"מגיע לי": דודו גורש בראיון

"כשאלוהים שולח מתנה, אתה לא מסרב". "השלמתי כבר שלא אגיע לקבוצה גדולה". "לקחתי החלטות לא נכונות בקריירה". "ריב סוכנים טרפד לי מעבר למכבי תל אביב". גם דודו גורש, ההימור המרתק של באר שבע, מבין כמה סיפור המעבר שלו מרגש ומיוחד. ראיון מהלב

  • דודו גורש
אתר רשמי

ב-1996 דודו גורש בן ה-16 החליט ללכת אחרי חבריו לכיתה והצטרף למכבי עכו. הוא החל את דרכו כשחקן שדה, וכעבור שנה נשלח לעמוד בין הקורות כמחליפו של שוער קבוצת הנוער שנפצע. אז, עוד בטרם המעבר להפועל עכו, פגש את מאמן השוערים הראשון שלו, משה בן דוד שהאמין בו מהשנייה הראשונה שהחל לבעוט לו כדורים לשער.

בקיץ 2014 הם נפגשו שוב. בן דוד חזר לעיר אחרי סבב מועדונים ו-13 שנים בבית"ר והחליט לקחת את השוער הוותיק כפרויקט. "די השלמתי עם העובדה שלא אגיע לקבוצה גדולה", מספר גורש בראיון לוואלה ספורט. "אמרתי לעצמי שזה מה יש ונעשה את המקסימום כדי להוציא מזה את הכי טוב שיש. בסך הכול היה לי טוב בעכו והשלמתי עם העניין שכנראה אסיים את הקריירה שלי שם. ואז משה התחיל לשגע אותי כל יום: 'אתה תגיע לקבוצה, אל תוותר. גם בגיל שלך אתה יכול'. הוא הצליח להעיר אצלי משהו שהיה די כבוי כבר. בהתחלה לא ממש האמנתי, אבל לאט לאט זה חלחל ועבדנו קשה ביחד. מחוץ לאימונים, בלי שאף אחד ידע".

יש לך הסבר למה זה קרה רק בגיל 35?

"אחת הבעיות שלי שאני צנוע מדי. כל החיים שלי אמרו לי: 'אתה טוב מדי'. כל מאמן שהיה לי אמר לי שאני צריך להיות בקבוצה גדולה. האמת שזה כבר היה מעצבן אותי. כל אחד שבא היה אומר: 'מה אתה עושה בהפועל עכו?' השתגעתי כי לא הבנתי למה מזלזלים בהפועל עכו. לכל מקום יש את הכבוד שלו. צריך גם את הרומנטיקה בכדורגל. אני לא אחד שהייתי מסוגל לדרוך על אנשים אחרים ואני שמח שבסופו של דבר קיבלתי הזדמנות בקבוצה גדולה". אז בגיל 35, אחרי 14 שנים בהפועל עכו אליה הגיע שהייתה בליגה הארצית, דודו גורש סוף סוף נחת הקיץ בקבוצה שחולמת לזכות באליפות, במעבר הכי מרגש של חלון ההעברות הנוכחי.

מה זה בשבילך לעזוב את הפועל עכו אחרי כל כך הרבה שנים?

"זה כמו לעזוב בית. לא כל שוער בגיל שלי מקבל הצעה מקבוצה כמו באר שבע. אי אפשר להגיד לא. האמת? זה לא ממש היה לי קל לקבל את החלטה. גם היום אני מעודכן בכל מה שקורה בעכו ועדיין אני מרגיש שאני שייך לשם. קשה להתנתק".

חשבת בכלל על מעבר לקבוצה אחרת?

"הייתי בטוח שאסיים בעכו את הקריירה, אבל כשהגיע ההצעה מבאר שבע לא היססתי ללכת. להפועל עכו אני אחזור, אם זה בתור שחקן פעיל או אם זה כחלק מהצוות המקצועי. בגיל 35 אתה בטוח שאתה נשאר באותו מקום ובאהבה גדולה. אני תמיד אמרתי לעצמי ולאחרים שאת עכו אעזוב רק לקבוצה גדולה. תמיד חלמתי להגיע לקבוצות הגדולות וכשאלוהים שולח לך מתנה אתה לא יכול לסרב. נתתי את החיים ואת הנשמה שלי לעכו והגיע הזמן לטעום משהו בחוץ. אני לא אשקר, היו אנשים ואוהדים שכעסו עליי. אני מרגיש בתוך תוכי שאני עדיין מייצג את עכו ואת המועדון כאילו אני סוג של שגריר בבאר שבע. סוג של שליחות".

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן הזה יכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

לכתבה המלאה
"אני מרגיש בתוך תוכי שאני עדיין מייצג את עכו". דודו גורש (צילום: קובי אליהו)

הכי רחוק שגורש היה מעכו בכל הקריירה היה בפתח תקווה. אחרי חצי עונה בשערה של הפועל עכו בליגה שלישית, הוא קיבל הצעה ממכבי פתח תקווה ואת כל השירות הצבאי שלו העביר שם. גורש לא חיכה לקבל הזדמנות של ממש בשער של המלאבסים, וכשהשתחרר עשה את דרך בחזרה לליגה השלישית להפועל עכו. "בגדול אני חושב שלקחתי החלטות לא נכונות בקריירה שלי", הוא משחזר. "אולי טעיתי כשהשתכנעתי לחזור לעכו בליגה הארצית, אבל לא בוכים על חלב שהשפך. עשינו דרך ארוכה ביחד".

בגיל 29, עם ההעפלה לליגת העל, קיבל השוער את סרט הקפטן בעכו והפך להיות הסמל הכי גדול של העידן הנוכחי של המועדון. מאז הוא לא פספס אף משחק, והלך והשתבח כמו יין טוב. הזימון שקיבל מלואיס פרננדס לסגל נבחרת ישראל וההצעה ממכבי תל אביב ובאר שבע לפני חמש שנים שמו את החותמת על מעמדו כאחד השוערים המוכשרים ביותר בליגה. אז למה הוא לא עזב עד הקיץ? "אני לא ממש אוהב לדבר על מה שהיה שם. כל מיני ריבים של סוכנים טרפדו לי את המעבר למכבי. ברור אז שהתאכזבתי, אבל השתדלתי לשים את זה בצד. אחרי זה כבר הגיעה מבאר שבע והחלטתי שאני מעדיף להישאר בעכו ולא לעבור".

בשש השנים של עכו בליגה היית בורג מרכזי. אתה מרגיש שלא העריכו אותך מספיק?

"כשאתה משחק בקבוצה קטנה מאוד קשה לקבל מקום בקבוצות הגדולות. זה בכלל לא פשוט כי בכל קבוצה יש מקום לשוער אחד בכיר. תוסיף על זה ארבעה או חמישה שוערים זרים, ככה שזה סופר קשה. עצם העובדה שאתה משחק בליגת העל זה כבר משהו ממש טוב".

מה היה חסר לך, לובי בתקשורת?

"יכול להיות שאם היה לובי יותר חזק בתקשורת הייתי מגיע לקבוצה גדולה לפני. אני לא בנאדם שידחוף את עצמו או שידרוך על אחרים כדי להצליח. חיכיתי בסבלנות ואני שמח שזה הגיע בסוף. כשהגעתי לליגת הייתי בן 29. הגעתי כבר בגיל יחסית מבוגר. איפשהו זה פגע בי. גם כי קבוצות מחפשות שוערים צעירים כדי למכור אותם בעתיד וזה ישתלם להם כלכלית".

אתה באמת מאמין לשיקולים האלה? הנה, עכשיו באר שבע הימרה עליך בגיל 35

"לא ממש. אני תמיד בעד שוערים ישראליים. וזה לא משנה בן כמה אתה, אם אתה טוב בגיל 20 או 30 או 40 אז אתה טוב. מבחינתי הגיל לא משחק פקטור רק היכולת במגרש. מבחינתי המעבר לבאר שבע זו המחמאה הכי גדולה שאני יכול לקבל. מגיע לי להגיע למועדון כזה. יש לי עוד הרבה שנים לתת. אני מרגיש שאני בשיא הקריירה שלי. פיזית אני מרגיש הרבה יותר טוב ממה שהרגשתי שהייתי צעיר. אני בכלל לא חושב על הסוף".

מה שקרה לך הוא די מדהים. אתה מרגיש שאתה משמש דוגמה לשוערים צעירים שחלקם כבר התייאשו?

"אני בדעה ששוער צריך לשחק, ואם יאמינו בשוערים ישראליים ולא יפחדו אז יתפתחו פה שוערים. כמו בשנים האחרונות. זה רק בגלל שהם שיחקו. אם יאמינו וייתנו צ'אנס ישלמו גם פחות".

"לא יכול להגיד שלא אהבו אותו, אבל הדברים לא התחברו". אלון חרזי (צילום: אדריאן הרבשטיין)

אין אחד באמצע העונה שלא הוריד כבר את עכו ליגה. אפילו האופטימיים הגדולים ביותר לא ממש האמינו שאפשר לשרוד, אבל תתפלאו, גם לזה לגורש יש הסבר: "אני חושב שהמועדון פיתח איזה סוג של חסינות. משהו שנדבק בו ונטמע ב-DNA של המועדון. ברור שאם המועדון רוצה לשרוד עדיף שהוא יהיה באמצע הטבלה כי מה שקרה העונה זה קורה פעם בדור ואני לא מאמין שעכו תוכל לשרוד עונה נוספת כזאת. דבר שהוא לא נורמלי. אני מקווה שיבוא לעכו רוכש וישדרג את המועדון. כי אם לא, אתה לא יכול כל עונה להילחם על הירידה ולחשוב שכל פעם זה יצליח".

ספר על כמה רגעי השיא שלך בעכו.

"קודם כל, זה הזימון לנבחרת. להגיע מהפועל עכו לנבחרת זה סוג של חותמת שאתה מקבל על היכולת. מסע ההישרדות שעשינו העונה בעונה שעברה עם יובל נעים היה מדהים. כל מסעות ההישרדות האלה מביאים אותך לרמת ריגוש מטורפת. גם העלייה לליגת העל, למרות שהסיפור כבר היה גמור באמצע העונה והשאר היה גארבג' טיים".

אפרופו הישרדות העונה. מה קרה עם אלון חרזי בתחילת העונה? זה היה נראה כי חדר ההלבשה נגדו

"בעונה שעברה אלון היה מנג'ר והשחקנים היו מאוד מחוברים ליובל נעים ואהבו אותו. נוצרה סיטואציה שהוא בעצם החליף את יובל ונקודת הפתיחה שלו מול השחקנים לא הייתה טובה, לא בגללו אלא בגלל שיובל עזב. אלון שילם את המחיר על זה. אני לא יכול להגיד שלא אהבו אותו, אבל הדברים לא התחברו. אני חושב שהוא בנה קבוצה טובה, אבל לא התחבר ואף אחד לא היה אפילו בחצי יכולת ממה שהוא יכל לתת. שרדנו רק כי ברגע האמת כל השחקנים מיצו את הפוטנציאל שלהם והיו בכושר שיא. בתקופה של אלון זה לא קרה לנו".

למה אף אחד מהמאמנים שעברת דרכם לא הביא אותך לקבוצה אחרת?

"כי נוצרה סיטואציה שכל אחד שרצה לפנות אליי כבר לא היה פונה כי היה חושב שגם ככה אשאר בעכו. הם חשבו כי שלא עזבתי 14 שנה, אז למה שאני אעזוב עכשיו? הפתעתי הרבה אנשים. היו הרבה כאלה שלא חשבו שאעזוב בחיים כי דודו גורש והפועל עכו זה ביחד והנה זה קרה".

"זה יהיה המבחן האמיתי בשבילו". דודו גורש בבאר שבע (צילום: אתר רשמי, האתר הרשמי של הפועל באר שבע)

מי שבילו לא מעט שנים עם גורש, היו הבלם גבע ברקאי והמאמן אלי כהן. השניים בטוחים שבאר שבע עשתה עסקה מצוינת: "אי אפשר למצוא מילה אחת רעה להגיד על דודו", קובע כהן. "הוא בחור סופר מקצוען. שומר על עצמו. פיזי בצורה יוצאת מן הכלל. בשנים האחרונות הוא תמיד בין השניים-שלושה שוערים הטובים בליגה. הוא מנהיג, ושחקנים מאוד מחוברים אליו ברמה החברתית. בעכו הוא כבר הוכיח שהוא יכול לעמוד בלחץ, אבל בקבוצה גדולה זה לחץ מסוג אחר. אם לשפוט על פי ההיסטוריה שלו אז אני מאמין שהוא יצליח, אבל זה יהיה המבחן האמיתי בשבילו. זה מקום לגמרי שונה".

"אני חושב שהוא בין השוערים המבוזבזים שהיו לנו בארץ, כי מבחינת נתונים ויכולת, ראיתי קצת שוערים כאלה, ואני יכול להגיד שהוא היה יכול להגיע לרמות עוד יותר גבוהות של השוערים בארץ", מוסיף ברקאי. "לכל שחקן יש חיבור מסוים למועדון והוא חושב פעמיים אם לעבור או לא, ואם יש לי ביקורת עליו זה שהוא לא נתן לעצמו את הצ'אנס הזה כמו שהוא נותן עכשיו, ואני שמח בשבילו לצאת ולנסות את מזלו במקום אחר כי בסך הכול עכו זה אחלה מועדון, אבל זה עדיין מועדון קטן, קבוצה בצפון הארץ, ומי כמונו יודעים עד כמה אנחנו מקופחים...

"רק הזמן יגיד לגבי ההשתלבות של דודו" , סיכם ברקאי. "לאורך השנים ששיחקתי איתו הוא היה אייס מן. הוא תמיד אותו דבר, אף פעם לא מרים את האף, תמיד עובד קשה באימונים, תמיד חיובי, ואני חושב שמבחינת אופי לא צריכה להיות לו בעיה להצליח. דודו הוא בין השוערים היציבים בליגה, ולא סתם הוא מגיע לשם. יחד עם זאת בגלל שאני מכיר אותו, תמיד במהלך השנה יש לו ירידה קטנה של שניים-שלושה משחקים, וזו הגדולה שלו. אתה לא מזהה עליו את המשבר, אתה רואה שהוא קצת פחות טוב בתקופה הזו, אבל הוא לא מתייחס לזה. הוא ממשיך הלאה. הוא יודע לעמוד במשברים ואני חושב שאם יהיו לו משברים, הוא יוכל לצאת מהם".

"תהיה לנו קבוצה מצוינת שצריכה להתמודד על האליפות לא פחות מהשנתיים האחרונות" (צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

דודו, בוא נדבר קצת על באר שבע, מה היה חסר לה כדי לקחת אליפות העונה?

"אני חושב שלא היה חסר הרבה, המכשול היחידי של באר שבע היה מכבי תל אביב. מה שקורה שם במכבי בשנתיים-שלוש האחרונות זה משהו שיוצא דופן. החיבור שנוצר הוא זה שאיפשר המשכיות. אם ניקח את באר שבע שנתיים היא מתמודדת על האליפות וזה גם סוג של המשכיות שצריכה לעשות עוד קפיצת מדרגה קטנה. אסור לוותר ולהמשיך לנסות וזה יבוא. תהיה לנו קבוצה מצוינת שצריכה להתמודד על האליפות לא פחות מהשנתיים האחרונות".

איך עושים הסוויץ' בראש בין קבוצה גדולה לקטנה?

"עם המשחקים זה יבוא. נכון שזה שונה להיות שוער של קבוצה קטנה או של גדולה, אבל בסופו של יום זו אותה עבודה והחוקים הם אותם חוקים. לפעמים הרבה יותר קל להיות שוער של קבוצה גדולה מאשר קבוצה גדולה".

ובכל זאת, מה צריך להשתנות אצלך?

אני שוער, אותי מעניין איך לסיים משחק עם רשת נקייה. לא משנה צמרת או תחתית. אני מגיע למקום חדש ולסביבה חדשה ואני מאמין שאלמד מהר מאוד".

אתה מאמין שאתה עדיין יכול להיות שוער ראשון בנבחרת?

"כן, בטח. אם אני אהיה טוב ויציב אי אפשר להתעלם. אם אני אמשיך להיות טוב בבאר שבע אין סיבה שלא אוזמן".

כבר יצא לך לחלום על צלחת אליפות מאז שחתמת?

"אליפות זו מילה גדולה. זה לא דבר שבא בקלות. החלום שלי זה להיות טוב ולהביא נקודות לבאר שבע".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully