ההתאחדות לכדורגל בשיתוף הקרן החדשה לישראל, ארגנה היום (שלישי) אימון ראווה בשיתוף ילדים יהודים ומוסלמים, שבו לקחו חלק גם שחקני נבחרת הנוער של ישראל, כמו גם מאמן הנבחרת, אלי אוחנה, ומאמנה של עירוני קרית שמונה, סלאח חסארמה.
לרגעים בית הנבחרות בשפיים נראה כמו בועה מנותקת מהמצב הנפיץ במדינה. שמש חמימה, משטח דשא מעולה ועשרות ילדים שרק רוצים לשחק כדורגל. אי של שפיות. השחקנים של קבוצות הילדים ערכו משחקונים יחד עם נבחרת הנוער, אוחנה וחסארמה והכל באווירה מחוייכת ומהנה. ההיפך הגמור מאירועי הדקירה שאירעו רק כמה קילומטרים מהם ברעננה הבוקר.
"גם לנו כבר לפעמים אין את הכוח לעצור ולשנות, אבל כן יש לנו את הכוח לשלב את הספורט עם להיות בני אדם", אמר אוחנה. "לפני 12 שנים כשאימנתי את בני יהודה צירפנו את חסארמה שהיה הערבי הראשון במועדון והיו לכך הרבה מאוד התנגדויות. לא הבאנו אותו בגלל שהוא ערבי, הבאנו אותו בגלל שהוא היה שחקן מצוין וזה השתלם לכל הצדדים".
"איך הייתה ההתמודדות עם האוהדים באותם ימים", נשאל אוחנה וענה: "בהתחלה האוהדים התנגדו ובסוף העונה הוא נבחר לשחקן הכי אהוב ומוערך על האוהדים, עם כל הבלגאן שעשו בהתחלה. להיות שחקן כדורגל זה נחמד, להיות כשרוני זה נחמד, אבל מה שאנחנו צריכים להנחיל לדור הצעיר זה להיות אנשים טובים, בני אדם טובים. במגרש הכדורגל כולם צריכים להיות שווים".
אוחנה הוסיף: "אין סיבה שלא יהיו הרבה שחקנים ערבים בנבחרות. זה לא משנה אם הם ערבים, יהודים, צ'רקסים. בעינינו אף פעם לא היה הבדל או יחס שונה בין שחקנים ערבים ויהודים. התייחסות תמיד הייתה לפי יכולת והשקעה של השחקנים. לילדים יש כאן כוח גדול לשנות בבית ספר ובבית, לשכנע, ולדבר ולהעביר את המסר שכולם שווים. האירוע הזה היה צריך להתקיים בכל מקרה אבל עכשיו במצב של היום הילדים מקבלים משמעות מחודשת לכל הדברים".
חסארמה אמר: "בימים האלו של המציאות הקשה והמורכבת שלנו אפשר לדבר בקלישאות וסיסמאות מבלי להגיד כלום. אותי לימדו לראות בני אדם מבלי הבדלי גזע דת ומין ולחפש מה כן יכול לקרב בין אנשים ולא מה מרחיק ביניהם. הזכות הכי גדולה שיש לספורטאי היא האפשרות לחבר בין בני אדם. ואני בעצמי זוכה היום לאמן קבוצה שהיא כמו משפחה ומערבת יהודים וערבים בהפועל קריית שמונה".
