרץ עם ממוצעים של 30.9 נקודות, 8.5 ריבאונדים ו-10.2 אסיסטים, קלע יותר מ-40 נקודות באופן די קבוע, סיפק מספיק היילייטים בשביל עשור שלם ושמר על הת'אנדר בתמונת הפלייאוף.
אם פציעות של שני הכוכבים הגדולים לא הספיקו, אז גם סרג' איבקה סיים את העונה באמצע מרץ לאחר ניתוח ברך. OKC רדפה אחרי המערב בעקבות הפתיחה ללא KD וראסל, הצליחה לסגור את הפער אך הפציעות בחודשים האחרונים החזירו אותה אחורה. את המקום השמיני אוקלהומה סיטי הפסידה ממש ברגע האחרון לניו אורלינס, בגלל מאזן פנימי. מי שעזר לווסטברוק לשמור על OKC בתמונה הוא שחקן הפנים הטורקי אנס קאנטר, שהגיע בטרייד משולש בו דטרויט קיבלה את רג'י ג'קסון ויוטה קיבלה לחיצת יד ידידותית והזדמנות להכניס את רודי גובר לחמישייה. קאנטר סיפק 18.7 נקודות ב-56.6 אחוזים מהשדה ו-11 ריבאונדים, כאשר הנתון המעניין ביותר הוא שמאז שהגיע OKC הייתה קבוצת ריבאונד התקפה יוצאת דופן כשלקחה 31.7 אחוז מההחטאות שלה, נתון נדיר במיוחד. קאנטר עצמו לקח חמישה ריבאונדים בהתקפה למשחק ב-26 משחקים בקבוצה.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: קמרון פיין (רוקי, בחירה 14), ג'וש יוסטיס (בחירה 29 ב-2014).
עזבו: ג'רמי לאמב (בטרייד לשארלוט), פרי ג'ונס (בטרייד לבוסטון).
מה OKC עשתה בקיץ האחרון? התכוננה לקיץ הבא. חצי ליגה מפנטזת על דוראנט, וושינגטון בה נולד כבר בעיצומו של קמפיין, פט ריילי רוקח מזימות, הסלטיקס והלייקרס בונות על שילוב של מסורת וצעירים מעניינים, הניקס על העיר והאולם. בכלל לא בטוח ש-KD אכן חושב על עזיבה, אבל הוא שומר את הקלפים קרוב לחזה וכנראה עושה זאת גם כדי להלחיץ את ההנהלה שלו. זה עבד, הג'נרל מנג'ר סם פרסטי והבעלים קליי בנט אכן נלחצו והתייחסו לקיץ הזה כמו סוג של הזדמנות אחרונה. עזיבה של דוראנט יכולה להתחיל אפקט דומינו זריז, מאחר שווסטברוק ואיבקה מסיימים חוזה ב-2017, עוד קיץ בו כמעט כל הליגה תהיה עם מספיק מקום מתחת לתקרת השכר כדי להחתים אותם.
הלחץ של ההנהלה לא בא לידי ביטוי בשורת הבאים והעוזבים, שם השם המעניין היחיד הוא הרוקי קמרון פיין, פוינט גארד שבקיא ברזי הפיק נ' רול וינסה להוכיח שמקומו ברוטציה. הלחץ בא לידי ביטוי בשני מהלכים אחרים שבמצב אחר אולי פרסטי לא היה עושה, אך כאשר עתיד הפרנצ'ייז על הכף אי אפשר להימנע מהם. קודם כל, ההחתמה של אנס קאנטר. הטורקי, שהיה שחקן חופשי מוגבל, קיבל הצעה לחוזה מקסימום של 70 מיליון דולר ל-4 שנים מפורטלנד. לת'אנדר הייתה אפשרות להשוות את ההצעה והם החליטו להשתמש בה. קאנטר הוא סקורר ומכונת דאבל-דאבל, אך גם נחשב לאחד משחקני ההגנה הגרועים בליגה, שחקן שלא מוסר בכלל (0.6 אסיסטים למשחק בקריירה) ושחקן שלא בטוח שיידע להתאים את עצמו לקבוצה גדולה. הוא לא שווה חוזה מקסימום, אך ל-OKC לא הייתה כל דרך אחרת להביא שחקן בקליבר הזה והיא נאלצה להשוות את ההצעה. כך, הקבוצה שלא הייתה מוכנה לשלם לג'יימס הארדן 60 מיליון דולר ל-4 שנים לפני שלוש שנים כדי לא לשלם מיסים, תשלם לקאנטר יותר ותעמיד את אחד הסגלים היקרים בליגה, הרבה מעל תקרת המס.
המהלך המשמעותי יותר של פרסטי הגיע כבר בסוף אפריל: הפיטורים של המאמן סקוט ברוקס וההחתמה של בילי דונובן במקומו. ברוקס לא פוטר בגלל העונה האחרונה אלא בגלל שכשעזיבה של דוראנט על הפרק נגמרים התירוצים. כבר לא מספיק שברוקס הוא אדם חביב ביותר שהיה אהוב על השחקנים, שאיתו הקבוצה הגיעה לגמר ולאחר מכן הוגבלה כל עונה על ידי פציעות. כבר לא ניתן להתעלם מכך שהוא לא הצליח לבנות שיטה התקפית ראויה, לא מקסם את היכולות של צמד הכוכבים האיכותי ביותר בליגה.
דונובן מגיע לאחר 19 שנים במכללת פלורידה אותה הוביל להישגים רבים. הוא לא נחשב למאמן מכללות קלאסי עם שיטה מגובשת ואלמנט הרתעה, אלא למאמן שמשתנה עם הזמן ויודע לעבוד עם שחקנים ולגדל כוכבים. בשנים האחרונות הוא אימץ שיטות המתאימות להתפתחויות ב-NBA: דגש על פיק נ' רול עם ריווח מקסימלי, כולל שני שחקנים בפינות, תרגילים עם הרבה חסימות רחוק מהכדור, הגנה אגרסיבית שתוקפת את מוביל הכדור ומדגישה את השמירה על הצבע.
כל האלמנטים האלה יוכלו מאוד להתאים ל-OKC. בהתקפה חשוב במיוחד שתהיה התרחשות גם מעבר למהלך של מוביל הכדור, ההתבססות של ברוקס על תרגילים פשוטים מאוד הפכה את הקבוצה שלו לכזו שקל לנטרל. הגנה אגרסיבית תוכל לנצל את יתרון האתלטיות והאורך של השחקנים החדשים של דונובן, הם יוכלו לכפות איבודים רבים ולהספיק לבצע רוטציות שיקשו כמעט על כל זריקה. הבשורה הטובה ביותר מהימים הראשונים של תקופת ההכנה היא שנדמה שיש קליק מוצלח בין דונובן לווסטברוק. היכולת של המאמן החדש להסתדר עם הכוכב הכי מפלג בליגה תהיה קריטית. אם הוא יידע גם לתת לראסל להיות ראסל וגם לשלב אותו במערכת התקפית חכמה ויעילה יהיה קשה מאוד לעצור את הת'אנדר. כמובן, כל זה יהיה רלוונטי רק אם הקבוצה תהיה בריאה, בתחום זה הדגש הוא על דוראנט שהפציעה שעבר ידועה ככזו שיכולה להיגרר ולהטריד.
מה מי מו
חמישייה: ראסל ווסטברוק, אנדרה רוברסון, קווין דוראנט, סרז' איבקה, סטיבן אדאמס.
ספסל: קמרון פיין, די ג'יי אוגוסטין, דיון ווייטרס, אנתוני מורו, קייל סינגלר, ג'וש יוסטיס, סטיב נובאק, מיטש מקגארי, ניק קוליסון, אנס קאנטר.
מאמן: בילי דונובן (עונה ראשונה ב-NBA).
מועמד לפריצה: עמדת השוטינג גארד פתוחה למאבק בין ההגנה של רוברסון, השלשות של מורו, הפוטנציאל של ווייטרס והקצת מהכל של סינגלר. תכננתי להכניס לכאן את סינגלר, כשחקן שיכול להתברר כרול פלייר מוצלח בקבוצה גדולה, אבל נראה שהוא נמוך בהיררכיה של דונובן. לעומתו, מי שפתח את תקופת ההכנה בכושר טוב וסוחט מחמאות הוא ווייטרס. הגארד הבעייתי העביר את העונה שעברה בשני חלקים: בראשון התלונן שלברון לא מוסר לו מספיק, בשני התלונן שווסטברוק לא מוסר לו מספיק. הוא קלע באחוזים רעים וקיבל החלטות גרועות באופן קבוע. השנה תהיה לו הזדמנות להוכיח שהתבגר ושהוא מסוגל לקחת חלק בקבוצה מצליחה ולהבין את מקומו בתוכה. שילוב של שנת חוזה ומאמן שרגיל לשחקני מכללות יוכל לעזור לו בכך.
מועמד לדעיכה: אפשר להכניס את וויטרס גם לכאן? באותה מידה שהוא יכול להפוך לשחקן רוטציה חשוב הוא יכול גם לעצבן את דונובן ולהפוך לאופציה שישית בעמדות הגארד. הרבה מועמדים אחרים אין כי רוב הספסל בנוי מצעירים ושחקנים שכבר דעכו (כמו קוליסון ונובאק), אז אתמקד בדי ג'יי אוגוסטין. הפוינט גארד הנמוך פרץ לפני שנתיים בשיקגו ונדמה היה שמצא את הנישה שלו, אך בעונה שעברה היה פחות אפקטיבי בדטרויט וחלש ב-OKC. השנה קמרון פיין נושף בעורפו ואם יוכיח שהוא ראוי לדקות המנוחה של ווסטברוק הוא יוכל לדחוק את אוגוסטין אל מחוץ לרוטציה ולהפוך אותו בעיקר לחוזה שרוצים להיפטר ממנו כדי להקל על נטל המס.
אקס פקטור: הבריאות זה מובן מאליו ודונובן יותר מדי חשוב למשבצת הזאת, מה שמביא אותי אל איש ה-70 מיליון דולר. קאנטר נחשב עד כה לשחקן של מספרים גדולים בקבוצות קטנות, השנה הוא יצטרך להוכיח שהוא מסוגל להיות אפקטיבי גם בקבוצה גדולה. כרגע הוא מתוכנן לעלות מהספסל ולהשתלט, יחד עם ווייטרס, על דקות המנוחה של KD וראסל, אך הציפייה היא שהוא יוכל להשתלב גם בחמישייה החזקה ובמאני טיים. אם הוא ישתלב מספיק טוב בהגנה הקבוצתית ניתן יהיה להחביא את הקשיים שלו בעזרת איבקה או אדאמס, השאלה היא אם השתלבות בהגנה קבוצתית זה חלק מהרפרטואר שלו. לאורך השנים מה שהיה חסר ל-OKC זה שחקן פוסט אמיתי, עכשיו יש לה אחד כזה ובקבוצה מקווים שניתן יהיה להשתמש בו ברגעים החשובים ביותר של העונה.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: כולם בריאים, דוראנט ו-ווסטברוק מביאים לידי ביטוי משותף את העונות הגדולות שלהם, ההשתלבות של דונובן ב-NBA חלקה והוא מתאים את השיטות הנכונות לקבוצה הייחודית שלו, קאנטר ו-ווייטרס נותנים ערך מוסף מהספסל. בתסריט הזה, OKC מזכירה לנו כמה היא הייתה חסרה בפלייאוף בשנה שעברה. השילוב בין כשרון התקפי לאתלטיות וגודל בהגנה הופך אותה לקבוצה שאי אפשר לזייף מולה, שחושפת את החוליות החלשות בכל יריבה. זה מסתיים בתואר MVP של הגמר לדוראנט, ראשון ולא אחרון בקבוצה.
תסריט פסימי: תסריט שלא כולל עוד מכת פציעות יוצאת דופן כן יכול לכלול חזרה לא חלקה של KD לעניינים והמשך גרירת הבעיות בכף הרגל. דונובן מתברר כעוד מאמן מכללות שלא מסתדר ב-NBA, הפיצוץ שלו עם ווייטרס הוא רק הקדמה לפיצוץ גדול יותר עם ווסטברוק. קאנטר מתברר כלא שחיק בקבוצה שמנסה לנצח, שאר שחקני המשנה אפרוריים. הפסד קליל בסיבוב הראשון, ומה שיותר חשוב: מר דוראנט הולך לוושינגטון.
תחזית: במערב יש חמש קבוצות שאם יהיו בריאות יגיעו לפחות לסיבוב השני, זה לא סותר כשמניחים שלפחות אחת לא תהיה בריאה לגמרי. אבל על פציעות אנחנו לא מהמרים כאן, אז OKC היא אחת מה. הכישרון ההתקפי של שני הכוכבים וההגנתי של איבקה לבד יספיקו לכך. מכיוון שתחושת הבטן הראשונית שלי לגבי דונובן טובה, אני מהמר על עונה באיזור ה-60 ניצחונות, מאבק על המקום הראשון עם הספרס והווריירס ואני אפילו מוכן להכניס הימור ראשוני, ברמת ביטחון אפסית, שזו תהיה הקבוצה שתצלח את המערב השנה.