פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חתום בנשיקה: דייגו פורלאן הוותיק חוזר הביתה לפניארול

        דייגו פורלאן, שמעולם לא שיחק במולדתו, סגר מעגל והצטרף לפניארול, קבוצתו האהובה בה כיכב אביו, והיחידה אשר את סמלה הוא מוכן לנשק. מיכאל יוכין על המסע הקסום שמגיע לתחנה האחרונה

        חתום בנשיקה: דייגו פורלאן הוותיק חוזר הביתה לפניארול
        עריכת וידאו: מרום שפיצר
        דייגו פורלאן מנשק את סמל קבוצתו החדשה פניארול (צילום מסך)
        חיכה לרגע הזה כל חייו. דייגו פורלאן מנשק את סמל פניארול (צילום מסך)

        ב-1967 זכתה אורוגוואי בקופה אמריקה, עם חואן קרלוס קאריסו על הספסל. הייתה זו הקדנציה הרביעית של המאמן המעוטר, שהוביל את התכולים להנפת גביע גם ב-1959, ובשורות נבחרתו כיכב הקשר הצעיר פאבלו פורלאן, אליל אוהדי פניארול, קבוצת הפאר הגדולה מהבירה מונטבידאו. העבודה המשותפת הניבה לא רק הישגים על כר הדשא, אלא גם רומן משפחתי. פאבלו הכיר את בתו של קאריסו, התחתן איתה, ולזוג הספורטיבי נולדו ארבעה ילדים, לאחד מהם קראו דייגו.

        הייחוס המשפחתי עשוי לסייע רבות, אבל עלול גם להזיק. יהיה מעניין, למשל, לראות את הציפיות מבנחמין, בנו של קון אגוארו ונכדו של דייגו מראדונה. דייגו פורלאן לא השתוקק לשחק כדורגל בגיל צעיר, והעדיף להתרכז דווקא בטניס. מספרים שהיה ישן עם המחבט, אולם התוכניות השתנו לפי הגרסה המקובלת כאשר אחותו הבכורה אלחנדרה נפצעה קשה מאוד בתאונת דרכים ורותקה למיטה. אז החליט לכאורה דייגו הקטן לבחור בכדורגל כמקצוע כדי להרוויח טוב יותר ולתרום לפרנסה. השחקן עצמו מעולם לא אישר זאת, ולמען האמת הסיפור לא נשמע אמין במיוחד, כי כסף מעולם לא חסר למשפחה. נהפוך הוא – מבחינת דייגו הוא היווה בתחילת הקריירה בעיה תדמיתית.

        דייגו פורלאן שחקן נבחרת אורוגוואי חוגג (רויטרס)
        הנשיקה הזכורה מגמר קופה אמריקה 2011. דייגו פורלאן (צילום: רויטרס)

        קבוצה של סבא במקום קבוצה של אבא

        "אנשים רבים הטילו ספק ביכולתי. הם אמרו שאני בא ממשפחה עשירה, שנולדתי עם כפית זהב בפה, ולכן אין לי מוטיבציה להצליח. הוכחתי שהם טועים ועברתי לארגנטינה לבדי כאשר הייתי בן 17", אמר לימים פורלאן. באקדמיה של פניארול לא תמיד האמינו בו, למרות – ואולי בגלל – הזכרונות המדהימים מפאבלו פורלאן, אשר זכה במדיה בארבע אליפויות. גם בדנוביו, אליה עבר למשך שנה, לא סמכו עליו. אז פורלאן עשה מעשה – הוא נטש את החלום ללבוש את החולצה הצהובה-שחורה בה הפך אביו לעילוי, ובחר דווקא בקבוצה של סבו, אינדפנדיינטה.

        קאריסו הלך לעולמו ב-1986, ולכן הנכד בקושי זוכר אותו, אך הוא שמע סיפורים רבים מאוד על הישגיו הכבירים באינדפנדיינטה בשנות ה-30'. פאבלו פורלאן הרים טלפון לחבריו בקבוצה, סידר מבחנים דרך קשר העבר האגדי ריקרדו בוצ'יני, מגדולי הפליימייקרים בכל הזמנים, שעבד באקדמיה של המועדון, והילד קיבל את ברכת הדרך.

        למעשה, הנסיון הראשון להתרחק מהמשפחה התרחש שנה קודם לכן, כאשר החלוץ הצעיר זומן למבחנים בנאנסי הצרפתית, אך הוא סבל מגעגועים עזים לדרום אמריקה במשך חודש, והעסק לא צלח. הפעם הוא ידע שאסור לו לפספס את הצ'אנס, במיוחד כאשר ראה את בוצ'יני מתרשם מכישוריו. באינדפנדיינטה הוא גם קיבל את הכינוי המצוין שהולך איתו מאז. קאצ'באצ'ה קראו לו, על שם המכשפה מהסרט המצויר הפופולרי בארגנטינה, ובאמת יש דמיון חיצוני משעשע בין השניים.

        זה לא אומר שהדרך למעלה היתה פשוטה. אחרי שצורף לקבוצתו הראשונה על ידי המאמן המפורסם ססאר לואיס מנוטי, המתין פורלאן זמן רב עד שקיבל הזדמנות, והבכורה התרחשה בעיתוי קצת ביזארי. אחרי שהשתעמם ביציעים במשך תקופה ארוכה, החליט פורלאן לנסוע בסוף שבוע למונטבידאו כדי לעודד את פניארול אהובתו בדרבי הגדול מול נסיונל. דווקא אז בחר מנוטי לכלול אותו בהרכב ו"הרס" את התוכניות. הוא הצטיין, הפך בהדרגה לשחקן משמעותי בסגל, ובתחילת שנות ה-2000 כבר החלו לגשש קבוצות אירופיות אצל אינדפנדיינטה לגבי הכוכב העולה עם הגנים הנדירים.

        דייגו פורלאן במדי מנצ'סטר יונייטד ב-2003 (GettyImages)
        נזרק מאולד טראפורד בבושת פנים. דייגו פורלאן במדי מנצ'סטר יונייטד (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        ניימאר שובר את הלב

        מנצ'סטר יונייטד זכתה בשירותיו של פורלאן בנסיבות דרמטיות. מידלסברו כבר סיכמה על רכישתו בינואר 2002, אולם השדים האדומים נכנסו לתמונה ברגע האחרון, הציעו למועדון הארגנטיני 6.5 מיליון ליש"ט בתשלום אחד וחטפו את האורוגוואי ברגע האחרון. אלכס פרגוסון הגיע אישית לשדה התעופה כדי לקבל את פניו של השחקן עליו קיבל חוות דעת מחמיאה ביותר מהסקאוטים.

        העלילה מאז ידועה וסופרה פעמים רבות. פורלאן התקשה להסתגל לפרמיירליג, הפך לבדיחה בעיני אוהדים חסרי סבלנות, נזרק מאולד טראפורד בבושת פנים, הפך לכוכב במדי ויאריאל והוכתר למלך שערי הליגה הספרדית כבר בעונתו הראשונה בצוללת הצהובה ב-2004/05, השתדרג עוד יותר אחרי המעבר לאתלטיקו מדריד ב-2007, הפציץ 32 שערי ליגה ב-2008/09, זכה בליגה האירופית, הצעיד את אורוגוואי לחצי גמר מונדיאל 2010 בו נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר כולו, וגם כיכב בנבחרת שזכתה בקופה אמריקה ב-2011. "סבא ואבא הניפו את הגביע הזה, ואני גאה ללכת בדרכם", הוא אמר אז.

        ואולם, לא רבים באירופה יודעים כי במהלך כל הקריירה המוצלחת הזו המשיך פורלאן לאהוד את פניארול, ושמר עמוק בלב את התקווה לחזור יום אחד, לקראת סוף הקריירה, למקום בו הכל התחיל. ב-2011, כאשר עדיין שיחק באתלטיקו, הצטרף הכוכב כחבר מספר 40 אלף לפניארול. "אני חולם ללבוש את החולצה של פניארול. ראיתי את משחק חצי גמר גביע ליברטדורס מול ולס באינטרנט. ניצחנו, וזה העביר בגופי צמרמורת. אני כל כך רוצה שנזכה", הוא הצהיר אז, והתאכזב מאוד כאשר האורוגוואים הפסידו בגמר לסנטוס של ניימאר.

        בחלוף מספר חודשים, הצהיר פורלאן בראיון רדיו: "יש רק שני סמלים שאני מוכן לנשק – זה של אורוגוואי וזה של פניארול". ובכל זאת, הכוכב בחר לטייל ברחבי העולם ולהאריך את הקריירה. תחילה היתה זו אינטר, אבל המזל לא האיר לו פנים – קאצ'באצ'ה התאכזב מהתפקוד באגף, גילה יכולת ירודה למדי ומיהר לעזוב כאשר אינטרנסיונל הברזילאית הגישה לו הצעה כספית נדיבה.

        ניימאר שחקן סנטוס חוגג (רויטרס)
        הותיר את פורלאן מאוכזב. ניימאר חוגג במדי סנטוס (צילום: רויטרס)

        יורד ליגה וטוב לו

        אחרי שנתיים בדרום ברזיל, קיבל האורוגוואי להפתעתו שיחה מיפן – סרזו אוסאקה רצתה לראות אותו בשורותיה. מבחינה ספורטיבית היה זה כשלון מהדהד, כי סרזו ירדה בשנה שעברה ליגה באופן סנסציוני, בעוד פורלאן כבש שבעה שערים בלבד. מבחינה תרבותית, לעומת זאת, הוא הרגיש בר מזל.

        ניתן היה לצפות כי האוהדים ישרקו בוז לשחקן הזר שהרוויח שכר עתק ולא סיפק את הסחורה, אך היפנים נהגו אחרת. האוהדים באוסאקה עודדו את פורלאן באש ובמים, נהרו בהמוניהם לראות אותו גם בליגה השניה. כאשר סוכם בשבוע שעבר על עזיבתו, הגיעו אלפים להגיד לו שלום בשדה התעופה. המועדון העניק לו לא פחות משמונה קלסרים עם מכתבים ממעריצים, כתובים באנגלית ובספרדית.

        "במהלך הקריירה השתדלתי לא להחצין רגשות ולחלוק אותן רק עם הקרובים אלי ביותר. המסכה הזו כמעט נפלה כאשר נפרדתי מהאוהדים היפנים. השחקנים שרו את שמי. מעולם לא חוויתי דבר כזה, והבטחתי שנחזור, לפחות במסגרת החופשה", הודה פורלאן כשהוא מכריז: "כעת, אחרי התקופות בארגנטינה, אנגליה, ספרד, איטליה, ברזיל ויפן, זה הזמן לשוב הביתה ולשחק בפניארול".

        דייגו פורלאן מוצג כשחקן סרזו אוסאקה, יפן, 2014 (GettyImages)
        זכה לאהבה חסרת תקדים. דייגו פורלאן ביפן (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        הדרבי מול רקובה בדרך

        הידיעה על בואו הכניסה את המדינה לטירוף מוחלט. אוהדי פניארול התנפלו על החנויות וחטפו תוך שעות את כל החולצות עם מספר 10 שהוצעו למכירה. הפרשנים הגדירו את פורלאן כרכש החשוב ביותר של הליגה האורוגוואית בשנים האחרונות, והציפיות לא לגמרי שפויות – יש המדברים על הניסיון לזכות בגביע ליברטדורס, אותו לא הניפה הקבוצה מאז 1987. הרי אבא שלו זכה ב-1966, אז עכשיו תורו של הבן. האליפות, שברחה מפניארול בשנתיים האחרונות, היא תוכנית מינימום.

        אירוע רודף אירוע, פורלאן בן ה-36 מתרגל לחיים במולדת אותה עזב לפני כמעט שני עשורים, מתכונן לשחק לראשונה בחייו בליגה האורוגוואית שתצא לעונה החדשה באוגוסט. רגע השיא המסורתי של העונה יהיה, כרגיל, הדרבי הגדול מול נסיונל, בשורותיה עדיין משחק אלבארו רקובה בן ה-38. יהיה זה איחוד מרגש על המגרש של שני הכוכבים שזהרו זה לצד זה עוד במונדיאל 2002. קאצ'באצ'ה מול אל צ'ינו – מי יכול פספס קרב שכזה?

        ההתאקלמות אולי לא תהיה חלקה. כפי שכתב העיתונאי חורחה סניורנס, פורלאן יצטרך להתרגל לתור למקלחות אחרי המשחקים ולמתקנים בהם אי אפשר להתאמן כאשר יורד גשם. כל זה לא יפגע בהתלהבות הגדולה של הכוכב. החלום שלו התגשם, והוא עומד לנשק את סוף כל סוף את הסמל. ככל שיכבוש יותר, כך יהיו יותר נשיקות.

        אלברו רקובה, נסיונל (AP)
        החבר הוותיק מחכה כיריב במדי נסיונל. אלברו רקובה (צילום: AP)