לחשבון הטוויטר של עידן ויניצקי
בהרכב של יובנטוס לגמר ליגת האלופות של 1996 מול האלופה המכהנת אייאקס, עלו שלושה קשרים. אחד, איטלקי, אנטוניו קונטה, מאמן כיום את נבחרת מולדתו אחרי שהוביל את יובה כמאמן להצלחות גדולות. השני, צרפתי, דידייה דשאן, מאמן גם הוא כיום את נבחרת מולדתו אחרי שעבד בכמה מועדוני פאר, כולל יובה. השלישי, פורטוגלי, פאולו סוזה, ממש לא מאמן כיום את נבחרת מולדתו וממש לא אימן במועדוני פאר. עד עכשיו.
המאמן של השלישייה הזו, שהביאה לביאנקונרי את תואר גביע האלופות והשני והאחרון עד כה בתולדות המועדון בערב ההוא באולימפיקו של רומא, היה מרצ'לו ליפי. לאחרונה, אמר המאמן הוותיק: "קשרים נוטים להיות מאמנים טובים, כי במרכז המגרש אתה בונה את ההצלחה של הקבוצה שלך. פאולו סוזה תמיד היה טכני וחכם בתור שחקן והוא היה מנהיג בקישור, כמו קונטה ודשאן. עכשיו הוא מוכיח שהוא גם מאמן מצוין. אני מקווה שכשהוא יגיע לפירנצה, הוא ירים לי טלפון. אני גר לא רחוק משם. נוכל לשבת לארוחת ערב ליד הים ולדבר על כדורגל".
בזמן שחבריו דהרו קדימה בקריירות האימון שלהם, נאלץ פאולו סוזה לחפש ולעצב את עצמו בדרך הרבה יותר פתלתלה. העונה הוא סופסוף מגיע לקבוצה בכירה מליגה בכירה, פיורנטינה ואם יעשה את המוטל עליו, או מעבר לכך, זו יכולה להיות נקודת תפנית משמעותית עבורו.
בשלוש העונות האחרונות המאמן של פיורנטינה היה וינצ'נזו מונטלה. חלוץ העבר התגלה כמאמן נהדר שהוביל את הקבוצה בכל עונותיו אל המקום הרביעי בטבלה. בעונה האחרונה, הוא צירף לזה גם העפלה לחצי גמר הגביע האיטלקי ולחצי גמר הליגה האירופית, תוך שהוויולה משאירים מאחור את טוטנהאם, רומא ודינמו קייב. אלא שלמרות ההצלחה הרבה, פיצוץ מול ההנהלה הוביל לפיטוריו של מונטלה בתחילת יוני. שבועיים לאחר מכן ובתום חרושת שמועות, סוזה שוחרר מהחוזה בבאזל והגיע לפירנצה.
ג'יימס הורנקאסל מ-ESPN כתב: "מונטלה, המאמן הצעיר הטוב ביותר באיטליה, איבד את הג'וב שלו ויחד איתו עזב גם אדוארדו מאסיה, שעזר למצוא שחקנים שהתאימו לסגנון הספרדי המוצלח. מי שהחליף אותו כמנהל מקצועי הוא פדרו פריירה והכיוון החדש של הקבוצה, שעברה קיץ בעייתי, הוא פורטוגזי. העבודה של סוזה תהיה מאוד 'טריקית'. הוא לא מאמן פורטוגלי מהסגנון של מוריניו או וילאש בואש, אלא מביא משהו אחר לחלוטין".
ההתחלה לא הייתה חלקה. אוהדי פיורנטינה ממש לא שכחו את הימים של סוזה ביובנטוס והאולטראס אפילו הניפו שלט עליו נכתב "תצטרך להיטהר מהזמן שלך בטורינו" וריססו נגדו כתובות נאצה בהן הזהירו אותו שלא יתקרב לקבוצה שלהם. אלא שכמו שלמדנו להכיר אותו במסיבות העיתונאים שלו כמאמן מכבי תל אביב, סוזה לא נוטה להתרגש יותר מדי ובהצגתו בפיורנטינה הוא אמר: "כדורגל הוא ענף רווי יצרים, אבל אין לאוהדים שלנו מה לדאוג. כבר ניצחתי את יובנטוס עם דורטמונד בגמר ליגת האלופות ואחר כך גם עם פנאתינייקוס, אז למה שלא אעשה זאת עוד פעמיים העונה?". לאחר מכן הוסיף: "יש אוהדים שזוכרים אותי מהתקופה ביובנטוס. אני רוצה שבסוף הם יזכרו אותי מהתקופה בפיורנטינה. באיטליה הפכתי לשחקן טוב יותר ואני מקווה שזה יקרה לי גם כמאמן".
אם להסתמך על קריירת האימון של סוזה עד כה, הסיכוי שיזכרו אותו כאגדה בפיורנטינה לא גבוה. לא בגלל היכולות שלו, אלא בשל הנטייה לדלג ממקום למקום. בפחות משבע שנים על הקווים, הוא הספיק להיות חמישה חודשים בקווינס פארק ריינג'רס, שנה בסוונסי, שלושה חודשים בלסטר, שנה וחצי בוידאוטון ההונגרית, שנה במכבי תל אביב ושנה בבאזל. פיורנטינה תהיה התחנה השביעית שלו בתקופה הקצרה הזו ובחגורה שלו כבר אפשר למצוא שלוש אליפויות, אחת עם כל אחת משלוש הקבוצות האחרונות שאימן. הפריצה האמיתית לתודעה הגיעה כאשר באזל העיפה את ליברפול בשלב הבתים של ליגת האלופות בעונה שעברה והעפילה לשמינית הגמר.
הרקורד הזה מדאיג את אוהדי פיורנטינה, שמסתכלים על רשימת הקבוצות בהן המאמן שלהם עבר ורואים או קבוצות קטנות בליגות שלהן, שם הוא לא ממש הצליח או קבוצות גדולות, עמן לקח אליפויות בליגות בהן כל דבר אחר היה נחשב לכישלון. מה שאותם אוהדים לא מתייחסים אליו זו העובדה שסוזה שדרג את מכבי תל אביב ואת באזל והוביל את שתיהן לקמפיינים אירופאיים נפלאים.
בראיון שהעניק במהלך העונה שעברה ל"דיילי מייל", נשאל סוזה על תחילת קריירת האימון שלו, בצ'מפיונשיפ: "עוד לא הייתי מוכן אז לכל הדברים שנתקלתי בהם, אבל אם אתה לא קופץ לבריכה, אף פעם לא תדע לשחות". זה המוטו שמלווה את המאמן בכל פעם שהוא מזנק למדרגה הבאה, כפי שעשה בשנים האחרונות. סוזה מסרב להישאר תקוע במקומו ואוהב לנצל כל הזדמנות להתקדם. אם הוא יצליח עם פיורנטינה וההצעות יזרמו, כנראה שגם בארטמיו פרנקי לא ייהנו ממנו יותר מדי זמן.
כשאימן באנגליה, הואשם סוזה לא פעם בכך שהאימונים שלו קלים מדי ולא מאתגרים או מושקעים מספיק, אבל נראה שמאז הוא התגבר על העניין ומעבר לכך, הרי שבניגוד לליגה האנגלית, את הליגה האיטלקית הוא מכיר היטב. אחרי שעבר בבנפיקה וספורטינג ליסבון, הוא יצא מפורטוגל ב-1994 ליובנטוס. מיד לאחר הזכייה בצ'מפיונס, עבר לדורטמונד לעונה אחת והניף את אותו תואר גם איתה (עם ניצחון על יובה בגמר) ואז חזר לעוד סיבוב בארץ המגף, באינטר וקצת בפארמה. בזמן שסוזה כיכב בקישור של יובה, חברו הקרוב רוי קוסטה הפך ל"נסיך של פירנצה" כשהוביל את פיורנטינה לשני גביעים בשבע עונותיו במועדון. במקום מסוים, מדובר בעוד מעגל שנסגר כעת עבור סוזה.
מי ששיחק איתו ביובנטוס הגדולה ההיא ולאחר מכן עשה את הדרך לפיורנטינה לכמה שנים נוספות הוא מורנו טוריצ'לי, שנשמע משוכנע: "פאולו היה שחקן גדול ומאז הוא התבגר ולמד המון ברמת הטקטיקה כמאמן. הוא טייל בכל אירופה ונחשף להמון תרבויות כדורגל שונות ואין לי ספק שהוא האיש הנכון עבור פיורנטינה". בכתבה על המאמן באתר "Squawka" הוסיף ריצ'רד הול: "העזיבה של מונטלה האטרקטיבי והמצליח השאירה את פירנצה בפאניקה, אבל במקומו הגיע מישהו נוצץ עוד יותר. המאמן החדש והגיבור החדש של העיר. ברוכים הבאים פאולו סוזה. הוא מאמן התקפי ומוצלח, אבל לזכות באליפות עם מכבי ובאזל זה כמו לזכות בסקוטלנד עם סלטיק. הוא יכול להאיץ את קצב המשחק של פיורנטינה ולהפוך אותה ליותר מכוונת מטרה. סוזה פשוט צריך שחקנים שיבינו מה הוא רוצה ושתהיה לו גמישות טקטית ויותר מתכנית משחק אחת".
אם לשפוט לפי ההכנה לעונה, נראה שהעסק עובד טוב מאוד עד כה. בהתחלה היו דיווחים על כך שסוזה יבצע מהפכה בסגל, אבל הוא רכש רק שלושה שחקנים, ז'ילברטו הברזילאי מבוטאפוגו, החלוץ הקרואטי ניקולה קאליניץ' מדנייפרופטרובסק ומריו סוארס, הקשר האנרגטי של אתלטיקו מדריד. דוידה אסטורי, בלם נבחרת איטליה הקשוח, הושאל מקליארי, בעוד שלל שחקנים עשו דרכם החוצה. סטפן סאביץ' נמכר תמורת כ-25 מיליון דולר לאתלטיקו מדריד וגם אלברטו אקילני, דויד פיסארו, חואן ורגאס, השוער נטו שהלך ליובנטוס, מוחמד סלאח שעבר לרומא אחרי עימות עם ההנהלה ומריו גומס שהושאל לבשיקטאש, לא יהיו העונה בקבוצה. יחד עם זאת, הבסיס נשמר וכולל את מתיאס פרננדס הפנטסטי, חואקין, בורחה ואלרו, יוסיפ איליצ'יץ' ובחוד, אם יהיה בריא, ג'וזפה רוסי. יש עם מה לעבוד.
באמצע יולי, יצאה פיורנטינה לארצות הברית כדי להשתתף בטורניר ה-ICC. היא פתחה ברגל שמאל עם 4:2 מול פריס סן ז'רמן, אבל שלושה ימים לאחר מכן, כבר ניצחה בפנדלים את האקסית של סוזה, בנפיקה, אחרי 0:0 בזמן החוקי. בשני באוגוסט הגיע ההיילייט הראשון של סוזה כמאמן הקבוצה, עם 1:2 מפתיע על ברצלונה ושלושה ימים לאחר מכן, בחזרה באירופה, הגיע ההיילייט השני, כאשר הקבוצה השיגה 0:1 בסטמפורד ברידג' על צ'לסי. אחרי אותו משחק, מוריניו החמיא: "פאולו עשה עבודה נהדרת בישראל ובשוויץ. הוא אימן בליגת האלופות וההזדמנות שהוא מקבל בפיורנטינה מגיעה לו לגמרי. הוא ראוי ביותר".
משחקי אימון זה נחמד וסוזה אף אמר: "לנצח זה תמיד חשוב, כי זה הופך להרגל", אך באותה נשימה הוסיף: "עכשיו צריך להתחיל לנצח בשביל שלוש נקודות אמיתיות". כבר בפתיחה מצפה לו מפגש ענק מול מילאן שהתחזקה משמעותית בפגרה ומיד לאחר מכן, יחזור לטורינו כדי לפגוש את הקבוצה הקטנה של העיר בעוד משחק לא פשוט בכלל. במחזור ה-16, יגיע הביקור המרגש אצל יובנטוס ואליו, אם הכל יתחבר ויראה כמו בקדם העונה, יכול פאולו סוזה להגיע כמלך של שני הקהלים. בקרוב על הקווים של נבחרת פורטוגל?