בוידאו: מסיבת העיתונאים של קליבלנד לפתיחת העונה
תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 57:25.
סיימה את העונה: מקום 12 במזרח.
אחרי שצברו רק 43 ניצחונות בשתי העונות הקודמות יחד, עונת 2014/15 של המג'יק הייתה אמורה להיות משב רוח של אופטימיות בתוך תהליך הבנייה מחדש. הצעירים גדלו בשנה וצברו ניסיון חשוב, צ'אנינג פריי הגיע כדי לפתוח את הסתימה בצבע, ושני רוקיז מבטיחים, אלפריד פייטון וארון גורדון, הגיעו מהדראפט. מה שקרה בפועל היה כל-כך רע עד שה-GM רוב האניגן החליט לפטר את המאמן ג'ק וון באמצע העונה. עם סגל מוכשר וצעיר במזרח החלש, במצב של 37:15, אפשר להבין את הבחירה של האניגן. עוזר המאמן ג'יימס בורגו קודם למשרת המאמן הזמני עד לתום העונה האבודה.
עם הגנה והתקפה שמדשדשות בתחתית הליגה במדדי היעילות, קצת קשה לנסות לדבר כדורסל. המג'יק נכשלו בכל הפרמטרים הקבוצתיים. הניצוצות של הגרעין הצעיר בראשות ויקטור אולדיפו, טוביאס האריס ופייטון לא תורגמו לניצחונות. גם עונת שיא מהסנטר ניקולה ווצ'ביץ', שקלע 19.3 נקודות והוריד 10.9 כדורים חוזרים למשחק, לא הספיקה בשביל שמישהו ישים לב. גורדון, שנבחר רביעי בדראפט, נפצע במהלך העונה והחמיץ 35 משחקים, ובשאר הראה שהוא לא מסוגל לקלוע מחוץ לצבע.
פייטון, הרכז שהגיע ממכללה קטנה בלואיזיאנה, הראה שיש לו כישרון להתפתח לרכז איכותי בליגה, אך גם במקרה שלו הג'אמפ-שוט הנוראי שלו נחשף על-ידי ההגנות, שפשוט נתנו לו לזרוק ותקעו את התקפת המג'יק. אולדיפו המשיך במסלול ההתקדמות המעודד שלו, ויחד עם ווצ'ביץ' והאריס לקבוצה היו שלושה שחקנים שקולעים מעל 17 נקודות למשחק, גם אם לא ביעילות יוצאת דופן. אוון פורנייה הצרפתי הצטרף והראה שיש לו מקום ברוטציה. הוא פתח ב-32 משחקים וסיים את העונה הראשונה שלו מחוץ לדנבר עם 12 נקודות לערב, אבל כל זה לא הספיק למג'יק, שהתחילו כמעט כל משחק בעמדת נחיתות. 57:25, מקום 13 במזרח, ועוד סיבוב להגרלת הלוטרי.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: מריו הזוניה (רוקי), סי.ג'יי ווטסון, ג'ייסון סמית', שאבאז נאפייר.
עזבו: קייל או'קווין, מו הארקלס, בן גורדון.
הדראפט הוא היום הכי חשוב באוף-סיזן של קבוצות לוטרי. האניגן וצוותו ניצלו את הבחירה החמישית כדי לעוט על מריו הזוניה הקרואטי. הסווינגמן בן ה-20 מברצלונה מגיע לסיטואציה נפלאה עבורו. הסגל משווע לשחקנים עם יכולת לקלוע מבחוץ, והזוניה כנראה ימצא את עצמו בתפקיד דומה מאוד לתפקידו הקודם בברצלונה. עם הרוב המכריע של רוקיז המגיע ממכללות, קל לשכוח את היתרון היחסי של סופר-מריו, ששיחק בליגה המקומית השנייה בטיבה בעולם וביורוליג. מערכת היחסים עם מאמן עקשן לא פחות ממנו יכולה להיות תחילתה של ידידות נפלאה, אך יש לה גם פוטנציאל נפיץ במיוחד.
בקבוצה שחררו את בן גורדון, ונתנו את מו הארקלס כמעט בחינם לפורטלנד המתחדשת. קייל או'קווין עזב בסיין-אנד-טרייד לניו יורק. בשוק השחקנים החופשיים הגיעו סי.ג'יי ווטסון, הרכז שהגיע מאינדיאנה שחתם לשלוש שנים בשביל 15 מיליון דולר (שנה אחרונה לא מובטחת),וג'ייסון סמית', ביגמן שהגיע מניו יורק לעונה ויקבל עבורה ארבעה מיליון דולר. הייתי שומר את או'קווין לפני שהייתי מביא את סמית' או ווטסון, בטח בשביל החוזה שהוא קיבל מהניקס, אבל מדובר בשני וטרנים שיעשו את תפקידם מהספסל, ויאזנו את מעט את ממוצע הגיל לכיוון הנכון.
בטרייד עם מיאמי הקבוצה נתנה בחירת סיבוב שני וקצת יותר ממיליון דולר בשביל שאבאז נאפייר. הרכז מקונטיקט הראה ניצוצות של שחקן רוטציה בעונת הרוקי שלו, ובקבוצה מקווים שבבוא העת הוא יהיה טוב מספיק בשביל תפקיד הרכז המחליף. זה כנראה הימור בטוח יחסית, אבל בינתיים הם שמחים לקבל את ווטסון מעליו בהיררכיה, אחרי שרדפו אחריו כבר תקופה.
מה מי מו
חמישייה: אלפריד פייטון, ויקטור אולדיפו, ארון גורדון, טוביאס האריס, ניקולה ווצ'ביץ'.
ספסל: אוון פורנייה, מריו הזוניה, צ'אנינג פריי, סי.ג'יי ווטסון, דוויין דדמון, אנדרו ניקולסון, ג'ייסון סמית', שאבאז נאפייר, דווין מארבל, קית' אפלינג, גרג סטימסמה, מלווין איג'ם.
מאמן: סקוט סקיילס, עונה 13 בליגה, ראשונה באורלנדו, מאזן 433:443.
מועמד לפריצה: ויקטור אולדיפו הוכיח בעונתו השנייה שהוא שוטינג-גארד העתיד של הקבוצה. בחצי השני של אותה עונה הוא הוכיח שיש לו עוד מדרגה רצינית לעלות. 20.3 נקודות מאז פגרת האולסטאר לצד 4.5 אסיסטים מגלים שאולדיפו ממשיך להתקדם כסקורר וכעושה משחק, ובהנהלת הקבוצה עוד מקווים שיש הופעת אולסטאר בקלפים שלו. גם אם לא בעונה הבאה, לא מומלץ להמר נגד זה. לאולדיפו אתלטיות גולמית שאין להרבה בעמדה שלו, תנאי חשוב להצלחה ברמות האלה, והוא הראה שהוא מבין איך לנצל אותה בשני צדי המגרש. יש לו פוטנציאל להתקדם גם כשומר וכקלעי, כמו גם מוסר העבודה כדי לממש אותו. שימו לב גם לארון גורדון שכיכב בליגת הקיץ עם ג'אמפ-שוט שנראה חדש מהניילונים.
מועמד לדעיכה: בקבוצה שמורכבת מגרעין כה צעיר, ניאלץ להסתפק בג'ייסון סמית' בקטגוריה הזו. לא בהכרח מפני שיכולתו מידרדרת, אלא מפני שהצורך בו יורד ברוטציה עם כל כך הרבה פיות להאכיל בעמדות שלו. ווצ'ביץ' הנהדר ופריי אמורים לחלוק ביניהם את מירב הדקות בעמדת הסנטר ואפילו דוויין דדמון הראה ניצוצות בתור הנוכחות הכי מאיימת של הקבוצה בצבע. בעמדה 4 ישנם שני קומבו-פורוורדים מוכשרים, האריס וגורדון, שלא יסתפקו ב-48 הדקות של עמדת הסמול-פורוורד, וגם את ניקולסון המוכשר. אולי הניסיון של סמית' בן ה-29 יקפיץ אותו מעל חלקם, אבל זה יהיה סימן רע עבור אורלנדו.
אקס פקטור: ב-13 שנותיו כמאמן, סקוט סקיילס לא הנהיג קבוצה שהייתה מדורגת מתחת המקום ה-17 ביעילות הגנתית. המג'יק היו במקום ה-25 בעונה שעברה, מיקום לא מתקבל על הדעת על סמך הכישרון ההגנתי שבסגל שלהם. אז מה הבעיה של סקיילס, שגרמה לפיטוריו תמיד באמצע עונה? הדבר היחיד שקצר יותר מהפיוז של המאמן הנרגן אלה הם חיי המדף שלו. קבוצותיו נוסקות כשהוא מגיע, הוא ממאיס את עצמו על כל מי שמסביב בשלוש עד חמש שנים, מפוטר, מגיע לקבוצה חדשה וחוזר חלילה. בטווח הקרוב, המג'יק ישמחו לראות את הצעירים שלהם מקבלים קצת משמעת והכוונה ממאמן שנחשב לסוג של גאון בקרב הקולגות שלו. בטווח הארוך, אם המג'יק יתחרו על האליפות, סביר להניח שזה לא יהיה סקיילס על הקווים בשלב הזה.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: סקיילס חוזר למקום שבו מסר 30 אסיסטים במשחק אחד כשחקן (עדיין שיא NBA), ומלמד את הילדים איך משחקים כדורסל. הגרעין הצעיר מקבל את מרותו, מתלהב מהטעם של הניצחונות ודוהר במעלה טבלת המזרח. המג'יק הדינמיים רצים בכל הזדמנות והופכים מהר לקבוצת ליג-פאס. ההגנה מתייצבת בחצי העליון של מדדי היעילות, גורדון ופייטון עושים עוד צעד רחב קדימה, ובין הזוניה לפורנייה יש למג'יק מספיק כוח אש מהכנפיים. אולדיפו ו/או ווצ'ביץ' מגיעים לאולסטאר עם מספרים נהדרים. האריס מתייעל כסקורר. סקיילס מאמן העונה, מאזן 41:41, מקום שביעי במזרח והפסד לא נורא בסיבוב הראשון.
תסריט פסימי: סקיילס ממאיס את עצמו על הדור הנוכחי הרבה יותר מהר ממה שהוא רגיל. חדר ההלבשה מפולג והשחקנים לא מבינים מאיפה נפל עליהם הרס"ר הזה. אולדיפו ופייטון דורכים במקום, וצפות שאלות לגבי היכולת של הצמד להוביל התקפה ראויה. גורדון לא מצליח לתרגם את הקליעה בליגת הקיץ למשחקים בסתיו, פריי נראה גמור והזוניה בכאסח עם העולם. האריס לוקח על עצמו יותר ממה שהוא צריך. עוד עונה מחרידה, מאזן 57:25, והדיבורים על מעמדו של המאמן זולגים לתקשורת.
תחזית: הקבוצה תראה טוב יותר ממה שמצפים ממנה בעונה הראשונה של סקיילס. זה מה שהוא עושה. ההגנה אמורה להשתפר כבר ממחנה האימונים, והגנה משופרת שווה ניצחונות בטווח המיידי. יש משהו בניצחונות שקונה אמון לטווח הרחוק, והאופי של הצעירים כמו אולדיפו, ווצ'ביץ' וגורדון נותן הרגשה שהם מסוגלים להתמודד עם הדרישות של הגנרל החדש. פייטון יהיה חייב לשפר את הקליעה שלו או לשחק פחות, ולקבוצה עדיין אין את השילוב הנכון של קלעים, מוסרים ואתלטים או סופרסטאר כדי לייצר התקפה ממוצעת. אבל הכישרון שם והוא ינצנץ גם בלא מעט משחקים שעל הנייר הם אמורים להפסיד. מאזן 49:33, מקום 11 במזרח.