פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אייריש קרים: סיפורו של דארן רנדולף, מבשל שער הניצחון של אירלנד

        דארן רנדולף הפך תוך חודש וקצת משוער אלמוני מושמץ למבשל שער הניצחון מול אלופת העולם. האירים לא האמינו כהרגלם בהישג, אבל הנחישות שלהם לא יודעת גבול, וסיפורו המופלא של הפטיש החדש מוכיח זאת יותר מכל

        אייריש קרים: סיפורו של דארן רנדולף, מבשל שער הניצחון של אירלנד
        עריכה: מרום שפיצר

        מבדיחה מהלכת לגיבור הניצחון על אלופת העולם. המזל בכדורגל יכול להשתנות מהר מאוד, אבל יהיה קשה לחשוב על שינוי קיצוני יותר מאשר החוויה שעבר השוער דארן רנדולף, המייצג הנאמן ביותר של הנחישות האירית.

        התסריט בתחילת העונה לא יכול היה להיות ביזארי יותר. אדריאן, השוער הספרדי של ווסטהאם, הורחק בהפסד הביתי ללסטר במחזור השני, והושעה משלושה משחקים – הראשון שבהם באפטון פארק נגד בורנמות'. רדנולף היה אמור למלא את מקומו, והיו שתי בעיות גדולות לגבי זה. ראשית, אוהדי הפטישים ממש לא התלהבו מהיכולת שגילה בהזדמנויות שקיבל במסגרת הליגה האירופית. האירי נתפס כשוער חלש שלא מתאים לפרמיירליג, והאפשרות שיצטרך לעמוד בין הקורות במשך שלושה משחקים שלמים הכניסה את כולם לחרדה. שנית, ההיסטוריה שלו נגד בורנמות' היתה מזעזעת בלשון המעטה. בעונה שעברה שיחק רנדולף בברמינגהאם בליגת המשנה, והיה שותף לפיאסקו הביתי עם תבוסת 8:0 בידי הדובדבנים באוקטובר. בסיבוב השני, כאשר התארחה ברמינגהאם אצל בורנמות', ספג האירי רק "חצי מנה" והפסיד 4:2. בעונת 2013/14, הפסידה ברמינגהאם לבורנמות' 4:2 בבית. מה לעזאזל עלול להתרחש הפעם?

        שוער נבחרת אירלנד דארן רנדולף (GettyImages)
        מה יקרה הפעם? דארן רנדולף (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        ווסטהאם באמת לא סמכה על רנדולף. אחרי ההופעות הכושלות, היא ניסתה להיפטר ממנו ולהחתים שוער משנה מנוסה ויציב בדמותו של האקס המיתולוגי רוברט גרין. שוער נבחרת אנגליה לשעבר ירד ליגה עם קווינס פארק ריינג'רס, והפטישים ניהלו איתו משא ומתן ארוך ומתיש, במסגרתו הציעו לשכנה הלונדונית לשלוח את רנדולף האומלל בכיוון השני. יומיים בלבד לפני המפגש עם בורנמות', דווח בתקשורת שהעסקה קרובה לסגירה, אך היא נפלה בסופו של דבר בגלל דרישות השכר המוגזמות של גרין, שלא השתוקק לשבת על הספסל במשך רוב העונה.

        וכך, בלית ברירה, שלח המנג'ר סלאבן ביליץ' את רנדולף לקרב מול בורנמות. המאזן שלו זכה לחשיפה מקיפה בעיתונות, הציפיות לא יכלו להיות נמוכות יותר, ועבור אלה שלא ראו את המשחק התוצאה נראתה טבעית – בורנמות ניצחה 3:4. אלא שהאמת היתה שונה בתכלית – הגנת ווסטהאם גילה יכולת כה מחרידה, שרנדולף עבד ללא הפסקה, הציל אינספור כדורים וזכה בכל זאת בתואר איש המשחק. מתי עוד זה קרה לשוער שסופג רביעייה?

        סלאבן ביליץ', ווסטהאם (רויטרס)
        ציפיות נמוכות. ביליץ' (צילום: AP)

        לכן, על אף שהמאזן האישי מול הדובדבנים הוחמר ל-20 שערי חובה בארבעה משחקים, רנדולף דווקא יצא מחוזק מאוד. אופציית גרין נשכחה, האוהדים החלו לתמוך, והאתגר החדש הגיע כעבור שבוע בליברפול. לעומת בורנמות', זו דווקא יריבה שזכורה לרנדולף לטובה. עד העונה, משחקו היחיד בחייו בפרמיירליג היה באנפילד, והוכתר בהצלחה אדירה. היה זה במאי 2007, כשהוא היה בסך הכל נער, וקיבל מתנה מיוחדת מאוד ליום הולדתו ה-20 – בכורה בהרכב צ'רלטון באחד האיצטדיונים המרגשים באירופה, ועוד במשחק הפרידה של רובי פאולר.

        האם אפשר לבקש יותר? רק אם תתן הצגה גדולה, וזה בדיוק מה שרנדולף סיפק אז. פאולר נותר ללא כיבוש, וצ'רלטון הובילה 1:2 בזמן הפציעות, לפני שליברפול קיבלה פנדל, והארי קיואל הכניע את רנדולף מהנקודה הלבנה, במה שהתברר בדיעבד כשערו האחרון של הכוכב האוסטרלי במדי האדומים. לרוע המזל, הנקודה היוקרתית במחזור הנעילה לא עזרה לצ'רלטון. הירידה שלה הובטחה עוד קודם לכן, וכעבור שנתיים היא ירדה שוב. בתקופה הזו, רנדולף שימש כשוער ספסל, בקושי ראה דשא, וכך היה אפילו בליגה השלישית. בקיץ 2010, כאשר ניסה לחפש קבוצה חדשה, גילה האירי שאף אחד לא מוכן להמר עליו.

        דארן רנדולף (GettyImages)
        אף אחד לא היה מוכן להמר עליו. רנדולף (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        "כולם אמרו שאין לי ניסיון, אז החלטתי לצבור את הניסיון הזה בסקוטלנד, רק כדי לשחק באופן קבוע ולחזור לאור הזרקורים", הוא סיפר בדיעבד את הסיבה שהובילה אותו למת'רוול. זו היתה החלטה נהדרת. במשך שלוש עונות הוא היה בהרכב, הפך ליקיר האוהדים, ואפילו התכבד לשחק במוקדמות ליגת האלופות כאשר מת'רוול זכתה ב-2012 מההפקר בעקבות הירידה הכפויה של ריינג'רס. ואולם, מבחינת האנגלים הליגה הסקוטית בקושי רלוונטית. עובדה – גם ב-2013 היתה ליגת המשנה פסגת שאיפותיו של רנדולף. הוא חתם בברמינגהאם, וחטף בקצב מסחרר בגלל העורף הרעוע. 74 שערי חובה ב-2013/14, 64 בעונה שעברה. פלא שאוהדי ווסטהאם היו סקפטיים?

        אבל רנדולף האמין בעצמו. "פעם רציתי לקבל הכל מהר, עכשיו אני יודע שצריך סבלנות", הוא אמר בתחילת העונה. באנפילד הסבלנות הזו השתלמה. 0:3 סנסציוני של הפטישים גרר שבחים מכל הכיוונים, ובאירלנד החלו הדיבורים כי אולי כדאי לתת דווקא לרנדולף הזדמנות במשחקי המוקדמות בספטמבר מול גיברלטר וגאורגיה, על חשבון שיי גיבן הוותיק. כמה חלומי זה יכול היה להיות עבור האיש ששותף עד אז פעמיים בלבד במשחקי ידידות, ותיאורטית עדיין רשאי היה להחליף צד ולשחק בנבחרת ארצות הברית, מולדת אביו הכדורסלן.

        שיי גיבן שוער אירלנד (GettyImages)
        תסריט חלומי. שיי גיבן על אלונקה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        אבל השאיפה הזו היתה מוגזמת. גיבן נותר בהרכב, וגם בווסטהאם הסדר שב על כנו. רנדולף שמר על רשת נקיה עם סדרת הצלות נפלאות ב-0:2 על ניוקאסל, אבל אדריאן סיים לרצות את עונש ההשעיה ושב אל בין הקורות. בשבועות האחרונים שמו של רנדולף ירד מהכותרות. אף אחד לא הזכיר אותו, וזו המציאות אליה התרגל מאוד בגיל 28. גם אתמול הוא לא היה אמור ליטול חלק בהתמודדות עם גרמניה בדאבלין, אבל הפעם הגורל האיר לו פנים.

        לקראת סיום המחצית הראשונה נפגע גיבן בן ה-39 בברכו, ורנדולף הוזעק להחליף את אליל נעוריו בבכורה הרשמית הכי גדולה שאפשר לדמיין – במשחק גורלי וקריטי מול אלופת העולם לעיני הקהל הביתי.

        רנדולף ידע שהוא חייב לקחת את הצ'אנס הנדיר הזה בשתי הידיים. אחרי הכל, גרמניה היא לא בורנמות'. אז הוא לא רק שמר על רשת נקייה, בין היתר בגלל החמצה ממש לא אופיינית של תומאס מולר, אלא גם בישל את שער הניצחון. כדור ארוך לעברו של שיין לונג (משחק המילים הכי טוב של השבוע) הפך לכיבוש הכי אירי שיש. כך הם שיחקו בעידן ג'קי צ'רלטון, וכך הם אוהבים לשחק גם היום. זה לא הסגנון האסתטי בתבל, אבל הוא בכל זאת מושך ומרתק, כי אפשר לחוש תשוקה ונחישות בכל מהלך.

        שוער נבחרת אירלנד דארן רנדולף (GettyImages)
        הכיבוש הכי אירי שיש. רנדולף (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        האירים תמיד היו עם מיוחד. הרצון להתגבר על המכשולים – והיו מכשולים רבים מאוד בהיסטוריה הארוכה של האי הירוק, משתלב עם פסימיות טבעית. שוחחתי אתמול עם עיתנואי אירי לפני המשחק, והוא הכריז נחרצות שאין לנבחרתו סיכוי: "אנחנו פשוט עלובים. החבורה הזו לא היתה עולה מליגת המשנה לפרמיירליג באנגליה. אנחנו הולכים לקבל רביעייה או חמישייה". זו הגישה אחרי שג'ון אושה חילץ לאירים נקודה לפני שנה בזמן פציעות בגלזנקירשן. שאלתי אותו מה הוא חושב על ההצלחה של צפון אירלנד. "אנחנו מפרגנים להם, אבל הם לא יעלו. אין לי ספק שהם יפסידו בשני המשחקים שנותרו", הוא השיב.

        ככה זה אצלם – תמיד מצפים לגרוע מכל, אבל שומרים תקווה קטנה עמוק בלב. לכן שחקנים אלמונים, שלא היו מעולם שחקני מפתח בקבוצותיהם האנגליות, יכולים לפרוח בשתי הנבחרות של האי. לכן שוער עבר כושל כמו ג'וש מגניס יכול להפוך לחלוץ ולכבוש אתמול שער נגיחה מרהיב במשחק העליה של צפון אירלנד, ב-1:3 הענק על יוון. לכן דארן רנדולף שרד שנים ארוכות של תסכול, ואתמול כבר חיברו האוהדים שירים לכבודו.

        "אדם פסימי אף פעם לא מתאכזב", אמר לי אחרי המשחק החבר האירי, אבל אפילו הוא הוסיף: "הניצחון בפולין ביום ראשון בהחלט אפשרי". רנדולף בסך הכל צריך לעצור את רוברט לבנדובסקי. קטן עליו.

        רוברט לבנדובסקי שחקן נבחרת פולין (AP)
        היעד הבא. לבנדובסקי (צילום: AP)