לא נשכח: דירוג עשרת הרגעים הגדולים של ישראל במוקדמות יורו 2016

בווידאו: שחקני הנבחרת מסכמים את הקמפיין

זהו, קמפיין כושל נוסף של נבחרת ישראל מאחורינו. לפני שנשמע על תכניות לבנייה לטווח רחוק, בניית אקדמיות, ועדות איתור וכל שאר הקלישאות שנשלפות קמפיין אחרי קמפיין, כדאי לחזור ולסכם את עשרת הרגעים הגדולים באמת של ישראל במוקדמות יורו 2016. כי הסרט הזה משעמם ותמיד חוזר על עצמו, רק הדמויות ועלילות המשנה משתנות. אז הנה עשרת הרגעים שייזכרו באמת מהקמפיין הזה.

ישראל הפסידה 3:1 לבלגיה וסיימה דרכה במוקדמות היורו

גוטמן: "הולך עם הראש מורם". זהבי: "צריך לשנות משהו בכדורגל"

ביטון 6.5, נאתכו 4, זהבי וטיבי 3: ציוני הקמפיין של נבחרת ישראל

התחיל טוב, נגמר רע, כרגיל: מספרי קמפיין המוקדמות של הנבחרת

בנבחרת מסכמים. בן חיים: "פספוס ענק, זה היה הזמן לעשות את זה"

בפברואר השנה סבלו כל חובבי הספורט הישראלים ממתקפה בלתי נסבלת. מכל חור צצו וקפצו לנו שתי בובות ביזאריות, מהסוג שמפחידות ילדים לפני השינה. שתי הדמויות נכנסו לכל מקום, הגיעו כאייטם חדשותי ל"חדשות הספורט" ונשאלו שאלות על ידי אלי אילדיס ומירי נבו, רואיינו ב"יציע העיתונות" ואפילו ב"ערב הכדורסל של ישראל" הן פרצו למגרשים והחלו להפחיד את כל האוהדים המפוהקים באולמות. גם על דפי העיתונים שתי הדמויות עלו וצצו מכל עמוד. אלה היו היעל והנחליאלי ואנחנו התבקשנו לבחור מי משתי הדמויות תהיה הקמע של נבחרת ישראל, בעידוד חברה מסחרית זו או אחרת. בסופו של דבר דמות היעל נבחרה להיות הקמע של ישראל בפברואר השנה.

להלן הביצועים של היעל מאז החתמתה: ארבע נקודות מ-18 אפשריות, כששלוש מאותן נקודות הושגו מול אנדורה בבית. מזל שהוצאנו 0.90 אגורות באותיות קטנטנות כדי לבחור ביעל.

קצת לפני המשחק מול קפריסין בחוץ והניצחון המרשים שם, ראה טוטו תמוז כי אינו בהרכב המסתמן של אלי גוטמן. עם או בלי קשר לכך, הודיע חלוץ פטרולול לראשי הנבחרת כי הוא סובל מכאבי שיניים וייסע לרומניה כדי לעבור טיפולים. גורמים בנבחרת אמרו שאין שום בעיות עם תמוז ושהשחרור שלו אושר על ידי הגורמים המוסמכים, אך למרות זאת החלוץ לא זומן שוב בהמשך הקמפיין. הדבר גלש למחוזות ביזאריים כשנאלצנו לראות תמונות קשות של תמוז שוכב כשמעליו רופא שיניים חופר בפיו עם מכשור רפואי ושל אסיסטנטית שמסייעת לו עם הסקשן המפורסם. הכול כדי להוכיח שהחלוץ אכן עבר טיפול שיניים.

באותם ימים עלה ראיון עם תמוז, שסיפר על הרגעים הקשים, כשבין היתר אמר: "יש לי טיפול שורש ועכשיו אני צריך להיכנס לטיפול נוסף אצל הרופא. אוהבים לעשות מכל דבר כותרות. מה אני אגיד לך? לא יודע מי מה, מה עושים כל כך ביג דיל? לא בגלל שלא הייתי בהרכב או משהו. יש לי בעיה בשיניים. אני צריך לטפל בזה עכשיו, אם לא זה יגרר עוד פעם ועוד פעם וזה לא יגמר. אני סובל מהכול, הכול. אני צריך לעשות שני טיפולי שורש וזהו. אם אתה רוצה אשלח לך תמונה שלי עם הרופא".

איך סוגרים הכול? עם כוס קפה וסוודר שתלוי על הצוואר. ערן זהבי כעס, כעס מאוד אפילו. כוכב מכבי תל אביב דיבר במסיבת העיתונאים שכינס לאחר התקרית המפורסמת בדרבי ואירועי פואד על כך שאף אחד בנבחרת לא גיבה אותו. זהבי אפילו אמר שהוא "לא מרגיש בנוח לייצג את הנבחרת" בגלל שאף אחד לא יצא להגנתו. כאן גוטמן נקלע לבעיה. מה שמותר ואפשר לעשות מול אלירן עטר וטוטו תמוז, לא כדאי לעשות מול השחקן הישראלי הטוב ביותר. אז כמה ימים לאחר הדברים של זהבי, הגיעה הסולחה, או יותר נכון התמונה הבלתי נשכחת מהסולחה הזו, וציטוטים של השניים. "רגע לפני תחילת ההכנות לבוסניה היה לי חשוב להיפגש עם ערן, לעודד אותו ואף לנצל את ההזדמנות כדי לקרוא לכולם להתאחד ביום ראשון, ה-16 בנובמבר, סביב נבחרת ישראל במשחק נגד בוסניה", מסר גוטמן באותה הודעה. בסוף זה נגמר עם 0:3 מרשים על בוסניה, אבל נראה קצת מגוחך.

אלירן עטר נכנס לשיחה עם אלי גוטמן והתחצף. לא, רגע, הוא סירב להתקין על הנעל שלו את השבב שבודק את המרחק שעוברים השחקנים במשחק. אולי בעצם שחקן מכבי חיפה הדליף את השיחה לתקשורת ובגלל זה נזרק מהנבחרת? אולי חוסר מקצוענות, הרי גוטמן טען ש"הגישה של אלירן עטר מנוגדת לרוח הנבחרת". מצד שני או עשירי, גורמים בנבחרת הסבירו ש"סיבת אי זימון אלירן עטר היא לא רק מקצועית". אז מה הסיבה? זאת כבר לא נדע לעולם כנראה, אולי רק בספר הזכרונות שיפרסם מי מהשניים ביום מן הימים. מה שכן, תהיו בטוחים שבמכבי חיפה יקפצו להגן על השחקן שלהם בטענה שהוא כן מקצוען ושגוטמן סתם עושה לו עוול. לא עברו שישה חודשים, עברו רק חמישה והנה גם במכבי חיפה טוענים שלעטר יש בעיות התנהגות, משעים וקונסים אותו ואפילו שוקלים לשחרר אותו. מה שבטוח, עם אלירן עטר התוצאות לא היו שונות בהרבה.

טקס מאגי, מנחוס או סתם ניסיון להסיח את דעתו של גארת' בייל לפני בעיטת הכדור החופשי? לא ברור מה ניסה טל בן חיים לעשות לפני שכוכב ריאל מדריד לקח את הכדור החופשי ב-0:0 בקרדיף. ספק רב אם "הכישוף" הזה הוא מה שעבד על בייל, שאכן החמיץ את הבעיטה, אבל בסופו של דבר ישראל הצליחה לסחוט 0:0 בחוץ מול ויילס אחרי בונקר של 90 דקות. התיקו המאופס הזה רק דחה את הקץ והעביר אותו לשבת האחרונה בטדי. מה שבטוח הוא שאם בייל שם לב לכישוף הזה, הוא לא ישכח את זה עוד הרבה זמן.

הדקה ה-41 בזניצה נראתה כמו הדקה שתשלח את ישראל ליורו 2016. טל בן חיים ניצל טעות קשה של אדין דז'קו, שניסה להרחיק כדור ובישל אותו לחלוץ מכבי תל אביב, כדי לקבוע 0:1. בעוד בישראל חוגגים ומתחילים להכין כרטיסים לצרפת, הבוסנים הצליחו למצוא את השוויון דקה בדיוק אחרי שער היתרון. אדין וישצ'ה כבש לאחר בישול של מיראלם פיאניץ'. אז מה, שוב נתחיל לדבר על המנטאליות של השחקן הישראלי שחייב לספוג שוויון לפני המחצית? יאללה בכיף, אבל היי, הנה שרן ייני נוגע ביד ברחבה וגורם לפנדל, ואנחנו עדיין במחצית הראשונה, בדקה ה-45. דז'קו, אותו אחד מהשטות לפני ארבע דקות, הכניע בקלות את מרציאנו וקבע 1:2 לבוסניה. ישראל ירדה למחצית בפיגור שממנו היה ברור שכבר לא תחזור. וישצ'ה השלים צמד בדקה ה-75 וישראל ספגה הפסד שלישי ברציפות בקמפיין, מה שהפך את המאניה לדיפרסיה. כנראה שלא נזכה ביורו.

בקמפיין הקודם קיבלנו את סיסמת "שרן ייני יעצור את כריסטיאנו רונאלדו". הפעם הגיע תורו של איתן טיבי "לשתק את גארת' בייל". מה לעשות שגארת' בייל הגיע לאצטדיון בחיפה כשהוא בכושר מצוין, וכשהוא נמצא בכושר הזה גם שחקנים מהירים וטובים מטיבי לא מסוגלים להתמודד עם כוכב ריאל מדריד. בדקה ה-45 בייל עלה מעל טיבי כדי לבשל לארון ראמזי את השער הראשון. בדקה ה-48 טיבי הכשיל את בייל ממש על סף הרחבה וספג צהוב. שחקן ויילס בעט את הכדור החופשי בקלות פנימה וקבע 0:2 בדקה ה-50.

שתי דקות בדיוק חלפו וטיבי שוב לא היה מסוגל להתמודד עם הסילון הוולשי, שדהר קדימה. בלם מכבי תל אביב חסם אותו, ספג צהוב שני והלך להתקלח. זה נגמר עם עוד אחד של בייל וניפוץ האשליה שהייתה אחרי שישראל הגיעה לאותו מפגש עם תשע נקודות מתשע אפשריות. אגב, לפני אותו משחק אמר הבלם טל בן חיים: "אני לא מפחד מאף אחד, שיחקתי כבר מול כריסטיאנו רונאלדו וליאונל מסי ועשיתי עבודה טובה".

עמיחי שפיגלר ומוטי איוניר לא ציפו לניצחון של נבחרת ישראל מול בלגיה העדיפה בכל עמדה ובכל מצב, אבל הם קיוו ורצו. רצו מאוד אפילו. בסופו של דבר, הם ואנחנו לא ראינו את השוויון. למרות זאת, אחד מהרגעים הגדולים בקמפיין הגיע בדקה ה-65 של אותו משחק. וינסנט קומפני איבד כדור ליד הרחבה של ישראל, ערן זהבי חטף לו והחל לנוע קדימה, כשהבלם הבלגי תופס אותו מאחור. בתום המהלך שלף השופט מארק קלאטנברג את הצהוב השני של קומפני והרחיק אותו. הוא נתן את האות לחגיגות של ניר ביטון, שמחא כפיים בפרצופו של קומפני וסימן לקהל להתעורר. לא רק ביטון והקהל חגגו את הרגע הענק הזה, אלא גם איוניר ושפיגלר בעמדת השידור. כך זה נשמע במקור:

שפיגלר בתחילת המהלך: "לשמור את בנטקה!"

איוניר אחרי שקומפני תופס את זהבי: "לקומפני יש צהוב, תיפוווווווווווווווווווול".

שפיגלר בהמשך המהלך: "זהבי, תיפול, גם עכשיו אפשר ליפול"

זהבי שולח כדור סתמי קדימה בהמשך המהלך, איוניר רוטן: "לפני שעה.... איזה טעות של זהבי"

שפיגלר: "רגע, רגע, השופט שורק לעבירה על קומפני, הוא ירחיק אותו, הוא ירחיק אותו עכשיו. בלגיה נשארת בעשרה שחקנים, אתה ראית את זה, קלאטנברג רואה את זה ו-30 אלף איש רואים את זה. זה יכולה, זו יכולה להיות נקודת מפנה במשחק".

איך זה נגמר? עם 0:1 לבלגיה, שגם המשיכה ליורו כצפוי. ישראל נותרה עם חגיגות הכרטיס האדום של קומפני. גם זה מכובד.

עד המשחק מול בוסניה בבית, החיוך הרחב על פניו של אלי גוטמן בזמן ההגרלה היה נראה כמו הרגע הגדול של הקמפיין. הרגע בו המאמן הלאומי התאמץ, ניסה והשתדל להסתיר את החיוך, אבל לא הצליח היה קסום. במיוחד לאור העובדה שהבמאי שהיה אחראי על השידור קלט אותו והצמיד אליו קלוז-אפ. גוטמן היה נראה כמו תלמיד שובב אחרי שהמורה שלו נזפה בו והוא מתאמץ לא לצחוק. אחר כך הוא כבר הסביר את החיוך הרחב, כשאמר: "התחלנו את ההגרלה תחת חיוך עד שקיבלנו את בלגיה. זה בית מעניין עם שוויוניות, כיוון שאין את גרמניה, איטליה, הולנד ואנגליה, שהן רמה אחת מעל כולם". אבי לוזון, עדיין יו"ר ההתאחדות, אמר: "אם לא עכשיו, אז מתי?" והסביר מדוע אינו מודאג מבלגיה: "גיא לוזון יהיה המרגל שלנו בבלגיה". אז עכשיו אנחנו כבר יודעים שגיא לוזון הוא לא המרגל שלנו בבלגיה וגם אבי לוזון לא יו"ר ההתאחדות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, מלווה בילדיו, ושר האוצר המתנדנד דאז יאיר לפיד (עם כובע בצבעי כחול-לבן) פקדו את האצטדיון החדש בחיפה. גם יצחק הרצוג היה שם. ישראל סיפקה משחק מצוין וניצחה 0:3 את בוסניה, נטולת אדין דז'קו, ודאד איבישביץ', סיאד סליחוביץ', סיאד קולשינאץ' ועוד רבים ואחרים. בנוסף, היה נראה שגם השחקנים שכן היו כשירים למשחק לא בדיוק ספרו את המאמן סאפט סושיץ', שנפרד מתפקידו בתום המשחק.

אחרי המשחק, החלה בישראל חגיגה שלא הייתה כמותה גם במדינות שזכו בגביע העולם. "צפו: הסלפי של ביבי וזהבי", "צפו: החגיגה בחדר ההלבשה והסלפי של ביבי וזהבי", זעקו הכותרות. "ראש הממשלה בנימין נתניהו חיבק את יו"ר ההתאחדות עופר עיני ואת המאמן הלאומי אלי גוטמן, ואמר: 'הבאתם גאווה לכדורגל, מעולם לא נהניתי כך במשחק כדורגל. עשיתם לי צמרמורת'". שרת הספורט דאז לימור לבנת מסרה בהודעה "חגיגית" לתקשורת: "ברכות לאלי גוטמן ולשחקנים על משחק גדול וחגיגה גדולה של כדורגל. הנבחרת העניקה לנו הלילה רגעים מרגשים ובלתי נשכחים, והמון סיבות להאמין שחלום ההשתתפות ביורו יכול וצריך הפעם להפוך למציאות".

המאמן המאושר אלי גוטמן אמר: "היום הגענו במאני טיים", כי כנראה שהמחזור השלישי בטורניר מוקדמות הוא מאני טיים, והמשיך להתייחס ליכולת של הנבחרת: "אני משתדל ליצור עתיד טוב לנבחרת ובעזרת השם אני אצליח". שחקנים בנבחרת אמרו אחרי המשחק שאם לא נעלה ליורו, זה יהיה כישלון עצום. לא רק עופר עיני, אלא גם אבי לוזון נכנס לחדר ההלבשה ואמר: "זו הנבחרת שחלמתי לראות. אנחנו בדרך הבטוחה ליורו. את זה כבר אסור לפספס". אפילו אלי טביב חגג והגיב לכל מי שרק רצה לשמוע.

כנראה שמדינת ישראל היא אחת הצמאות ביותר בעולם להצלחה כלשהי, אבל הניצחון מול בוסניה שבר שיאי אופוריה אפילו כאן. וזה עוד מבלי להזכיר את כלי התקשורת.