בווידאו: מיטב הביצועים של פרנק קמינסקי, הרוקי של שארלוט
עשו לייק לעמוד הפייסבוק החדש של וואלה ספורט NBA
תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 49:33.
סיימה את העונה: מקום 11 במזרח.
אחרי קמפיין מעודד ב-2013/14, בשארלוט פתחו את העונה עם השם החדש ישן, ההורנטס, שכמובן היה שיפור משמעותי לשמם הקודם הבובקאטס. בשארלוט ציפו להינשא על כנפי העונה שעברה והשיווק המחודש, אבל המציאות עמדה בדרכם.
החתמתו של לאנס סטיבנסון התבררה ככישלון קולוסאלי. הסווינגמן המוכשר לא מצא את מקומו, הורד לספסל ותפקידו הומר מ"המושיע של ההתקפה המקרטעת" ל"תשתדל לא להפריע". חסרונו של ג'וש מקרוברטס הותיר את הקבוצה ללא מוסרים טובים, וגם אם היו כאלה, אין מי שיקלע שלשה פנויה בסגל. מרווין וויליאמס שהחליף אותו אמנם פתח בחמישייה ב-37 משחקים, אבל זה רק סימל את חוסר המוכנות של קודי זלר ונואה וונלה. כל ההייפ לגבי השיפור של מייקל קיד-גילכריסט כקלע התברר כמוקדם מדי, והשחקן לא זרק שלשה אחת במהלך כל העונה. אחרי עונה ראשונה בקבוצה עם ממוצע של 21.8 נקודות ו-10.8 ריבאונדים למשחק, הפציעות הגבילו את אל ג'פרסון לעונה בינונית.
ההגנה שהייתה שישית בליגה נפלה למקום התשיעי. ההתקפה שמעולם לא הייתה אפקטיבית במיוחד צנחה עוד ארבע מקומות, והפעם רק פילי וניו יורק היו גרועות יותר. קמבה ווקר לא הראה שום שיפור מהותי, ופחות או יותר מיצב את עצמו כרכז פותח בינוני. בעיות משמעת וכימיה ריחפו כענן מעל הקבוצה בניסיון להסביר את הנפילה, ואחרי פגרת האולסטאר אף אחד לא דיבר על הפלייאוף יותר. מאזן 49:33, ופתאום שארלוט מוזכרת באותה נשימה עם נמושות המזרח.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: ניקולא באטום, ג'רמי לין, פרנק קמינסקי (רוקי), ג'רמי לאמב, ספנסר הוז, טיילר הנסברו.
עזבו: ג'רלד הנדרסון, לאנס סטיבנסון, נואה וונלה, ביסמאק ביאמבו, מו וויליאמס, ג'פרי טיילור, ג'ייסון מקסיל.
החדשות על הפציעה החמורה והמצערת של מייקל קיד-גילכריסט חתמו אוף-סיזן בטעם מר במיוחד, אך לפניה קרו לא מעט דברים שעתידים להשפיע על הקבוצה של מייקל ג'ורדן.
זה היה קיץ עמוס פעילות בכוורת, אבל נתחיל דווקא במשהו שבקבוצה לא עשו דיווחים מספרים שבוסטון נדהמו מכך ששארלוט סירבה לקבל מהם לא פחות משש בחירות דראפט בעבור הבחירה התשיעית, מתוכן לפחות ארבע בסיבוב הראשון. שארלוט השתמשה בבחירה הזו כדי לבחור בפרנק "הטנק" קמינסקי, ולמרות שזה כינוי נהדר, בוסטון מצדה הייתה משתמשת בבחירה בשביל לשים את ידיה דווקא על ג'סטיס ווינסלוו. מה שברור לכל בשלב הזה, הוא ששארלוט רואה בקמינסקי משהו שאף אחד אחר לא רואה בו, וההימור שלה עליו הפך גדול פי כמה מאשר סתם עוד בחירת לוטרי. בעלי הקבוצה, מייקל ג'ורדן, כבר חתום על לא מעט נפילות בבחירות דראפט גבוהות. אפילו אם קמינסקי ימצא מקום בליגה, קשה להאמין שהוא יתעלה גם על מה שאפשר לעשות עם ארבע בחירות דראפט בסיבוב הראשון ובמקביל גם על ג'סטיס ווינסלו.
לפני הדראפט ה-GM ריץ' צ'ו היה עסוק בטריידים ששינו לחלוטין את פני הקבוצה. ניקולא באטום הגיע מפורטלנד בתמורה לנואה וונלה וג'רלד הנדרסון. בטרייד נוסף בקבוצה הגלו את לאנס סטיבנסון לקליפרס לאחר עונה מסויטת בתמורה למאט בארנס, והחוזה הגדול מדי של ספנסר הוז. את מאט בארנס ההורנטס הפכו ללוק רידנאור, שיחד עם בחירה בסיבוב השני הפכו לג'רמי לאמב מאוקלהומה סיטי. באטום הוא אחד השחקנים הכי מוערכים שעברו בטרייד בקיץ, והוא מתאים הרבה יותר מסטיבנסון לחמישייה של ההורנטס. הצרפתי, שהיה סביר-אך-לא-מדהים באליפות אירופה האחרונה, מביא לשולחן הרבה ממה שחסר לקבוצה. הצרעות המאותגרות-התקפית ישמחו לגלות שבאטום הוא פליימייקר משובח מעמדת הסמול-פורוורד, שיכול להוביל פיק-אנ-רול, ומסוגל לקלוע מבחוץ עוד נקודת חולשה כואבת בסגל. עוד שחקן שאמור לעזור באלמנט הקליעה הוא ג'רמי לין, שחתם על חוזה נהדר מבחינת שארלוט, ויקבל 4.4 מיליון לשנתיים, עם אופציה שלו בשנה השנייה.
לאחר שג'פרסון בחר להמשיך לעונה האחרונה של חוזהו, בקבוצה התפנו להשגת הארכה עם קיד גילכריסט, ושני הצדדים הסכימו על 52 מיליון דולר לארבע שנים. כמו בהרבה מקרים של חוזה ראשון אחרי חוזה רוקי, מדובר במספר שהוא מעין פשרה בין מה שהשחקן עשה עד עתה לבין מה שהוא עתיד לעשות בשנים המרכזיות של הקריירה שלו. בשארלוט לא הספיקו לחגוג את חתימת החוזה המוצלח זמן רב מדי, ואחרי משחק הכנה בודד איבדו את קיד-גילכריסט לפציעה אכזרית. הפורוורד חסר המזל פרק את הכתף ברבע השני מול מיאמי, ולאחר הניתוח צפוי שיחמיץ כשישה חודשים, מה שאומר שהעונה הזו ככל הנראה אבודה עבורו.
מה מי מו
חמישייה: קמבה ווקר, פי ג'יי היירסטון, ניקולא באטום, מרווין וויליאמס/קודי זלר, אל ג'פרסון.
ספסל: ג'רמי לין, קודי זלר/מרווין וויליאמס, פרנק קמינסקי, ספנסר הוז, ג'רמי לאמב, בריאן רוברטס, טרוי דניאלס, אליוט וויליאמס.
מאמן: סטיב קליפורד, עונה שניה בהורנטס ובליגה (88:76).
מועמד לפריצה: מייקל קיד גילכריסט היה המועמד הטבעי לעונת פריצה במדי הצרעות, והפציעה שתשבית אותו לעונה נחתה כרעם ביום בהיר. בהיעדרו, נלך על ג'רמי לין, שספק יפרוץ-ספק יתקאמבק בעונה הראשונה בקבוצתו החמישית. לין לא ידוע בשביל ההגנה החונקת שלו, ולפניו ברוטציה נמצא אחד ממנהיגי הקבוצה, קמבה ווקר, אך ללין סט יכולות שאמורות להפוך אותו לקריטי עבור משחק ההתקפה של הקבוצה. לין הוא רכז גבוה בעל קליעה טובה ויכולת להגיע לצבע בכדרור. הוא יודע להוביל פיק-אנ-רול, ומסוגל גם לרווח את המשחק עבור אחרים, ואז לקלוע או לתקוף במידה והכדור מגיע אליו. תכונות אלה הן כמו שמן להתקפה בריאה, ועל אף שהמכונה של הצרעות צריכה הרבה דברים מלבד שמן, לין הולך לראות פרקט והרבה. הוא יכול לשחק לצד ווקר או להחליף אותו, וההגנה הקבוצתית אמורה לכסות על חסרונותיו. בצד שעם הכדור, לין יקבל הזדמנויות להפעיל את החברים ולסיים מהלכים, מספיק כדי להעלות את ערכו ולנצל את זכותו לוותר על העונה הבאה בחוזה שלו למען חוזה טוב יותר.
מועמד לדעיכה: בעונה האחרונה מרווין וויליאמס פינה את המקום בחמישייה לזלר, והעונה לא צפויה להיות שונה בהרבה עבור הפורוורד מצפון קרוליינה. לא מעט ציפיות נתלו בבחירה השנייה בדראפט 2005, וויליאמס אמור היה להיות קומבו-פורוורד אתלטי שמסוגל לעשות קצת מכל דבר. עכשיו, כשהוא בן 29, איש כבר לא מצפה מוויליאמס לפרוע את הצ'ק הזה. הוא יספק מנהיגות בחדר ההלבשה, במידה, ושלשות כשהוא פנוי. בהגנה הציוות שלו עם ג'פרסון נוראי, וכשהשניים היו על המגרש הקבוצה קלעה בממוצע 6.2 נקודות פחות מיריבותיה למאה החזקות כדור. זלר אמור לקחת על עצמו תפקיד גדול יותר בעונתו השלישית, והנפגע העיקרי יהיה וויליאמס.
אקס פקטור: אל ג'פרסון. למען האמת אפשר לשים את ביג-אל בכל אחת משלושת הקטגוריות. העונה האחרונה לא הייתה פשוטה עבור הביגמן מלואיזיאנה, שהרבה להיפצע וראה ירידה חדה במספרים שלו ב-61 משחקים בלבד. הקיץ דווח שהוא ויתר על עוף מטוגן (למה שאני אמציא את זה?), והשיל כ-9 ק"ג ממשקלו במטרה להחזיר עטרה ליושנה. ג'פרסון הוא עדיין כוח משמעותי מתחת לסלים, ויש לו את היכולת להפעיל הגנות מעמדות הפוסט ולשחרר את משחק ההתקפה של חבריו. החיבור שלו עם באטום יהיה קריטי בשביל הצרעות, והשניים יישאו ברוב הנטל ההתקפי. ווקר יצטרך להיות יותר סלקטיבי העונה כדי לתת לצמד הזדמנות.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: באטום מככב עם 17 נקודות וחמישה אסיסטים לערב וחובר לביג-אל, שחוזר להיות מכונת 20-10, ומגיע לראשונה למשחק האולסטאר. לין משחק במקום ולצד ווקר באופן מושלם קולע מבחוץ, מפעיל את מי שצריך. קמינסקי נראה כמו סטרץ' פור מהעתיד, שזה משהו דומה לראיין אנדרסון בגובה 2.13 מ'. קליפורד תופס פיקוד על החבורה הלוחמת וההגנה מתהדקת לרמת טופ-5 בליגה. אטלנטה, מיאמי וטורונטו מפנות את הדרך עם פציעות ו/או תשלימו לבד, מילווקי לא מוכנה עדיין. הצרעות מזמזמות כל הדרך למאזן 32:50, מקום רביעי במזרח, והפסד בסיבוב השני של הפלייאוף.
תסריט פסימי: באטום הפאסיבי לא זורק. קמבה ווקר לא מפסיק לזרוק. ג'פרסון מתקשה לחזור ליכולת שלפני הפציעות וחוזר לבלוס עוף מטוגן, שומרים לומדים לשבת לו על הצד של יד ימין בפוסט-אפ. וונלה נותן בפורטלנד עונה טוב יותר מבאטום, שמצדו עוזב בתום העונה. קליפורד מאבד את חדר ההלבשה, והפעם אין סטיבנסון שאפשר להאשים. 50:32. מקום 11 במזרח.
תחזית: שארלוט היא אחת מתוך גוש קבוצות המרכז שנעות בין יתרון ביתיות בפלייאוף לבין המקום ה-10 במזרח. העונה האחרונה מערערת את הביטחון, אבל זו שלפניה הוכיחה שהם מסוגלים לעלות על הגל הנכון. אני סבור שיש שמונה קבוצות טובות ממנה במזרח, אם לא יותר, ורק פציעה קודרת או רצף משחקים בלתי-שפוי יגרמו לה לדלג מעל מספיק מהן כדי להגיע למשחקים במאי. באטום יעזור, אבל אין לו את המנטליות בשביל להיות דומיננטי מספיק בהתקפה, ביג אל עדיין תלוי ברכז שהוא קודם כל סקורר, וקיד גילכריסט יוכיח את חשיבותו להגנה בהיעדרו. יש להם התחלה של ספסל אמיתי עם לין, וויליאמס וקמינסקי, שזה נחמד. 46:36, מקום 10 במזרח.