מאזן בעונה שעברה: 4:12 (ניצחון בחצי הגמר האזורי על דאלאס, הפסד בגמר האזורי מול סיאטל)
מאמן: מייק מקארת'י (עונה עשירית)
שחקנים משמעותיים שהוחתמו מחדש: רנדל קוב (תופס), בריאן בולאגה (תאקל התקפי), בי ג'יי ראג'י (תאקל הגנתי)
בחירות דראפט משמעותיות: דמריוס רנדל (מגן פינה\סייפטי), ג'ק ריאן (ליינבקר), ברט האנדלי (קוורטרבק)
שחקנים משמעותיים שעזבו: איי ג'יי הוק (ליינבקר), טראמון וויליאמס (מגן פינה), בראד ג'ונס (ליינבקר)
ארון רוג'רס. כל עוד לפאקרס יש את השחקן הטוב בליגה, הם יישארו מועמדים לאליפות והקבוצה שצריך לנצח בבית הזה. אנשים שרצו לתת לג'יי ג'יי וואט את תואר השחקן המצטיין בעונה שעברה הם לא כאלה שנאלצים לשחק מול מספר 12 בירוק-צהוב פעמיים בשנה. הוא באמת עד כדי כך טוב.
גרין ביי הייתה מרחק דקות מהופעה בסופרבול אשתקד ורק איבוד עשתונות מול הקהל של סיאטל ומזל רע מנעו מהם לשחק במשחק האחרון של העונה. בקיץ לא נעשו שינויים גדולים בקבוצה והג'נרל מנג'ר טד תומפסון ממשיך לחזק אותה דרך הדראפט ולהחתים מחדש שחקני מפתח כגון רנדל קוב. ככה הוא בנה את הקבוצה הקודמת שזכתה באליפות, ב-2010 וכרגע זה מרגיש שהבסיס שיש למייק מקארת'י בהחלט מספיק טוב בשביל לזכות בעוד טבעת.
אדי לייסי המשיך להציג יכולת ריצה טובה מאוד בשנה שעברה ואפילו שיפר את יכולת התפיסה ולראייה, ארבעה טאצ'דאונים ממסירות לעומת אפס בעונת הרוקי שלו. הצמד קוב את נלסון מיצב את עצמו בתור צמד הרסיברים הכי טוב בליגה או לפחות הכי לא מוערכים וסיים עם 25 טאצ'דאונים משותפים, אלא שרגע לפני העונה, נלסון קרע את הרצועה והפאקרס ייאלצו למצוא פיתרונות להיעדרות המשמעותית שלו.
ההגנה, שהייתה נקודת תורפה של הפאקרס במשך שנים, כיאה לקבוצה עם קוורטרבק עלית, התחילה להתייצב באמצע העונה שעברה כאשר קליי מת'יוס הוסט מעמדת הליינבקר החיצוני לפנימי ובחזרה, תלוי מה הצורך. התחייה מחדש שעבר ג'וליוס פפרס בעקבות ההסטה שלו לעמדת הליינבקר תרמה גם כן לכך שבחצי השני של העונה הגנת האורזים הפכה מאחת הגרועות בליגה להגנה של מועמדת לאליפות ובעזרת בחירות הדראפט האחרונות של הקבוצה, המגמה הזאת תימשך.
הימור: כל עוד רוג'רס יישאר בריא, יש לצ'יזהדס מספיק סיבות להישאר אופטימיים. מאזן 3:13.