בווידאו: שער הליגה האחרון של שלומי ארבייטמן, ב-0:1 על הפועל תל אביב
במהלך כל הראיון עם שלומי ארבייטמן, הטלוויזיה נשארה דלוקה. מדי פעם הוא מגניב מבט. פטריוט אמיתי, רוצה שמכבי תל אביב תנצח. זה בוודאי יכול להזיק לה בטווח הארוך, אבל זאת לא הסיבה שארבייטמן באמת מקווה שמכבי תעבור את באזל. "כי זאת תעודת כבוד לכדורגל הישראלי", הוא מסביר תוך כדי שהשחקנים בסט. יקוב פארק יורדים להפסקה. אז גם אנחנו עושים הפסקה ומתחילים בראיון, כדי לדבר על הקריירה ועל הפועל באר שבע שלו, ועל דברים ברומה של ברקת.
את ארבייטמן אני מסקר עוד מגיל הנוער, ילד עם שיער מחומצן שקורע רשתות על מגרש החולות הישן בטוברוק, ושומע את אריק איזיקוביץ' מבטיח שהוא עוד יככב במועדונים הגדולים. את ישראל הוא עזב עם 28 שערים אצל אלישע לוי במדי מכבי חיפה, החזרה לכאן הגיעה אחרי ארבע שנים בליגה הבלגית. ארבייטמן כבר לא ילד. בן 30. תהליך ההתבגרות במסגרתו הפך לאבא, הוביל אותו חזרה לישראל עם רצון להפוך את הפועל באר שבע לאימפריה שמאיימת באמת על מכבי תל אביב. ביולי 2010 הוא הגיע לגנט, אחרי שנה וחצי הושאל לחצי עונה לווסטרלו, חזר שוב לגנט ובינואר 2013 מצא את עצמו במונס, שרכשה אותו בתום העונה. הוא חווה ירידת ליגה, הבקיע 21 שערים בתקופה בבלגיה וחזר לישראל כדי לחתום בחממת השגרירים שאלונה ברקת מטפחת באזור הפורח בדרום.
"אין ספק שהיו תקופות טובות ופחות טובות, אבל נהניתי מכל רגע", הוא מסכם היום. "יחסית לדקות ששיחקתי בבלגיה, אם זה בגנט, ווסטרלו, או במונס, הנתונים טובים. כבשתי הרבה שערים. אני מאוד מרוצה מהיציאה שלי לאירופה. בתום העונה החלטתי שזה הזמן שלי לחזור. והפועל באר שבע היא המקום הנכון עבורי. היציאה לא הייתה קלה, לוקח לך זמן להתאקלם באירופה, אתה עובר עוד קבוצה ועוד קבוצה, ולפעמים אתה שואל אם פספסת משהו, ושאולי הייתי צריך קצת להישאר ולא לחזור. אבל אני מרוצה מהדרך, גם מרוצה שחזרתי כי הגשמתי חלום לפני. היום אנשים בבלגיה יודעים מי שלומי ארבייטמן".
אתה מרגיש שיכולים היו לדעת יותר?
"תמיד יש הרגשה שיכולתי טיפה יותר. נתתי את המקסימום. שיחקתי בסך הכול בשלוש קבוצות, צריך לזכור שבחלק גדול מהזמן לא הייתי שחקן הרכב. אבל עשיתי עוד דברים חוץ מהמספרים בליגה. בעונה הראשונה הבקעתי עוד שלושה שערי גביע, והייתי החלוץ הפורה השני רק אחרי אלימאן קוליבאלי, שפתח בהרבה יותר משחקים, ואם אני לא טועה הבקיע שער אחד יותר. צריך להבין שגם לקח לי זמן להתאקלם במדינה חדשה. לשפה, לאנשים מסביב, ובכל זאת נכנסתי מהר לעניינים מבחינת שערים. בעונה השנייה בא מאמן חדש, כבשתי צמד במשחק הראשון אבל אחרי זה קרו דברים. הנשיא לא הסכים שאעזוב. הוא אמר לי: 'שלומי, אתה שווה מעל 15 שערים. לא נותן לך ללכת'. אז נשארתי. אני לא מבין מה קרה בעונה השנייה. הקהל תמך בי, השחקנים לא הבינו למה אני פתאום לא מתלבש, איך אני בכלל לא ב-11. עם הזמן הבנתי שמשהו פה לא בסדר, לא נראה ענייני שאני לא משחק קבוע. ואז פיטרו אותו, בא מאמן חדש ושוב הייתה תחרות. אבל הרגשתי שאני צריך לשחק יותר, ולכן העדפתי ללכת".
בלי ששמנו לב, אתה כבר בן 30. לא מזמן גם גילי ורמוט החליף קידומת. שני שחקנים כל כך שונים, ששיחקו בכל כך הרבה מסגרות וזכו בתארים. נראה כאילו אף אחד מכם לא מיצה את כל הפוטנציאל שבו.
"אני אולי בן 30, אבל עשיתי הרבה בכדורגל. ארבע שנים בבלגיה, מלך השערים של מכבי חיפה, שיחקתי באירופה, ואתה יודע מה? אני עדיין צעיר מרגיש צעיר. לשלומי ארבייטמן יש רעב ותשוקה לכדורגל. אני וגילי ורמוט שני שחקנים שונים לגמרי, עם קריירות שונות. אבל אני מסתכל בעיקר על עצמי. כבשתי כמות יפה בעונה שעברה למרות שהייתי פצוע. 11 שערים ועוד שלושה בגביע לא הולך ברגל. נתון יפה. השיחה על הגיל מחזירה אותי לילדות, למקום אחר".
לאן?
"בגיל 17 וחצי, בבית ספר, עברתי מטוברוק לבית"ר ירושלים, אמרו שאני אלי אוחנה הבא, היורש שלו".
ומה אתה היום?
"אוחנה זה אוחנה, יש רק אחד. הגעתי לבית"ר ירושלים שהייתה קבוצה בינונית, להפועל פתח תקוה בה כבשתי מאזן דו ספרתי של שערים והגענו לרבע הגמר, להפועל תל אביב עזרתי להישאר בליגה והייתי רחוק פנדל אחד מתואר שהפסדנו לבית"ר בגמר. בכל התקופה שלי במכבי חיפה, גם כמלך שערים, הייתי קרוב לקחת את תואר שחקן העונה, הייתי קרוב לאליפות שלישית שאיבדנו בעונת הקיזוז. אבל יש לי שתי אליפויות, שתי זכיות בגביע הטוטו, הופעות בצ'מפיונס, ליגה אירופית. אני מסופק. שלא תבין לא נכון, אני לא מסתכל על אוחנה, אבל זה כבוד גדול שבכלל השוו אותי אליו. זה קרה בזכות הסטטיסטיקה הזאת, שאין אותה לכל שחקן. מה אני היום? תרשום, לשלומי ארבייטמן יש 87 שערי ליגה בישראל, ויש עוד הרבה במחסנית. אני לא רוצה לחשב לכמה שערים הייתי מגיע אם לא הייתי יוצא לבלגיה. זה היה מגדיר אותי היום כאחד החלוצים הפורים בישראל. אני ממש לא מאוכזב מהקריירה שלי".
אוגוסט 2015, זה אומר עשור למשחק נגד מאלמו. בדיוק לפני עשר שנים ספגת את האדום ההוא, שהוביל להדחת מכבי חיפה, עם ה"אוי דוידוביץ'".
"הייתי בן 20, כבשתי אחרי שנכנסתי, אחרי הגול חגגתי וקיבלתי צהוב ואז נגיעת היד המפורסמת. הראש, האדרנלין, הייתי בטירוף. רציתי לעבור שלב, אבל הייתי ילד. עבר עשור, זה נכון, אבל למדתי מזה. לא חזרתי על טעות כזאת שוב בקריירה שלי. כמו שאז ההפסד היה למכבי חיפה היה עצום, אחרי כמה שנים הגיע הפיצוי. החזרתי למועדון הזה. החזרתי בענק".
בוא נדבר על הפועל באר שבע. ברדה ובוזגלו הגיעו ב-2013, אתה ומליקסון בעונה שעברה, שהר העונה. האם תהליך החזרת השגרירים של אלונה מצליח? כמה הכסף משחק כאן תפקיד?
"עד לפני כמה שנים אף אחד לא היה מדבר על הפועל באר שבע. בוא נהיה אמיתיים, שחקנים לא היו רוצים לדרוך כאן. ומה קרה מאז? משהו טוב עובר על הקבוצה. ברקת עשתה צעד חכם. ברדה ובוזגלו פתחו את הדלת לשגרירים הבאים, אני ומליקסון, ואנחנו פתחנו את הדלת לבן. אתה חושב ששאר השגרירים היו מגיעים לולא ברדה שפתח את הדלת? היום כל שחקן בארץ חולם להגיע להפועל באר שבע, לפני כל מועדון אחר. זה עשה טוב, העיר הזאת היא עיר של כדורגל. אלונה עושה דברים מדהימים עם הקבוצה ומגיע לה שאפו. אני בטוח שיגיעו עוד שגרירים בעתיד, כי כולם רוצים להיות חלק מהתהליך הזה וזה כבוד גדול. אם הכסף משחק כאן תפקיד? זה לא נכון שאנחנו יוצאים החוצה כדי לחזור ולקבל כסף גדול, כי שחקנים רוצים לראות אירופה. כשאתה מגיע לשם וחוזר לישראל מבינים מה באמת אתה שווה. השאיפה היא תמיד לחזור בסופו של דבר, אבל קודם להגשים את החלום. עשינו ראיון כשהייתי בן 18 והבטחתי לך שאגיע רחוק, היום אני בן 30, וחושב שהגעתי. 12 שנה עברו, ויש לי עוד הרבה מה לתרום".
לאן הפועל באר שבע יכולה להגיע העונה? האם נראה עוד עונה בצל של מכבי תל אביב? לכסף של גולדהאר יש חשיבות מכרעת?
"יש לנו קבוצה טובה מאוד, מאמן חדש, צוות מקצועי טוב. אני לא רוצה להסתכל על מכבי תל אביב, שעושה דברים אדירים. אבל זה לא המקום להיכנס לכיס שלה, כי ישפטו אותנו רק לפי התוצאות. הפועל באר שבע נמצאת בתהליך נכון, והיא יכולה להפוך למועדון הגדול בישראל. יש לה שחקנים ברמה הכי גבוהה, אצטדיון חדש, מתחם אימונים שנבנה, כל זה לא היה לפני כמה שנים. היום באר שבע זה מועדון גדול, גם באירופה מתחילים להכיר אותה. תראה את כמות המנויים ואיזו אהבה יש פה בעיר. באר שבע הפכה למותג. היא מיתגה את עצמה כקבוצה צמרת".
בשלוש קבוצות כבשת מעל עשרה שערים בקריירה: אחרי הפועל פתח תקוה, עשית את זה לפני היציאה לחו"ל ואחרי החזרה לארץ. מאלישע לאלישע. תגיע ל-100 שערי ליגה העונה?
"קודם כל הייתי רעב לשערים. אני שואף ליותר, לעוד עונות עם מאזן דו ספרתי. לפעמים זה הולך ולפעמים לא. אני מקווה ומחזיק אצבעות שאגיע ל-100 שערים העונה, אבל אני שואף ליותר. נתחיל לאט, ונראה איך מתקדמים".
איזיקוביץ' אומר שאם יערכו מדד של דקות לעומת שערים של כל שחקני הכדורגל בישראל, ארבייטמן הוא אחד השחקנים הגדולים ברשימה. איך לא הפכת לחלוץ הכי גדול?
"הוא צודק, זה נכון. לא עשיתי סטטיסטיקה, אבל אני יודע שאני מחזיק בנתון מדהים. בכל עונה יש תחרות בריאה, אבל שים לב שבכל מקום שבו התמודדתי בסופו של דבר הצלחתי לנצח. בעונת השיא שלי, דבאלישווילי היה בחוד של מכבי חיפה. דבאלישווילי, אתה קולט? האמנתי בעצמי, ידעתי מה היכולות שלי. לא ויתרתי אף פעם".
על דבר אחד ארבייטמן כמעט ויתר. הוא לא היה שם מאז 2010. השלושער ההוא בבכורה מול אזרבייג'אן ב-2004, כילד בן 19, היווה למעשה את שעריו הראשונים והאחרונים בנבחרת. 11 שנה עברו מאז וארבייטמן שגדל עדיין מסרב להיפרד. "הרבה זמן לא הייתי בנבחרת, למרות שהיו תקופות טובות שהייתי כן צריך להיות בסגל. אבל בסוף לא הרמתי ידיים. אני יכול עדיין לחזור לשם, כי זה תמיד צובט אותך. 11 שנה אני מחכה לגול הבא ואני...".
כאן, רגע לפני שאנחנו מקפלים את הציוד, ערן זהבי עולה כמו רונאלדו, עושה שוויון בבאזל ומוליך את מכבי שלו, אולי, לליגת האלופות. ארבייטמן חגג ומספר לנו ש"פשוט לא אמיתי השחקן הזה. אין כמוהו. מדהים, מדהים, מדהים". ואולי זה הרגע שבו צריך להיפרד. ארבייטמן כבר שכח מהראיון ומתענג שוב ושוב על הריפליי של זהבי.
לך תיקח אליפות.
