ביום שני בערב, קצת יותר מ-24 שעות אחרי המשחק נגד ארסנל, רשת BBC תשדר את סרטו הדוקומנטרי של חלוץ העבר גארי ליניקר: "ויין רוני, האיש שמאחורי השערים". תקשורת הספורט בממלכה מחכה זמן רב ליציאת הסרט, אשר כל פרט שהוצג ממנו בפרומואים עד כה הפך לשיחת היום.
כך למשל, נחשף צד רך יותר בחייו של מלך שערי נבחרת שלושת האריות וקפטן מנצ'סטר יונייטד: "אהבתי בעבר לכתוב שירה, אפילו לפני שהתחלתי לצאת עם אשתי קולין", מספר רוני בסרט, "הייתי כותב גם סיפורים קצרים וכאשר פגשתי את קולין, הקדשתי לה הרבה שירי אהבה". אחרי החמצה נוראית באמצע השבוע מול וולפסבורג, היו שצחקו על רוני בטוויטר וטענו שהוא פשוט היה עסוק במחשבה על השיר הבא שלו, אבל העובדה שרוני בחר להיחשף בצורה שונה כל כך מהתדמית הקשוחה שיצאה לו לאורך השנים ואפילו שם הסרט, מלמדים על השינוי הגדול אצל הילד שהפך לגבר.
ויין רוני תופס כיום תפקיד שונה לחלוטין ממה שהורגל אליו במנצ'סטר יונייטד ואיך אומרים? עם התוצאות לא מתווכחים. השדים האדומים חזרו בשבוע שעבר לפסגת הפרמיירליג אחרי שנתיים של הפסקה וגם בהנחה שלא יזכו באליפות העונה, אם המנהיגות של רוני תוביל את החבורה התוססת מאולד טראפורד למאבק על הכתר אחרי שתי עונות מתסכלות, כנראה שאפילו זה יספיק לאוהדים המאוהבים בו.
פול סקולס, ששיחק לצד רוני במשך לא מעט שנים ביונייטד, אמר אחרי המשחק מול וולפסבורג משהו שמראה בדיוק איך האנגלים מתקשים לעכל את הסיטואציה החדשה של רוני ביונייטד: "זה לא היה משחק מוצלח של ויין, אבל הוא מסוג השחקנים שאחרי לילה רע, יכול לכבוש גם שלושער במשחק הבא. אני בטוח שהוא ייתן העונה 20-25 שערים ליונייטד". הסיכוי שרוני אכן יכבוש שלושער באמירויות הוא אפסי (למרות שכבר עשה זאת העונה מול ברוז' בחוץ) והוא אפילו לא בועט יותר את הפנדלים של יונייטד (התפקיד עבר לחואן מאטה נגד וולפסבורג), אבל יונייטד לא צריכה שרוני יכבוש עבורה שלושער יותר. בקיץ האחרון ואן חאל צירף שני ילדים סופר מוכשרים להתקפה, את ממפיס ואנתוני מרסיאל ושני קשרים מנוסים למרכז המגרש, שווינשטייגר ושניידרלין. רוני אמור להיות הדבק.
נגד וולפסבורג הייתה הפעם התשיעית בתולדותיה שיונייטד סופגת שער בליגת האלופות בתוך ארבע הדקות הראשונות של המשחק. מכל תשע הפעמים הללו, היא הפסידה רק פעם אחת. הנתון הזה (לצד העובדה שיונייטד כבר ביצעה שלושה מהפכים העונה מפיגור לניצחון בכל המסגרות), הוא תזכורת קלאסית לאופי שהנחיל סר אלכס פרגוסון לקבוצה הזו בעבר, אופי שהוביל לכך שיונייטד תמיד הייתה יכולה לבצע מהפך, אופי שקצת אבד לה מאז פרישתו של הסקוטי. רוני, שמיד אחרי השער של הזאבים נראה מעודד את שחקני יונייטד להמשיך במשחק, הוא זה שמביא לקבוצה כרגע את אותו אופי מיוחד, שהפך אותה בעבר למוצלחת כל כך.
בחודש הבא הוא יהיה בסך הכול בן 30, אבל כבר היום נחשב לשחקן ותיק, בגלל שהחל את הקריירה מוקדם כל כך. זו כבר העונה ה-12 שלו ביונייטד ורק פעמיים הוא חצה את רף 23 השערים בעונה בכל המסגרות. הוא אף פעם לא היה מכונת שערים, כמו שפול סקולס מקווה שיהיה, אבל תמיד היה יציב ולראייה, הוא היחיד בתולדות הפרמיירליג עם 11 עונות רצופות בהן כבש לפחות עשרה שערים. העונה, כרגע, יש לו שער ליגה אחד ולא ברור אם הרצף יימשך.
השינוי שרוני עשה לאחרונה, בא העונה לידי ביטוי בצורה בולטת גם על כר הדשא. כאשר יונייטד יצאה בקיץ למסע המשחקים בארצות הברית, הוא אמר ל"סיאטל טיימס": "לאורך כל הקריירה אני עושה התאמות טקטיות. הסגנון שלי משתנה ואני לומד לקרוא את המשחק נכון יותר. זו אחת התכונות הטובות שלי".
מייק גודמן, איש הכדורגל הנפלא של אתר "גרנטלנד", ניסה כבר במהלך העונה שעברה לפצח את רוני: "הוא אף פעם לא הפך לסקורר, החלוץ הגיבור שכולם חשבו שיהיה. הוא הפך למשהו אחר. הוא הפך לשחקן כדורגל פנומנלי, אבל כזה שהרבה יותר קשה לאהוב בגלל הקושי להבין את הדברים הגדולים שהוא עושה. מה הוא עושה? סט הכישרונות שלו הוא ייחודי, אבל כל נקודה חזקה מלווה בחולשה כלשהי. למשל, הוא חזק ויכול לתקל בעוצמה, אבל גם לא מספיק מהיר בגלל זה. מאז שהגיע ליונייטד, הוא שיחק בכל עמדה בחלק הקדמי של המגרש, מהקישור ומעלה, מה שמוביל לשאלה: האם בגלל הייחוד שלו, הוא אף פעם לא מצא את העמדה הנכונה על המגרש? ואן חאל השתמש בו בעונה הראשונה ביונייטד בצורה לא נבונה, כזו שלא מוציאה מרוני את כל מה שהוא יכול לתת. אולי בשלב זה של הקריירה, הוא פשוט צריך להיות חופשי על המגרש".
ואכן, רוני הפך העונה להרבה יותר חופשי. הוא מטייל מצד לצד במגרש, "סותם חורים" כהגדרתו של איאן ליידימן מה"דיילי מייל". כבר ב-2008 פרגוסון דיבר על שאלת המיקום של רוני, שבעצמו אמר לא פעם בעבר שהוא מעדיף לשחק בחוד, אבל "המנג'רים הציבו אותי לאורך השנים בהמון תפקידים. מה שטוב לקבוצה, טוב עבורי". בעונה שעברה הוא היה לעיתים יותר אפקטיבי כאשר הגיח מהקישור לעומת המשחקים בהם עלה כחלוץ, אבל העבודה במרכז המגרש שיעממה והתישה אותו ולכן הובאו בקיץ שווינשטייגר ושניידרלין. ואן חאל פשוט החליט להפסיק לחפש את המיקום המיטבי עבור רוני, ולתת לרוני למצוא אותו בעצמו.
כמובן שיש לכך מחיר. במשחק העלייה לצ'מפיונס, מול ברוז', רוני שבר עם השלושער שלו, הראשון באירופה מאז משחק הבכורה שלו עם יונייטד באלופות נגד פנרבחצ'ה ב-2004, בצורת של 878 דקות בכל המסגרות. בשבת האחרונה נגד סנדרלנד, הוא דחק בקושי פנימה שער שקטע בצורת ליגה של כמעט 1,000 דקות, הארוכה ביותר שלו מאז נכנס לפרמיירליג כילד במדי אברטון לפני 13 שנים. אחרי השער מול החתולים השחורים, רוני הבהיר: "לא הייתי מודאג מהבצורת. אני רק מקווה שעכשיו יפסיקו לספור לי דקות ויתחילו להתרכז בדרך בה אני משחק". נדמה שגם הוא מבין את ייעודו החדש.
כאשר נמנייה וידיץ' עזב בתחילת העונה שעברה, ואן חאל, באחת ההחלטות הראשונות שלו במועדון, מינה את רוני לקפטן. ההולנדי, שתמיד נודע כמנג'ר לא פשוט בהתנהלות שלו מול שחקנים רבים, הפך את רוני לאיש סודו ולאחראי שלו על כר הדשא על חבורת הצעירים שגודשת את הסגל. רוני הוא היחיד שוואן חאל מקשיב לעצות שלו וכבר לאחר המינוי ההוא אמר המנג'ר: "לבחור קפטן זה משהו מאוד חשוב עבורי. ויין הראה גישה נהדרת בכל דבר שהוא עושה והתרשמתי מאוד מהמקצוענות והדרך בה הוא מתייחס לפילוסופיה שלי. הוא מהווה דוגמה נהדרת לצעירים שלנו".
רוני עצמו לקח את התפקיד בשתי ידיים ותורם מניסיונו הרב לשחקנים כמו מרסיאל, שהגיע עם תג מחיר עצום, ציפיות עצומות עוד יותר והפך תוך שלושה-ארבעה משחקים לסופרסטאר באנגליה, מדינה בה התקשורת מרימה ומפרקת שחקנים בקצב מסחרר. "הוא מדהים בינתיים", אמר רוני על הצרפתי אחרי הניצחון על סנדרלנד, "אבל צריך לזכור שזה ילד בן 19 שלא מדבר אנגלית. הוא עוד יספק פה המון רגעי קסם, עכשיו ובעתיד".
בקטע נוסף שנחשף מהסרט על רוני נראה כריסטיאנו רונאלדו מדבר על התקופה המשותפת של השניים ביונייטד: "אני מתגעגע לשחק איתו, יותר משאני מתגעגע לכל שחקן אחר. הוא היה הילד של אנגליה וכולם אהבו אותו. הוא כל כך עוצמתי, הכינוי שלי אליו היה 'פיטבול'. הכוח המנטלי והפיזי שלו לא נגמר אף פעם. ויין הוא שחקן קבוצתי נפלא ובחור נפלא". רונאלדו, לא אחד המפרגנים הגדולים בעולם הכדורגל, יודע על מה הוא מדבר כנראה וגם חואן מאטה אמר לאחרונה דברים ברוח דומה: "לכולנו הרבה יותר קל לכבוש שערים ולשחק בהתקפה בגלל ויין. הוא לא סקורר כזה, שרק כובש. אבל הוא יודע לעשות גם את זה אם צריך. הוא עובד המון בהתקפה ושומר על הכדור. אני נהנה מכל רגע איתו".
מיד לאחר משחק הבית האחרון של פרגוסון בתפקיד, הוא טען שרוני הגיש בקשה רשמית לעבור קבוצה, טענה שרוני הכחיש. כאשר דייויד מויס, האיש עמו רוני הסתכסך עוד באברטון, הגיע ליונייטד, צ'לסי ומוריניו ניסו לחטוף אותו והגישו הצעה על סך 20 מיליון ליש"ט, אך מויס אמר: "הוא הלב של יונייטד. לא נשחרר אותו" ובסוף, רוני האריך חוזה עד 2019. קשה לראות אותו עוזב את אולד טראפורד כעת, אחרי שהקבוצה עברה טלטלה עמוקה במשך כשנתיים וחצי מאז פרישתו של פרגוסון ועד שהיא הגיעה למצב של יציבות מסוימת. המועדון בנוי כיום סביב רוני, כאשר ריאן גיגס, עוזרו של ואן חאל ואחד הסמלים הגדולים בתולדות יונייטד, מהווה סוג של מנטור עבורו מהספסל.
"מי שחושב שוויין הוא לא אגדה בכדורגל האנגלי, לא מבין כלום", אמר חלוץ העבר קווין פיליפס וכדי שכולם אכן יבינו, רוני צריך לעשות עוד צעד אחד קדימה ולסחוב את יונייטד לעונה מוצלחת בליגה ובאירופה ואת אנגליה להופעה מכובדת, סוף כל סוף, בטורניר גדול. במוקדמות, כרגיל, זה נראה מצוין, אבל אחרי ההתבזות במונדיאל בברזיל, לכולם ברור שזה לא מספיק. די בדומה ליונייטד, גם בסגל הנבחרת יש היום שני חלוצים צעירים ומבטיחים בדמות הארי קיין וראחים סטרלינג ומי שיצטרך לנווט את הספינה הוא רוני, שאחרי הניצחון 0:4 על ליטא במרץ האחרון אמר: "יש לי אחריות שונה כקפטן הנבחרת ואני נהנה ממנה. אני מקווה שאוכל להעביר מהניסיון שלי לצעירים. כשאתה צעיר, אתה עושה טעויות ואני מנסה לעזור להם להפוך לשחקנים טובים יותר".