העם שואל - וואלה עונה

ושוב אתכם. גולשי וואלה ממשיכים לשאול שאלות ולהפגין רצון ללמוד על המשחק המלהיב הזה, וצוות וואלה! פוטבול ממשיך לספק את הצורך הבריא הזה, אז ניגש לשאלות:

1. אבי שואל האם יש חוק שקובע שהסופרבול יתקיים רק בעיר דרומית או אצטדיון סגור. תשובה: לא, אבל הנוהג התקבע מסיבות של נוחות. משחק באצטדיון פתוח וצפוני בסוף ינואר הוא ערובה למשחק בבוץ, בשלג או על משטח קפוא. משחק כזה יכיל בדרך כלל מעט מאד מסירות והרבה החלקות, טעויות, השמטות כדור וכיו"ב. אמנם יש רבים שאוהבים דווקא סוג כזה של פוטבול, אבל לצרכי רייטינג זה לא זה. בנוסף זה מקשה מאד על ההפקה שמסביב לסופרבול, מופע המחצית וכו'.

עם זאת, לאחר פיגוע הטרור במגדלי התאומים, עלו דיבורים די רציניים על סופרבול בג'איינטס סטיידיום הסמוך לניו יורק, וייתכן שהדבר עוד יקרה.

2. חיים בחידוד לשאלה קודמת על ההבדלים בין גארד לתאקל: קודם כל, הגארד תפקידו להגן על הקווטרבק מהתקפה ישירה, ואילו התאקל אמור להגן על הקווטרבק מהתקפה מהצד. פירושו של דבר הוא שהתאקל חייב להיות יותר נייד. בנוסף, הגארד חשוב יותר בפתיחת מסלולי ריצה באמצע - הסוג הבסיסי של מהלך הריצה. זו הסיבה למשל שהיעדרו של סטיב האצ'ינסון בסיאטל פוגעת בסטטיסטיקות של שון אלכסנדר.

עכשיו, נכון שמבחינה אידיאלית יש הבדל בין ממדי הגוף הרצויים בשתי העמדות, אבל שחקן מספיק מוכשר, בעל ממדים איפה שהוא באמצע, יוכל למלא את שני התפקידים.

3. עוד שאלה של חיים, בנוגע לסטטיסטיקה המכונה "פנקייק":
פנקייק הוא כינוי למהלך שבו שחקן קו התקפה "שותל" שחקן הגנה לתוך הקרקע.

4. שאלה אחרונה של חיים: לא ניתן לבעוט בעיטת הרחקה לתוך השער ולקבל שלוש נקודות, מפני שעל מנת ששער שדה יהיה חוקי, צריכה הקבוצה הבועטת לעלות במערך מסוים, השונה ממערך של בעיטת הרחקה. בנוסף, בעיטה מהאוויר בנוסח בעיטת הרחקה ("דרופ קיק") היא הרבה פחות מדויקת מבעיטה מהקרקע, כך שגם אין סיבה לעשות זאת.

5. ליניב: כפי שענה אבי, אין הבדל איך משיגים נקודות בהארכה, וניתן לנצח בהארכה גם באמצעות סייפטי. אם קבוצה מגיעה לטווח נוח לבעיטת שער שדה, היא בדרך כלל תסתפק בכך ולא תסתכן במסירה לטאצ'דאון שעלולה להיחטף. לכן, טאצ'דאון בהארכה יבוא בדרך כלל במהלך של 25 יארד או יותר.

זהו להפעם. בהמשך עמוד זה תמצאו את התשובות מהשבועות הקודמים

צוות וואלה! פוטבול הזמין אתכם לשאול שאלות על פוטבול, וגולשי ישראל נענו במידה מרשימה. אז החלטנו לקבץ את כל התשובות למקום אחד. אתם מוזמנים לשים את כל השאלות הבאות בתגובות לכתבה זו, וככה ייקל עלינו למצוא את השאלות ולענות עליהן.

את התשובות הקודמות תמצאו בהמשך עמוד זה, אבל תחילה השאלות הטריות:

1. יואב שואל מה קורה כשבעיטת פתיחה (קיק-אוף) יוצאת החוצה, ומה קורה כשבעיטת הרחקה (פאנט) יוצאת החוצה.
תשובה: בעיטת פתיחה שיוצאת החוצה תוענק לקבוצה המקבלת ממרחק 30 יארד מנקודת הבעיטה (מה שבדרך כלל אומר קו ה-40 יארד שלה, אלא אם כן נקודת הבעיטה הוזזה בעקבות עבירה). כמו כן, אם בעיטת הפתיחה בוצעה כבעיטת אונסייד, אז הקבוצה הבועטת תוענש בחמישה יארד ותצטרך לבצע את הבעיטה שוב. בעיטת הרחקה שיצאה החוצה תוענק לקבוצה המקבלת מהנקודה שבו הכדור חצה את קו החוץ.

2. סמי בן טובים בצרור שאלות. הראשונה: מה קורה אם הכדור נתפס על ידי הקבוצה הבועטת לפני שהוא עבר 10 יארד?
תשובה: במקרה כזה בועטים שוב, אבל הקבוצה הבועטת נענשת בחמישה יארד.

3. סמי שואל שוב: איך קובעים שהכדור היה בשליטת התופס?
תשובה: זו החלטה של השופט, וזה אחד הדברים שאין עליהם ערעור. בעיקרון, אבן הבוחן עיקרית היא שהכדור צריך להיות אחוז היטב בידיו של התופס.

4. ושוב סמי: מדוע ישנם מהלכים שהמאמנים לא יכולים לערער עליהם, ומהם אותם מהלכים?
תשובה: המהלכים שמותר לערער עליהם הם: מהלכים הנקבעים על ידי קווי השער או החוץ, מסירה שהוכרזה מושלמת, בלתי מושלמת או חטופה. נגיעה במסירה על ידי שחקן שאסור לו לעשות זאת. האם הקווטרב שמט את הכדור או שזרועו נעה קדימה (ואז זו מסירה בלתי מושלמת), מספר השחקנים על המגרש, מסירה קדימה אחרי קו ההתנגשות או לאחר איבוד כדור, עודף שחקנים על המגרש, נגיעה בלתי חוקית בבעיטה. עבירות מכל סוג אינן ניתנות לערעור, ויש עוד מהלכים שאינם ניתנים לערעור ואנחנו נעדכן בנדון במהלך השבוע. אין ערעור על מהלכים מסוימים משתי סיבות: או שהם קשים מדי להחלטה (כלומר שגם ההילוך החוזר לא יעזור - כמו במקרה של שליטה או אי שליטה בכדור - או במקרה שזה פשוט יעכב מדי את המשחק.

5. סמי, פעם אחרונה השבוע: אסור למסור קדימה פעם שנייה, אפילו אם המסירה הראשונה לא עברה את קו ההתנגשות.

6. לאורי ח. - אתה צודק (בנוגע לתופס שנדחף החוצה בטרם נחת), אבל נדיר מאד שפוסקים את זה, כי זה צריך להיות מקרה שבו שחקן הגנה בא משום מקום ודחף את התופס לאחר שכבר תפס את הכדור. אם מדובר בשחקן הגנה שהתחרה עם התופס על הכדור לאורך כל הדרך, ובמאמציו לחבל בתפיסה מונע מהתופס לנחות בתחומי המגרש, התפיסה לא תיחשב מושלמת.

7. לתומר - אכן יש חוקיות מסוימת במספרי החולצות, בגדול: קווטרבקים 0-20, רצים 20-40, ליינבקרים 50-60, קו התקפה 60-70, קו הגנה 90+, תופסים 80-90, מגיני פינה 20-40, סייפטי 30-50. עם זאת, ישנן חריגות ובמהלך השבוע נבדוק בדיוק מה אומר החוק בנדון, אם בכלל.

8. שי שאל אם מותר לשחקן לבעוט את הכדור לתוך השער כמו בראגבי.
תשובה: לא מצאנו שכתוב במפורש שאסור, אבל קודם כל כל בעיטה מקו ההתנגשות (שער שדה או הרחקה) חייבת להתבצע מאחורי קו ההתנגשות, ויש כל מיני חוקים בנוגע למערך שיש להתייצב בו לפני בעיטת שער שדה, ולשחקנים שלהם מותר או אסור להיות לפני קו ההתנגשות לפני שהכדור נבעט, כך שמבחינה מעשית זה לא ממש ניתן לביצוע. בכל מקרה, מבנהו המיוחד של הפוטבול מקשה מאד על דיוק בבעיטה מהיד (דרופ-קיק) ולכן זה גם חסר טעם. מי שיעקוב אחרי השידורים של פוקס יקלוט במהלך ההפסקות אנקדוטה מעניינת בנדון.

9. יוני שואל מה זה "טונטינג".
תשובה: פירושו "התגרות" או "קנטור", וזה נתון לחלוטין לשיקול דעת השופט. העבירה הזו היא מסוג העבירות של "התנהגות בלתי ספורטיבית" ועונשה 15 יארד. מקרה שזכור לרבים מהצופים אירע לפני שנתיים בדאלאס, כשטרל אואנס מהפורטי ניינרס תפס טאצ'דאון והלך לדפוק את הכדור לתוך הכוכב של דאלאס במרכז המגרש.

10. שוב יוני, ששואל מה זה הולדינג.
תשובה: הולדינג, כמו שהבנת לבד, פירושו החזקה. אסור להחזיק בגופו או בחולצתו של שחקן, אלא אם כן הוא מחזיק בכדור. ל]ירוט העונשים במקרה של אחיזה, נא לעיין ב"חוק וסדר פוטבול סטייל".

11. חיים שואל אם חייבים לעלות עם חמישה שחקני קו התקפה
תשובה: כן, ולמעשה חייבים שבעה שחקנים בדיוק לאורך קו ההתנגשות. עם זאת, כל אחד מחמשת שחקני קו ההתקפה (שחייבים להיות צמודים זה לזה) יכול לשחרר את הכדור לקווטרבק.

12. חיים ממשיך ושואל מה ההבדל בין גארד לתאקל.
תשובה: הגארדים הם אלה שצמודים לסנטר. התאקלים עומדים בשני קצות קו ההתקפה. גארד צריך להיות יותר יציב (יעני כבד) ואילו תאקל חייב להיות גם גבוה וזריז.

13. עוד מחיים: אם מסירה נהדפה על ידי שחקן הגנה ונתפסה ע"י שחקן קו ההתקפה מה קורה?
תשובה: זה חוקי לגמרי, ושחקן קו ההתקפה יכול לרוץ עם הכדור או למסור הצדה או אחורה.

14. וחיים אחרון להפעם: האם אפשר בתיאוריה לכבוש שער שדה מבעיטת פתיחה?
תשובה: לא. יש על זה איסור מפורש.

15. לאדם, ששאל למה משחקים רק 16 משחקים בעונה
תשובה: כי פוטבול הוא ספורט שוחק וקשה ביותר, ועונה יותר ארוכה פירושה סופרבול שרובו שחקנים דרג ג' ומטה, כי כל הכוכבים ייפצעו הרבה לפני קו הגמר.

זהו הסיבוב הקודם של שאלות ותשובות בפקולטה לפוטבול של וואלה! ספורט.

1. אסף שואל מה קורה לתופס שתפס כדור והועף החוצה בטרם נחת במגרש.

תשובה: במקרה כזה אין תפיסה, אלא מסירה לא מושלמת, והדאון הבא יתחיל מאותה נקודה.

2. אסף מוסיף ושואל למי מותר לקווטרבק למסור.

תשובה: רק לשחקני קו ההתקפה אסור לקבל מסירה קדמית. מלבד שני התאקלים, שני הגארדים והסנטר, לכל שחקן התקפי מותר לקבל מסיקרה קדמית. לשחקני קו ההתקפה מותר עם זאת לקבל את הכדור בהושטה לאחור, וכך קרה במשחק המשוגע במחזור הראשון, בו ניצחה הקנזס סיטי צ'יפס בשניה האחרונה.

3. דייב מעיר לגבי בעיטות שער שדה.

תשובה: נכון שבועט טוב מצליח באופן קבוע בבעיטות ממרחק 35 ואפילו 40 יארד, אבל בעיטה של 40 יארד מתיחלה בעצם מקו 23 היארד של הקבוצה המתגוננת. לנקודה אליה הצליחה ההתקפה להגיע יש להוסיף את עשרת היארד בין קו השער לעמודים, ועוד שבעה יארד בין קו ההתנגשות לנקודת הבעיטה. כלומר שאם הקבוצה התוקפת הצליחה להגיע עד קו 30 היארד של היריבה, בפועל עומדת בפניה בעיטה של 47 יארד כדי לרשום שלוש נקודות.

4. לרן - כל דאון ראשון מקנה ארבעה דאונים חדשים, לא יותר. בכל פעם שקבוצה משיגה דאון ראשון, הכל מתאפס והיא מקבלת ארבעה דאונים להשלים 10 יארד מהמקום אליו הגיעה במהלך הקודם.

5. "חוזר בשאלה" שאל על אונסייד קיק: האונסייד קיק הומצא במטרה מפורשת להגביר את המתח, ולהעניק לקבוצה המבקיעה טאצ'דאון או שער שדה אפשרות לשמור את הכדור ולהמשיך לצמצם את הפער (אם כי גם קבוצה שמובילה יכולה לבעוט אונסייד).

בבעיטת אונסייד, החוק הוא שאסור לשחקן מהקבוצה הבועטת לגעת בכדור עד שהוא עובר 10 יארד מנקודת הבעיטה. ברגע שהוא עובר את 10 היארד, מותר לכל שחקן מהקבוצה הבועטת לתפוס אותו. השיטה היא לבעוט את הכדור לתוך הקרקע כדי שיקפוץ גבוה, וייתן לשחקני הקבוצה הבועטת סיכוי לתפוס אותו. אחוז ההצלחה בבעיטת אונסייד הוא נמוך, ובדרך כלל רק קבוצה נואשת תבצע אותו.