בווידאו: מסיבת העיתונאים של קליבלנד לקראת פתיחת העונה
תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 45:37
סיימו את העונה: במקום העשירי במזרח ומחוץ לפלייאוף.
העונה הראשונה של מיאמי ללא לברון ג'יימס הייתה מרתקת. בקיץ פט ריילי הצליח להשאיר את דווין וייד וכריס בוש והוסיף להם את לואל דנג וג'וש מקרוברטס, במהלך העונה הוא המציא את הסנטר חסן וויטסייד והביא בטרייד את הפוינט גארד גוראן דראגיץ' כדי לחזק את שתי העמדות החסרות. וויטסייד היה אחד הסיפורים הגדולים של העונה: סנטר בן 25 שבקושי שיחק בליגה, נדד בין קבוצות ליגת פיתוח והגיע עד לבנון שפתאום במיאמי התברר כעוגן הגנתי ושחקן עם סיומת נהדרת ליד הטבעת והפך לאחד משחקני המפתח של הקבוצה.
על הנייר זו נראתה קבוצה נהדרת, אבל כל צרה אפשרית קרתה לה. מקרוברטס נפצע בשלב מוקדם בעונה, ניסה לחזור ולא הצליח, וייד שיחק 62 משחקים ולא ברור אם בשלב הזה הוא מסוגל יותר ושתי דקות אחרי שדראגיץ' הגיע ונתן תקווה מחודשת התברר שלבוש יש קרישי דם בריאות. לרגעים דובר על מחלה מסכנת קריירה ואפילו מסכנת חיים, בהמשך התברר שהמצב פחות חמור. בוש החמיץ את המשך העונה, אך הוא כשיר לפתיחת מחנה האימונים השנה.
מבחינה מקצועית, לא היה שום שלב בעונה בו מיאמי הייתה קבוצה טובה. היא התחברה למשחקים בודדים, כולל שני ניצחונות על קליבלנד ולברון עם הצגות של וייד, אבל לא הצליחה ליצור עקביות. וייד ובוש עשו את שלהם עם יותר מ-21 נקודות למשחק, אך סביבם לא היו מספיק אופציות התקפיות ובעיקר לא מספיק שחקנים יוצרים. מיאמי דורגה שנייה מהסוף בכמות אסיסטים למשחק וההתקפה שלה צנחה מהמקום השני בליגה ביעילות התקפית בעונה האחרונה של לברון למקום ה-22 בעונה הראשונה בלעדיו. לאחר שבחלקים גדולים של העונה מיאמי תפסה את אחד המקומות האחרונים בפלייאוף במזרח, בישורת האחרונה היא צנחה למקום העשירי. היו נסיבות מקלות, החמישייה המסקרנת של דראגיץ', וייד, דנג, בוש ו-וויטסייד לא שיחקה דקה אחת ביחד, השאלה אם היא יכולה להתחבר לקבוצה גדולה לעונה הבאה.
אוהבים NBA? נסו את עמוד הפייסבוק המיוחד שלנו
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: ג'סטיס ווינסלו (רוקי, בחירה 10), ג'רלד גרין (חופשי, מפיניקס), אמארה סטודמאייר (חופשי, מדאלאס), ג'וש ריצ'רדסון (רוקי, בחירה 40).
עזבו: שבאז נאפייר (בטרייד לאורלנדו), זוראן דראגיץ' (בטרייד לבוסטון, ממנה שוחרר וחתם בחימקי מוסקבה), מייקל ביזלי (לשנדונג מהליגה הסינית), הנרי ווקר (ללא קבוצה).
התדמית של ריילי כסוג של מכשף שאיכשהו הכל מצליח לו לא נסדקה בגלל העונה החלשה והתחזקה עם התגלית של וויטסייד. לשיא התדמית הזאת הגיעה בדראפט. מיאמי חייבת לפילדלפיה בחירה מוגנת טופ 10, אך ההידרדרות למקום העשירי במזרח הובילה את ההיט בדיוק למקום העשירי בדראפט, מה שאומר שהבחירה בדראפט שנחשב לעמוק ואיכותי נשארה של מיאמי. להפתעת כולם, חיכה שם לריילי ג'סטיס ווינסלו, שלפי כל התחזיות היה אמור להיבחר בין שבעת הראשונים. ווינסלו הוא סמול פורוורד שלם שבעונה היחידה שלו במכללת דיוק (איתה זכה באליפות המכללות יחד עם ג'אליל אוקפור) כבר נראה כמו שחקן הגנה מצוין עם יכולות התקפיות כמו קליעה מבחוץ, חדירה, מסירה ובעיקר קבלת החלטות שלא מאפיינת שחקנים בני 18. הקונצנזוס בין הפרשנים הוא שמיאמי היא אחת המרוויחות הגדולות של הדראפט וקיבלה שחקן שיכול לתרום באופן מיידי.
מעבר לכך הקיץ של מיאמי היה יחסית רגוע והתמקד בהחתמה מחדש של וייד ודראגיץ'. הפלאש חתם לעונה אחת בה יקבל 20 מיליון דולר, הסלובני יקבל 86 מיליון דולר בחמש השנים הקרובות ומצטרף בכך לבוש שחתם על חוזה גדול לחמש שנים בקיץ שעבר. ריילי עיבה את הרוטציה עם אמארה סטודמאייר וג'רלד גרין, שני סקוררים מוכשרים שלא חביבים במיוחד על אנשי הסטטיסטיקות המורכבות בגלל הנזק שלהם בהגנה. בסיבוב השני בדראפט ריילי בחר בג'וש ריצ'רדסון, גארד אתלטי שקיבל חוזה וינסה להשתלב ברוטציה. השם המעניין ברשימת העוזבים הוא שבאז נאפייר, הפוינט גארד שנבחר בסיבוב הראשון בעונה שעברה וריילי החליט לוותר עליו מוקדם. ריילי חיפש טריידים למריו צ'אלמרס וכריס אנדרסון, שניהם בעונה אחרונה בחוזה שיכביד על נטל המיסים של ההיט, וזו לא תהיה הפתעה אם הוא יצליח להיפטר מהם במהלך העונה.
הסגל של מיאמי יהיה אחד המסקרנים בליגה בעונה הקרובה. עם החמישייה האיכותית וחמישייה שנייה של צ'אלמרס, גרין, ווינסלו, מקרוברטס ואמארה יש כאן פוטנציאל לקבוצה גדולה. אבל היא גם אפופה סימני שאלה: איך בוש יתאושש מהמחלה, פיזית ומנטאלית? מה נשאר לוייד להציע, כמה משחקים ודקות הוא מסוגל לשחק, האם הוא יהיה אפקטיבי בפלייאוף? האם העונה הגדולה ההיא של דראגיץ' בפיניקס הייתה חד פעמית והוא בעצם פוינט גארד די בינוני במונחי רכזים פותחים ב-NBA? האם וייד ודראגיץ' יכולים לשחק ביחד באופן אפקטיבי? מי ישמור על גארדים בכירים? האם ווינסלו אכן בשל לתרום לקבוצה שחושבת בגדול? האם מקרוברטס מסוגל לשים בצד את העונה האחרונה ולחזור ליכולת מהעונה שלפני כן בשארלוט? השאלה האחרונה חשובה במיוחד כי מקרוברטס הוא אחד המוסרים הבודדים ברוטציה של אריק ספולסטרה והנוכחות שלו תוכל לשדרג את ההתקפה הלא מספיק קבוצתית.
סימני השאלה לא עוצרים בהווה. כדי לבנות את הסגל הקיים, שמתבסס על ארבעה שחקני חמישייה בגילאים 29-33, ריילי ויתר על הרבה אופציות עתידיות. בשש השנים הקרובות מיאמי תהיה חייבת שלוש בחירות סיבוב ראשון עם הגנות מינימליות וארבע בחירות סיבוב שני. הוא בונה על החתמת שחקן בכיר נוסף בקיץ הבא, בו למיאמי יהיה מקום מתחת לתקרה כל עוד וויטסייד לא חותם על חוזה חדש, כאשר הפנטזיה היא קווין דוראנט. הסיכויים קלושים, אבל זה ריילי אז אף אחד לא מתעלם מהאפשרות. כדי שיהיה סיכוי שזה יקרה, מיאמי תצטרך לשכנע שהיא אכן קבוצה גדולה, לשם כך רוב השאלות בפסקה הקודמת יצטרכו לקבל מענה מוצלח. אם ההווה יתברר כבינוני, העתיד יהפוך למדאיג.
מה מי מו
חמישייה: גוראן דראגיץ', דווין וייד, לואל דנג, כריס בוש, חסן וויטסייד.
ספסל: מריו צ'אלמרס, טיילר ג'ונסון, ג'וש ריצ'רדסון, ג'רלד גרין, ג'יימס אניס, ג'סטיס ווינסלו, ג'וש מקרוברטס, יודוניס האסלם, אמארה סטודומאייר, כריס אנדרסון.
מאמן: אריק ספולסטרה (עונה שמינית).
מועמד לפריצה: טרייד על צ'אלמרס ו/או היעדרויות של וייד יפנו דקות בעמדות הגארדים. יש מספר מועמדים לקבל את הדקות האלה, אך הצורך של ספולסטרה בשחקנים יוצרים עשוי להוביל להעדפה של טיילר ג'ונסון. בעונה שעברה, כרוקי, ג'ונסון הבהיר שהוא יכול להיות קלע שלשות אפקטיבי ברמת NBA ולרגעים היו לו גם ניצוצות של שחקן פיק נ' רול אמיתי. הוא זקוק לקפיצת מדרגה כדי לקבל דקות משמעותיות, בעיקר בעמדת הפוינט גארד, אך קפיצה כזו מאפיינת לא מעט שחקני שנה שנייה. את סט הכישורים הנחוץ יש לו, אולי הוא יהיה השחקן של מיאמי שמגיע משום מקום השנה.
מועמד לדעיכה: רשימת השאלות מהחלק הקודם לא הייתה מלאה, שתיים מהן השארתי לכאן. הראשונה: האם לואל דנג עדיין אפקטיבי? בעונה שעברה הוא עוד היה יעיל, אך ככל שהעונה התקדמה היה לו קשה יותר והוא נראה עייף. בחודשיים האחרונים הוא כבר קלע באחוזים איומים. דנג בסך הכל בן 30, אבל צבר קילומטרז' משמעותי של דקות ומשחקים וסבל מכמה פציעות. יכול להיות שזאת תהיה השנה בה הגוף שלו יתחיל להראות סימני קריסה משמעותיים יותר. ווינסלו רק מחכה להזדמנות להשתלט על המקום שלו בחמישייה.
אקס פקטור: השאלה השנייה: מי אתה, חסן וויטסייד? האם חצי העונה שעברה היא התחלה של משהו גדול או הבלחה חד פעמית? הנתונים שלו יוצאי דופן, הוא סבן פוטר עם ידיים לא נגמרות, אתלט אדיר עם חוש לחסימות שיודע לסיים ליד הטבעת. המספרים שלו מאז שהפך לשחקן רוטציה היו יוצאי דופן, ב-2015 הוא סיפק 13.7 נקודות ב-63.1 אחוזים מהשדה, 11.5 ריבאונדים ו-2.9 גגות בפחות מ-27 דקות למשחק. במדד היעילות (ה-PER) הוא סיים את העונה במקום השישי בליגה. אבל בחודש מרץ החלו לצוץ בעיות המשמעת שעיכבו אותו עד אז, הוא הורחק פעמיים לאחר היתקלויות עם סנטרים יריבים ונראה שקל מאוד להוציא אותו משיווי משקל. השנה הציפיות הן שהוא ישחק עונה שלמה יותר מ-30 דקות למשחק, הוא מעולם לא עשה זאת וקשה לדעת איך הוא והגוף שלו יגיבו. אם הוא יצליח להתרכז בכדורסל ולשמור על היכולת מהעונה שעברה עם תוספת דקות, הוא יהיה מועמד לאולסטאר והעוגן ההגנתי שמיאמי כל כך זקוקה לו. באותה מידה, הוא יכול להתברר כרון ארטסט הבא, ובלעדיו ההגנה של ההיט יכולה לקרוס.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: הכל מתחבר והסגל של מיאמי כולל ארבעה מועמדים לאולסטאר ומועמד לרוקי העונה. ספולסטרה מתאים שיטה ליתרונות של הסגל הנוכחי ובפלייאוף מזכיר שהוא אחד המאמנים היצירתיים בליגה. היעדרויות ומנוחות יזומות מאלצות את מיאמי להסתפק ב-53 ניצחונות בעונה הרגילה, אבל בפלייאוף כולם בכושר שיא. וזה לא יהיה תסריט אופטימי אמיתי בלי ניצחון על לברון בגמר המזרח.
תסריט פסימי: וויטסייד מורחק כל שבועיים ורב גם עם שחקנים בקבוצה, וייד פצוע כל שבועיים ולא מצליח להיכנס לקצב, בוש משחק בזהירות ובלי חשק. מיאמי מוכשרת מכדי שהעונה הזאת תהיה פחות טובה מהקודמת, אבל 42 ניצחונות לא מספיקים הפעם לפלייאוף במזרח.
תחזית: הטווח רחב. הקבוצה המסקרנת הזאת היא אולי הכי קשה לחיזוי בליגה. לי קשה לראות את הכל מתחבר, בעיקר את היכולת של וייד להוביל קבוצה בפלייאוף בגילו ובמצבו הפיזי. בעונה הרגילה הסגל הרחב יתגבר על הבעיות שיצוצו בדרך לאיזור ה-50 ניצחונות, בפלייאוף הבעיות לא יאפשרו יותר מסיבוב שני.