חנה קנייזבה מיננקו התקבלה הערב (ראשון) במשרדי הוועד האולימפי אחרי ההישג הנפלא שלה באליפות העולם כשחזרה עם מדליית כסף יוקרתית והפכה לישראלית השנייה בלבד שניצבת על הפודיום בתחרות. קנייזבה קיבלה על ההישג שלה 84 אלף שקל, כשמאמנה אלכס מרמן הסתפק במחצית הסכום.
קנייזבה התעקשה לנאום בעברית, ואמרה: "אני שמחה על המדליה והשיא שעשיתי. עברתי שלוש שנים במקום חדש והתלוו לזה גם פציעות וניתוח. השנה הראשונה הייתה קשה מאוד. היום אני כבר ישראלית, ושמחה שהעבודה שלנו מגיעה לנו. אני שמחה שהבאתי הרבה שמחה וכבוד למדינה. אני רוצה מאוד לשמוע את התקווה. תודה לכל אלו שמעודדים ותומכים בי". לאחר מכן היא הוסיפה בצחוק: "המדליה, אגב, אמיתית. כתוב עליה 'מייד אין צ'יינה'".
קנייזבה שתתחרה בהמשך החודש בדיימונד ליג בבריסל, נשאלה כיצד יראו חייה בשנה האולימפית שמחכה לה, והשיבה: "עם אריק איינשטיין, מדיטציה והרבה לימודי עברית". לשאלה כיצד מתייחסים אליה כעת ברחוב והאם היא מרגישה מוכרת יותר, השיבה: "הרבה אנשים מכירים אותי עכשיו. נעים לשמוע ילדים שרואים תחרויות ורוצים להיות כמו חנה". אנטולי מיננקו, בן זוגה, הוסיף: "זה היה קשה בהתחלה, אבל הגענו לאן שהגענו. נתנו לנו עזרה מסביב".
יושב ראש איגוד האתלטיקה, רפי פלד: "מה שחנה עשתה זה כבוד למדינת ישראל, לוועד האולימפי למנהל הספורט ולאיגוד האתלטיקה. היא ספורטאית מצטיינת ואישיות שקורצה מחומר מיוחד. היא ענווה וצנועה ועם הנתונים שיש לה היא תגיע רחוק. אני אופטימי גם לגבי ריו. היא עשתה מעשה אמיץ, היא אוהבת את הדגל. למרות זאת אני עדיין נדהם מדוע הרשויות לא רואות לנכון לתת לה תעודת עולה. אחת שמייצג אותנו, סגנית אלופת העולם, בסופו של דבר אנחנו לא רואים את הרשויות נרתמות לתת לה תעודת עולה. אין לנו הרבה כמו חנה. אסור לנו לחזור על הטעויות של קלגנוב ומאטוסביץ' (שעזבו את הארץ, א.ק). אסור לנו לתת לדברים האלה לקרות".
אלכס מרמן, מאמנה של קנייזבה, הוסיף: "אם לא גילי (לוסטיג, א.ק), לא הייתי כאן".
ובינתיים, מטילת הכידון מרגריטה דורוז'ון רשמה לעצמה הישג מרשים נוסף כשניצחה היום (ראשון) בתחרות הצ'אלנג' של ההתאחדות הבינלאומית בברלין בתוצאה 63.24 מטר. שיאנית ישראל השיגה את התוצאה הרביעית בטיבה בקריירה בניסיון השלישי וניצחה בתחרות את קטרינה מוליטור הגרמניה, אלופת העולם הטרייה שהרחיקה את הכידון ל-61.19 מטר בניסיון השישי והאחרון שלה בתחרות.
"אני מסיימת עונה ארוכה ומתישה שלוותה, לצד הפן המקצועי, גם בשינוי מאמן, שינוי מדינה, שינוי מנטאליות, ולמעשה שינוי בכל תחומי החיים", אמרה דורוז'ון. "קצת הפתעתי את עצמי היום עם התוצאה, אבל אני שמחה בכל ניצחון שאני משיגה בכל תחרות, על אחת כמה וכמה בתחרות גדולה כמו זו שבברלין. אני כל כך גאה לייצג את מדינת ישראל. כאחת שעברה ממדינה למדינה, אני יודעת להעריך מה מדינת ישראל, כל מרכיביה, מעניקים לי. האנשים בישראל נתנו לי תחושה של בית מיומי הראשון במדינה. יש לי חברים רבים שמעניקים לי השראה רבה להתקדם. בערב חמישי, רגע לפני שהמראתי לגרמניה, התקיים ערב הוקרה לכל האתלטים שייצגו את המדינה במשחקים האירופים בבאקו. ראיתי את כל חבריי לנבחרת וזה נתן לי מוטיבציה אדירה לפני התחרות. כמובן שאחרי תחרות כמו היום ישנה תחושת החמצה מסוימת על כך שדברים התחברו לי מצוין בתחרות הזו ולא בבייג'ינג. הטלת כידון זה מקצוע מאוד טכני וקשה מאוד לשמור על יציבות בכל תחרות. כשזה מתחבר טוב, כמו היום, דברים נראים אחרת".