בוידאו: מסיבת העיתונאים לפתיחת העונה של קליבלנד
תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 65:17.
סיימה את העונה: מקום שני מהסוף אחרי מינסוטה.
הניצחון בחוץ על קליבלנד במשחק הפתיחה התברר כנקודת השיא של העונה האומללה שעברה על הניקס. בזמן שהקאבס פילסו את דרכם לגמר ה-NBA, האוהדים בניו יורק זכו לראות את הקבוצה שלהם מנצחת רק עוד 16 פעמים בסך הכל. קשה להאשים בכך את סגל הקבוצה, עם שחקנים שאמורים להיאבק על מקום אצל עולות חדשות לליגת העל, שפתאום מצאו את עצמם מנסים להכניס את הכדור לכרמלו אנתוני, ובהמשך ללנגסטון גאלאוויי.
את הקיץ שקדם לביזיון הקדישו הניקס לניקוי אורוות, והכנה ליישום התקפת המשולש. טייסון צ'נדלר הוחלף בחוסה קלדרון בטרייד שנחל כישלון חרוץ. דרק פישר הוחתם להיות מאמן הקבוצה ויד ימינו של פיל ג'קסון, שבעצמו הגיע במרץ 2014 על תקן המושיע. קצת מוקדם לחרוץ את גורלו של פישר כמאמן, כשכל מה שהעונה האחרונה הוכיחה זה שהוא לא קוסם. ועדיין, חשוב לי לחרוץ את גורלו של פישר כמאמן הוא עתיר ניסיון בליגה, הוא מכובד במעגלים הנכונים, אבל זה לא מספיק. בשביל חמישה מיליון דולר לעונה היו לניקס אופציות טובות יותר, במיוחד בהתחשב בעובדה שהתקפת המשולש הפכה להיות סוג אידאה חמקמקה לעומת התקפת הבידודים המבולבלת שלהם.
במהלך העונה הזן מאסטר נפטר מהחוזה הלא-רצוי של ג'יי.אר סמית', אבל וויתר גם על אימן שאמפרט בטרייד, מלו סגר את הבאסטה אחרי פגרת האולסטאר כדי להחלים מפציעה, והניקס הטילו עוגן במטרה לצלול כל הדרך לבחירה הראשונה בדראפט די נדיר, שבו הבחירה שלהם לא הולכת לקבוצה אחרת. אבל כמובן שהניקס גם נכשלו בלהיכשל (ולא שאני מאשים), וניצחו שניים מתוך שלושת המשחקים האחרונים שלהם בזמן שמיניסוטה הפסידה את תריסר משחקיה האחרונים, ועם המאזן של ניצחון אחד פחות הטימברוולבס זכו בבחירה הראשונה.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: רובין לופז, ארון אפללו, קייל או'קווין, קריסטפס פורזינגיס (רוקי), קווין סראפין, דרק וויליאמס, ג'ריאן גרנט (רוקי), סשה וויאצ'יץ'.
עזבו: טים הארדאווי ג'וניור, אנדראה ברניאני, שיין לארקין, ג'ייסון סמית', קווינסי אייסי, קול אולדריג', אלכסיי שבד, טרוויס וויר, ריקי לידו.
הניקס שוב לא הצליחו להנחית כוכב לצד אנתוני, אבל הקיץ הזה היה רחוק מכישלון עבורם. אחרי ערימת הקומפוסט המתחממת של העונה שעברה, ג'קסון התמקד בשיקום ההריסות ובניית התחלה של קבוצת כדורסל. בבחירה הרביעית ג'קסון בחר בלטבי עמוס הפוטנציאל קריסטפס פורזינגיס, במהלך שגרר שריקות בוז צורמות מאוהדי הניקס בערב הדראפט (ובכך לא היה שונה בהרבה מכל מהלך אחר שהניקס יכלו לעשות). הפורוורד הלטבי מתנשא לשמיים, והראה ניצוצות מאוד מרשימים של אתלטיות וקליעה מבחוץ, אך קשה לראות אותו תורם כבר העונה. במובן הזה ג'קסון עשה מהלך מוצדק, גם אם לא פופולארי. בהמשך הערב הקבוצה שלחה את טים הארדאווי ג'וניור לאטלנטה בשביל הבחירה ה-19, ג'ריאן גרנט.
בעונת המלפפונים הניקס היו עסוקים, גם אם לא בדרך שסיפקה את האוהדים. הפגישה עם השם החם למרקוס אולדריג' בוטלה, לאחר שאולדריג' הבהיר שהוא לא מעוניין לשחק כסנטר, והניקס הבהירו שם לא מעוניינים שישחק בעמדות אחרות. שותפו הקודם של אולדריג' לקו האחורי, רובין לופז, הובא בחוזה סביר גם אם לא מדהים, 54 מיליון דולר לארבע שנים, וצפוי להביא לניקס את אותה קשיחות ומסה שהביא לקבוצותיו הקודמות. בשאר הזמן הוא יסתבך בקטטות בעלות רבדים רגשיים מורכבים מדי עם הקמעות של היריבות השונות. ארון אפללו קיבל מהניקס 16 מיליון דולר לשנתיים וצפוי לזכות במקום בחמישייה גם הוא. באותו יום עמוס הקבוצה החתימה גם את דרק וויליאמס מהקינגס (9 מיליון לשנתיים) ועשתה סיין-אנד-טרייד עם המג'יק בשביל קייל או'קווין (16 מיליון לארבע שנים). לאפללו, וויליאמס ואו'קווין אופציות שחקן בעונה האחרונה של חוזיהם, עניין שגרר לא מעט ביקורות על הנהלת הקבוצה. הסגל הושלם עם הבאת קווין סראפין מהוויזארדס (2.8 מיליון) וסשה וויאצ'יץ' (1.4 מיליון) לעונה.
מה מי מו
חמישייה: חוסה קלדרון, ארון אפללו, כרמלו אנתוני, קייל או'קווין/דריק וויליאמס, רובין לופז.
ספסל: קווין סראפין, דרק וויליאמס, ג'ריאן גרנט, קריסטפס פורזינגיס, קליאנתוני ארלי, לנגסטון גאלאוויי, סשה וויאצ'יץ', לאנס תומאס, לו אמונדסון, ת'נאסיס אנטטוקנמפו.
מאמן: דרק פישר, עונה שניה בניקס ובליגה (65:17).
מועמד לפריצה: קליאנתוני ארלי. בסגל של הניקס, על אף החיזוקים, אין שחקן עם פוטנציאל ל"פריצה" במובן הקלאסי, למשל עונה של 18 נקודות למשחק שבאה משום-מקום. ולכן, תכירו את קליאנתוני ארלי. לכאורה ארלי משחק בעמדה שממנה הכי קשה לפרוץ המחליף של כרמלו. אבל כשעושים זום-אאוט, ניתן להסיק שמלו יראה זמן רב כפאוור פורוורד, ושהתחרות של ארלי על דקות כוללת את דרק וויליאמס המאכזב ולאנס תומאס. בניגוד אליהם, לארלי בן ה-24 יש פוטנציאל בלתי-ממומש, ובעונתו השנייה הוא צפוי לראות את תפקידו גדל. שימו לב גם לקייל או'קווין הלא-מוערך דיו, שעשוי להשתחל לבור של הניקס בחמישייה בעמדת הפאוור פורוורד.
מועמד לדעיכה: בזמן שיש טווינרים שאפשר גם להגדירם כקומבו-פורוורדים, דרק וויליאמס הוא לא זה ולא זה, למרות הכישרון הרב. החבילה המרשימה של אתלטיות וגיוון ההתקפי שגרמה לו להיבחר בבחירה השנייה בדראפט 2011, היא זו שתסכלה עד דמעות שלוש קבוצות שונות, ושלושה מחנות אוהדים. וויליאמס יודע לעשות הרבה דברים, אבל הוא כנראה לעולם לא יודע מתי לעשות מה, והחוזה החדש שלו מוכיח שהליגה התפכחה לגביו מאז 2011. הוא עדיין יכול להפוך לשחקן אנרגיה מהספסל, אבל אפשר שגם ידחק מתחת לקליאנתוני ארלי במלחמה על הפירורים שאנתוני, פורזינגיס ואו'קווין ישאירו בעמדות הפורוורד.
אקס פקטור: חוסה קלדרון וג'ריאן גרנט. דינמיקה מעניינת של עבר מול עתיד מסתמן במאבק על דקות בעמדת הרכז. האחד רוצה להראות שהוא עדיין שייך, והשני שואף להוכיח שהוא מוכן לתרום כבר עכשיו. המסלול של הניקס בשנים הקרובות יתעצב לפי איך שהעונה הבאה תיראה, כך שלזן-מאסטר חשוב לדעת מה יש לו ביד עם השניים. כשהוא בריא, הספרדי הוא שחקן התקפה נהדר ליד מלו מוסר נפלא שלא צריך את הכדור ביד ומרווח את המשחק עם הקליעה הנהדרת שלו. כשהוא בריא. מהצד השני גרנט, נצר לאחת ממשפחות האצולה של ה-NBA, פה כדי להישאר. בליגת הקיץ גרנט הוכיח שיש לו את הכלים הפיזיים להסתדר בליגה, ואם הוא יצליח להתקדם מהר במעלה עקומת הלמידה שלו הוא עוד עלול להפוך את קלדרון למיותר. הניקס מצדם מייחלים לצרות מהסוג הזה, ובאותה מידה גם יכולים למצוא את עצמם עם רכז עבר ורכז עתיד, ובלי כלום באמצע.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: מלו שומע את הקולות המזלזלים מכל כיוון, וחוזר רענן ואגרסיבי עם עונה שבה הוא מאיים על תואר מלכות הסלים, רובין לופז נותן עוגן בצבע וההגנה מתייצבת. ארון אפללו מזכיר נשכחות מאורלנדו ונמנע מלקחת זריקות ששייכות לאנתוני, ומהספסל עולים שחקנים שאמורים להיות ב-NBA. קלדרון וגרנט נלחמים על דקות, וטרייד על קלדרון בעל הערך המשוקם משיג לקבוצה בחירת דראפט שלה בחזרה (בסיבוב שני, אבל עדיין). פורזינגיס מנצנץ בהבלחות. פישר מפתיע את כותב שורות אלה, הניקס מגרדים מאזן חיובי, ומשתחלים לפלייאוף בעוד עונה מביכה למזרח. 42:40 ומקום שמיני, הפסד 4:1 בסיבוב הראשון. אה מלו לא דורש טרייד.
תסריט פסימי: אפללו ומלו נלחמים על החטאות מחצי מרחק עד שהאחרון נפצע ומקפל מוקדם. מלו לא צריך לדרוש טרייד, הניקס מחפשים קונים נואשים יותר מהם. גרנט לא אפוי עדיין, קלדרון כבר שרוף, ולפישר יש יותר ערך כרכז מאשר כמאמן. וויליאמס ואפללו מנצלים את אופציית השחקן שלהם לאחר עונה שהורידה את ערכם, ושותים 13 מיליון דולר מהתקציב. האוהדים במדיסון סקוור גארדן קוראים לפיטוריו של המאמן, וממציאים משחק שתייה על כל פעם שפורזינגיס נופל לפרקט. רובין לופז סובל מסחרחורות מכל החדירות לצבע, פורק את זעמו על בני השור במשחק בשיקגו, וננזף ע"י הליגה. אחרי עוד עונה טיפוסית ג'יימס דולן מרגיש שדרוש שינוי, וממנה את עצמו במקום פיל ג'קסון המפוטר, שכותב על זה ספר. מקום 27 בליגה, מאזן 59:23, הניקס לא שולחים אף אחד להגרלת הלוטרי, והרפטורס שולחים נציג נוסף שישב במקומם.
תחזית: בתפוח הגדול מראים ניצוצות של בניית קבוצה בתהליך ארוך אך שפוי. לקבוצה אין כמעט נכסים לשנים הבאות וגם אם הזן-מאסטר הראה שהוא לא קוסם, זה שהוא מודע לכך מונע ממנו לעשות טעויות בלתי-הפיכות. אחרי לא מעט ציוצים מביכים במהלך השנה, ייטב לו אם יתנהג עם חשבון הטוויטר שלו באופן דומה. לופז הולך לעזור להגנה, וגם למשחק סמול-בול סביבו כשמלו עולה לעמדה 4. אפללו, או'קווין וסראפין יתנו הרבה יותר מהשחקנים שהם מחליפים מעונת 2014/15, ופורזינגיס יזיע בחדר המשקולות את כל מה שהוא לא מזיע במשחקים. הניקס עושים צעדים לכיוון הנכון, ובימים בהירים אפשר לראות באופק את ברוקלין. 55:27 ומקום 12 במזרח.
