אלוף במתמטיקה: סיפורו של כוכב ליברפול בריאן הול

"תגיד", שאל ביל שאנקלי את בריאן הול, "באמת צריך בימינו תואר אקדמי כדי להיות כרטיסן באוטובוס?". את התמיהה המדהימה הזו של המנג'ר האגדי, שנאמרה ברצינות מוחלטת, זכר קשר ליברפול עד יומו האחרון – הוא הלך לעולמו לפני שבוע. לו ראחים סטרלינג עדיין היה במועדון, ייתכן והיו מספרים לו על סיפור חייו של הול, אך סביר להניח שהוא לא היה מבין כלום. הקריירה של הול בצמרת היתה קצרה, החלה רק בגיל 23 והסתיימה מעשית בגיל 29, אבל הוא בכל זאת הותיר אחריו מורשת מפוארת והיה חלק מהקבוצה אותה החשיב לאחת הגדולות בהיסטוריה. והוא בכלל לא התכוון להיות כדורגלן.

שחקנים לא מעטים נדרשו לבחור בנעוריהם בין השקעה בלימודים לכדורגל. מבחינת הול, ההתלבטות היתה קצרה למדי. כאשר התאמן בקבוצת הילדים של פרסטון, הבחינו מוריו בבית ספר בירידה מסוימת בהישגיו של התלמיד המחונן. הם קראו להוריו, והמורה לפיזיקה שאל: "למה לעזאזל בריאן משחק כדורגל? הוא לא רוצה להתקבל לאוניברסיטה?". בריאן רצה, ועוד איך. אז הוא נטש את הכדור, סיים את לימודיו בהצטיינות, ואז הגיע הזמן לבחור היכן ימשיך את השכלתו.

מבחינת הול, המדעים תמיד היו במקום הראשון, והמוזיקה במקום השני. יליד 1946, הוא התאהב כמו כל הטינאייג'רים בני גילו בביטלס, וחלם לחוות את האווירה המשוחררת של ליברפול. אז הוא עשה הכול כדי להתקבל לאוניברסיטה היוקרתית בעיר, ועשה זאת בפקולטה למתמטיקה. עם לימודים בבוקר וקונצרטים ופאבים בערב, לא היה מאושר ממנו. הוא בכלל לא חשב על כדורגל, ואפילו לא ביקר באנפילד, אבל אחד מחבריו הבחין בכישרונו כאשר הם שיחקו בשעות הפנאי בחצר. הוא אירגן לו מבחנים בליברפול, בה הכיר במקרה את אחד השחקנים, דחף אותו בכוח, וכך התקבל הול לקבוצת החובבים של האדומים. בשלב ראשון, זה היה לא יותר מתחביב שולי.

כדי להתפרנס, הועסק הול בחופשות הקיץ ככרטיסן באוטובוסים, והגיע לאימוני קבוצת החובבים במדי העבודה על מנת לחסוך את דמי הנסיעה. במדים האלה הוא פגש לראשונה במקרה את שאנקלי, אשר הספיק כבר לשמוע על הסטודנט למתימטיקה שניחן במרץ רב בקישור. אז הוא גם שאל אם הזדקק לתואר כדי לבדוק כרטיסים, ולאחר מכן גלשה השיחה לנושא החשוב מכולם מבחינת המנג'ר. הסקוטי בילה את רוב הקריירה כשחקן בפרסטון, העריץ יותר מכל את החלוץ המיתולוגי טום פיני, והתלהב לפתח שיחה עם מישהו שגדל בעירו. זו היתה כנראה אחת הסיבות לכך ששאנקלי סמפט את הול ממבט ראשון, אבל הדרך לשיתוף הפעולה ביניהם עדיין היתה ארוכה מאוד.

אחרי שסיים את לימודיו, הופתע הול לקבל הצעה לחוזה מקצועני בליברפול, והסכים בשמחה. את הופעת הבכורה הוא ערך בגיל 22, באפריל 1969, אולם המתין עוד יותר משנה כדי לזכות בהזדמנות אמתית להוכיח את עצמו. פציעתו של איאן קלגאן גרמה לשאנקלי לנסות את הול כקשר הימני במקומו, והתוצאה היתה כה מרשימה, שהקשר הוותיק הוסט לעמדה מרכזית יותר כאשר שב לכשירות. המתמטיקאי מפרסטון הפך לבעל הבית באגף, ושערו הראשון הגיע במעמד החשוב מכולם, בדרבי מול אברטון בחצי גמר הגביע.

הוא לא היה מהיר במיוחד, צנום למדי מבחינה פיזית, וגם לא עילוי מבחינה טכנית בהשוואה לחלק מחבריו לקבוצה, אך מעטים התקרבו אליו מבחינת חוכמת המשחק – אולי סטיב הייוויי, אשר גם הוא הפך לכדורגלן רק אחרי שהשלים את לימודי הכלכלה. שאנקלי העריך מאוד את המוח המתמטי של הול, וגם את נחישותו ואת קור הרוח שלו.

את הגמר ההוא, ב-1971, הפסידה ליברפול במשחק דרמטי לארסנל של צ'רלי ג'ורג', והול חיכה שנתיים נוספות לתארים הראשונים בקריירה (למעט התואר מהאוניברסיטה). ב-1973 שברו האדומים בצורת בת שבע שנים וזכות באליפות על חשבון התותחנים. במקביל, הם הניפו גם את גביע אופ"א, בגמר יוצא דופן מול בורוסיה מנשנגלדבאך המפוארת של המאמן האנס וייסוויילר, במהלכו התפתח העימות הראשון בין הול למנג'ר הנערץ שלו.

המשחק הראשון באנפילד יצא לדרך למרות הגשם החזק שירד על ליברפול במשך כל היום, ולא היה כל ערך ספורטיבי להתמודדות בשלוליות. השופט התעקש עד הדקה ה-27 עד שהבין כי העניין אבוד ודחה את הקרב ב-24 שעות. בדקות אלה, גם אם היו הזויות לחלוטין, הבחין שאנקלי שהגרמנים מתקשים להתמודד עם הגבהות לרחבה, בגלל שווייסוויילר הציב את הפליימייקר האגדי גונטר נצר בעמדת הבלם האחורי. לכן החליט הסקוטי לשנות את ההרכב, ושלח למגרש במשחק "האמיתי" את חלוץ המטרה הוולשי ג'ון טושאק. הול שילם את המחיר וסופסל, והאנגלי התקשה מאוד להשלים עם רוע הגזרה.

ההימור של שאנקלי הצליח – טושאק בישל את השער הראשון לקווין קיגן ושלט ברחבה בדרך לניצחון 0:3. הול נותר על הספסל גם בגומלין בגרמניה, בו חזר נצר לקישור והוביל את גלדבאך ל-0:2 מצמד של יופ היינקס, אך זה לא הספיק – ליברפול חגגה את הזכיה. המשבר בין הול לשאנקלי נמשך, כאשר הקשר נותר מחוץ להרכב במשחק הליגה האחרון מול לסטר, אולם בטווח הארוך היחסים ביניהם לא נפגעו. הם העריכו זה את זה יותר מדי.

לפיכך, הגמר הראשון – והאחרון – בו הול שיחק וניצח היה ב-4 במאי 1974 בוומבלי, כאשר ליברפול פירקה את ניוקאסל והניפה את הגביע האנגלי. גם פסילת השער המרהיב של המגן השמאלי אלק לינדסי בגלל נבדל שלא היה לא הפריעה לאדומים בדרך ל-0:3 חלק. שמו של הול לא נרשם על לוח התוצאות, אבל הוא נכנס להיסטוריה בכל זאת בזכות פעולה לא שגרתית בדקה ה-57. הקשר התכוון להסיט בנגיחה את הכדור שהגביה טומי סמית, ואז שמע את קיגן מבקש לא לגעת בו. בפעולה אינסטינקטיבית מבריקה, צלל הול מתחת לכדור, כאילו מפספס אותו, והטעה לחלוטין את הגנת היריבה. קיגן מצא את עצמו חופשי ומאושר ברחבה והבקיע את השער הראשון.

לימים נזכר הקשר: "זו היתה הופעה קבוצתית במלוא מובן המילה, כשכל שחקן עוזר לחבריו. הקבוצתיות הזו היא המודל האולטימטיבי – לקחנו את המשחק לידינו, שלטנו בו ואז הבקענו את השערים. זה היה השיא שלנו. מדברים על הכדורגל הטוטאלי של הולנד במונדיאל 1974, אבל אנחנו עשינו את זה לפניהם". ובאמת, צפיה בתקציר שלהלן, ובמיוחד בשער השלישי, תגרום לכם הנאה אסתטית לא מבוטלת.

איש לא העלה בדעתו אחרי שריקת הסיום שהיה זה משחקו האחרון של שאנקלי. התפטרותו של הסקוטי שבנה את הקבוצה מהיסוד הכניסה את המועדון ואת השחקנים להלם מוחלט. הקריירה של הול לא ממש התאוששה מהמכה. אמנם עונת 1974/75, עם בוב פייזלי על הקווים, היתה המוצלחת ביותר מבחינתו מבחינה סטטיסטית, עם חמישה שערי ליגה, אבל היא היתה גם המשמעותית האחרונה. כאשר ליברפול חגגה אליפות וזכיה בגביע אופ"א ב-1976, הול כבר איבד את מקומו בהרכב והיה שולי למדי על הספסל. הוא הרגיש לא מוערך ובחר לעזוב, בגיל 29, לטובת פלימות בליגת המשנה.

בדיעבד, הצטער הקשר מאוד על ההחלטה. פלימות ירדה לליגה השלישית, וגם התקופה בברנלי לא גרמה לו אושר רב במיוחד. ב-1980 הוא כבר תלה את הנעליים, וחזר למקורות – הול הפך למורה למתמטיקה. כעבור עשור, באנפילד קראו לו שוב, לתפקיד ניהולי במחלקת יחסי הציבור. במשך 15 שנה עסק כוכב העבר בעיקר בקשר עם מועדוני האוהדים ברחבי העולם, השקיע שעות רבות במשרד, והרבה לדבר בכל הזדמנות על שאנקלי המנוח, שהיה ונותר הגיבור הגדול ביותר שלו.

מחלת לוקמיה אילצה את הול לצאת לפנסיה מוקדמת, ובשבוע שעבר הוא נפטר בגיל 68 בלבד – השחקן השני מהרכב ליברפול בגמר הגביע ב-1974 שעזב אותנו אחרי הקפטן אמלין יוז.