סיכום רבע

רבע דרך מאחורינו. אכזרי העניין הזה של הפוטבול. כמה אנחנו מחכים, ככה זה עובר מהר. וכרגיל בליגה הטובה בעולם, שוויוניות היא שם המשחק, הפתעות הן עניין שבשגרה ומי שמתעקש להשמיע תחזיות (כמו עבדיכם הנאמנים) צפוי להתפדח לפחות במקרה או שניים, אם לא יותר.

מי שעוקב אחרי העונה מתחילתה יודע שהתהפך העולם. הראמס, שרק על קוצו של יוד הפסידו אליפות בעונה שעברה, וחזרו העונה עם כמעט כל השחקנים, עדיין מחפשים ניצחון ראשון. קרוליינה, שאשתקד רשמה רק ניצחון אחד, השלישה בינתיים את היבול ולא הייתה רחוקה מלעמוד עם מאזן מושלם.

אבל היחידה (בינתיים) שהליחה לסיים ארבעה מחזורים ללא הפסד היא הסן דייגו צ'ארג'רס, מאחורי משחק ריצה מעולה של לאדייניאן טומלינסון, הגנה משופרת מעבר לכל הציפיות, שמובילה כרגע את הליגה, ומשחק כמעט חף טעויות של קווטרבק השנה השנייה, דרו בריס. סן דייגו לוקחת את התואר קבוצת הרבע, ועוד נרחיב אודותיה, אבל בואו ניקח את כל בית בנפרד ונראה מה קורה בו.

ניו אינגלנד פטריוטס
מאזן: 1:3
יחס נקודות: 80:129
שחקן מצטיין: טום בריידי (קווטרבק)
תקציר אירועי הרבע: הרבה מאד אנשים (כולל עבדיכם הנאמנים) לא נתנו לאלופים את הכבוד המגיע להם, ובילו את שלושת המחזורים הראשונים באכילת כובעים יצירתית. בריידי הבהיר שהוא לא סתם פוקס של שנה אחת והתמקם כאחד הקווטרבקים המובילים בליגה. בריידי השלים 129/185 (69.7%) ל-1326 יארד, 11 טאצ'דאון ורק ארבע חטיפות. אלה מספרים שמציבים את בריידי בקצב לשבור כל מיני שיאים. אם בשנה שעברה ראו בו רק אחד שמצליח לא לקלקל להגנה, היום הוא הכוכב בהא הידיעה של הפטס.

הבעיות מתגלות דווקא בהגנה. כבר שבועיים רצוף שרצים יריבים חוגגים על הישבן של האלופים. מי שמרשה למעלה מ-150 יארד על הקרקע לא יגיע רחוק. עוד בעיה: לפטס גם אין משחק ריצה מי יודע מה, ושתי הבעיות הללו הולכות לעתים קרובות יד ביד.

עוד הערה: התופס הרוקי דיון בראנץ' התחיל את הקריירה שלו בצורה פשוט נפלאה ואם ישמיך כך, יהיה כוכב גדול.


מיאמי דולפינס
מאזן: 1:3
יחס נקודות: 85:130
שחקן מצטיין: ריקי וויליאמס
תקציר: כאן דווקא אין הפתעות. חזינו שהטרייד שהביא למיאמי את הראסטה מון ריקי וויליאמס, יניב פירות מיידיים וניכרים - במיוחד שמיאמי דאגו להביא גם את נורב טרנר, שיודע להשתמש ברץ דומיננטי (אמיט סמית של עונות האליפות בדאלאס) כמתאם התקפה. כתוצאה מנוכחותו הדומיננטית של ריקי, הקווטרבק ג'יי פידלר לא נדרש לנצח משחקים בכוחות עצמו, וכך נמנעות ממנו הרבה טעויות. ההגנה של מיאמי ממשיכה לשלוט ברוב יריבותיה, וההשתוללות של קנזס במחזור האחרון נראית לנו יותר כמו חריגה מאשר משהו שיקרה לעתים תכופות.

באפאלו בילס
מאזן: 2:2
יחס נקודות: 131:132
שחקן מצטיין: דרו בלדסו
תקציר: האנשים היחידים שמופתעים מההצגות שרצות בצפון מדינת ניו יורק, הם אלה שלא מקשיבים לעבדיכם הנאמנים. אנחנו אמרנו שבלדסו יפרח בבאפאלו, שלה חוליית התופסים הטובה בליגה, ואכן כך קורה. באפאלו שורפת נורות בלוחות תוצאות, הלכה כבר לשלושה משחקי הארכה (וניצחה בשניים) ובלדסו הוא המועמד המוביל כרגע ל-MVP. התופס אריק מולדס פורח ומממש סופסוף את הפוטנציאל, וכמוהו פירלס פרייס ואפילו הרוקי ג'וש ריד נהנה מהחגיגה. ההגנה של באפאלו עדיין רחוקה שנה לפחות מהתמודדות רצינית, אבל קו ההתקפה של באפאלו מפתיע לטובה ומעניק לבלדסו את הזמן הדרוש לרשום את המספרים המפחידים שלו (***)

ניו יורק ג'טס
מאזן: 3:1
יחס נקודות 133:50
שחקן מצטיין: אין
תקציר: וחושך על פני תהום, ורוח העליבות מרחפת מרחפת על פני הג'טס. הסילונים, שנחשבו לאחת המועמדות ללכת רחוק, קרסו לחלוטין עד כה. ההתקפה, שהרשימה בטרום-עונה (את מי שמאמין במשמעות של משחקי טרום-עונה, זאת אומרת) משותקת לחלוטין. לרץ קרטיס מרטין, אחד מקומץ רצים בהיסטוריה שרשם 1,000 יארד בכל אחת משבע עונותיו הראשונות, נזקק לארבעה משחקים שלמים כדי לצבור 100 יארד העונה.

ויני טסטוורדה לא הצליח למצוא אף אחד מהתופסים המהירים שלו ולבסוף סופסל לאחר התבוסה האחרונה. ההגנה ממש לא מסתגלת לנוכחותם של שישה שחקני הרכב חדשים, שאף אחד מהם לא יוצא טוב מהשוואה לקודמו בתפקיד. קו ההתקפה, שאיבד 2 שחקנים פותחים, מגמגם אף הוא, ואינו מקנה לאף חלק של ההתקפה את הזמן או החלל הדרושים לצבירת יארדים ונקודות.

קליבלנד בראונס
מאזן: 2:2
יחס נקודות: 91:103
שחקן מצטיין: קווינסי מורגן (תופס)
תקציר: האם הקליבלנד בראונס האמיתיים מוכנים לקום ולהזדהות בבקשה? במשחק הראשון מבצע אחד החומים טעות מטופשת שעולה לקבוצה במשחק, שכבר היה ביד. שבועיים לאחר מכן מפגינים הבראונס קשיחות ומיקוד של קבוצת פלייאוף בקאמבק של 14 נקודות בחמש דקות. אולם במשחק מפתח מול היריבה העיקרית על הבית, הם הפסידו בצורה מיותרת לפיטסבורג, לאחר שפיל דוסון החטיא שער שדה בהארכה. מבחינת פוטנציאל, אין סיבה שקליבלנד לא תנצל את הפתיחה החלשה של פיטסבורג (למרות ההפסד השבוע) ותיקח את הבית. אבל לא בטוח שיש להם הקשיחות המנטלית הנדרשת. עוד דבר שאין לקליבלנד הוא משחק ריצה ראוי לשמו. הרוקי וויליאם גרין מאכזב ובגדול, ואף אחד מפליטי החוליה החלשה של אשתקד לא מנצל את ההזדמנות.

בולטימור רייבנס
מאזן: 2:1
יחס נקודות: 58:41
שחקן מצטיין: ריי לואיס
תקציר: ההגנה המהוללת של עונת האליפות כבר התפזרה לה, אבל נשאר מספיק כדי לתת בראש למי שבא בשאננות. ריי לואיס הוא עדיין אחד הליינבקרים הטובים בליגה, כריס מק'אליסטר, שחרט את שמו בספר השיאים השבוע, הוא עדיין תותח, וההגנה הזו עוד תיתן לרייבנס כמה ניצחונות שימנעו מאזן משפיל מדי בסוף העונה. אבל התקפה אין ממש (למרות כישרונו של הטייט אנד טוד היפ. ג'מאל לואיס לא נראה כמו בעונת האליפות, וזה היה צפוי לאור הפציעה שהשביתה אותו אשתקד.

פיטסבורג סטילרס
מאזן: 2:1
יחס נקודות: 73:47
שחקן מצטיין: ג'ואי פורטר (ליינבקר)
תקציר: אילולי הקריסה המוחלטת של הארמס, זו היתה אחת האכזבות הגדולות של השנים האחרונות. פיטסבורג של ערב העונה נתפשה כקבוצה עם מעט מאד נקודות תורפה, אבל המוחות הטקטיים של הליגה הוכיחו שלא כך הדבר. ההגנה הטובה בליגה אשתקד פוצחה באופן יסודי בשני המשחקים הראשונים. אוקלנד והפטס הוכיחו שכשמותחים את ההגנה של קבוצת הפלדה, היא נשברת כמו זכוכית. קורדל סטיוארט חזר ליכולתו מהשנים שלפני אשתקד - וזה מבשר רעות לקבוצה שאת מדיה הוא לובש (ובהזדמנות זו מחמאות לעמיתי שי גולדן, שחזה שכך יקרה). הרץ ג'רום בטיס לא מצליח להוריד מסטיוארט (שסופסל בינתיים לטובת טומי מאדוקס) את הלחץ, ונראה שהגיל הצליח סופסוף להאט את האוטובוס. ספסולו של קורדל היה מהלך מוצדק, אבל ספק אם טומי מאדוקס ישנה הרבה.

סינסינטי בנגאלס
מאזן: 4:0
יחס נקודות: 119:23
שחקן מצטיין: קורי דילון (וגם זה בקושי)
תקציר: האופטימיות הזהירה שאפפה את עיר החזירים התנפצה על גלי העליבות המוכרת לעייפה. סינסי היא הקבוצה הגרועה ביותר בעשר השנים האחרונות, ואחת הגרועות בהיסטוריה של הספורט האמריקאי. סינסי כבר עברה שלושה קווטרבקים פותחים בארבעה משחקים, וכולם פשוט איומים ונוראים. תופסים גם אין, ורק קורי דילון ממשיך להתאמץ. למאמן האסטרונאוט דיק לבו נדרשו שלושה משחקים כדי להעלות להרכב את בחירת הדראפט הראשונה שלו, לוי ג'ונס (תאקל התקפי) וגם זזה לא ממש עוזר. גם ההגנה של סינסי שווה לכפרות, ואילו היו ירידות ב-NFL, הבנגאלס כבר מזמן היו משחקים בליגה ד'

אינדיאנפוליס קולטס
מאזן: 1:2
יחס נקודות 49:64
שחקן מצטיין: פייטון מאנינג (קווטרבק)
תקציר: ההגנה (הגרועה בליגה אשתקד? השתפרה, אבל רק בטיפה, וזה עדיין לא מספיק לשאיפות רציניות. ההתקפה המהוללת עדיין לא פועלת על כל הצילינדרים, וזאת בעיקר בגלל שאדג'רין ג'יימס עדיין לא חזר לעצמו ב-100 אחוז. אבל ב-AFC דרום החלש זה עדיין מספיק למאזן חיובי, ולמרות שג'קסונוויל מפתיעים, כל דבר חוץ מאליפות יהיה בגדר הפתעה מרעישה.

ג'קסונוויל ג'גוארס
מאזן: 1:2
יחס נקודות: 47:76
שחקן מצטיין: פרד טיילור (רץ אחורי)
תקציר: הזהרנו אתכם שאם פרדי יהיה בריא, הרבה מתאמים הגנתיים יבכו, וכך אכן קורה. הברכיים השבירות של פרדי מחזיקות מעמד (בינתיים, טפו-טפו-טפו) וכל עוד המצב יישאר כך, לג'קסונוויל יהיה מה למכור. עדיין חסרים להם יותר מדי חלקים (בעיקר בהגנה) מכדי לדבר מעבר לעונה הרגילה, אבל את זו הם בהחלט עשויים לסיים עם פי שלושה ניצחונות ממה שחזינו להם (2).

טנסי טייטאנס
מאזן: 3:1
יחס נקודות: 128:93
שחקן מצטיין: סטיב מקנייר (קווטרבק)
לא שמחים האנשים בעיר המוזיקה. טנסי חשבה שפתרה את בעיות ההגנה שלה, קיוותה שאדי ג'ורג' יחזור לכושר מלא, ושאפה לחזור למשחק הגדול. שני התנאים הנ"ל לא מתגשמים, וכתוצאה גם השאיפה לא תתמלא. הרגל הפגועה של אדי מונעת ממנו את הכוח המתפרץ שהפך אותו לכוח מאיים, ההגנה שוב מחוררת מפציעות (כולל ג'בון קרס, "הפריק" הנפלא, שגמר את העונה כבר במהלך הראשון של משחק הפתיחה). רק סטיב מקנייר, בעונה אישית משובחת שבינתיים מתבזבזת, משאיר את הנפילים ברוב המשחקים שלהם, כולל הקאמבק המצוין במחזור הפתיחה מול פילי.

יוסטון טקסאנס
מאזן: 3:1
יחס נקודות: 92:42
שחקן מצטיין: ארון גלן (מגן פינה)
תקציר: הטירונים מגלים שלא הגיעו לכפר נופש. לאחר ניצחון מרגש על דאלאס במחזור הפתיחה, יוסטון משמשת בעיקר כבובת אימונים. דייויד קאר רושם מספרים חלשים אפילו לרוקי, אבל רוב הרוקים לא משחקים בקבוצה חדשה לגמרי. הוא עוד יהיה בסדר, אבל עד אז יוסטון תמשיך להיות הדבר הכי קרוב לשבוע מנוחה בלו"ז של הקבוצות היריבות. רק ההגנה, עם מגיני הפינה המעולים ארון גלן ומרקוס קולמן, נותנת לטקסאנים סיכוי לעקוץ עוד פעם-פעמיים העונה.

סן דייגו צ'ארג'רס
מאזן: 0:4
יחס נקודות: 38:102
שחקן מצטיין: לאדייניאן טומלינסון (רץ אחורי), מרסלוס וויילי (קיצוני הגנתי)
תקציר: הקבוצה היחידה עם מאזן מושלם (חוץ מאוקלנד ששיחקה משחק פחות). ההגנה משחקת נפלא, על אף ששלוש מנצחונותיהם באו נגד נמושות. מדובר בסגנון הקלאסי של המאמן מרטי שוטנהיימר - הגנה שחובטת חזק וממעטת בטעויות, והתקפה שמתבססת על הריצה וממעטת לדרוש מהקווטרבק לנצח בזריקה. בינתיים זה עובד, אבל אל תצפו לראות אותם באיצטדיון הביתי שלהם במשחק הגדול. הקווטרבק דרו בריס אמנם ממעט לשגות, אבל כשיצטרך למצוא תופס לטאצ'דאון, סביר יותר שימצא דווקא מגן פינה יריב. קבוצות שגם יודעות לשחק התקפה וגם יוכלו להתמודד עם טומלינסון יחזירו את הצ'ארג'רס לממדים המציאותיים שלהם. מרסלוס וויילי מוכיח שהוא אחד הקיצונים ההגנתיים הטובים בליגה, וטומלינסון מקיים את ההבטחות שפיזר כבר בעונת הרוקי שלו אשתקד. אבל לסן דייגו יש רק תופס סביר אחד (קרטיס קונוויי), וזה לא יספיק נגד קבוצות עם הגנה רצינית.

אוקלנד ריידרס
מאזן: 0:3
יחס נקודות: 59:113
שחקן מצטיין: ריץ' גאנון (קווטרבק)
תקציר: עבדיכם הנאמנים חזו שהריידרס יקרסו מזקנה. בינתיים הריידרס קורסים רק מצחוק, אבל הדרך עוד ארוכה. הריידרס עוד יצטערו ששבוע המנוחה שלהם היה כל-כך מוקדם. עם זאת, בינתיים הריידרס מרשימים מאד. ההתקפה שורפת את לוח התוצאות בלי מאמץ, ג'רי רייס האלוהי נראה כמו בן עשרים (רק שאף בן עשרים לא משחק עם כל-כך הרבה חוכמה וניסיון), משחק הריצה בלי עין הרע והקבוצות המיוחדות מענישות את היריבות על כל טעות.

דנבר ברונקוס
מאזן: 1:3
יחס נקודות: 87:98
שחקן מצטיין: טרבור פרייס (קיצוני הגנתי)
תקציר: דנבר נראתה יותר טוב לפני המשחק המביך מול בולטימור ביום שני האחרון. לא זו בלבד שחורים הגנתיים, חטיפות בהתקפה ופאשלות בקבוצות המיוחדות חפרו בור של 3:31, גם במחצית שבה שלטה דנבר לא עלה בידה לנצל את ההזדמנויות שהיו לה לחזור למשחק. אבל זה רק משחק אחד ודנבר סך הכל נראית לא רע בכלל. שאנהאן חייב להחליט אם ברצונו להישאר עם בריאן גריסי הבעייתי אך המוכשר בקווטרבק. אם כן, הוא חייב לרדת ממנו ולתת לו קצת ביטחון. הפחדה בהחלפה, שהייתה יפה למשחק אחד, רק פוגעת בטווח הארוך. גריסי מצידו חייב להתבגר כבר. לדנבר חוליית תופסים מצוינת, אבל ועדה של רצים אחוריים זו לא שיטה לקבוצה רצינית. שאנהאן חייב להחליט על מי משני הרצים שנשארו לו (קלינטון פורטיס ואולנדיס גארי) הוא רוצה לסמוך, וללכת איתו. רצים חייבים לרוץ מינימום 20 פעמים במשחק כדי להיות יעילים באמת.

קנזס סיטי צ'יפס
מאזן: 2:2
יחס נקודות: 133:142
שחקן מצטיין: פריסט הולמס (רץ אחורי)
תקציר: השיטה של המאמן דיק ורמיל מתחילה לתפוס בקיי.סי, שמובילה את הליגה בנקודות, אבל היא גם מקום שני בספיגה. פריסט הולמס הוא אחד השחקנים הטובים בליגה כרגע, אם לא הטוב ביותר, וקבוצה שמצליחה להחזיק אותו מתחת למאה וחמישים יאדים כוללים צריכה להיות מרוצה. אבל השיטה של ורמיל לא תוכל לעבוד באמת בלי אף תופס משמעותי. ג'וני מורטון נכשל קשות עד כה במדיו החדשים, ולצ'יפס יש מזל שיש להם את הטייט אנד הטוב בליגה, טוני גונזאלס, שנותן לקווטרבק טרנט גרין ופציית מסירה מצוינת. הגנה, כאמור, אין בקנזס סיטי, וה ימנע ממנה לתרגם את המכונה ההתקפית שלה להישגים ממשיים העונה.

קווטרבק:
מקום ראשון: דרו בלדסו, באפאלו בילס. 116/165 ל-1345 יארד, 10 טאצ'דאונים, רק שתי חטיפות, מה אפשר עוד לבקש?

מקום שני: טום בריידי, ניו אינגלנד פטריוטס. פרטים ומספרים: ראו לעיל.

מקום שלישי: סטיב מקנייר, טנסי טייטאנס. לריץ' גאנון יש מספרים טובים יותר, אבל יש לו גם מטרות משובחות בהרבה, אז מקנייר גובר עליו.

רץ אחורי:
מקום ראשון: פריסט הולמס, קנזס סיטי צ'יפס. להולמס פחות יארדים מלאדייניאן טומלינסון ומריקי וויליאמס, אבל הוא משחק בקבוצה בלי הגנה, ובמצב כזה קשה בהרבה לצבור מספרים על הקרקע. בנוסף, הוא הבקיע שמונה טאצ'דאונים, לעומת חמישה וארבעה של טומלינסון וריקי, אז הוא מקבל את הפרס.

מקום שני: לאדייניאן טומלינסון, סן דייגו צ'ארג'רס. נמצא בקצב ל-2,000 יארד לעונה, הישג שרק ארבעה שחקנים בהיסטוריה יכולים להתגאות בו.

מקום שלישי: ריקי וויליאמס, מיאמי דולפינס. הראסטה מון הופך את מיאמי, למרות ההפסד לצ'יפס, למועמדת בכירה להגיע לגמר ה-AFC.

תופס:
מקום ראשון: אריק מולדס, באפאלו בילס. מולדס פורח בצד המקבל של בלדסו משלוחים בע"מ. 413 יארד ושלושה טאצ'דאון. אגב, במקום השני ביארדים בתפיסה ב-AFC ניצב עמיתו של מולדס, פירלס פרייס, וזה נותן לכם מושג מה עושה דרו בלדסו בבאפאלו.

מקום שני: טוני גונזאלס, קנזס סיטי צ'יפס. גונזאלס הוא אמנם טייט אנד ולא תופס, אבל לקיי.סי אין תופס אמיתי, וטוני כבר עם חמישה טאצ'דאונים וקרוב ל-300 יארד.

מקום שלישי: קרטיס קונוויי, סן דייגו צ'ארג'רס. העובדה שהוא התופס היחיד שווה משהו בסן דייגו, ושיריבים יודעים את זה ושמים עליו שמירה כפולה, לא מונעת ממנו לרשום 313 יארד ושלושה ט"ד.

הגנה:
מקום ראשון: ג'ואי פורטר, ליינבקר, פיטסבורג סטילרס. פורטר הוא אחד הבודדים בהגנת הסטילרס שמתפקד. שלוש חטיפות, שלוש הפלות קווטרבק וקרן אור באפלה של עיר הפלדה.

מקום שני: מרסלוס וויילי, קיצוני הגנתי, סן דייגו צ'ארג'רס. שלוש הפלות קווטרבק, חטיפה אחת, ומנהיגות מרשימה של ההגנה הטובה בליגה.

מקום שלישי: קרלוס הול, קיצוני הגנתי, טנסי טייטאנס. כשרוקי נדרש להחליף את אחד הטובים במשחק (ג'בון קרס), כל מה שרוצים זה שלא יעשה פדיחות. הול מוביל את ה-AFC בהפלות קווטרבק עם ארבע, כולל שלוש על דונובן מקנאב החמקמק.

MVP: דרו בלדסו. אם ימשיך כך, ינתץ את שיא היארדים לעונה, יסיים עם דירוג לא אנושי וגם יצטרף לחבורת 40 הטאצ'דאונים לעונה.

השחקן המלהיב: פריסט הולמס. מסוגל להתפוצץ בכל רגע נתון.

זהו, סיימנו חצי ליגה. נא ללחוץ על הקישור כאן מתחת כדי לעבור על החטיבה השנייה, הלא היא ה-NFC. תיהנו.