רומני, הונגרי, נאצי? סיפורו של החלוץ הרומני שנחשד בסיוע לגסטאפו

"לדעתי, השחקן הרומני הגדול בכל הזמנים הוא יוליו בודולה. גאורגי חאג'י אפילו לא מתקרב אליו", נהג לומר אנג'לו ניקולסקו. אחד המאמנים החשובים בתולדות רומניה, שהוביל את הנבחרת הלאומית למונדיאל 1970, לא דיבר סתם. הוא ראה כנער את בודולה מככב וקורע רשתות בקצב מסחרר בשנות ה-30'. החלוץ האימתני כבש 30 שערים ב-48 משחקים במדי הנבחרת, שיא שנשבר רק בסוף שנות ה-90' בידי חאג'י, לו נדרשו הופעות רבות הרבה יותר כדי להגיע למאזן הנאה. ואולם, את רוב חייו בילה בודולה דווקא בהונגריה, וצל כבד של שיתוף פעולה אקטיבי עם הנאצים במלחמת העולם השניה ליווה אותו עד יומו האחרון. הונגרים רבים רואים בו חלק בלתי נפרד ממורשת הכדורגל שלהם, וסיפורו שופך קצת אור על היחסים המורכבים עד כאב בין שתי המדינות השכנות.

בודולה נולד ב-1912 בעיר בראשוב, שהייתה אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, אך עברה לשליטת רומניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוא גילה כשרון מיוחד לכדורגל מגיל צעיר מאוד, וכבר כשהיה בן 16 היה הכוכב הבולט בקבוצת הכדורגל המקומית. בחלוף שנתיים, הוא עבר לאחד המועדונים החזקים ביותר במדינה באותה תקופה, אוראדיה, שנמצאת במערב טרנסילבניה, סמוך מאוד לגבול ההונגרי. תרומתו של הסקורר בעל הבעיטה המופלאה בשתי הרגליים הייתה כבירה. בודולה כבש 62 שערים ב-89 משחקים לאורך שבע שנים והצעיד את אוראדיה לצמרת, גם אם לא לזכיה בתארים. היא הייתה קרובה במיוחד לאליפות ב-1935, כאשר סיימה כסגניתה של טימישוארה על חודן של שלוש נקודות.

יכולתו הגבוהה של החלוץ הפכה אותו לחלק אינטגרלי מהנבחרת, בה ערך הופעת בכורה בגיל 19. משחקים בינלאומיים נערכו אז בתדירות נמוכה יחסית, ולכן משמעות 48 ההופעות היא ששותף כמעט בכל המפגשים האפשריים. זה היה שיא שנשבר רק על ידי מירצ'ה לוצ'סקו האגדי בשנות ה-70', ומאז שופר, כמובן, עוד פעמים רבות מאוד. בודולה נסע עם רומניה למונדיאל 1934 באיטליה, ממנו הודחה הנבחרת אחרי משחק אחד בלבד מול צ'כוסלובקיה, ונטל חלק גם בגביע העולם ב-1938, בו הפסידו הרומנים באופן ביזארי למדי לקובה.

בטורניר האחרון הוא כבר הופיע כשחקן ונוס בוקרשט, ספינת הדגל של הכדורגל הרומני, שהתגאתה בחולצותיה השחורות. המאמן בלה יאנושי שיכנע אותו לעבור לבירה ב-1937 תמורת סכום נאה של 700 אלף ליי, ובמדי ונוס זכה בודולה בשתי אליפויות ובגביע תוך שלוש שנים, והוכתר פעמיים למלך השערים. עם 47 כיבושים ב-61 משחקים, הוא היה בלתי ניתן לעצירה. חברו לקבוצה הגדיר אותו אז כ"אדם אלגנטי, נעים הליכות וישר, ששותה רק מים מינרלים ואוהב להדריך את השחקנים הצעירים". את גדולתו אפשר למדוד בכך שהיה השחקן הרומני היחיד שזומן לנבחרת אירופה, שהייתה אמורה להתמודד במשחק ראווה גדול מול נבחרת אנגליה. אלא שהתוכנית לא יצאה לפועל בגלל מלחמת העולם השניה.

בתקופה זו רוחות המלחמה כבר ריחפו מעל האזור, וב-1940 השפיעה התפתחות מדינית באופן דרמטי על הקריירה של בודולה. הונגריה הצטרפה בשלב מוקדם מאוד למדינות הציר, בגלל קרבתו הרבה של השליט מיקלוש חורטי לבניטו מוסוליני. כפרס על כך, היא קיבלה במסגרת תכתיב וינה השני, שאורגן על ידי גרמניה ואיטליה, חלק ניכר מחבל טרנסילבניה, שנלקח מרומניה והועבר לשליטתה. הליגה ההונגרית הייתה חזקה הרבה יותר מהרומנית, וכדורגלנים רומנים הבחינו בהזדמנות להתקדם מקצועית. לא פחות מ-49 כוכבים עברו ב-1940 לקבוצות רומניות שהפכו לפתע להונגריות.

בודולה היה הבכיר שבהם. הוא חזר לאוראדיה, ששינתה את שמה ונקראה בהונגרית נגיאבארדי. גם את שמו הפרטי "הינגר" החלוץ – כעת הוא היה דיולה בודולה. כבר באותה שנה הוא החל לייצג את נבחרת הונגריה, וביסס במהרה את מעמדו כאחד הכוכבים הבולטים במדינה, אם לא הבולט מכולם. הליגה התקיימה באופן מסודר יחסית בשנות המלחמה, וב-1942 הוא נבחר לשחקן השנה של הונגריה. ב-1943 פיספסה נגיאבארדי את האליפות בסיומת דרמטית, אבל בחלוף שנה הוכתרה לאלופה באופן מוחץ, ביתרון 13 נקודות שלמות מסגניתה פרנצווארוש. בודולה, שהבקיע 45 שערים ב-93 משחקים במשך חמש שנים, היה האחראי המרכזי לכך.

ואולם, לצד ביצועיו הנהדרים עם הכדור, מעשיו מחוץ לכר הדשא היו בעייתיים פי מיליון. אחרי תבוסת הנאצים במלחמה והחזרת חבל טרנסילבניה חזרה לרומניה, פורסמו עדויות קשות על שיתוף הפעולה של הכוכב עם המשטר הנאצי. פיליפ רוזנברג, הבעלים היהודי של מפעל לייצור נעליים, טען כי משפחתו אולצה להעביר את העסק לידיו של בודולה על ידי המשטרה ההונגרית. בשלב מסוים, נשלחה משפחת רוזנברג למחנה ריכוז, אך שרדה ושבה הביתה.

"כאשר הגרמנים השתלטו על האזור, בודולה היה סייען פעיל של גסטאפו. הוא גילה נאמנות לנאצים, והתבטא פעמים רבות נגד צ'רצ'יל וסטלין", צוטט בעיתון רומני שכנו של רוזנברג. במקביל, פורסמה עדות נוספת של עובד במועדון הכדורגל אוראדיה אשר טען: "בודולה היה אנטישמי, שהעליב והשפיל יהודים על בסיס קבוע". העיתון ספורטורילור דיווח כי בודולה הסגיר באופן אישי ספורטאים יהודים לידי הגרמנים.

האם היה זה נכון? את האמת לא נגלה לעולם. לפי השמועות, שלא אומתו מעולם, בודולה שיתף פעולה עם הנאצים על מנת להציל את אשתו היהודיה. רומניה הייתה אף היא חלק ממדינות הציר, אך בשלב מסוים החליפה צד ושיתפה פעולה עם ברית המועצות כאשר הבחינה לאן נושבת הרוח. היא שוחררה בתחילת 1945, ובפברואר פורסם דיווח לפיו המשטרה עצרה את בודולה באשמת "פשעים פשיסטיים". תקופת המאסר המדויקת לא ידועה, אבל החלוץ לא נשפט, שוחרר במהרה, וכבר באותה שנה ערך שלושה משחקים במדי קבוצת קלוז'. מיד לאחר מכן הוא עבר לבודפשט, ולא שב עוד לרומניה.

אולי עשה זאת כי חשש שמעצר נוסף, אולי רצה לפתוח דף חדש במקום בו לא שמעו על פשעיו, ואולי פשוט הלך בעקבות האתגר הספורטיבי. בודולה לא התראיין בנושא, מה גם שבהונגריה פשוט לא שאלו אותו. הוא היה דמות אהודה מאוד, אליל המונים, ואם מחפשים עובדות שמזכות אותו מהדיווחים, הרי שהוא חתם כבר ב-1946 בקבוצת MTK בודפשט, המזוהה מאוד עם קהילת יהודי הונגריה. הסקורר כבש במדיה 35 שערים ב-83 משחקים, לפני שתלה את הנעליים ב-1950, כאשר היה בן 38. בנבחרת הונגריה הוא הספיק לשחק 13 פעמים, אך לא זכה להיות חלק מהתלכיד המדהים של פרנץ פושקאש וחבריו שפרץ לתודעה העולמית בתחילת שנות ה-50'.

אחרי פרישתו, הדריך בודולה את קבוצות הילדים של MTK, ולאחר מכן פצח בקריירת אימון ארוכה שלא צלחה. את כל השנים האחרונות הוא העביר בדירתו בבודפשט, עד שהלך לעולמו ב-1992. בשתי מדינותיו זוכרים אותו בעיקר ככוכב על, ולא כסייען נאצי. ההונגרים רואים בו אחד משלהם, אבל הרומנים יודעים שהוא עיצב קודם כל את ההיסטוריה הספורטיבית שלהם. למרות עברו, האיצטדיון בעיר אוראדיה נקרא מאז 2008 על שמו.

היריבות העתיקה בין רומניה להונגריה, שידעה העברות שטחים רבים מצד לצד, יצרית מאוד גם היום. המפגשים בין שתי הנבחרות גורמים להיערכות משטרתית מוגברת, ובזמן האחרון זה קורה לא מעט. השתיים הוגרלו לאותו בית במוקדמות המונדיאל האחרון, וגם הפעם שובצו יחדיו במוקדמות יורו 2016. באוקטובר זה נגמר בתיקו 1:1 בבוקרשט, והערב השתיים נפגשות בבודפשט. לשתיהן סיכוי טוב להעפיל ישירות לאליפות אירופה, וכל אחת היתה מוכנה לתת המון כדי ששחקן ברמתו של בודולה ישחק בהרכבה.