בווידאו: מסיבת העיתונאים של לואי ואן חאל אחרי המשחק בין פ.ס.וו איינדהובן למנצ'סטר יונייטד
הגורל הוא התסריטאי הטוב בעולם. את התיקול של הקטור מורנו על לוק שואו, שגמר למגן השמאלי של מנצ'סטר יונייטד את העונה, צריך לראות בפרספקטיבה היסטורית, כי אז הוא מקבל גוונים מיסטיים של ממש. איכשהו, היחסים הענפים בין הבלם המקסיקני ללואי ואן חאל לוו תמיד ברגליים שבורות.
הסאגה המדהימה הזו התחילה בשלהי 2007, כאשר המאמן ההולנדי עבד באלקמאר ושבר את רגלו בשני מקומות כאשר ניסה להדגים קפיצה במוט באירוע של האקדמיה לחינוך גופני. לפי עדות הנפגע עצמו, הוא דווקא קפץ מצוין, אבל החליק לאחר מכן בגלל שנעליו לא היו מתאימות למשטח. "הייתי מטורף מספיק לחשוב שאני בכושר של נער בן 18", הסביר ואן חאל. הוא עבר ניתוח וניהל במשך שבועות ארוכים את משחקיה של קבוצתו דאז, אלקמאר, בכסא גלגלים.
כך, עם גבס על רגלו, הוא פגש לראשונה את מורנו שנרכש מקבוצת נעוריו לדרישתו האישית של ואן חאל בדצמבר 2007. השיחה הראשונה ביניהם הכניסה את המקסיקני להלם מוחלט. "אני מקווה שאנשים יבינו שעשיתי כאן כמה דברים טובים אחרי שאעזוב", אמר לו ואן חאל. "מה זאת אומרת?" תהה הבלם המבולבל בן ה-19. "הקבוצה לא מתפקדת, ואני מתכוון להתפטר, אבל היה לי חשוב מאוד להחתים אותך כי אתה שחקן נהדר שמסוגל להצעיד את הקבוצה מספר צעדים קדימה. אין לי ספק שתצליח גם בלעדי", הסביר ואן חאל.
מצבה של אלקמאר ב-2007/08 באמת היה מזעזע. היא איבדה אליפות באופן דרמטי ואכזרי במחזור הסיום בעונה הקודמת וקרסה לחלוטין מכל הבחינות. התקשורת ההולנדית לא ריחמה על ואן חאל, ונטען שהוא כבר לא מסוגל לתרום ברמה הגבוהה. אלקמאר סיימה במקום ה-11, במרחק 29 נקודות מהפסגה, והמאמן אכן מימש את ההחלטה שגמלה בליבו זמן רב קודם לכן. הוא הגיש מכתב התפטרות, והקריירה שלו נראתה בדעיכה.
שחקני אלקמאר סירבו לקבל את רוע הגזירה. רוב שחקני הסגל, כולל מורנו, הלכו לביתו של ואן חאל ולקחו את האחריות לכישלון על עצמם. הם סיפרו עד כמה הם נהנים לעבוד איתו, וכמה הוא תורם להם, וביקשו, כמעט עם דמעות בעיניים, שיישאר. המשימה הוכתרה בהצלחה המאמן הוותיק שינה את דעתו ונותר בתפקידו. התוצאה הייתה לא פחות ממופלאה. בעונת 2008/09 דהרה אלקמאר לאליפות חלקה במיוחד, עם 80 נקודות מ-34 משחקים, תוך שהיא מסיימת 11 נקודות לפני סגניתה טוונטה.
גם למורנו הייתה תרומה גדולה להישג, והוא הצדיק את האמון הרב שנתן בו ואן חאל. לא לחינם הוא כיכב בנבחרת מקסיקו עד גיל 17 שזכתה במונדיאל ב-2005, אחרי 0:3 אדיר על ברזיל בגמר. מורנו נחשב לאחד הכוכבים הבולטים בסגל, לצד ג'יובאני דוס סנטוס וקרלוס ולה, ואפילו הבקיע שער ב-0:4 בחצי הגמר נגד נחשו מי? הולנד. הוא הרגיש כמו דג במים בליגה ההולנדית, ואלקמאר כמעט ולא ספגה שערים, אבל העונה שלו הסתיימה הרבה לפני שהזכייה הובטחה. בדצמבר 2008 שבר מורנו את רגלו הימנית בתחילת המשחק מול פיינורד, ונעצר על 15 משחקים בלבד. הייתה זו הופעתו האחרונה בהדרכת ואן חאל, שעזב בקיץ 2009 לטובת באיירן מינכן. תרשמו לעצמכם שבר מספר 2.
מורנו המשיך לשחק נהדר באלקמאר במשך שנתיים נוספות בלי ואן חאל, ובקיץ 2011 השתדרג כאשר חתם באספניול של מאוריסיו פוצ'טינו. בראיון הראשון לתקשורת הספרדית אחרי המעבר, הוא סיפר על תרומתו העצומה של המאמן לקריירה שלו: "ואן חאל האמין בי ונתן לי המון בטחון עצמי. הוא מאמן גדול שיודע לגלות חום, חברות ואמפתיה כלפי שחקנים. הוא עזר לי להתאקלם, היה דמות אב עבורי בהולנד, ואפילו הכריח אותי ללמוד אנגלית".
מורנו נכנס הישר להרכב של אספניול והפך תוך שבועות ספורים לאחד הבלמים המוערכים בליגה. הוא היה קשוח אך הוגן, ומנהיגותו סייעה לקבוצתו להימנע מקרבות תחתית. למונדיאל ב-2014 הוא הגיע על תקן שחקן מחוזר מאוד, ולכולם היה ברור שעתידו ורוד. כבר במאי הצהיר סוכנו: "מורנו עוזב את אספניול, ואנחנו מחפשים קבוצה חדשה". פוצ'טינו רצה לראות אותו בטוטנהאם, וגם אינטר ומארסיי הביעו עניין רב, אבל קבוצה אחת עמדה מעל כולן. מנצ'סטר יונייטד מינתה את ואן חאל למנג'ר החדש, וההולנדי סימן את מורנו כיעד מרכזי בשוק ההעברות. הוא זכר את תקופתם המשותפת באלקמאר והשתוקק להדריך שוב את השחקן שגילה וטיפח.
אספניול ניסתה לעשות שרירים, אבל הבינה שהעסק אבוד. היא אישרה פומבית כי התקבלה הצעה רשמית עבור מורנו, אבל העדיפה להמתין למשא ומתן עד אחרי המונדיאל, מתוך הנחה שהמחיר שתוכל לדרוש יאמיר. קו המחשבה הזה היה הגיוני ביותר הבלם היה בכושר שיא, והפגין יכולת עילאית בשלב הבתים. הוא שיתק את ברזיל בתיקו 0:0, היה נפלא בניצחונות על קמרון וקרואטיה, והפרשן המקסיקני טום מרשל קבע נחרצות: "מורנו הוא שחקן השדה המצטיין של הנבחרת".
בשמינית הגמר קיבלה מקסיקו, באופן אירוני מבחינת הבלם, את הולנד של ואן חאל. זה היה העיתוי המושלם להראות למאמנו לעתיד עד כמה כדאי לו להחתים אותו, ומורנו באמת היה פנטסטי במחצית הראשונה, במהלכה היו הירוקים עדיפים על הכתומים. ואז, על סף השריקה להפסקה, התרחש האסון. אריאן רובן ניסה לבעוט בכדור, פגע ברגלו הימנית של מורנו ושבר אותה. "זהו חוסר מזל קיצוני. חבל לי מאוד עבור הקטור, כי היה לו מונדיאל ענק", אמר המאמן מיגל הררה.
ללא הדמות החשובה ביותר בעורף, הפסידה מקסיקו באופן דרמטי ביותר בדקות האחרונות והודחה, אבל עבור מורנו ההשלכות היו חמורות הרבה יותר. במקום לחתום על חוזה חלומי באולד טראפורד, הוא נאלץ להישאר באספניול ולהיעדר מהמגרשים עד דצמבר. ברגע אומלל אחד, דווקא לעיניו של ואן חאל, נמנע האיחוד עם ואן חאל. אם זו לא יד הגורל, אז מה כן? רשמו נא שבר מספר 3.
לאור התסריט ההזוי הזה, שבר מספר 4 היה רק עניין של זמן. מורנו חזר לכושר מצוין באספניול בסיבוב השני של העונה שעברה, קיבל מחמאות מכל הכיוונים, ושוב רצה לעזוב. באפריל נפוצו דיווחים לפיהם ארסנל מעוניינת בו, וגם טוטנהאם הוזכרה שוב כאופציה, אך לונדון לא חיכתה לו בסופו של דבר. אז מורנו הסתפק באיינדהובן, האלופה הטריה של הולנד ששובצה היישר בשלב הבתים, וחזר לליגה שהוא מכיר כל כך טוב. ההגרלה זימנה לו מיד מפגש עם יונייטד של ואן חאל, ובעוד כולם התרכזו בשובו המרגש של ממפיס דפאי לאצטדיון בו גדל, הזווית הפיקנטית השנייה נעלמה לחלוטין מעיני התקשורת. אז ממפיס אולי כבש, אבל את הכותרות בכל זאת עשה מורנו.
הפעם, לשם שינוי, הנפגע במפגש בין ואן חאל למורנו היה צד ג'. המקסיקני ממש לא התכוון לפצוע את שואו, והמבט ההמום על פניו אחרי שהתבררה חומרת הפציעה של המגן המסכן רק הדגישה זאת. הבלם יודע טוב מכולם עד כמה גדול התסכול של שואו כי הוא חווה טרגדיה כזו על בשרו. הטוויטר התמלא מיד בגילויי שנאה כלפיו, ויש שאפילו איימו על חייו. לא רק לשואו מצפים ימים לא פשוטים, אלא גם למורנו. הוא ייזכר מעכשיו לנצח בהקשר לתיקול המיותר, וזה לא מגיע לו.
לפחות הוא יצא מהמפגש המחודש עם האב הרוחני שלו כמנצח. אחרי שממפיס העלה את יונייטד ליתרון, היה זה מורנו שנגח את שער השוויון, ואחרי ההפסקה הוא היה סלע איתן בעורף בדרך ל-1:2 על ואן חאל שמאפשר לאיינדהובן לחלום על ההעפלה לשמינית הגמר. יש רק בעיה אחת עדיין צפוי לו מפגש עם ואן חאל באולד טראפורד, והמחשבות על שבר מספר 5 ילוו את כל המעורבים עד אז.