ב-27 באוגוסט ישב אדם אחד בביתו שבמינכן ובוודאי הרגיש כאב גדול. הוא בטח התרווח על ספת הפאר שלו, הדליק את הטלוויזיה החדישה והמשוכללת וצפה בהגרלת שלב הבתים של ליגת האלופות. לאחר מכן הגיעה הצביטה האמיתית בליבו כשצפה בליאונל מסי זוכה בפרס שחקן השנה באירופה. הוא בוודאי נזכר איך רק לפני שנתיים הוא עמד שם עם החליפה וזכה בתואר שחקן השנה באירופה ושחקן השנה בליגת האלופות, איך הגיע למקום השלישי בהצבעה על פרס כדור הזהב ואיך היה אחד השחקנים הטובים בעולם.
כמה השתנה בשנתיים האחרונות מבחינת פרנק ריברי, שבעונת 2012/13 הוביל את באיירן מינכן לזכייה בטרבל ולעונה מושלמת והיום משקיף על האימונים בזבנר שטראסה מהגזוזטרה של מתיאס זאמר. הקשר הצרפתי בן ה-32, שהיה בלתי ניתן לעצירה והגיע ליכולת השיא בקריירה שלו דווקא אחרי גיל 30, יושב היום בבית ומתקשה מאוד להתאושש מפציעה. זו אותה פציעה שבהתחלה הוגדרה כאחת ש"תגרום להיעדרות של שלושה או ארבעה ימים", ומאז זמן ההיעדרות עומד כבר על חצי שנה. אותה פציעה שעלולה להביא גם לסוף הקריירה של הקיצוני, שהיה מגדולי שחקני באיירן מינכן בשנים האחרונות, מהמוצלחות ביותר של המועדון המפואר אי פעם.
נחזור להתחלה. פרנק ריברי נפצע במהלך ה-0:7 הגדול של באיירן מינכן מול שחטאר דונייצק בגומלין שמינית גמר ליגת האלופות, אי שם ב-11 במרץ. תחילה הפציעה הזו נראתה לא מסובכת מדי וב"קיקר" אפילו ציינו כי "מדובר במתיחה קלה בקרסול, לא משהו רציני מדי" והוסיפו ש"ריברי צפוי לחזור אחרי מנוחה של שלושה או ארבעה ימים. אותם "שלושה או ארבעה ימים" התארכו מעט ובקרוב ריברי יציין חצי שנה מחוץ למגרשים.
לאחר מכן דיברו על כך שריברי ינוח בליגה - שם באיירן פחות או יותר הבטיחה אליפות כבר במרץ - ויחזור לפעילות במשחק הראשון ברבע גמר ליגת האלופות נגד פורטו בחוץ. הקשר הצרפתי הנהדר ערך אימוני ריצה עם מאמן הכושר והתחיל להיכנס לכושר גופני לא רע. פפ גווארדיולה הפיח מעט תקווה כשצוטט באתר הרשמי של באיירן כשהוא אומר: "המצב של פרנק משתפר, אבל אני לא יודע אם זה יהיה מספיק בשביל שיהיה כשיר למשחק מול פורטו". הסאבטקסט של הדברים: אני לא יודע אם זה יספיק למשחק הראשון בדרגאו, אבל החזרה שלו קרובה, לגומלין הוא בטוח יהיה כשיר.
אחרי ההפסד 3:1 לפורטו בחוץ, אירעה התקרית הקשה בין יו"ר באיירן קרל היינץ רומניגה (שפעל בתיאום מוחלט עם פפ גווארדיולה) לרופא הקבוצה ד"ר הנס וילהלם מולר וולפארט. ככל הנראה, הטריגר לפיצוץ אדיר המימדים, שהוביל להתפטרות מיידית של הרופא הוותיק וכל הצוות שלו, היה פרנק ריברי. גווארדיולה רתח מזעם כשפציעה שהייתה אמורה להיות קלה ולא לגרום להיעדרות ממושכת, השביתה את אחד הקשרים הטובים באירופה גם מהמשחק מול פורטו בחוץ. הדיווח אחרי ההפסד בפורטוגל אמר שרומניגה אפילו אמר לגווארדיולה: "אל תדאג, אתה לא אשם בהפסד הזה, כל האשמה היא על הצוות הרפואי שלנו". חוץ מריברי, גם מהדי בנעטיה, אריאן רובן, חאבי מרטינס ודויד אלאבה נעדרו מאותו משחק, אבל כנראה שהמשפט נגע בעיקר לריברי שישב בחוץ במשך חודש כבר באותו תאריך.
אחרי שריברי לא היה כשיר גם לגומלין מול פורטו וגם חסר בצמד המשחקים מול ברצלונה בחצי הגמר, היה ברור שאת עונת 2014/15 הוא סיים. הקשר הצרפתי לא הרבה להתראיין באותה תקופה, וכשכבר כן דיבר הוא נשמע מתוסכל, אבל די אופטימי. בריאיון לבילד אמר אז ריברי: "הפציעה הזו מטרידה אותי, זה פשוט אסון. מתי אני אחזור לשחק? אני לא יודע. אבל אנסה לגרום לכך שזה יהיה כמה שיותר מהר. המצב הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני שבועיים, אבל עדיין רחוק מלהיות מושלם". בקיץ יצא הצרפתי לחופשה באיביזה ובפאריס, שם עבד עם הפיזיותרפיסט של באיירן. "לא ביליתי שם יותר מיום אחד בחוף הים כי דאגתי לגבי הרגל שלי, ישבתי לרוב בתוך מבנים. הייתי בחופשה, אבל לא יכולתי ליהנות ולעשות את מה שרציתי לעשות. זה חרא". אל האימון הראשון של אלופת גרמניה ב-1 ביולי הוא הופיע עם קביים ועלה שוב לגזוזטרה כדי לצפות באימון, במה שהפך אצלו לסוג של הרגל והוא מרבה להגיע לאימונים. לריברי יש גם נעליים מיוחדות, אותן היה צריך לחלוץ ולנעול נעלי כדורגל לטובת צילומי פתיחת העונה.
פרנק ריברי נמצא בבאיירן כבר מאז 2007 והודה לא פעם בעבר שהוא מרגיש גרמני ואוהב מאוד את מינכן. הוא אמר שיישאר לגור בעיר גם אחרי הפרישה שלו והפך לאחד מהאנשים המזוהים ביותר עם המועדון. הוא גם היה אחד מהאנשים הראשונים שנסעו לבקר את אולי הנס בבית הסוהר בזמנו. הביוגרף שלו אלכסיס מניו (עיתונאי צרפתי שמתגורר במינכן) התראיין לעיתון "מרקור" ודיבר על האיש אותו הוא מלווה מאז 2007 ועליו יוציא את הספר, שיעקוב אחרי חייו של ריברי מהתאונה הקשה שחווה כילד והותירה בו את הצלקת המפורסמת ועד ימינו אנו. "פרנק לא הצליח למצוא מעולם קבוצה שישמור בה על יציבות לאורך שנים וכך היה כשהגיע למינכן, הוא אמר שאין סיכוי שיחזיק מעמד שם יותר משנתיים", חשף מניו וסיפר מעט על מבנה האישיות של ריברי כפי שהוא מבין אותו: "פרנק הוא בנאדם שצריך חום. היה לו את זה עם יופ היינקס ועם אוטמר היצפלד ובמיוחד עם אולי הנס. הוא ביקר את אולי הנס מספר פעמים בכלא. הנס הוא כמו אבא שני בשבילו".
מניו דיבר גם על היחס שחווה ריברי מהקהל הצרפתי והודה שהמצב לא חיובי במיוחד: "מתייחסים אליו ביחס של 50:50 בערך, על כל אחד שאוהב אותו יש אחד שלא. הסיכוי היחיד שהיה לו להפוך לפופולארי היה אם היה מוביל את נבחרת צרפת לזכייה במונדיאל בברזיל. הבלאגן שהיה במונדיאל 2010 והרומן שניהל עם הקטינה לכאורה גרמו לכך שהוא לא דיבר עם אף עיתונאי צרפתי במשך שנים. איתי זה החזיק 17 חודשים, עם אחרים אפילו יותר. הוא דיבר עם העיתונאים הגרמנים, אבל רצה לשכוח מכל מה שקרה ב-2010. לשמחתי, דניאל ואן בויטן תיווך בינינו". ואז חשף מניו את הפצצה הכי גדולה שלו כשאמר: "לדעתי, אם לא באיירן מינכן, הוא היה מפסיק עם הכדורגל כבר מזמן. הוא לא היה שחקן כדורגל יותר. זה המועדון היחיד בעולם שיכול היה לעמוד לצדו בזמן שעבר את מה שעבר, ריאל או בארסה לא היו עושות את זה".
לא צריך להשלים את לימודי הרפואה כדי להבין שבגיל 32 יהיה לריברי קשה מאוד לחזור מפציעה שהשביתה אותו למשך זמן רב כל כך. לא צריך גם להיות פפ גווארדיולה כדי להבין שבמועדונים ענקיים כמו באיירן מינכן אין ואקום ותמיד יגיע מישהו כדי למלא את המקום של זה שלא מסוגל לשחק. זה מה שקרה גם במועדון מדרום גרמניה, שרכש בקיץ את דוגלאס קוסטה. הקיצוני הברזילאי השתלב נהדר, היה אולי הטוב בשחקני באיירן במשחקים הראשונים של העונה וגרם לכך שלריברי יהיה אפילו קשה יותר לחזור ולקבל את חולצת ההרכב. לא רק דוגלאס קוסטה, אלא גם קינגסלי קומן מיובנטוס נחת בזבנר שטראסה כגיבוי למשחק האגפים, ובעיקר השמאלי, זה שריברי חרך כל כך הרבה פעמים באליאנץ ארנה.
"אלה רגעים קשים מאוד בשבילו, בעיקר מבחינה מנטאלית", אמר הצד השני של הכינוי רוברי, אריאן רובן, אחרי משחק הפתיחה מול המבורג, "אנחנו תומכים בו ומקווים שיחזור לשחק בקרוב. אני מתגעגע אליו מאוד, ולזמן המשותף שלנו על הדשא. זה תמיד היה הוא או אני שהיינו פצועים בעבר. במשך זמן רב לא היינו יכולים לשחק ביחד. שיתוף הפעולה בינינו חייב לחזור". מעט לאחר המילים היפות הללו, דיבר האיש והקרסול הפצוע בעצמו ב"קיקר" ונשמע כמי שמתחיל לגלות סימני ייאוש: "אף אחד לא יכול להבין עד כמה המצב הזה קשה לי מבחינה מנטאלית. זה קשה מאוד. המצב מטריד מאוד. אני עובד קשה ועושה הכול, פשוט כל מה שהרופאים אומרים לי, אבל הכאב לא עוזב אותי. הוא לא מרפה. המצב הזה קטסטרופלי".
הריאיון הזה והמילים הקשות של ריברי העלו שוב את הספקות לגבי המשך הקריירה של הקשר והציפו דיווחים שהוא לא יחזור ב-2015 בכל מקרה. בבאיירן מיהרו להכחיש ושלחו לתקשורת, כמו בכל מקרה מן הסוג הזה את המנהל הספורטיבי מתיאס זאמר. "אני לא יודע מי אומר דברים כאלה", אמר הג'ינג'י, "מה שמדויק להגיד זה שיש שיפור, יש התקדמות. אנחנו עובדים על זה, אבל יהיה מגוחך לקבוע תאריך לקאמבק. הפציעה בקרסול מורכבת מדי בשביל זה".
ב"בילד" אפילו דיווחו שריברי סובל מפריוסטיטיס - דלקת במעטפת של עצם הטיביה - ולכן ההיעדרות מתמשכת. זאמר המשיך והודה ש"ריברי מאוד לא מאושר כרגע, אבל עושה את כל מה שהוא יכול כדי לחזור לכושר. התפקיד שלנו הוא לתמוך בו ככל יכולתנו. אנחנו עושים את זה וחייבים להיות סבלניים".
מי שנשמע הרבה פחות אופטימי מזאמר הוא קשר העבר של באיירן ופרשן סקיי שטפן אפנברג, שאמר: "אם הוא חוזר ומגיע ל-100% כשירות, אז באיירן תזדקק לו. אני מקווה, באמת ומעומק לבי, שהוא יחזור, אבל אני מטיל בכך ספק. אני משוכנע שבאיירן תתמוך בו ותעשה בשבילו הכול, אבל אני לא בטוח שזה יספיק. נכון שדוגלאס קוסטה הפך תוך זמן קצר לשחקן אהוב מאוד בבאיירן, אבל לריברי יש מעמד מיוחד אצל האוהדים".
הסיפור של ריברי הוא הסיכון הגדול של הספורט. הרגע הזה בו ספורטאי מקצוען ברמות הגבוהות ביותר יורד מאיגרא רמה לבירא עמיקתא במחיר של תיקול אחד לא מוצלח או תנועה לא טובה של הרגל. האם הקשר, שעבר טרנספורמציה אדירה בקריירה מהימים שהיה פוחז ובעייתי ועד שהפך לאדם שקול ואחראי, יהיה מסוגל לחזור מהפציעה הזו לשחקן הנפלא שהיה לפניה? לא לנו הפתרונים. בינתיים, עושה רושם, גם לרופאים הבכירים ביותר ולראשי באיירן אין תשובה לשאלה וריברי ימשיך לצפות באימונים מהגזוזטרה בזבנר שטראסה.
