בוידאו: האירופאיים החדשים ב-NBA
הפמליה
השמיני ליולי 2015 ייזכר כאחד הימים המשונים בתולדות ה-NBA. מה שהחל עם שמועה שדיאנדרה ג'ורדן עשוי לשנות את דעתו לגבי החתימה בדאלאס ולהישאר בקליפרס התפתח למלחמת אימוג'י בין שתי הקבוצות והגיע לשיא כשאנשי הקליפרס התבצרו עם דיאנדרה בבית באורלנדו כשמארק קיובן וצ'נדלר פארסונס מתחפשים לטכנאי כבלים כדי לנסות להיכנס (טוב, אולי הנקודה האחרונה קצת מוגזמת). זה היה יום כל כך משונה שכמעט פספסנו את התגלית המדהימה שלכריס פול ולמייק וודסון יש חוש הומור.
בסופו של יום הזוי, דיאנדרה נשאר בקליפרס וחתם ברגע שהתאפשר על חוזה רשמי שמוודא זאת. מי שמאוד רוצה יכול להתייחס לכך כסיום טבעי לסאגה שמחזקת את האתוס האמריקאי האהוב של העידן הנוכחי: החבר'ה כמשפחה אלטרנטיבית. כל החבורה התגייסה, כולם הגיעו מכל רחבי ארה"ב, כדי לשכנע את דיאנדרה להישאר במשפחה. הוא הסתכסך קצת עם מנהיג החבורה, קיבל עצות לא טובות ולקח החלטה פזיזה לעזוב, לא משהו שאי אפשר לשנות במפגש קבוצתי ספונטני. אני די בטוח שפרק הסיום של כל עונה ב"פמליה" נראה פחות או יותר ככה.
אבל הסיפור הזה הרבה יותר מסובך והכניס את ה-NBA לסחרור שאת ההשלכות שלו נוכל לדעת רק בשנים הבאות. רגע של הסבר על המצב שהוביל ליום האימוג'י: לקבוצות ה-NBA מותר להתחיל לדבר עם שחקנים חופשיים לגבי העונה הבאה בראשון ביולי, אך לחתום באופן רשמי על חוזים מותר רק כשבוע וחצי לאחר מכן. השנה התאריך שנקבע הוא התשיעי ביולי. בזמן הזה הליגה מחשבת את תקרות השכר והמס שבלי לדעת אותן לא ניתן לחתום על חוזים. התקופה שבין הראשון ליולי לתאריך החתימה הרשמי נקראת מורטוריום, ובמהלכה ניתן להגיע רק לסיכומים בעל פה.
הנוהג שהשתרש בליגה הוא שברגע שסיכום בעל פה מושג - הוא מחייב גם את השחקן וגם את הקבוצה. כך ניתן לדווח על כך ששחקנים חתמו בקבוצות למרות שרשמית החתימה עוד לא התרחשה; הנוהג מספיק חזק כדי שכל כלי התקשורת מרגישים בנוח לדווח על סיכומים בעל פה כהחלטות סופיות. כל הסיכומים עליהם דווח בשבוע וחצי האחרונים למרקוס בסן אנטוניו, קווין לאב בקליבלנד, גרג מונרו במילווקי, טייסון צ'נדלר בפיניקס וכן הלאה כולם היו סיכומים בעל פה ולא חוזים רשמיים. עקרונית, בכל אחד מהמקרים האלה, כמו בשאר עשרות הסיכומים שהושגו בין הראשון לשמיני ביולי, השחקן או הקבוצה היו יכולים לסגת מהסיכום, בדומה לדיאנדרה.
לכן ההחלטה של ג'ורדן לסגת מסיכום בעל פה עם דאלאס בעייתית כל כך, לכן גם ההתגייסות של אנשי הקליפרס - מהבעלים ועד לשחקנים - לשכנע דיאנדרה לחזור מהסיכום לא נראה טוב. זה חותר נגד מוסכמה ששאר השחקנים והקבוצות התייחסו אליה כמחייבת. בזכות המוסכמה הזאת השבוע הראשון של יולי הוא שבוע בו שחקנים מקבלים החלטות קריטיות לקריירה שלהם וקבוצות מקבלות החלטות אסטרטגיות בהתאם להחלטות של השחקנים. אלמלא ההנחה שדיאנדרה יחתום, קיובן ככל הנראה היה פונה לתהליך בנייה מחדש, ווס מת'יוז היה מחפש סיטואציה אחרת וכל מיני סנטרים כמו רובין לופז וקוסטה קופוס היו מחכים לבדוק מה דאלאס מתכננת ולא ממהרים לחתום בקבוצה אחרת.
זה לא תקדים ששחקן מסכם ומתחרט - מדי כמה שנים זה קורה. המקרה המוכר האחרון הוא של הידו טורקוגלו, שב-2009 סיכם עם פורטלנד ואז התחרט וחתם בטורונטו. אבל טורקוגלו סיכם בלילה וביטל את הסיכום בבוקר שאחרי, בין היתר בגלל העדפה של אשתו. אין תקדים שאני מכיר לשחקן שביטל סיכום לאחר חמישה ימים, שהם גם חמשת הימים החשובים ביותר מבחינת החתמות בכל העונה. אני גם לא זוכר מצב בו קבוצה לחצה על שחקן לבטל סיכום עם קבוצה אחרת באופן כזה. האם עכשיו כולם יעשו את זה? האם מעכשיו אף אחד לא יתייחס לסיכום בעל פה? יש שמועות שהליגה תשקול לשנות את הסיטואציה עם תקופת המורטוריום בעקבות אירועי היומיים האחרונים.
מבחינה מקצועית, ההחלטה של דיאנדרה טובה למי שמעוניין בכמה שיותר קבוצות שמסוגלות להיאבק על אליפות. דאלאס, גם איתו, הייתה קבוצה שתלויה על כמה בלימות, כולל הצורך שמת'יוז יתאושש בהצלחה מפציעה שכמעט בלתי אפשרי להתאושש ממנה בהצלחה ושקיובן ישיג ספסל ראוי שמבוסס בעיקר על חוזי מינימום. בקליפרס דיאנדרה חוזר לקבוצה שהייתה אחת הטובות בליגה ובקיץ כבר התחזקה בפול פירס ולקחה הימור שלגמרי יכול להצליח על לאנס סטיבנסון. כל האופציות שדוק ריברס חשב להתפשר עליהן בעמדת הסנטר ייראו הרבה יותר טוב בעמדת הסנטר המחליף, כאשר תהיה לו גם אופציה מוצלחת מתמיד להרכבים נמוכים עם פירס שבפלייאופים האחרונים שיחק יותר פאוור פורוורד מסמול פורוורד. אם נשים לרגע בצד את ההשגות על הדרך בה זה קרה, לקליפרס תהיה יופי של קבוצה בעונה הבאה.
עומרי כספי היה אחד מהשחקנים האלה שהשיג סיכום שעוד צריך להפוך לחתימה רשמית. ההחלטה שלו להישאר בסקרמנטו התקבלה בדיוק בשלב בו השחקנים הבכירים ממנו החלו להיגמר וקבוצות החלו להתעניין בשחקנים מסוגו. הישראלי יקבל שלושה מיליון דולר לעונה בשנתיים הבאות, וכשלוקחים בחשבון את הסכומים שקיבלו שחקנים אחרים ואת הסיום המוצלח שלו לעונה הקודמת - זה נחשב למחיר מציאה. בהחלט יכול להיות שכספי היה יכול לקבל יותר אם היה בודק את ערכו בשוק החופשי קצת יותר, אבל הוא רצה להישאר בקבוצה בה הצליח והיה לו קליק מוצלח עם מאמן בכיר (ג'ורג' קארל). גם זו סוג של בשורה: נמצא מישהו שרוצה לשחק בסקרמנטו.
ניתן לומר שבהחלטה לחתום רק לשנתיים כספי הימר על עצמו. אם הוא ישמור על יכולת סבירה בסקרמנטו בשתי העונות האלה הוא ייצא לשוק החופשי בדיוק כשתקרת השכר תהיה בשיאה ולרוב הקבוצות יהיה הרבה מאוד כסף לבזבז. בתסריט האידיאלי זה יהיה הזמן בו הוא יוכל לקבל את החוזה הגדול שיסדר אותו לכל החיים, ואולי גם תהיה לו בחירה והוא יוכל לחפש קבוצת פלייאוף איכותית. האופן בו הליגה נהיית יותר ויותר נמוכה הופכת שחקנים מהסוג של כספי ליותר אטרקטיביים. קבוצות מחפשות כיום שחקנים שיכולים לתפקד כפאוור פורוורד בסמול בול כדי להתמודד עם יריבות שמשחקות כך. זה רלוונטי במיוחד לשחקני ספסל שלא צריכים להתמודד עם הפאוור פורוורדים הבכירים בליגה רוב הזמן.
כספי ביצע תפקיד מהסוג הזה ביוסטון, היו לו שם רגעים מוצלחים אבל הוא לא הרשים מספיק כדי לקחת חלק בפלייאוף. בשנה שעברה מאז הוא השתפר בתחומים רבים והעונה המתקרבת עשויה להיות לו הזדמנות נהדרת לתפקד כאופציה המרכזית של סקרמנטו להרכבי סמול בול. הקינגס מנסים להמשיך להתחזק וינסו להביא עוד פורוורד לסגל (הדיווח האחרון הוא שהם מעוניינים בג'וש סמית'), אבל ההנהלה השתמשה בכל המקום הפנוי שלה בתקרת השכר כדי לחזק עמדות אחרות, מה שאומר שבלי תמרונים מסובכים היא תוכל להחתים רק שחקנים בחוזי מינימום.
כדי לפנות מקום מתחת לתקרה, סקרמנטו ויתרה על רוב הפורוורדים בסגל ונשארה עם רודי גיי וכספי כשני הפורוורדים המובהקים היחידים. שני שחקני הפנים שהגיעו קוסטה קופוס והרוקי ווילי קולי סטיין - הם קודם כל סנטרים וג'ורג' קארל יצטרך לבחון את ההתאמה שלהם לצד דמרקוס קאזינס. בעונה שעברה קארל אהב במיוחד את הרכבים נמוכים, ואם ימשיך לתת להם דקות ארוכות זו תהיה בשורה טובה לכספי.
בתמונה הגדולה, סקרמנטו חיזקה הקיץ את המעמד שלה כקבוצה התמוהה בליגה. הסכסוך בין קארל לקאזינס, שעדיין לא ברור לחלוטין אם נפתר, העלה מחדש את התהייה מה גרם לפיטורים של מייק מאלון, המאמן היחיד עד היום שהסתדר עם שחקן הפנים החידתי והמוכשר. ההחתמה של רייג'ון רונדו לעונה אחת מעידה שוב על הרצון של סקרמנטו להצליח עכשיו בלי לחשוב יותר מדי על העתיד. עבור רונדו זו הזדמנות להוכיח שעוד יש לו מה להציע, מאז הפציעות הקשות שעבר הוא לא נראה אותו הדבר. לא בטוח שהסגנון שלו ישתלב טוב עם קאזינס וגיי ולא בטוח שאף אחד מהשלושה ישים את ההצלחה הקבוצתית בראש מעייניו במצב שנוצר. מרקו בלינלי שחתם גם כן הוא אולי שחקן החמישייה היחיד שמתאים לשתף פעולה עם רונדו.
יש לסקרמנטו מספיק כישרון כדי להשתחל לפלייאוף בעונה מוצלחת במיוחד, בעיקר בעקבות הנפילה של פורטלנד ודאלאס שפותחת קצת מקום בשמינייה הבכירה במערב, אבל זה המקסימום שהקבוצה הזאת יכולה לצפות לו. המטרה המרכזית תמשיך להיות לשכנע את קאזינס להישאר לטווח ארוך, וכרגע לא נראה שזה מצליח. אם הבלגאן מסביב יימשך, אולי זה יעזור לכספי להמשיך לבלוט כשחקן חכם, קבוצתי וממושמע שמתאים למאמן שיטתי וקפדן.
