פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        כשמכבי תל אביב ניצחה את באזל: הפודיום חוזר

        במקום הראשון: המפגש הנוסטלגי בין הצהובים לנורדשטרן באזל, ב-1967. בשני: משה כחלון, שחקן המריבה האמיתי של הקיץ ("כאב לי מאוד שאיציק זוהר פוטר"). בשלישי: תמיד שמח בניו יורק ג'טס, גם כשלקוורטרבק נשברת הלסת. "הפודיום" חוזר מהחופש

        כשמכבי תל אביב ניצחה את באזל: הפודיום חוזר

        מתבקש היה לכתוב את אחד הקטעים בפודיום-החזרה-מהחופש על אלי טביב ועוד "אמרתי לכם", אבל זה היה סוחט אנרגיות, מעליב את המדור ובעיקר את החופש. כי כמה "אמרתי לכם" אפשר? אז רק נסכם את הפיאסקו הנוכחי בירושלים (הוא לא אמר שהוא עוזב? נשבע שקראתי שהוא הצהיר על כך שהוא עוזב) בשני חוקים מתמטיים על קבוצות של אלי טביב:

        1. להיכשל זה אף פעם לא טוב, אבל הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לקבוצה של אלי טביב זה להצליח.
        2. קבוצות של אלי טביב תמיד תהיינה מסובכות יותר מסך בעיותיהן.

        ועכשיו, הפודיום חוזר, בלי טביב.

        הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

        "הפודיום", כל הטורים

        כרזה לקראת משחק בין מכבי תל אביב לקבוצת נורדשטרן באזל, 1967 (צילום מסך , טוויטר)
        זהב: כרזת המשחק בין מכבי תל אביב לנורדשטרן באזל

        מדליית זהב: הרבה לפני אינפנטינו - כשקבוצה מבאזל הגיעה לישראל

        זמן קצר לאחר שנפתחה המחצית השנייה באיצטדיון המכביה, וישראל חליבנר נראה היה מיואש. לפי הדיווח בעיתון למחרת — שלושה באפריל, 1967 — מאמן מכבי תל אביב נכנס לחדר ההלבשה וחזר במדי משחק. הוא רצה להיכנס לכר הדשא בעצמו בגלל שסלד מיכולת שחקניו, וזאת על אף שהתוצאה גרסה שהמכביסטים מוליכים 0:1. היו נסיבות מקלות — זה היה יום אחד בלבד אחרי הדרבי התל אביבי (1:2 למכבי, מפנדל של שפיגל) ולרשותו עמד הרכב חסר מאוד — אבל במפגש ידידות מול יריבה כזו הוא ציפה להרבה יותר.

        ליריבה קראו באזל. נורדשטרן באזל.

        48 שנה תעבורנה, ומזכ"ל אופ"א ג'יאני אינפנטינו יקבל סמס חייכני מחבר בארץ הקודש. שוב עשית את זה, לשון ההודעה. שוב מכבי נגד באזל.

        זו תהיה הפעם השלישית שההגרלה סידרה לצהובים את המועדון הבכיר בעיר, הפעם מדובר ב-FC — והיה סיכוי של רבע אחוז שדבר כזה יקרה. באמת. רבע אחוז. 0.25%. אז, ב-1967, מכבי ונורדשטרן לא היו קרובות למפעל הבכיר באירופה. אז, שלוש שנים לפני שנולד אותו ג'יאני אינפנטינו באותה שווייץ, החלה היריבות בין מכבי ובאזל. והן אפילו חלקו מאמן.

        "משחק בינלאומי בכדורגל", הקריאה הכרזה. התאריך נקבע ל-27 במרץ, אבל מזג האוויר דחה את המפגש ל-2 באפריל. ב-29 במרץ, יומיים לאחר התאריך המקורי, נערך משחק בין נורדשטרן באזל למכבי ישראל. לפי העיתון, מכבי ישראל נאלצה להסתדר בלי נציגי מכבי חיפה וללא "סגל בנגקוק", אבל זה לא מנע מהמקומיים לפרק את הבאזליסטים 1:5 - וזה עוד עם שש קורות ו-13 קרנות. כן, כבר ב-1967 שיאה של נורדשטרן באזל היה מאחוריה. בין 1910 ל-1940 הבחורים תקעו יתד בליגה השוויצרית הבכירה, כולל שלוש סגנויות — איפה הם ואיפה FC באזל בימים ההם, של טרום מלחמת העולם השנייה. אבל אז החלה ההידרדרות. בשנות ה-80' נורדשטרן עוד הגיחה לליגה הבכירה, אך מאז דעכה. כיום היא משתייכת לליגה השביעית, מתוך תשע.

        גם הקבוצה שהגיעה לישראל ב-67' הוגדרה ושיחקה כחובבנית. אוטו פיסטר - מאמן עם קריירה יציבה ורגועה שעברה בין היתר בין רואנדה, סנגל, חוף השנהב, זאיר, גאנה, בנגלדש, ערב הסעודית, מצרים, טוגו (במונדיאל 2006), קמרון וכלה באלג'יריה - שימש אז כמאמן שחקן.

        שחקן מכבי תל אביב ברק יצחקי מול שחקן באזל מארק סוכי (ברני ארדוב)
        היריבות החדשה (צילום: ברני ארדוב)

        1,500 צופים בנתניה ראו את זאביק זלצר מרשית שלישייה לזכות נבחרת מכבי ישראל מול נורדשטרן. זמן קצר לפני כן, בעוד משחק אימון, ניצחה הנבחרת 0:1 וגם שער זה נכבש על ידי זלצר. אחרי ההופעה מול נורדשטרן, ובעקבות היכולת, מכבי תל אביב רצתה את זלצר אצלה. "מכבי הציעו תמורתי את שטמברג, היימן וכסף", נזכר זאביק כיום, "אבל מכבי פתח תקוה לא הסכימה בשום אופן". שנה לאחר מכן יצא ללוס אנג'לס, רק כדי לחזור לעוד שבע שנים במלאבס.

        בשבת, 1 באפריל, מכבי ניצחה את הפועל 1:2 בדרבי נוקשה ומסעיר. אלפים גדשו את היציעים. למחרת אירחה מכבי את נורדשטרן, סוף סוף, אך המשחק הבינלאומי גרר רק 15 אוהדים ששילמו 5 לירות לכרטיס - כך כתב פסח ברקוביץ' ב"חדשות הספורט".

        השוויצרים, "צרובי השמש התל אביבית", לא היוו יריב גם במשחק הזה. אבל כפי שכבר קראתם, מכבי החסרה תסכלה את מאמנה ואת מיעוט הצופים. "כן בלטו", דיווח ברקוביץ', "בר נור, קרקו וניסים בכר".

        "אני לא זוכר כלום מהמשחק הזה", אמר קרקו אתמול. "בכלל לא זכרתי ששיחקנו מול קבוצה מבאזל", השלים בכר. אז הנה, מדוחו של ברקוביץ':

        "שחקני נורדשטרן הציגו משחק גברי למדי, אך בכל מה שקשור לכדורגל נפערה תהום עמוקה בינם לבין יריביהם הישראלים… בעיטותיהם לשער היו נעדרות דיוק, כמו של מכבי תל אביב… רק בפתיחת המחצית השנייה, עם כניסתו של טלבי, התעוררה התקפת מכבי, אשר אפשרה לאלי סנדלר לכבוש את שער הניצחון לאחר שדחק את הכדור מקרוב - פנימה".

        "סנדלר, אלי סנדלר", נזכר העיתונאי אשר גולדברג. "קיצוני-שמאלי, שחקן לא רע, הבחור הכי יפה בכדורגל הישראלי אי פעם". אז סנדלר כבש ומכבי הובילה, אבל כאמור - התוצאה לא ריצתה את חליבנר, המכביסט המיתולוגי שנפטר ב-2013. הכינוי היה "חלאולה", ואם כבר בעיר השוויצרית עסקינן, ראשית הכינוי בערבים עמם שיחק חליבנר כדורגל בשוק בזל. קואץ' חלאולה, אם כן, היה עצבני על שחקניו ורצה לעלות לשחק בעצמו. לחוסר שביעות רצונו, השופט משה אשכנזי לא התחשב. "איני רוצה להפוך את המשחק לקרקס", אמר איש המשרוקית למאמן, שנשאר בחוץ. והתוצאה נשארה 0:1.

        זה היה המשחק ב-1967. "חלאולה" הצעיד את מכבי תל אביב לאליפות בהמשך העונה. ומי לקחה את האליפות השוויצרית באותה עונה?

        נעים מאוד, FC באזל.
        נתראה בתל אביב. שוב.

        משה כחלון, כדורגל חופים (שלומי גבאי)
        כסף. משה כחלון, כדורגלן ודוגמן ואמן (צילום: שלומי גבאי)

        מדליית כסף: שחקן המריבה - בן רייכרט OUT; משה כחלון IN

        "קשתי, חבר ממש ממש טוב, מהבית, אמר לי שעה לפני המשחק: 'משה, חסר לי בלם'. אמרתי 'אני בא'. זה היה הכי ספונטני שבעולם" (משה כחלון, השבוע, לוואלה ספורט)

        גילוי נאות: לא ראיתי את משחק הראווה בכדורגל חופים בין נבחרת האמנים לנבחרת ערוץ הספורט, ולא את פיצוצו.

        אבל מהצד זה נראה ונשמע, בעקבות ירידת צד אחד מהמגרש, שבצד השני עשו משהו ממש לא בסדר. ובמקרה הזה, כך נראה ונשמע, הצד השני שילב כוכב. סופרסטאר. פריק. הרע מספייס ג'אם. איחוד בין מסי לספינקס. אבל לא - שחקן המריבה היה משה כחלון, בשנתיים האחרונות שר ההגנה של הפועל חדרה מליגה א'.

        יותר מדי דיברו על השלכות המשחק. לא זו מטרת הטקסט הנוכחי. אנחנו כאן כדי לדבר על משה כחלון.

        גדל במכבי נתניה ושותף בנבחרות הצעירות של ישראל, היום בן 23 והוא על סף מעבר לליגה הלאומית. "אוטוטו חתימה באחת מהן", טוען הבלם, 1.93 מ'. "יש כמה הצעות. ההצעות מליגה א' טובות, אבל אני רוצה להתקדם".

        את ההכרה הוא השיג עד עכשיו בגזרת חדרה-אולגה (איתו, סוף סוף, החדרתים השיגו ניצחון בדרבי - כך לפי מקורות שגרים ליד הארובות), והפיצוץ על החול הוציא אותו קצת מהבועה. "אתה מדבר עם אנשים, וכולם 'אתה זה משה כחלון, שעשה את הבלגן בכדורגל חופים?'", הוא מספר. "אבל לא זו היתה הכוונה. זה פשוט התגלגל. כשכל הבלגן החל, באתי לרז זהבי, לחצתי לו יד ואמרתי 'רז, אתה לא רוצה שאשחק, אני מבין, מכבד אותך'. באתי לצאת מהמגרש, ואייל גולן תופס לי את היד ואומר 'משה, אין מצב שאתה יורד מהמגרש'. ושלום מיכאלשוילי אמר 'משה, אם אתה יורד, גם אנחנו יורדים'. וכל זה אחרי ששייע [פייגנבוים, מאמן נבחרת האמנים שהתמודדה נגד נבחרת ערוץ הספורט] רצה שאפתח בכלל. אמרתי לו 'אתחיל על הספסל, ואם תצטרכו, אעזור קצת'".

        "כל החבר'ה - אייל, שלום, כולם", הוא ממשיך, "כאלה תחרותיים. בקטע טוב. אם היו אנשים כאלה בקבוצות המקצועניות, הכדורגל שלנו לא היה נראה ככה. הרגשתי אחד מהם".

        תוך שעה?

        "חצי שעה".

        במצב של 2:2 שייע קרא לכחלון להיכנס. "הוצאתי אאוט אחד", משחזר הבלם, "והכול התחיל".

        "בנבחרת הערוץ היו כאלה שמכירים אותי, כמו רז זהבי ואיציק בן תורה", ממשיך כחלון. "הייתי שנתיים בהפועל חדרה, והם ידעו שאם אני רוצה להצליח במשהו, אתן את החיים שלי ובסוף גם אצליח. שאלחם כמו אריה. שאם צריך, אסיים את המשחק מונשם באמבולנס. הם ידעו שאני לא פראייר. עוד לפני המשחק אמרתי להם 'אני מבטיח לכם שאת המשחק הזה אתם לא תנצחו'".

        לירן שטראובר, מהומה במשחק כדורגל חופים (שלומי גבאי)
        "ואייל גולן תופס לי את היד ואומר ?משה, אין מצב שאתה יורד מהמגרש?. ושלום מיכאלשוילי אמר ?משה, אם אתה יורד, גם אנחנו יורדים?" (צילום: שלומי גבאי)

        כבלם, מליגה א', שאף פעם לא שיחק כדורגל חופים - כמה אתה יכול להשפיע על משחק כזה, לדעתך?

        "לא חושב שההבדל איתי ובלעדיי כזה גדול. זה בסך הכול שחקן אחד. גם מראדונה של החופים - לא יודע עד כמה היה משפיע. הגזימו שם. יצא רושם כאילו אני עשיתי משהו רע, ואני הכי נמנע מהדברים האלה. אני רואה דברים כאלה במגרשים אני הולך אחורה. פשוט לא נתנו לי ללכת. אין לך מה לעשות יותר מדי במצבים כאלה. עכשיו כל הזמן קוראים לי 'שחקן המריבה משה כחלון'. זה מצחיק. אני בן 23, ובחיים לא ראיתי שפוצץ משחק ראווה".

        איך הגבת כששמעת על הענישה?

        "כאב לי מאוד שאיציק זוהר פוטר. פרנסה זה דבר חשוב מאוד. מצד שני, לא ניסיתי לגרום ולא רציתי לגרום לזה. הוא הוריד את כולם מהמגרש. שאלתי אותו 'למה צריך את זה?', אבל לא היה עם מי לדבר. זו החלטה שבן-אדם לקח, ולא יודע כמה אני אשם בזה. אבל מאוד כאב לי שהם פוטרו".

        הדבר הראשון שעלה לראש הוא "מי זה משה כחלון שבגללו מפוצצים משחק?". זה מעליב אותך?

        "ממש לא. אני עובד קשה כדי להגיע לרמה הכי גבוהה. אני מאמין שלאט לאט זה יגיע. לא בגלל פרסום, בגלל כדורגל".

        ואז בכלל יהיה לך אסור להשתתף במשחקים כאלה.

        "דיברתי עם צחי אילוז. הוא אחד משחקני החופים הכי טובים בארץ. לפני שנתיים הוא שיחק במשחק הזה, בנבחרת הערוץ. נתן לנבחרת האמנים שש חתיכות. עדיין לא הבנתי מה הבעיה שאשחק".

        ואז הוא הגיע לפתרון היצירתי שלא עזר הפעם, אבל אולי בפעם הבאה.

        "אולי אפשר להגדיר אותי כאמן", אמר. "אני דוגמן. יום לפני המשחק עשיתי פרסומת של ג'ילט. דוגמן זה אמן, לא? אולי אפשר לעגל את זה".

        יאללה, עיגלנו.

        ג'ינו סמית' שחקן ניו יורק ג'טס (צילום מסך , טוויטר)
        ארד. הלסת השבורה (צילום מסך מהאינסטגרם של ג'ינו סמית')

        מדליית ארד: אגרוף בגלל 600 דולר - מהנעשה בחדרי ההלבשה של הג'טס

        ג'ינו סמית' הוא לא קוורטרבק טוב. לא מספיק טוב, לפחות, ל-NFL. לא שיש בעולם יותר מדי קוורטרבקים טובים לליגה הזו, אבל ג'ינו סמית' - בוודאות ובינתיים - הוא לא אחד מהם.

        אוהדי ניו יורק ג'טס, קהל קשוח ותובעני (ורועש), לא אוהבים את סמית'. בשנתיים שהוא שם, הוא זרק ליותר איבודים מטאצ'דאונים (במאזן מחריד), ואיבד עוד שבעה כדורים על הקרקע. מדד הקוורטרבק שלו - 38.6 ב-2013 ו-44.3 ב-2014 - גורם לבטן להתכווץ.

        סמית' הראה סימנים טובים במחנה האימון של הג'טס, שנערך בימים אלו בניו ג'רזי. "הוא לא איבד כדור בתשעת האימונים הראשונים", דיווח ריץ' קאמיני, שצמוד למועדון מטעם ESPN. "הכול יהיה תלוי בהתנהגות שלו, במנטליות שלו", הוסיף העיתונאי לפני יומיים. "אין ספק שהוא יעמוד בפני מכשולים רבים בדרך".

        מכשול אחד הספיק. מכשול בצורת 120 ק"ג של הליינבקר איקמפונה אנמקפלי. השניים התעמתו בחדר ההלבשה בעקבות חוב של 600 דולר, כפי שדיווח אדם שפטר מ-ESPN, ואנמקפלי העוצמתי גרם לשני שברים בלסת של סמית'. הקוורטרבק, כך מסרה הקבוצה, ייעדר בין שישה לעשרה שבועות; הליינבקר, ששיחק כ-3% מסך הדקות של הגנת הג'טס בעונה שעברה, שוחרר.

        התברר שאנמקפלי הזמין ביולי את הקוורטרבק למחנה אימון שערך בפלוגרוויל, טקסס. הליינבקר הזמין לחברו כרטיס טיסה, בשווי 600 דולר, רק שסמית' לא הגיע למחנה כלל - וזאת בגלל שמכר שלו נהרג בתאונת אופנוע במיאמי. אנמקפלי דרש את הכסף ששולם תמורת הכרטיס, סמית' הבטיח להחזיר - אך עדיין לא עשה כן. בחדר ההלבשה התעורר ויכוח אודות העניין, במהלכו - כך נכתב - הפתיע אנמקפלי את סמית' עם אגרוף לתוך הלסת.

        אנמקפלי, שכבר הספיק לעבור לבפאלו של המאמן רקס ריאן, אקס ג'טס בעצמו (עשה דווקא, הא?) כבר הסתבך בעבר. ב-2011 תקף שוטר לא בתפקיד, חטף גז מדמיע משוטר בתפקיד, הגז לא השפיע עליו, הוא המשיך לתקוף עד שחטף טיפול בשוקר חשמלי, שכן השפיע עליו.

        ואוהדי הג'טס? מבוסטים ומאושרים. לכמה שבועות לפחות הם נפטרו מסמית' השנוא - לו שרקו בוז באימון הפתוח האחרון. בינתיים הם קיבלו את ריאן פיצפטריק כמחליף. שמח גם בתקשורת המקומית, כפי שתראו.

        כי בג'טס תמיד קורה משהו. כמו שמצאו באתר בוסטונאי - אם זה כשהקוורטרבק האגדי רוצה לנשק את שדרית הקווים; אם זה כשביל בליצ'יק - אחד המאמנים הטובים בתולדות המשחק - מתפטר אחרי יום אחד בתפקיד, בדרך לארבע אליפויות על קווי היריבה המרה ניו אינגלנד; אם זה לפספס את דן מרינו בדראפט 1983 ולחטוף ממנו כמה שנים אחרי זה.

        וכמובן, לא נסיים בלי לשכוח את הפעם האחרונה בה קוורטרבק של הג'טס חטף בראש מחבר לקבוצה. באנגלית קוראים לזה The Butt Fumble, ובגלל שאין תרגום טוב בעברית, או שנקרא לזה "איבוד התחת" או שפשוט צפו:

        לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il