פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לשחזר את הקסם: לקראת פתיחת עונת 2015/16 של אטלנטה הוקס

        החמישייה נחלשה, הספסל התחזק, ואטלנטה מאמינה שלמרות קריאת ההשכמה שקיבלה מבלאט בפלייאוף, היא יכולה לחזור לכושר הפנטסטי מתחילת העונה שעברה. חסרונו של קארול יורגש, אבל המועמדים לרשת אותו עשויים להפתיע. מחממים את הפרקט

        לשחזר את הקסם: לקראת פתיחת עונת 2015/16 של אטלנטה הוקס
        עריכת וידאו: מרום שפיצר

        בווידאו: מסיבת העיתונאים הראשונה של קליבלנד

        תקציר הפרקים הקודמים

        מאזן בעונה שעברה: 22:60, מקום ראשון במזרח ושני בליגה.

        סיימו את העונה: עם תואר סגנית אלופת המזרח, לאחר ניצחונות של 2:4 על ברוקלין בסיבוב הראשון ו-וושינגטון בשני והפסד 4:0 לקליבלנד בגמר המזרח.

        העונה החולפת הייתה הגדולה בתולדות המועדון בעידן המודרני. ההוקס מעולם לא השיגו 60 ניצחונות ולא הגיעו לגמר הקונפרנס מאז שנת 70' בה הליגה כללה 14 קבוצות. הפעם היחידה שהמועדון ניצח שתי סדרות פלייאוף לפני כן הייתה ב-58', כשהמועדון היה בסנט לואיס, ואז שתי סדרות הספיקו לאליפות.

        אטלנטה שיפרה את המאזן שלה מהעונה שלפני כן ב-22 ניצחונות בלי לבצע שינויים משמעותיים בסגל, מייק בודנהולצר נבחר למאמן העונה, ג'ף טיג, קייל קורבר, פול מילסאפ ואל הורפורד ייצגו את המזרח במשחק האולסטאר ויחד עם דמארה קארול כל החמישייה נבחרה לשחקן חודש ינואר במזרח, חודש בו ההוקס ניצחו את כל 17 המשחקים שלהם בדרך לרצף 19 ניצחונות ומאזן 33:2 בין ה-28 לנובמבר לסוף ינואר. זה קרה בזכות השיטה של בודנהולצר ורמת ביצוע יוצאת דופן של השחקנים שלו. ההתקפה דמוית הספרס נבנתה סביב חמישה שחקנים שיודעים לעשות קצת מהכל, כולל לקלוע מבחוץ, לנוע ללא כדור ולמסור. קורבר הרשים במיוחד עם 2.9 שלשות למשחק ב-49.2 אחוזים (רוב העונה היה מעל 50). ההגנה התבססה על תיאום, זריזות וקבלת החלטות מצוינת, כששחקן המפתח הוא הורפורד. בחודשיים הגדולים, זו הייתה ההגנה הטובה בליגה.

        ולמרות כל זה, אטלנטה יצאה מהעונה הזאת מעט מאוכזבת. האכזבה נבעה מהתחושה שמפברואר והלאה, הקבוצה לא הצליחה לשחזר את היכולת של החצי הראשון המדהים. מנוחות יזומות הוציאו את הקבוצה מהקצב והספסל לא תרם מספיק, פרט לפוינט גארד הגרמני הצעיר דניס שרודר. בפלייאוף בודנהולצר נאלץ להסתדר ללא תאבו ספולושה, שרגלו נשברה על ידי שוטרים שעצרו אותו בסיפור תמוה שעדיין נמצא בתהליכי בירור. אטלנטה התקשתה יותר מהצפוי מול ברוקלין בסיבוב הראשון ונראתה יותר טוב מול וושינגטון בשני, אבל בגמר המזרח הובסה ללא תנאי על ידי השאריות של קליבלנד. ההגנה של דיוויד בלאט, עם מעבר מתחת לחסימות של טיג ושרודר ומעט עזרה, חשפה נקודת תורפה משמעותית במערכת של בודנהולצר וניתן להניח ששאר הקבוצות ראו ולמדו.

        מייק בודנהולצר מאמן אטלנטה הוקס (AP)
        למדו אותו? בודנהולצר (צילום: AP)

        אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

        באו: טיאגו ספליטר (בטרייד מסן אנטוניו), טים הארדווי ג'וניור (בטרייד מהניקס), ג'סטין הולידיי (חופשי, מגולדן סטייט), וולטר טבארס (בחירה 43 מ-2014, שיחק בגראן קנריה).

        עזבו: דמארה קארול (חופשי, לטורונטו), פרו אנטיץ' (לפנרבחצ'ה), ג'ון ג'נקינס (חופשי, לדאלאס), אוסטין דיי (ינסה להשתחל לסגל של קליבלנד), אלטון ברנד (פרש).

        הקיץ של אטלנטה התנקז לימים הראשונים של פתיחת חלון ההעברות. המהלך הגדול הראשון בשוק החופשי היה החתימה של דמארה קארול בטורונטו, שיקבל 60 מיליון דולר בארבע השנים הקרובות. קארול הגיע לאטלנטה לפני שנתיים כשחקן די אלמוני, לקח את ההזדמנות ותוך שנתיים הפך לשחקן כנף איכותי ומגוון. בפלייאוף הוא היה היחיד שהתעלה ביחס לעונה הרגילה, בשלב מסוים הוא היה הסקורר המוביל של ההוקס בפוסט סיזן, ואין ספק שהעזיבה שלו היא פגיעה משמעותית. הפריצה של קארול, שבמשך שנים גירד דקות משחק בקצה הספסל של כל מיני קבוצות, הפכה אותו למודל: שחקני קצה רוטציה רוצים להיות כמוהו, קבוצות רוצות לגלות את הגרסא הבאה שלו.

        אטלנטה עצמה תנסה להמציא את הקארול הבא. לשם כך בודנהולצר, שקודם הקיץ לתפקיד הנשיא לענייני כדורסל, ויתר על בחירת הסיבוב הראשון שלו (לאטלנטה הייתה הבחירה ה-15 של ברוקלין) ובטרייד משולש הביא מהניקס את טים הארדווי ג'וניור. הגארד המוכשר אכזב בעונה השנייה שלו כשחוץ מלקלוע באחוזים רעים לא עשה כלום: לא הגנה, לא ריבאונד, לא מסירות. בודנהולצר יקווה שמעבר לקבוצה גדולה ושיטתית יעזור לו לשדרג את התחומים האלה. פרט אליו הגיע גם ג'סטין הולידיי מקצה הספסל של האלופה, הם יצטרפו לקנת' בייזמור, שהחליף את קורבר כשהוא נפצע במהלך גמר המזרח, במאבק על הדקות שהתפנו.

        דמארה קארול שחקן אטלנטה הוקס (AP)
        אבטיפוס. דמארה קארול (צילום: AP)

        גם פול מילסאפ, שהוכיח שהוא אחד הפאוור פורוורדים הטובים והמגוונים בליגה, סיים חוזה בקיץ וגם הוא שקל לעזוב. הוא התלבט לגבי אורלנדו אך בסוף חתם על חוזה של 60 מיליון דולר לשלוש שנים נוספות באטלנטה. רוטציית שחקני הפנים השתדרגה כשבודנהולצר קיבל את טיאגו ספליטר עטוף בסרט עם פתק: "שכחתי לתת לך מתנת פרידה. פופ". סן אנטוניו הייתה צריכה לפנות מקום מתחת לתקרה ולכן שלחה את הברזילאי היעיל להוקס תמורת כלום (הזכויות על גאורגיוס פרינטזיס שלא צפוי להגיע ל-NBA) ושום דבר (בחירת סיבוב שני מוגנת בכבדות). ספליטר הוא שחקן התקפה חכם עם יכולת מסירה שתתאים לאטלנטה בדיוק כפי שהתאימה לספרס, הוא מסוגל לשמור על שחקני פנים מכל הסוגים ויוכל לשחק גם לצד מילסאפ וגם לצד הורפורד.

        שחקן פנים נוסף שחתם הוא וולטר טבארס, סנטר צעיר בגובה 2.21 מ', נייד יחסית לגובהו ועם חוש לריבאונד וחסימה. טבארס הוכיח שיש לו יכולות כשנבחר לחמישיית העונה ביורוקאפ ויהיה מסקרן לבדוק אם הוא יצליח להשתלב ב-NBA. הגבוהים החדשים אמורים לעזור בריבאונד, תחום בו אטלנטה הייתה חלשה מאוד בעונה שעברה וזה בלט במיוחד בסדרה מול קליבלנד.

        בקיצור, אטלנטה נחלשה בחמישייה אך התחזקה בספסל. ספליטר ושרודר יהיו המחליפים הבכירים, בתקווה שימצאו דרך להסתדר ביניהם (כן, זאת הייתה בדיחת צבי הנינג'ה), ויש מספיק שחקני כנף כדי לקוות שמישהו יבצע קפיצת מדרגה. השאלה הגדולה היא אם אטלנטה של החצי הראשון של העונה שעברה מסוגלת לחזור. אני שייך לאסכולה שמאמינה שאטלנטה של החצי הראשון הייתה יכולה להיאבק ברצינות על אליפות, אבל משהו קרה בדרך. יכול להיות שזאת הייתה תקופה של חיבור חד פעמי שלא ניתן לשחזר, שאין שם מספיק כישרון כדי לשרוד ביכולת כזו, אבל יכול גם להיות שבשנה השלישית של הפרוייקט בודנהולצר יצליח להביא את הקבוצה שלו לשיאים דומים בשלבים הנכונים של העונה. זאת תהיה שאלה קריטית, כי אל הורפורד מסיים חוזה בקיץ, הוא צפוי להיות השחקן השני הכי מעניין בשוק אחרי דוראנט. חצי ליגה תוכל להציע לו חוזה מקסימום וכדי להשאיר אותו יכול להיות שאטלנטה תצטרך לשכנע אותו שהיא מסוגלת ללכת עד הסוף בעתיד הנראה לעין.

        אל הורפורד, אטלנטה הוקס, אימן שאמפרט, קליבלנד קאבלירס (GettyImages)
        חובת ההוכחה היא על ההוקס. הורפורד (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        מה מי מו

        חמישייה: ג'ף טיג, קייל קורבר, תאבו ספולושה, פול מילסאפ, אל הורפורד.

        ספסל: דניס שרודר, שלווין מאק, קנת' בייזמור, טים הארדווי ג'וניור, ג'סטין הולידיי, מייק סקוט, טיאגו ספליטר, מייק מוסקלה, וולטר טבארס.

        מאמן: מייק בודנהולצר (עונה שלישית).

        מועמד לפריצה: כאמור, יהיו דקות לחלק בעמדות הכנף ויש שחקנים שמחכים להזדמנות הזאת. מתוכם, אני מהמר דווקא על ג'סטין הולידיי. האח הגדול של ג'רו לא הצליח להשתלב ברוטציה של קבוצת NBA עד שבשנה שעברה קיבל הזדמנות בגולדן סטייט. היו לו רגעים יפים עם האלופה, הבעיה המרכזית הייתה שהרוטציה שם הייתה עמוסה מדי. הוא נחשב לשומר מצוין, הוא נהדר במשחק ריצה, הוא מסוגל להוביל כדור ולמסור ואם ישפר את הקליעה מבחוץ כפי שקארול עשה כשהגיע לאטלנטה הוא עשוי להיות השחקן שייכנס לנעליו.
        מועמד לדעיכה: ההתפתחות של מייק סקוט מעט נעצרה בשנה שעברה. הציפייה הייתה שהוא יהיה מחליף בכיר והוא נותר רק שחקן רוטציה. השנה הוא עלול לאבד גם את המעמד הזה, בעקבות ההצטרפות של ספליטר שצפוי לקבל את רוב דקות הספסל בעמדות הפנים. סקוט הוא סטרץ' פור שאוהב לזרוק מבחוץ ויודע לחדור, אבל הוא לא היה עקבי מספיק כדי להיות אפקטיבי בקבוצה גדולה. הקיץ הוא הסתבך גם כשנעצר בעקבות החזקת סמים וצפוי לו משפט במהלך העונה. לא ברור אם הראש שלו יהיה בכדורסל השנה, וגם אם כן לא בטוח שיהיו לו יותר מדי דקות.

        אקס פקטור: בשנה שעברה דניס שרודר היה מועמד לפריצה ואכן פרץ, השנה הוא משתדרג לעמדת האקס פקטור. בקיץ הוא היה הכוכב הגדול של נבחרת גרמניה (שכללה גם אחד, דירק נוביצקי) ואחד השחקנים המרשימים ביורובאסקט, הזריזות שלו מאפשרת לו להגיע לטבעת בקלילות שמזכירה בעיקר את טוני פארקר. ההשוואה לצרפתי מעניינת במיוחד, בעיקר סביב סוגיית הקליעה מבחוץ. גם פרקר היה בשנים הראשונות שחקן לא אפקטיבי מחוץ לצבע, אך מהרגע שפיתח קליעה מכדרור מחצי מרחק הוא הפך לשחקן מוביל. שרודר חגג לאחרונה 22 ואחוזי העונשין הטובים שלו מרמזים שיש לו פוטנציאל לפתח קליעה יציבה מבחוץ. הוא מספיק מוכשר כדי להכריח את בודנהולצר לתת לו דקות משמעותיות לצד ג'ף טיג, שיפור נוסף עשוי להקפיץ אותו בהיררכיה אפילו מעל לטיג היעיל.

        דניס שרודר שחקן אטלנטה הוקס מול ג'יי ג'יי בראה שחקן דאלאס מאבריקס (AP)
        יקח את המושכות מטיג? שרודר (צילום: AP)

        ולכדור הבדולח

        תסריט אופטימי: ספולושה חוזר ומתעל את הכעס שלו לפרקט, שאר שחקני הכנף עוזרים להשכיח את העזיבה של קארול, ספליטר נותן ערך מוסף עצום מהספסל, שרודר הופך לאימת הרכזים המחליפים, ארבעת האולסטארים חוזרים לפורמה של פתיחת העונה שעברה והפעם לא נעצרים בדרך. מבחינת מספרים קשה להמר על יותר משחזור העונה שעברה, אבל הפעם גמר המזרח מול קליבלנד מתפתח לסדרה איכותית של שבעה משחקים שבסופה הקבוצה הבריאה יותר מנצחת.

        תסריט פסימי: אטלנטה ממשיכה את החצי השני של העונה שעברה, הקליעה מבחוץ לא מספיק אפקטיבית, אף אחד לא נכנס לנעליים של קארול, ספולושה לא מתאושש ואין מי שישמור על שחקני כנף בכירים. בתסריט שלא כולל פציעה ארוכה של אחד הגדולים (הורפורד הוא סכנה קבועה) קשה לדמיין פחות מ-48 ניצחונות ומאבק חזק בסיבוב הראשון.

        תחזית: יהיה קשה מאוד להוקס לשחזר את תקופת השיא מהעונה שעברה, אבל זה לא בלתי אפשרי. האופציה הריאלית היא שהשיטה תמשיך לעבוד אבל לא במלוא העוצמה, ששחקני הכנף יהיו חביבים אבל לא יחפו על העזיבה של קארול, שספליטר יתברר כשחקן חשוב מאוד וששרודר יהפוך לשחקן חשוב יותר. אטלנטה תהיה קבוצת עונה רגילה פחות טובה עם קצת יותר מ-50 ניצחונות, אבל בפלייאוף עשויה דווקא להשתפר. לאן זה ייקח אותה? זה כבר תלוי ב-3-4 קבוצות מוכשרות יותר במזרח.