בווידאו: מיטב הביצועים של מונטרזל הארל, הרוקי של הרוקטס
עשו לייק לעמוד הפייסבוק החדש של וואלה ספורט NBA
תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 26:56
סיימה את העונה: מקום שני במערב בעונה הרגילה, ניצחו את דאלאס 1:4 בסיבוב הראשון, חזרו מהקבר והדהימו את הקליפרס 3:4 בשני. נעצרו נגד גולדן סטייט בגמר המערב עם 4:1.
החיזוק שדריל מורי רצה בקיץ לא הגיע (בוש, כרמלו) אבל עם הארדן והווארד, אף אחד לא זלזל ביוסטון. הארדן לקח ללב את הביקורות על ההגנה שלו, והתחיל להתרכז בצד הזה של המגרש. הוא לא הפך לשומר על, אבל לשומר סביר, ולא היו סרטונים מביכים ביוטיוב. ביחד עם היכולת ההתקפית הוא הפך למועמד מוביל ל-MVP, ובצדק. הארדן סחב את יוסטון על הגב שלו, במיוחד כשהפציעות באו בזו אחר זו: טרנס ג'ונס החמיץ 49 משחקים, הווארד 41, פאפניקולאו 39, בברלי 26, מוטיונאס 11, כששלושת האחרונים מפסידים גם את הפלייאוף. שני הקבועים היחידים היו הארדן וטרבור אריזה. הקבוצה נשארה קרובה לצמרת כל העונה, וניצלה את ההפסד של סן אנטוניו במשחק האחרון של העונה בשביל לתפוס את המקום השני במערב.
בסיבוב הראשון היא לא התקשתה נגד דאלאס. בסיבוב השני היא פגשה את הקליפרס שהגיעו אחרי סדרה מתישה נגד סן אנטוניו, ובלי כריס פול. הרוקטס לא ידעו לנצל את העייפות של הקליפרס וכבר במשחק הראשון הפסידו את הביתיות. דווקא כשנראה היה שהקליפרס בשליטה מוחלטת בסדרה, וכשהם היו ב-13 נקודות יתרון ברבע השלישי של המשחק השישי, התחילו להספיד את הרוקטס. אלא שאז קרה הבלתי יאומן. הרוקטס, עם הארדן על הספסל, התחילו לקלוע ולקלוע ולפני שמישהו הבין מה קורה ניצחו את המשחק השישי, בעיקר הודות לג'וש סמית' וקורי ברואר. במשחק השביעי המומנטום היה אצל יוסטון והם עלו לגמר המערב נגד הווריירס.
הארדן היה מבריק בשני המשחקים הראשונים, אבל זה הספיק רק להפסדים צמודים לאלופה שבדרך. במשחק הרביעי הם ניצחו בתצוגה התקפית יוצאת מן הכלל, אבל זה היה שירת הברבור של עונה טובה מאוד, שבה הארדן הפך לשחקן שלם ומוערך (שבזכותו הוא אפילו הרוויח חוזה פרסום עצום מאדידס) וגם הצוות המסייע שסביבו הראה שיש לו מה למכור.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: טיי לוסון (טרייד מדנבר), מרכוס תורנטון (שחקן חופשי מפיניקס), סם דקר, מונטרזל הארל (בחירה 32 בדראפט, הגיע בטרייד מהניקס).
עזבו: קוסטאס פפאניקולאו, פבלו פריג'יוני, ג'ואי דורסי, ניק ג'ונסון (טרייד לדנבר), ג'וש סמית' (חופשי, לקליפרס).
אם בקיץ שעבר חשבנו שאזלו הקסמים בכובע של מורי, הקיץ הוא מראה שיש לו עדיין כמו כישופים. לא הזיק שטיי לאוסון ודנבר הגיעו לנקודת שבר. הרכז הסילוני נעצר בפעם השניה בקריירה על נהיגה תחת השפעת אלכוהול, ומדנבר התחילו לצוץ סיפורים על כך שלאוסון היה מגיע לאימונים שתוי. דנבר רצתה להיפטר מכל זה, ולקחה את החבילה של יוסטון, שהכילה חבורה של שחקנים משלימים ובחירת סיבוב ראשון מוגנת. בינתיים ביוסטון נראה שלאוסון מרוצה. מורי עשה לעצמו ביטוח קטן ודאג שהעונה השניה בחוזה של לאוסון תהפוך ללא מובטחת ואם הקשר לא יצליח, זה יאפשר ליוסטון להיפרד מהשחקן בקיץ הבא.
למעט ההגעה של לוסון, מורי התרכז בלשמור על הקיים. הוא החתים את פטריק בברלי, קורי ברואר, וקיי ג'י מקדניאלס על חוזים שפויים לשחקנים ברמתם. הוא החזיר את ג'ייסון טרי הוותיק לעונה נוספת. הוא הביא את מרכוס תורנטון, קלע שלשות שלא מצא את מקומו בליגה. ביוסטון לא יחסרו לו שלשות לזרוק. מהדראפט הוא הביא את סם דקר שהפסיד עם ויסקונסין בגמר ה-NCAA, ואת מונטרזל הארל, ריבאונדר אדיר וסקורר לא רע ממכללת לואיוויל שהגובה שלו גרם לו להידרדר לסיבוב השני. הארל הספיק לעלות לכותרות, אבל בהקשרים חיוביים, כשעזר להציל חיים של נהג של רכב שהתהפך.
מה מי מו
חמישייה: טיי לוסון, ג'יימס הארדן, טרבור אריזה, טרנס ג'ונס, דוויט הווארד.
ספסל: קורי ברואר, פטריק בברלי, קיי ג'י מקדניאלס, דונאטס מוטיונאס, סם דקר, קלינט קאפלה, מרכוס תורנטון, ג'ייסון טרי, מונטרזל הארל.
מאמן: קווין מקהייל (עונה חמישית ברוקטס, ברזומה רשומות שתי תקופות קצרות כמאמן ראשי במינסוטה).
מועמד לפריצה: קיי ג'י מקדניאלס ברח מפילדלפיה כל עוד נפשו בו. הוא חתם על חוזה לא מובטח לעונה כדי שיוכל לעשות זאת, ועבר בטרייד דדליין ליוסטון. הרוקטס החתימו אותו על הארכה נדיבה בקיץ, הרבה מעל מה ששאר חבריו לסיבוב השני של הדראפט ירוויחו העונה. מה יש בילד? הוא מביא המון אתלטיות, הוא שומר אדיר וחוסם מעולה לגארד. החוזה שלו מרמז שהוא אמור לקבל הרבה יותר דקות העונה בשביל להציג את הכישרון הגדול שיש לו.
מועמד לדעיכה: דוויט הווארד יהיה רק בין 30 בדצמבר, אבל זו תהיה עבורו העונה ה-12 ב-NBA. בארבע העונות האחרונות אנחנו עדים לירידה איטית, שנובעת בעיקר מבעיות בריאות. פעם הגב, פעם הברכיים. כשהוא על הפרקט הוא עדיין שחקן מצויין (איתו יוסטון 10:31, בלעדיו 16:25 בעונה האחרונה), אבל מספר המשחקים המועט בעונה האחרונה והעובדה שהגורם לכך היה כאבים ללא פציעה חד משמעית זה סימן רע מאוד.
אקס פקטור: האם טיי לאוסון יצליח להיות אפקטיבי בלי הכדור ביד? יוסטון לא באמת צריכה רכז עם ג'יימס הארדן. הזקן הוא היוצר שלה בהתקפה והוא זה שמחזיק בכדור. איך זה יסתדר עם רכז דומיננטי כמו לוסון? האם השניים יצליחו לחלוק את הכדור? האם הם ישמרו על אפקטיביות בזמן שהשני מנהל את ההתקפה? אם השניים יסתדרו על הפארקט, יוסטון אמורה להגיע לפחות לאותו שלב מהעונה שעברה.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: הווארד משחק 65 משחקים. לאוסון והארדן משלימים אחד את השני בהתקפה. במהלך העונה מורי מצליח להביא את כרמלו תמורת כלום ושום דבר. יוסטון מגיעה לגמר המערב נגד הקליפרס, והפעם הם לא נזקקים לשבעה משחקים.
תסריט פסימי: הווארד משחק כל משחק שלישי. לאוסון והארדן מפרקים את ההתקפה של יוסטון לאחד על חמש ולא טורחים לשמור. במהלך העונה למורי נמאס והוא מעביר את הווארד לניקס תמורת כלום ושום דבר. יוסטון עפה בסיבוב ראשון.
תחזית: הארדן הוא סופרסטאר לכל דבר ועניין, וככזה הוא ייקח את יוסטון לפחות עד חצי גמר המערב. עם ההתחזקות של הספרס והקליפרס, והשמירה על הקיים של הווריירס, קשה לראות את הרוקטס ממשיכים גבוה יותר מזה. מורי יעשה טריידים במהלך העונה, וכיוון הכוכבים הוא אחד, ליוסטון. אם הם ישיגו חיזוק משמעותי, אפשר יהיה לדבר על יותר מחצי הגמר.