בווידאו: מיטב הביצועים של אנדרו האריסון, הרוקי של הגריזליס
עשו לייק לעמוד הפייסבוק של וואלה ספורט NBA
תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 27:55
סיימה את העונה: מקום חמישי במערב. גברה על פורטלנד בסיבוב הראשון 1:4, הפסידה לגולדן סטייט 4:2 בסיבוב השני.
ממפיס פתחה את העונה מצויין ולאורך החודשיים הראשונים של העונה הייתה כתף אל כתף עם גולדן סטייט במאבק על ראשות המערב. זה קרה בעיקר הודות למארק גאסול ששיחק כדורסל כמו אולסטאר אמיתי, והעובדה שהספסל שלהם רץ טוב. אלא שהריצה הטובה של הספסל נעצרה, ויחד איתה הריצה של ממפיס. ג'ף גרין הובא במטרה לקבל יותר סקורינג, אבל לא הספיק להתאקלם ולמצוא את מקומו בקבוצה בזמן.
בחודש מרץ הם עדיין נראו בטוחים במקום השני, אלא שהעונה הארוכה, לוח המשחקים הקשה והעובדה שהם משחקים בבית הכי קשה בליגה השיגו אותם. גם פציעה של מייק קונלי ממש בסוף העונה הרגילה לא עזרה, והגריזליס ראו את יוסטון ולוס אנג'לס מסיימות לפניהן בזכות ניצחון אחד יותר. פורטלנד דורגה רביעית בזכות היותה ראש בית, והגריזליס הידרדרו עד המקום החמישי, אבל עדיין עם יתרון ביתיות בסיבוב הראשון.
פורטלנד הגיעה במומנטום שלילי, ובלי ווסלי מתיוז לא ממש היוותה יריב לגריזליס. גם שבר בפנים של מייק קונלי במשחק השלישי לא עצר את המומנטום של הדובים, וניק קאלאת'ס החליף אותו וסגר עניין במשחק החמישי. נגד הווריירס וקרי זה היה סיפור אחר לגמרי. קונלי לא עלה למשחק הראשון, והגריזליס הפסידו. במשחק השני הוא חזר עם מסכה, והיה אחד מאנשי המפתח בניצחון. הווריירס נראו שבירים, והמשחק השלישי רק העמיק את הבור. ממפיס הובילה 2:1. אלא שכאן סטיב קר עבר לשחק 5 על 4 בהגנה, טוני אלן הוצא מהסדרה (וגם נפצע) וממפיס הפסידה שלושה משחקים ברציפות לאלופה שבדרך. עוד עונה רגילה מבטיחה הסתיימה בקול ענות חלושה מדי.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: ברנדן רייט (חופשי, מהסאנס), מאט בארנס (טרייד מהקליפרס דרך שארלוט), ג'ארל מרטין, אנדרו האריסון (מהדראפט).
עזבו: קוסטה קופוס (חופשי, לקינגס), ג'ון לואר (טרייד לסאנס), ניק קאלאת'ס (חופשי, ישחק בפאנתינייקוס בעונה הבאה).
מה שהיה הוא שיהיה. בממפיס לא ממהרים לעשות שינויים, וכמו הקבוצה, כך גם השחקנים. חצי ליגה רצתה את מארק גאסול, אבל הוא לא טרח לדבר עם אף אחת חוץ מממפיס. גם כשדברים נגררו טיפה, עדיין לכולם היה ברור שגאסול בממפיס. ג'ף גרין ויתר על האופציה לצאת מהחוזה והמשיך לעונה נוספת בחוזה הישן, כך שמעשית כל ששת השחקנים הבכירים בקבוצה כבר היו חתומים לעונה הבאה, ועכשיו צריך לטפל בקצוות.
קוסטה קופוס עזב והגריזליס הביאו את ברנדן רייט בחצי מחיר ממה שקופוס יקבל מהקינגס. רייט שחקן סופר יעיל מהספסל וההחתמה שלו היא גניבה. הם גם אספו את מאט בארנס שאף אחד לא רצה כדי להוסיף עומק בעמדה שלוש. עם אלן, גרין ובארנס, לממפיס תהיה אופציה לשחק גם סמול בול, ולא רק את הכדורסל המסורתי שלהם.
הדבר היחיד שאולי מעיב על הקיץ הוא הרצון של מייק קונלי להפוך לשחקן חופשי בקיץ הבא. ממפיס רצו לדבר איתו על הארכת חוזה, אבל קונלי מעדיף לחכות לקפיצה בגג השכר, ובצדק. הגריזליס מסיימים שנה אחרי שנה בצמרת המערב, ומצליחים גם להתקדם בפלייאוף. לאף אחד לא דחוף לעשות שם מהפכים בסגל, בטח כשלא מדברים עליהם כקונטנדרים. ממפיס תמשיך לשחק את הכדורסל המסורתי שלה, עם רנדולף וגאסול, ותמשיך לנצח ולסיים בצמרת המערב. התקווה שלה היא לקבל יותר מהספסל שלה, ואולי השנה יש שם אופציות להרכבים מעניינים.
מה מי מו
חמישייה: מייק קונלי, קורטני לי, טוני אלן, זאק רנדולף, מארק גאסול.
ספסל: ג'ף גרין, ברנדן רייט, וינס קרטר, מאט בארנס, בנו אודריך, ג'ורדן אדאמס, ג'ארל מרטין, ג'ארנל סטוקס, ראס סמית'.
מאמן: דייב ייגר, עונה שלישית בממפיס ובליגה.
מועמד לפריצה: ג'ף גרין הגיע לממפיס באמצע העונה שעברה. הוא היה אמור להוסיף סקורינג בלי יותר מדי שינויים. אלא שגרין הלך לאיבוד ולא מצא את עצמו. לא כשעלה בחמישיה, ולא כשעלה מהספסל. ללכת לאיבוד זה פחות או יותר מה שהוא עושה מתחילת הקריירה. הוא היה בקבוצות טובות, וגם בקבוצות רעות, ועדיין לא הצליח לממש את הפוטנציאל שלו. בעונת חוזה, ובקבוצה שצריכה ממנו דברים שהוא יודע לעשות, הגיע הזמן לקבל ממנו תוצרת אמיתית.
מועמד לדעיכה: בפתיחת מחנות האימונים הליגה שחררה תמונות שמראות לעולם שגם בגילו, וינס קרטר נשאר אתלט אדיר. בתמונה קרטר נראה קופץ לאותו גובה כמו אנדרו וויגינס הצעיר. לצערו של וינס לא רק הגובה של הקפיצה קובע, ולמרות שהוא יכול אולי להטביע כמו פעם, הוא לא יכול לעשות את זה במהלך משחק באותה תדירות. אחרי עונה טובה בדאלאס כבר ראינו ירידה של קרטר, שהסקורינג שלו היה מאוד נחוץ לממפיס. בגיל 39 לא נשארו עוד הרבה הטבעות בקריירה של אייר קנדה.
אקס פקטור: לפני שנתיים מארק גאסול עבר פציעה ארוכה, אבל כששב לפרקט החזיר את ממפיס לפלייאוף והוכיח את חשיבותו. העונה הקודמת הייתה חלומית וגאסול נבחר לחמישיית העונה. האם הוא יכול להמשיך ביכולת הזו? שחקנים שמקבלים חוזה חדש חווים לא פעם ירידה ביכולת. גאסול צריך להוכיח שהוא לא מזן השחקנים הזה.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: גאסול ממשיך את היכולת מהשנתיים האחרונות ששמה אותו בדיבור על ה-MVP. גם מייק קונלי עולה מדרגה לקראת החוזה החדש. גרין מוסיף להתקפה של ממפיס משהו שלא היה לה, והשילובים הרבים שייגר יכול להעלות מהספסל מתישים את היריבות. ממפיס חוזרת לגמר המערב.
תסריט פסימי: אחרי שגאסול קיבל חוזה הוא יוצא לעונת סייסטה. גרין ממשיך לאכזב, וקונלי מנסה לקחת את הקבוצה על הגב שלו כשהוא בעונת חוזה, אבל הוא לא השחקן שמתאים לזה. לקבוצה אין ספסל, והפציעות בחמישייה לא מאחרות לבוא. ממפיס מסיימת בחלק התחתון של המערב ושוב עפה בסיבוב הראשון.
תחזית: מארק גאסול הוא לא מסוג השחקנים שלוקחים את הכסף ונעלמים. הבעיה היא שקשה כבר לצפות מג'ף גרין ליותר ממה שהוא נתן עד היום, ולכן התחזית איפשהו באמצע. ממפיס תמשיך באותו קו מהשנים האחרונות ותסיים עם 52-56 ניצחונות. לאיזה מקום זה יספיק במערב הקשה? לא ברור. ניצחונות לפה ולשם חורצים גורלות. בפלייאוף היא תשמח להימנע מסן אנטוניו, קליפרס וגולדן סטייט בסיבוב הראשון, אבל כנראה תפגוש אחת מהן בשני, ומכאן זה כבר יהיה קשה מאוד, אולי קשה מדי.