פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        המטרה מקדשת את האמצעים: יוסטון והתא'נדר עשו הכול כדי להתחזק

        אוקלהומה סיטי סוף סוף הסכימה לפתוח את הארנק מחשש שדוראנט יעזוב, יוסטון הימרה על טיי לוסון הבעייתי. אסף רביץ על שתי קבוצות שאם יתחברו ויישארו בריאות, יכולות ללכת עד הסוף

        המטרה מקדשת את האמצעים: יוסטון והתא'נדר עשו הכול כדי להתחזק
        עריכת וידאו: מרום שפיצר

        בוידאו: האירופאיים החדשים ב-NBA

        אחד הסיפורים הגדולים שהתפתחו במהלך העונה שעברה היה עוצמתו של הקונפרנס המערבי. בחודשים הארוכים מדי של העונה הרגילה, נדמה היה שמדובר בקונפרנס החזק והעמוס ביותר אי פעם ורק חיכינו לבדוק איך כל הטוב הזה ייראה בפלייאוף. התוצאה הייתה מאכזבת. פציעות חיסלו את OKC ופורטלנד, רייג'ון רונדו חיסל את דאלאס, סן אנטוניו עפה בסיבוב הראשון עם יותר מדי שחקנים לא לגמרי כשירים, הקליפרס התפרקו ברבע אחד והוכרעו ע"י בעיית העומק שלהם, ממפיס הייתה בסדר, יוסטון הגיעה לגמר האיזורי למרות שני שחקני חמישייה פצועים. בסופו של דבר, במקום מלחמת עולם קיבלנו טיול די נעים של גולדן סטייט לגמר.

        זה לא אומר שאי אפשר להתחיל לפמפם את המערב של העונה הבאה. לאחר שהציפיות הגבוהות מהעונה החולפת נכזבו בעיקר בגלל פציעות, אין ברירה אלא לבנות את הציפיות החדשות בעירבון מוגבל ועם תקווה שכמה שיותר קבוצות יגיעו בריאות לקו הסיום. אבל אם הקבוצות הבכירות אכן יהיו בריאות, ניתן כבר עכשיו להעריך שפלייאוף המערב יוכל להוות פיצוי מושלם לפלייאוף היוצא.

        הקונפרנס המסתמן יהיה שונה מזה שבנה את הציפיות בעונה החולפת. אז היו שמונה-תשע קבוצות שבמהלך העונה נראו איכותיות מספיק כדי לדבר חזק בפלייאוף וקשה היה ליצור היררכיה ביניהן; הפעם נבנה קונפרנס עם צמרת שיש לה פער משמעותי משאר הקבוצות. שש קבוצות נראות בליגה משלהן, כאשר על שני המקומות האחרונים בפלייאוף (שוב, אולי יותר במקרה של מכת פציעות של אחת או יותר מהגדולות) ייאבקו הכוחות העולים מפיניקס, ניו אורלינס ויוטה, אוסף הוותיקים והמתאוששים מדאלאס ואולי גם סקרמנטו.

        אבל אותנו מעניינות כרגע שש הגדולות המסתמנות, ומה שכיף במיוחד אצלן זה שכולן יכולות להיות טובות יותר לא רק ממה שהיו בעונה שעברה, אלא ממה שהיו יכולות להיות לו היו מממשות את הפוטנציאל. חמש מהן השתדרגו, מי יותר ומי פחות, והאלופה גולדן סטייט אמורה להשתפר בזכות הנסיון שצבר סגל שרוב שחקני המפתח שלו עדיין די צעירים. בהיררכיה שבתוך השש, אל גולדן סטייט מצטרפות סן אנטוניו והקליפרס, כשתי קבוצות שהיו חזקות מאוד וביצעו שדרוג משמעותי, כדי ליצור את שלוש הקונטנדריות הבכירות במערב. ממפיס, לעומתן, נמצאת צעד או שניים מאחור. היא שדרגה מעט את הרוטציה, אבל אין לה את הפוטנציאל של האחרות והיא תהיה הקבוצה שזקוקה לפציעות ובעיות אצל היריבות כדי להתקדם בפלייאוף.

        נותרו שתי קבוצות. שתיהן ביצעו בשבועות האחרונים מהלכים שהעלו את הפוטנציאל שלהן יותר לאיזור של שלוש הבכירות מאשר לזה של ממפיס. אם שתיהן יתחברו, צמרת המערב תוכל להיות אימתנית במיוחד. מאחר ועד כה כמעט לא התייחסתי אליהן הקיץ, היום אתמקד בהן.

        מאמן סן אנטוניו ספרס גרג פופוביץ' לצד טים דאנקן (AP)
        כנראה שנראה אותם בשלבי ההכרעה גם בעונה הבאה. דאנקן ופופ (צילום: AP)

        אוקלהומה סיטי

        הקבוצה של קווין דוראנט וראסל ווסטברוק היא זו שהכי קשה לחזות כיצד תיראה בעונה הבאה. קודם כל, בגלל שהיא מזמן לא הייתה בריאה באמת. הפוטנציאל של OKC עשוי להיות הגבוה ביותר בכל הליגה, אבל התנאי הראשון להתממשותו הוא שכמה שחקנים יתאוששו לחלוטין מפציעות, בעיקר דוראנט עצמו. אם צמד הסופרסטארים וסרג' איבקה יהיו בריאים, הם ימצאו תנאים טובים מתמיד להצליח. הנהלת הקבוצה התנהלה הקיץ לראשונה באופן שמראה שבהחלט מפחדים שם מכך שדוראנט מסיים חוזה בקיץ הבא וחצי ליגה כבר מתחילה לנסות לפתות אותו.

        המהלך המתבקש הראשון היה החלפת מאמן. במקום סקוט ברוקס הגיע אחד השמות הבכירים בעולם המכללות: בילי דונובן שסגר 20 שנה בפלורידה. ההיסטוריה של מאמני מכללות ב-NBA לא מרשימה, אבל עד כה אף אחד מהם לא קיבל קבוצה עם כמות כזו של כשרון ושאיפה להצלחה מיידית. דונובן מגיע לסיטואציה נהדרת בה הוא נכנס לנעליו של מאמן שבלוני שבמעט ההזדמנויות בהן הייתה לו קבוצה בריאה לא מיצה את הפוטנציאל שלה. רוב העבודה של דונובן תהיה בהתקפה. הוא לא יצטרך לבנות שיטה מורכבת מהסוג שסטיב קר בנה בגולדן סטייט, מאחר וב-OKC עדיין משחקים שניים מהסקוררים הטובים בליגה. ההתקפה של דונובן בפלורידה התבססה על פיק&רול, והוא בעיקר יצטרך להכניס כמה אלמנטים בסיסיים ממנה. קצת יותר פעילות רחוק מהכדור, קצת יותר ריווח נכון, קצת יותר שימוש שיטתי במשחק המעבר, זה כל מה שהת'אנדר צריכים.

        המהלך הגדול השני של הנהלת OKC הקיץ הגיע לפני כשבועיים, כאשר הקבוצה השוותה את ההצעה של פורטלנד כדי להשאיר אצלה את השחקן החופשי המוגבל אינס קנטר. שחקן הפנים הטורקי ירוויח 70 מיליון דולר ב-4 השנים הקרובות, יותר מדי עבור אחד משחקני ההגנה הגרועים בליגה, שאחת הביקורות כלפיו ביוטה הייתה שהוא עסוק במספרים שלו יותר מאשר בהצלחה קבוצתית. אבל לא הייתה ל-OKC אפשרות להחתים שחקן בסדר הגודל הזה בדרך אחרת. הנקודה החשובה היא שכדי להחתים את קנטר, בעל הבית קליי בנט אישר לג'נרל מנג'ר סם פרסטי לחרוג מתקרת המס באופן משמעותי ולהעמיד את אחד הסגלים היקרים בליגה בעונה הבאה. הבעלים שלא היה מוכן להתגמש עבור ג'יימס הארדן פותח את הכיס בשביל קנטר, הכל בגלל האפשרות שדוראנט יעזוב. לפעמים אין לשחקנים הבכירים ברירה אלא להשאיר את הקבוצות שלהם בחוסר וודאות.

        קנטר הוא לא בדיוק חיזוק כי הוא הגיע ל-OKC באמצע העונה שעברה, אבל הוא עוד לא שיחק עם הקבוצה האמיתית. הוא יכול להתפתח לשחקן הטוב ביותר ששיחק לצד דוראנט, ווסטברוק ואיבקה מאז העזיבה של הארדן והוא מספק מימד שכבר שנים מדברים על כך שחסר בקבוצה הזאת – משחק פוסט. בין אם הוא יפתח בחמישייה או לא, ניתן להניח שהוא יקבל הרבה דקות עם המחליפים ויהווה אופציה התקפית חשובה. היכולת שלו לקלוע מחצי מרחק ואולי גם משלוש תקל על דונובן להשתמש בהרכבים מרווחים במיוחד. בהגנה, מקווים בת'אנדר שיהיה קל יותר להחביא אותו ליד איבקה התזזיתי.

        פרט לקנטר, התקבצה באוקלהומה סיטי רוטציה רחבה של שחקנים מכל מיני סוגים. על עמדת השוטינג גארד הפותח מתחרים ארבעה שחקנים שונים לגמרי: דיון וויטרס המוכשר שעדיין לא למד להבין את המקום שלו בליגה, אנדרה רוברסון מומחה ההגנה, אנתוני מורו מומחה השלשות וקייל סינגלר שעושה קצת מהכל. בעמדות הפנים מחכים סטיבן אדאמס ומיטש מקגארי הצעירים המעניינים וניק קוליסון הוותיק. על תפקיד הפוינט גארד המחליף יתחרו די ג'יי אוגוסטין ובחירת הלוטורי הטרייה קמרון פיין. ניתן להניח שמכל אלה דונובן ימצא את הארבעה-חמישה שחקנים הנוספים שהוא זקוק להם.

        מאמן מכללת פלורידה בילי דונובן (AP)
        חייב לרענן את ההתקפה. דונובן (צילום: AP)

        יוסטון

        עד לשבוע האחרון יוסטון הייתה בליגה של ממפיס, אך הטרייד שהביא לרוקטס את טיי לוסון מבלי לוותר על שום דבר מהותי שינה את התמונה. המחיר של הרכז הבעייתי ירד בגלל בעיות השתייה שלו ובגלל הצפיפות בעמדת הפוינט גארד בליגה, עד כדי כך שדנבר שקיבלה תמורתו בחירת סיבוב ראשון עתידית שכמעט בוודאות תהיה נמוכה ממש קיבלה על כך תשבוחות מחלק מהפרשנים. אבל זה לא אומר שכדאי לזלזל ביכולת של הרכז המוכשר לשדרג את יוסטון, מהקבוצות המעטות שאין להן שחקן בקליבר שלו בעמדה הזו. בדרך כלל שחקנים יודעים להתאפס על עצמם כשהם מגיעים לקבוצה שחושבת בגדול, לכן גם לוסון עצמו יכול להרגיש שהוא הגיע בדיוק למקום הנכון עבורו.

        מוקדם לדעת מה קווין מקהייל מתכנן עבור הרכז, אבל האופציה ההגיונית ביותר תהיה שהוא יעלה מהספסל כמחליף בכיר. החיסרון המרכזי של יוסטון הוא בשחקן יוצר נוסף פרט להארדן, לכן לוסון אמור להיות על הפרקט בכל דקה בה סגן ה-MVP נח. הספסל של הרוקטס כולל אתלטים אדירים כמו קורי ברואר, קיי ג'יי מקדניאלס וקלינט קאפלה שמאוד ישמחו לשחק לצד אחד ממנהלי משחק הריצה הטובים בליגה. שימוש בלוסון כמחליף ישאיר את פטריק בברלי בחמישייה כדי לאמלל את הפוינט גארדים הבכירים שיש לכל היריבות הבכירות במערב.

        בין כה וכה, יהיו ללוסון דקות רבות לצד הארדן. הוא ייקח חלק מהעומס ההתקפי ובכך יאפשר להארדן לנוח קצת גם על הפרקט, אך ברוב הדקות האלה הוא יתמודד עם סיטואציה לא מוכרת עבורו – משחק רחוק מהכדור. המבחן שלו יהיה ביכולת ללמוד לנצל את הדומיננטיות של הארדן כדי לתפקד כאופציה השנייה. ההתמקדות של ההגנה בהארדן תיתן לו יתרון של חצי צעד שיוכל לאפשר לו להגדיל באופן משמעותי את היעילות ההתקפית שלו. קיירי אירווינג למד להסתגל לכך באופן מרשים בעונה החולפת; אם לוסון יסתגל באופן דומה, יוסטון תהפוך לקבוצה נוספת שיכולה לאיים על כל יריבה במערב.

        טיי לוסון שחקן דנבר נאגטס (AP)
        במצב אידיאלי, הוא יעלה מהספסל. לוסון (צילום: AP)