פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        קנה ובנה: הבנייה העקומה של הסגל עוד תתנקם במכבי תל אביב

        ההחתמות המוקדמות של מכבי תל אביב והחיפוש המאוחר אחר גבוהים שמסוגלים לחפות על הליקויים ההגנתיים בסגל מלמדים שגם הפעם מכבי תל אביב קודם רוכשת ורק אחר כך מוצאת פתרונות. וגם: הפוטנציאל לשחקן המרגש של העונה. בלוג הקיץ של האוזמן

        קנה ובנה: הבנייה העקומה של הסגל עוד תתנקם במכבי תל אביב
        האתר הרשמי של מכבי תל אביב

        מרוץ החימוש

        הכניסה הבומבסטית של מכבי תל אביב אל תוך פגרת הקיץ, כולל ההחתמות המפוצצות שהגיעו, יצרה רף ציפיות בלתי אפשרי מבחינת אוהדיה. הוק בדמות ג'ורדן פארמר, טיילור רוצ'סטי, סיפורי דגן יבזורי-עמית גל וכן הלאה, מלווה במספר שבועות שחונים, מייצרים וואחד קריז עבור לא מעט צהובים.
        אז מה בדיוק צריכה מכבי כדי להשלים את הסגל? אם נשפוט על פי ההצהרות שמפזרים הצהובים, (והשכל הישר), אז שני גבוהים. ליתר דיוק, שני שחקנים בעמדה 4. מצד שני, אם נבחן את המהלכים של הפדרמנים על פי המעשים ש(כמעט) נעשו, התשובה מורכבת יותר.

        מכבי תל אביב ניסתה להחתים את ג'פרי טיילור. כך, על פי פרסומים זרים ומקומיים. לפני שנמלך בדעתו ובחר באלופת היורוליג, יועד השבדי ממכללת ונדרבילט להגיע לארץ הקודש. ולשחק במכבי בעמדות 3-2. כי טיילור, ולא משנה עד כמה רוצים להריץ הרכבי סמול בול, הוא לא פאוור פורוורד ולא יכול לאייש את עמדות הפנים. אז בואו נניח, לצורך העניין, שטיילור היה מאמץ את ההצעה שקיבל ומצטרף לשורותיה של אלופת היורוליג במיל'. האם עדיין היו מעוניינים שם בשני שחקנים פנים?

        ואולי אנחנו מחפשים את התשובה במקומות הלא נכונים. טיילור, חרף הפרובלמטיות המסוימת שהוא נושא עמו מחוץ למגרש ובכל הנוגע להתנהלותו בצד שבו עושים נקודות, הוא שומר מצוין. מכבי תל אביב, על פי הצהרותיה, מנסה כנראה לאתר ולסכם עם שני שחקני פנים בעלי אוריינטציה הגנתית, שיכולים לחפות אחר הבעייתיות הבולטת שיש לשחקני הקו האחורי שלה בצד שבו אמורים לשמור. נזכיר: קו אחורי שכולל שחקני הגנה ממוצעים ומטה בדמות פארמר, לנדסברג, רוצ'סטי, יבזורי וכן הלאה, הוא קו אחורי שזועק לעזרה. אם כך, אולי במכבי מתעסקים כרגע פחות בעמדות. יכול להיות שאחרי שסיימו לסגור שם עם חלוצים, מחפשים עכשיו כמה בלמים, או לפחות קשרים דפנסיביים. מי יודע, אולי ההעפלה לפלייאוף ליגת האלופות תשכנע את מיטש גולדהאר לשחרר כספים גם לאחות העשירה פחות.

        שחקן שארלוט, ג'פרי טיילור (AP)
        מחפשי פתרון הגנתי בכל מחיר. ג'פרי טיילור (צילום: AP)

        בשבוע שעבר תהינו האם במכבי מתכננים צעד אחד קדימה, בבואם לקבל החלטות, לפחות בכל הנוגע למידת המוכנות שם לחוק הצעירים. גם נושא בניית הסגל אמור לעורר תמיהות דומות. האם במכבי התכוונו מראש ללכת על גארדים שלא שומרים, מתוך כוונה לנסות ולאזן עם גבוהים שכן? כי נכון שראינו מספר קבוצות יורוליג שהלכו על איזונים דומים, נניח פנאתינייקוס של גיסט ולאזמה, אבל נדיר לראות כזו דיכוטומיה, כלומר הפרדה מוחלטת בין קו אחד שמגן לבין אחר שמתקיף. ואם ישבו שם מקבלי ההחלטות כבר בתחילת הקיץ, חככו ונמלכו בדעתם בכל הנוגע לקונספט הזה, אז מדוע שחררו את בריאן רנדל, או לפחות ניסו לנהל מו"מ מאחורי הקלעים על מנת להפחית מהעלויות שלו?

        גם במקרה הזה, עושה רושם שמכבי הקיץ מאלתרת ולא פועלת מתוך מדיניות החתמות סדורה, או בונה סגל לאחר החלטה ברורה בנוגע לאיזו קבוצה רוצים שם השנה. ואולי פשוט מיהרו מדי בתחילת הקיץ וכעת מנסים לסתום את החורים שנפערו. סמואל בקט אמר פעם "בוא לא נעשה דבר. זה הרבה יותר בטוח". יתכן שלמרות התחושות הקשות לאחר סיום העונה הכושלת הקודמת, היו צריכים לקחת שם עוד כמה ימים או שבועות למחשבה לפני תחילת מהלכי הבנייה. וכך היו מצליחים אולי להימנע מניסיון לאזן את מה שבעליל איננו מאוזן.

        וסבתא חנה, קצת פחות פוליטיקלי קורקט ממני, הייתה אומרת במקרים כאלה, שמשון א גיבער מיט דער טוכעס א ריבער. שזה, בתרגום חופשי ורחוק במיוחד של הלך הפתגם, משפט שלועג למי שחושב שהוא שווה יותר ממה שהוא באמת.

        הכרוז שי סידי, הבעלים דייויד פדרמן, יו"ר מכבי תל אביב שמעון מזרחי (משמאל) (ברני ארדוב)
        יורים ובוכים. ראשי מכבי תל אביב (צילום: ברני ארדוב)

        סיפורי יורוליג

        זוכרים את ארמני מילאנו של לוקה באנקי? הקבוצה ההיא שסימנה את הקו בחול שהפריד בין עונה מג'עג'עת של מכבי תל אביב לבין סיפור הסינדרלה הקסום שהסתיים בהנפה? אז אתם רשאים לשכוח ממנה. מהקבוצה של דניאל האקט, דייויד מוס, ניקולו מלי (האגדי), וגם סמארדו סמואלס, לינאס קלייזה, ג'ו ראגלנד, מרשון ברוקס וכן האלה – לא נותר דבר. גם לא לוקה באנקי שהוחלף על ידי יסמן רפשה. רגע, זה לא מדויק. הקבוצה של ג'ורג'יו ארמני הצליחה להשאיר את אלסנדרו ג'נטילה, הפרנצ'ייז פלייר שלה, ולהקיף אותו בקבוצה אחרת לגמרי.

        במקום פליימייקר רוקסטאר עם אגו, כמו ההוא שהלך לאולימפיאקוס, הצליחו לשלוף את אנדראה צ'ינצ'אריני מרג'ו אמיליה. אז נכון שהיו דיבורים שם במהלך הקיץ על מרכוס וויליאמס, דונטיי דרייפר (בן ארצו של המאמן החדש) ואפילו ג'ימר פרדט, אבל ההחתמות החלופיות בקו האחורי לא רעות בכלל: צ'ארלס ג'נקינס שלא הצליח לתרגם את היכולות שלו בסרביה וקרונוסלב סימון + אוליבר לאפאייט. אלה, בנוסף לג'נטילה, יכולים ואמורים להיות להעניק לבוס עונה עם מעט פחות השפלות.

        אתם יודעים מה? גם הקו הקדמי לא אמור להיות טוב פחות, למרות שהביג מן הטוב ביותר בליגה האיטלקית, סמארדו סמואלס, הלך לכסף גדול יותר. גאני לאוול שחוזר הביתה מחזיק את ממד האתלטיות שלא הגיע עם שון ג'יימס או פרנק אלגר. ג'אמל מקלין, לאחר שסיימו את ההתלבטויות הרפואיות לגביו, ואפילו מילאן מצ'באן ודניאלה מאגרו (שהגיע במקום צ'רווי) לא יתרמו פחות ממה שהיה.

        אבל מבחינתי הסיפור המרכזי של הקיץ שם נוגע לרובי האמל. האמל היה ה-איש של אוניברסיטת פרדיו בתקופת איטוואן מור וג'ג'ואן ג'ונסון. פורוורד קשוח, קבוצתי, ווינר וחכם, עם יכולות התקפיות בשמיים. במיוחד הקליעה. יש רק בעיה אחת, קטנטונת, עם האמל. שאין פציעה אפשרית שהוא לא חווה ועבר, באוניברסיטה, בתקופה הקצרה בספרד או במינסוטה. אם הצוות הרפואי של האיטלקים מסוגל להלחים את הגפיים של האמל, הוא יכול להיות השחקן המרגש של העונה.

        רובי האמל במדי מכללת פרדו (GettyImages)
        השחקן המרגש של העונה? רובי האמל (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        על המדף

        מזמן לא דיברו על צעירים ומכבי תל אביב. מעניין מאוד מה יהיה בסופו של יום עם דראגן בנדר ואיתי שגב. לגבי הראשון, אין שום סיבה נראית לעין שישאר בצהוב. הרי מכבי מחפשת פאוור פורווארד קשוח ובעל אוריינטציה הגנתית, שיכול לתת תרומה מיידית. כלומר, בדיוק ההיפך ממה שהקרואטי הסופר מוכשר והלא בשל יכול לתת. בנדר זועק לדקות משחק מיידיות שיסייעו לו בדרכו להפוך למפלצת. קשה לראות איך הוא מקבל את ההזדמנות הזאת במכבי תל אביב הלחוצה. מצד שני, אל תשכחו שזו הקבוצה של ניקולה וויצ'יץ'.

        ומה לגבי שגב? אילולא חוק הצעירים, שגב מושאל כבר היום לאחת מלא מעט הקבוצות שמתעניינות בו. העניין הוא שמכבי, על פי שמועות זרות, הציבה עבורו תג מחיר גבוה לכל מי שמתעניין. ולא, לא מדובר בכסף. מדובר באצבעות שהיא ביקשה שיונפו עבורה בהצבעה אחת שיתכן ותערך בקרוב במשרדי מנהלת הליגה. דרישה לגיטימית לגמרי וחסרת סיכוי לחלוטין.

        דראגן בנדר, עירוני רמת גן (ברני ארדוב)
        עדיין לא מוכן. בנדר (צילום: מגד גוזני)