בוידאו: מסיבת העיתונאים הראשונה של קליבלנד לפתיחת העונה
עשו לייק לעמוד הפייסבוק של וואלה! ספורט NBA
תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 36:46, מקום חמישי במזרח.
סיימה את העונה: הפסד 4:2 לאטלנטה בסיבוב השני.
אחרי עונת 2013/14 שנגמרה רק בסיבוב שני בהפסד לאינדיאנה, אוהדי הוויזארדס פתחו את עונת 2014/15 עם תחושה לא מוכרת של תקווה. פציעה של ביל בפתיחת העונה קירבה אותם חזרה לטריטוריה מוכרת יותר, אבל מהר מאוד גילו בבירה שהסגל הקיים מספיק טוב בשביל להישאר רלוונטי. ביל הצטרף מהמשחק העשירי, והקבוצה פתחה חם עם 6:19. עם כל הדיבורים על הגעתו של פול פירס, ההתקדמות של אוטו פורטר וגלן רייס ג'וניור, היה זה סמול-פורוורד אחר שפרץ לתודעה במפתיע. בתוך רצף המשחקים המדובר רסול באטלר התפוצץ עם ממוצע דאבל פיגרס וכמעט שתי שלשות למשחק ב-50 אחוזי הצלחה. עלייתו המסתורית של באטלר עזרה לאזן את נטיית הגארדים והקבוצה בכלל להתפשר על זריקות מחצי מרחק.
באופן אירוני, בקבוצה התמחו בלמנוע את הזריקות שהם לא הצליחו לייצר בהתקפה שלשות. הביקורת על המאמן רנדי וויטמן הפכה למקצוע בפני עצמה בשנים האחרונות, והרבה ממנה מתמקד בבחירת הזריקות של הקבוצות שלו. אך דווקא בצד השני, הוויזארדס מנעו שלשות מהנעת כדור (האחוז הנמוך ביותר של שלשות מאסיסטים מתוך סך השלשות שנקלעו מולם) והתמקדו בעצירת שלשות מהפינות. סיום העונה היה הרבה פחות מעודד מפתיחתה, מאזן 23:17 שנבע בין היתר מפציעה נוספת של ביל, וחזרה של באטלר לכדור הארץ. מקום חמישי במזרח סידר להם מפגש עם הדינוזאורים מטורונטו.
בפלייאוף הוויזארדס עזרו לפירס למצב את עצמו בתור הטרול של הראפטורס, ואחרי לא מעט טראש-טוק מצד כולם, הסדרה הייתה חד צדדית באופן מביך. ג'ון וול ובראדלי ביל חיסלו את קייל לאורי ודמאר דרוזן, ופירס כיכב מעמדה 4 אחרי שלא שיחק בה כמעט במהלך העונה. תבוסה במשחק הרביעי וסוויפ קשוח שלחו את הראפטורס חזרה לקנדה עם הרבה חומר למחשבה, והמשימה הבאה הייתה אטלנטה, שניצחה 60 משחקים במהלך העונה הרגילה.
המכשפים שוב גילו שהחיים בחצי גמר המזרח הם לא דבש וקינמון, ופציעה מתסכלת לוול הותירה את הוויזארדס עם תהיות של 'מה היה אם?'. את הזכות להפסיד ללברון בגמר המזרח הם הפסידו בשישה משחקים.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: אלן אנדרסון, גארי ניל, ג'ארד דאדלי, קלי אוברה (רוקי).
עזבו: פול פירס, קווין סראפין, רסול באטלר, אנדרה מילר.
הקיץ האחרון היה כולו בסימן הקיץ הבא, וההכנות למחזה "מחכים לדוראנט". בקבוצה עשו כל מה שאפשר כדי להשאיר את המקום תחת תקרת השכר פנוי, למען הסיכוי שהסופר-דופר-סטאר מאוקלהומה סיטי ירצה לחזור הביתה. קמפיין "KD2DC" שפתחו האוהדים לא נרגע, ואפילו הסיכוי להארכה עם בראדלי ביל נראה קלוש. ביל אמור לקבל חוזה מקסימום מקבוצה כלשהי בקיץ הבא, שבו לכולם יהיה יותר כסף ממה שהם צריכים. ההחלטה של הג'י.אם ארני גראנפלד לא להחתים אותו עכשיו עלולה להתברר כיקרה במיוחד. באופן אישי, קשה לי לדמיין את דוראנט עוזב את הת'אנדר, וקשה מאוד לראות אותו עוזב בשביל הוויזארדס, כשלמעשה הוא יכול לבחור בכל קבוצה בליגה.
פירס, שהיה חלק משמעותי בעונה הקודמת, עזב כדי להתאחד עם דוק ריברס בקליפרס, ו'חזר הביתה' בעצמו. כדי למלא את הסגל הקבוצה השיגה את ג'ארד דאדלי בטרייד עם מילווקי, והחתימה את אלן אנדרסון (4 מיליון דולר) וגארי ניל (2.1 מיליון) לעונה. דרו גודן הבלתי נגמר ימשיך לשנתיים הקרובות וישתכר 6.8 מיליון.
בדראפט, הוויזארדס עשו מהלך מעניין, כשביצעו טרייד בשביל הבחירה ה-15, קלי אוברה, בתמורה לבחירה ה-19 (ג'ריאן גרנט) ושתי בחירות סיבוב שני עתידיות. לאוברה יש פוטנציאל של בחירת-לוטרי, מדובר בסמול-פורוורד ארוך ואתלטי עם כל הכלים הפיזיים כדי לעשות רעש בליגה, והמכשפים מצאו דרך יצירתית לשים את ידיהם על כישרון בדראפט בתור קבוצת פלייאוף. אחרי עונה בקנזס אוברה בן ה-19 לא בשל לתת משהו כבר העונה, אבל זה בסדר.
מה מי מו
חמישייה: ג'ון וול, בראדלי ביל, אוטו פורטר, ננה הילאריו, מרצ'ין גורטאט.
ספסל: אלן אנדרסון, קריס האמפריס, מארטל וובסטר, רמון סשנס, דרו גודן, ג'ארד דאדלי, גארי ניל, קלי אוברה, דחואן בלייר, גרט טמפל.
מאמן: רנדי וויטמן תשע עונות כמאמן ראשי, עונה חמישית בוושינגטון, מאזן 365:237.
מועמד לפריצה: על אף שהציפייה מבראדלי ביל בן ה-22 הפכה מעט מוגזמת, הוא המועמד הראשי של הוויזארדס לעונת פריצה. בעשרת משחקי הקבוצה בפלייאוף, אחוז השימוש (USG%) של ביל עלה מ-22.5 אחוזים חלביים במהלך העונה עד ל-26.7, ובוושינגטון מקווים שהוא יישאר קרוב למספר הזה בעונה הרביעית שלו בליגה. הביטחון מהפלייאוף האחרון, כמו גם העובדה שהמכשפים לא הצליחו להחזיר את פירס אמורים לבדם להכריח את ביל לעשות יותר. הגארד ממכללת פלורידה, שקלע 40.9 אחוז מהשלשות שלו בעונה הרגילה, צפוי לקחת על עצמו יותר מהמשימות עם כדור, וגם עם החישוק. זו אמורה להיות העונה הראשונה שבה ביל הופך לספק הנקודות העיקרי של הקבוצה.
מועמד לדעיכה: גארי ניל לא מצא את מקומו בקבוצה השלישית ברציפות אחרי הגמר הנפלא שהיה לו ב-2013. היו שציפו ממנו לתקוע יתד ברוטציה בשארלוט (עבדכם הנאמן ביניהם), אבל אפשר שזהו הזמן להתפכח. ניל לא מצליח לחפות בנקודות על המגבלות שלו כמגן וכעושה משחק. וושינגטון משופעת בעושי נקודות וחסרה במי שימסור להם מלבד וול, והגעתו של ניל דווקא אליה מוכיחה שהוא לא מצא מי שיסמוך עליו עם מקום מובטח ברוטציה.
אקס פקטור: אוטו פורטר נתן פלייאוף לא רע בכלל בשתי עמדות הפורוורד, וסיים אותו עם 10 נקודות ושמונה ריבאונדים לערב, תוך הוא משחק 13.6 דקות יותר בממוצע מאשר במהלך העונה (!). בעונתו השלישית פורטר בן ה-22 אמור לקבל את המקום של פירס בחמישייה, ובהנהלה מקווים שיתחיל להצדיק את הבחירה השלישית שניצלו עליו בדראפט 2013. לפורטר חלקים מסקרנים במשחק ההתקפה שלו, אך העובדה שהוא שוקל כמו שוטינג-גארד ממוצע מקשה להתמודד עם שחקנים פיזיים בעמדה שלו. הוא מאפשר לוויטמן לשחק אתו כארבע בהרכבי סמול-בול רק כאשר גם הקבוצה שממול עושה זאת בעצמה, מה שמוריד בערכו במובן הזה. לעומת זאת, אם הוא יצליח לשמור על יציבות בקליעה שלו מבחוץ לוושינגטון תהיה חמישייה אימתנית, וזה משהו שקשה להפריז בחשיבות שלו במהלך העונה הרגילה.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: העונה נפתחת כמו העונה שעברה, ההגנה רצה על אוטומט, וההתקפה נוסקת ברשות ביל בתור הסקורר המרכזי. הסקנד-גארד מצטרף לוול במשחק האולסטאר, וגם זוכה בתחרות השלשות בעונת קריירה. פורטר מוצא את מקומו בתור רול פלייר יעיל, ננה מגיע ל-65 משחקים, וגורטאט ממשיך לתת למכשפים את כל הדברים שהוא הוחתם עבורם.
תסריט פסימי: הפציעות לרוב לא משחקות תפקיד בתחזיות, כי לך תנחש מי יפצע ומתי. אבל המכשפים נמצאים בעמדה רגישה, הן מבחינת ההיסטוריה הרפואית של הסגל, והן מבחינת העומק שלו. ננה השברירי לא סיים עונה עם יותר 67 משחקים בערך מאז שקייט מידלטון נכנסה לחיינו (2010/11). וול וביל כבר הפסידו לא מעט משחקים קריטיים עם פציעות שונות, ועל הספסל אין מי שיתעלה בהיעדרם. התסריט העגום כולל עונת בלהות מבחינת פציעות, שמחה מוקדמת מדי לגבי פורטר וביל, ומקום שביעי במזרח, עם מאזן 41:41. הפסד בסוויפ בסיבוב הראשון.
תחזית: ג'ון וול יכול להיות השחקן השני בטיבו בכל המזרח בעונה הקרובה, זה לבדו אמור לדחוף את הקבוצה למאבק על מקום בפלייאוף. הגנת הוויזארדס הייתה חמישית בליגה בעונה שעברה, והסגל לא השתנה בהרבה, וגם צוות האימון ממשיך. ביל ישתפר, פורטר יתחיל להחזיר דיבידנדים, גורטאט יחסום ויקלל, ואולי וויטמן לא יחכה עד לפלייאוף כדי לשחק בהרכבים נמוכים שמדגישים את היתרונות של השחקנים שלו. 35:47 מקום רביעי במזרח. הפסד בסיבוב השני 4:1.