סוף הקרנבל: סיפורו של כדורגלן העבר יוזף מסופוסט

פלה נפצע בתחילת ההתמודדות בין ברזיל לצ'כוסלובקיה בשלב הבתים במונדיאל 1962 בצ'ילה. הכוכב בן ה-21 בקושי הצליח לדרוך על רגלו, אבל בעידן ההוא טרם הומצאו החילופים, ולכן הוא נאלץ להישאר על המגרש עד לשריקת הסיום. יוזף מסופוסט, מנהיג הקישור של הנבחרת ממזרח אירופה שהגיעה לטורניר כאנדרדוג מוחלט, סירב לנצל את היתרון הזה. כאשר קיבל פלה את הכדור, הוא לא ניסה לתקל אותו והמתין בסבלנות עד שמסר לשחקן ברזילאי אחר. ההתנהגות הספורטיבית הותירה את פלה פעור פה, והוא לא שכח אותה מעולם. "זו היתה הג'סטה הגדולה בתולדות המשחק. מסופוסט גילה את הכבוד האולטימטיבי ליריב", הוא נהג לומר.

המשחק ההוא הסתיים בתיקו מאופס, ושתי הנבחרות העפילו בסופו של דבר לרבע הגמר על חשבון ספרד. פלה סיים את דרכו בטורניר, אבל גרינצ'ה היה בשיאו, וסלסאו דהרה בניצוחו עד הגמר. גם צ'כוסלובקיה עשתה את הדרך לשם. באופן מפתיע, היא גברה על הונגריה של פלוריאן אלברט ברבע הגמר, דילגה מעל יוגוסלביה בחצי הגמר הדרמטי, והתייצבה לקרב נוסף מול הברזילאים ב-17 ביוני באיצטדיון הלאומי בסנטיאגו. שם, בדקה ה-15, קיבל מסופוסט מסירת עומק נהדרת מהחלוץ הסלובקי הצעיר אדולף שרר, הכניע בקלילות את השוער ז'ילמאר והעלה את נבחרתו ליתרון. חלום הזכיה הסנסציונית נראה בהישג יד.

שתי דקות מאוחר יותר השווה אמרילדו, ובמחצית השניה הצליחה ברזיל להשלים את המהפך – זיטו העלה אותה ליתרון בדקה ה-69, ואז הגיע ואווה והבטיח את מדליות הזהב. הצ'כוסלובקים יצאו מכליהם מרוב זעם והאשים את השופט הסובייטי ניקולאי לאטישב בשגיאות. לטענתם, זיטו השתמש בידו במהלך שהוביל לשער השני, וכן הועלו טענות על כך שלא נשרק פנדל לטובת האירופאים כאשר בעיטה של יוזף ילינק פגעה בידו של נילטון סנטוס ברחבה.

הגדיל לעשות מסופוסט כאשר הכריז, באחד הציטוטים הביזאריים בתולדות הכדורגל, כי "לאטישב אינו מבין את מטרות הסוציאליזם". במחנה הצ'כוסלובקי שררה אופטימיות לקראת הגמר, ואולי אף ציפייה לשיפוט אוהד. כאשר נגוזו התקוות, האכזבה היתה קשה. מספרים כי לאטישב היה אמור לטוס לפראג עם נבחרת צ'כוסלובקיה ומשם להמשיך למוסקבה, אולם התוכנית בוטלה אחרי המשחק השנוי במחלוקת, ובברית המועצות נדרשו לארגן עבורו כרטיס חלופי.

אז מסופוסט לא זכה להניף את גביע העולם, אך את שלו הוא עשה. הקשר המבריק עזב את צ'ילה עם שבחים מקיר אל קיר, והצליח לשבות אפילו את לבבות האוהדים במולדתו, אשר רובם סלדו מאוד מקבוצתו, דוקלה פראג. באותה שנה הוא קיבל את כדור הזהב במשאל המגזין הצרפתי פראנס פוטבול, והיה לשחקן הראשון ממזרח אירופה שמתכבד בפרס – שנה לאחר מכן שיחזר לב יאשין את הישגו. הזכייה היתה מוצדקת לחלוטין. לא היה באותה תקופה שחקן אירופי בולט יותר ממסופוסט, ששלט במרכז המגרש ביד רמה, והיה מסוגל לעשות הכול, הן מבחינה התקפית והן מבחינה הגנתית. "הוא מנגן בכינור ושוטף כלים", אמרו עליו.

פלה הכיר את יכולותיו של מסופוסט מקרוב עוד מ-1959, כאשר דוקלה פגשה את סנטוס בטורניר שנערך במקסיקו. הכוכב הצ'כי הבקיע צמד בניצחון 3:4, והשניים ירדו מהמגרש מחובקים. אולי החברות הזו גרמה למסופוסט לגלות רוחב לב בחלוף שלוש שנים, ופלה תמיד רצה לשחק לצדו. "יוזף הוא אחד השחקנים הגדולים ביותר שראיתי. מוזר שהוא נולד באירופה. הוא משחק כמו ברזילאי. לפי הכדרור המופלא שלו, הוא היה חייב להיות ברזילאי", אמר מלך הכדורגל. ואכן, פריצותיו של הצ'כי, במהלכן חלף על פני שחקנים רבים, זכו לכינוי "הסלאלום של מסופוסט". במקביל, הוא תמיד העדיף מסירה על פעולה אישית, ידע לשלוח כדורים מדויקים לכל טווח, והתמקד לא פעם במסירות קצרות במרכז המגרש.

כל זה לא פגע במחויבותו של מסופוסט לעבודה השחורה. יחד עם חברו לקבוצה ולנבחרת, סבאטופלוק פלוסקאל, שהיה פיזי וחסון הרבה יותר ממנו, הוא יצר קישור אחורי שהיה במשחקים רבים כמעט בלתי עביר. "יוזף אף פעם לא איבד כדורים, ותמיד בלט על המגרש מול כל יריב", אמר פלוסקאל על חברו. ביחד, הם זכו בשמונה אליפויות צ'כוסלובקיה, אשר מאמנה, יארוסלאב וייבודה, נהג להנחות את חניכיו: "אם אתם לא יודעים מה לעשות עם הכדור, תנו אותו למסופוסט".

התהילה לא שינתה את אופיו הצנוע של יוזף, שנולד ב-1931 למשפחה עניה של כורה פחם בכפר הקטן סטרז'ימיצה במערב המדינה, לא הרחק מהגבול עם גרמניה. לפני הפלישה הגרמנית, הוא עסק כילד קטן ברעיית צאן. במהלך שחרור צ'כוסלובקיה בידי הצבא האדום, נפגע הכפר קשות, ומשפחת מסופוסט עברה לעיר מוסט, שם החל הנער לגלות כישורים יוצאי דופן בכדורגל בקבוצה המקומית. בגיל 19, הוא השתדרג לקבוצת טפליצה, אחרי שאביו הצליח לשכנע את המאמן רודי ויטלאצ'יל, לימים מאמן הנבחרת שנבנתה סביב כישוריו של מסופוסט, והגיעה לא רק לגמר המונדיאל, אלא גם לחצי גמר אליפות אירופה שנתיים קודם לכן.

מטפליצה הדרך למעלה היתה מהירה, אך לא באופן שמסופוסט העדיף. בצעירותו הוא אהד את סלאביה פראג, ושאף ללבוש את מדיה, אך השלטונות החליטו שהוא חייב לשחק במועדון של הצבא. דוקלה נוסדה אחרי המלחמה, כאשר צ'כוסלובקיה עברה להשפעתה של ברית המועצות, והמשטר בחר לגייס לשורותיה את טובי השחקנים כדי להפוך אותה לספינת הדגל של הכדורגל במדינה. הגיוס התבצע באמצעות הצבא, אך במקרה של מסופוסט נתקלו אנשי דוקלה בבעיה – לפי החוק אסור היה לקרוא לשירות בן בכור במשפחה מרובת ילדים. לפיכך, פותה הקשר באמצעות הצעה כספית נדיבה במיוחד לאותם ימים, ובישיבה המשפחתית הוחלט פה אחד שיש לקבל אותה.

כך הפך מסופוסט לכוכב של הקבוצה שכל אוהדי ספרטה וסלאביה תיעבו בכל ליבם, והוא לא תמיד היה מאושר מכך. מצד שני, דוקלה העניקה לו את הבמה המרכזית לפרוח, להפוך למנהיג, וגם להתקדם בסולם הדרגות – עם הזמן הפך מסופוסט לסגן אלוף בצבא הצ'כי. הוא מעולם לא נח על זרי הדפנה והשקיע את כולו באימונים. "אסור לחשוב שאתה טוב מספיק. בכל יום אני יוצא לריצות ארוכות, לא כי מישהו מכריח אותי, אלא כי זה מה שנדרש כדי לשמור על הכושר ולשחק באותה רמה במשך 90 דקות", סיפר הכוכב בראיון. שדרוג מקצועי משמעותי הרבה יותר נמנע ממנו בידי השלטון. קבוצות פאר רבות, כולל ריאל מדריד ורוב מועדוני הצמרת באיטליה, ניסו להחתים אותו לאורך השנים, אך זכו לתשובה שלילית. רק כאשר היה בן 37 אפשרו לו לטעום את מערב אירופה כמאמן-שחקן בקבוצה בלגית זוטרה, וזה כבר היה מאוחר מדי.

לו היה משחק בריאל או במילאן, ייתכן ששמו של מסופוסט, אשר פירושו המילולי הוא – באופן סמלי מאוד –קרנבל, היה מוכר יותר גם לאוהדים בדור הנוכחי, כפי שזכורים פרנץ פושקאש או אלפרדו די סטפאנו. זה לא המצב, ובהיעדר צילומים רבים מדי, נותר לנו להסתמך על עדויות בני דורו כדי להבין את גדולתו של הקשר הכול יכול. לא רק פלה הילל אותו. מישל פלאטיני צפה בביצועיו של מסופוסוט כילד והעיד לא פעם כי ראה בו מודל לחיקוי. אובה זיילר כינה אותו "פלה הצ'כי". השוער הצ'כי איבו ויקטור, שזכה ביורו 76', השווה את עוצמת השפעתו של מסופוסט על המגרש לזו של יוהאן קרויף. וגם אוזביו היה בין המעריצים הגדולים. "יוזף הוא אגדה. הוא היה שחקן טוב יותר ממני", אמר החלוץ הפורטוגלי האגדי כאשר הגיע לפראג לחגוג את יום הולדתו ה-80 של הצ'כי.

ומסופוסט עצמו? הוא בעיקר נתן לרגליו לדבר. כאשר קיבל את כדור הזהב, הוא שם אותו בתיק הצד וחזר הביתה בחשמלית. צניעות איפיינה אותו גם אחרי הפרישה, במהלך קריירה מעורבת כמאמן. את התפקיד הניהולי בהתאחדות עזב מסופוסט בטריקת דלת זמן קצר אחרי שמונה, בגלל שהציעו לו שוחד, והוא לא היה מסוגל לסבול זאת.

בשנים האחרונות היה מצב רוחו לא מזהיר, והוא הרגיש שכל העבר שלו נמחק. כפר הולדתו נהרס סופית עוד בשנות ה-50' על מנת להרחיב את מכרה הפחם. דוקלה חדלה להתקיים במתכונת המקורית בשנות ה-90', אחרי שהגוש המזרח האירופי קרס בעקבות התפרקות ברית המועצות. אפילו צ'כוסלובקיה התפרקה לשתי מדינות, והדבר העציב את מסופוסט. מצד שני, הוא זכה להוקרה, ונבחר ברוב עצום לגדול השחקנים הצ'כים במאה ה-20.

ביום שני נגמר הקרנבל. מסופוסט הלך לעולמו בגיל 84, וכל צ'כיה הרכינה את ראשה לזכרו. חבל שמצבו הבריאותי של פלה לא אפשר לו להגיע להלוויה – אין ספק שהוא היה רוצה לחלוק כבוד אחרון ליריב שהעריך יותר מכל.