אלי גוטמן הסתובב אתמול (ראשון) באולם הטיסות היוצאות של נתב"ג לפני ההמראה לאוסטריה והקדיש את מלוא תשומת הלב לכל מי שפנה אליו. למרות שהחופש הגדול טרם החל, צעירים רבים היו בדרכם לחופשות עם הוריהם וגוטמן הצטלם עם כל דורש והיה מאוד אדיב. הנבחרת עמדה להמריא למחנה האימונים הקצר באוסטריה והמאמן יודע היטב שזה השבוע החשוב בקמפיין כנראה. ווילס ובלגיה כבר מאחוריו והאצטדיון הגועש בזניצ'ה לפניו. הבוסנים העבירו את המשחק מהבירה סראייבו וגוטמן העיד כי מדובר במגרש מאוד ביתי. "כמו בלומפילד, אבל יותר חם", הודיע, כמי שמבין לאן נוסעים.
זה משחק ששום דבר בו לא ידוע, למעט האווירה המלחמתית שמצפה לנבחרת. זו אינה תקופה שגרתית למשחק כדורגל, בטח לא לשחקנים שלא מורגלים להגיע לטורנירים גדולים שנערכים ביוני וביולי. גוטמן הסכים שהפן המנטלי ישחק תפקיד מרכזי ושכל התיק בנושא הזה נמצא על הראש שלו. הוא משוכנע שיקבל חבורה שרוצה ומוכנה להקריב. הוא לא בילה יותר מדי זמן עם השחקנים עד כה, אבל עוד בטרם יחל היום המחנה בשטגרסבך, 150 קילומטר מווינה, הוא בטוח שיש על מי לסמוך. לפחות במאבק על נקודה, שעשויה להתברר כיקרה ביותר.
לא במקרה איבדנו את הראש אחרי הניצחון ההוא בחיפה על בוסניה. זה היה 0:3 פנטסטי, שגרם לנו להעריך שווילס היא רק סטטיסטית. הנבחרת מרגילה אותנו כבר שנים לריטואל הזה. אחרי הצגה, באה הנפילה. זה קרה עכשיו, במעבר בין בוסניה לווילס וזה קרה בעבר, אחרי שנתנו חמישייה לאוסטריה. אז, נסענו למשחק הבא בתחושת עליונות לקפריסין והפסדנו 3:2. אם תרצו ללכת עוד קצת אחורה, הרי שגם אחרי הניצחון ההוא עם שלמה שרף בצרפת, הגיע הפסד כל כך מדכא לפינלנד באצטדיון רמת גן.
מההיבט הזה, אולי יש קצת תקווה שביום שישי בערב משהו טוב יתרחש, כי הרבה סיכוי לא נתנו אלה שהצטלמו עם השחקנים אתמול בנתב"ג. אחרי הסלפי והחתימות באו בלחש גם המשפטים על כך שהשחקנים הולכים להפסיד ולאכזב פעם נוספת.
טיסת אל על הובילה את הנבחרת לווינה, רחוק קצת מהעיתונאים שהמריאו עם החברה הלאומית של אוסטריה. למרות זאת, היו דקות רבות של חפיפה בזמנים וכך ניתן היה להבחין מרחוק עד כמה רגועים אלה שחוזיהם לעונה הבאה מובטחים וכמה מודאגים אלה שעתידם לוט בערפל. אופיר מרציאנו, למשל, כבר סיים את העונה עם ירידת הליגה של מ.ס. אשדוד ואז טס עם בת הזוג לחופשה במילאנו לפני שחזר לישראל לאימונים עם גיורא אנטמן, לקראת התכנסות הנבחרת. "אני נשבע שאני לא יודע מה יהיה איתי בעונה הבאה", הוא אמר ופניו די מודאגות. "חו"ל? באר שבע? אני לא יודע כלום. פשוט מחכה לטלפון מדודו דהאן או מג'קי בן זקן".
גם אלי דסה לא נראה רגוע. הידיעה כי גיא לוי נחתך מבית"ר ירושלים לא הסבה לו נחת וגם המו"מ הממושך בין בית"ר למכבי תל אביב כבר החל להרגיז אותו.
והיה גם את איתן טיבי, שהכין את עצמו למסע הזה עם חואן טוריחו והתגבר על הפציעה בשרירי המפשעה וגם ראשו ודאי נמצא בהחתמה של טל בן חיים, שמצטרף אל קרלוס גרסיה בסגל הגדוש של מכבי תל אביב. יחד עם טיבי עצמו, לא ברור אם מישהו מהם יישב על הספסל ואולי, בניגוד למה שאוהב טיבי, הוא יצטרך לשחק בכלל בעמדת המגן הימני.
רק שרן ייני נראה "קול", למרות שאפילו כרטיס לאמסטרדם הוא עדיין לא סידר לעצמו. בסוף החודש ימריא הקפטן הצהוב לשעבר לתחנה הבאה בחייו, בויטסה ארנהם והתחושה היא שהוא מאושר לשמוע שגוטמן חושב עליו להרכב, למרות שרק עכשיו הוא חזר מהפציעה בגב. "אני מת לשחק", אמר ייני, "אחרי הפגרה הזו, שנכפתה עלי בגלל הפציעה, אני מרגיש לגמרי רענן. אחרי המשחק נעשה חופשה קצרה ויאללה, להולנד. צריך כבר באמת לקנות כרטיס טיסה".
בעידן האינסטגרם והפייסבוק, אפשר היה לצפות רגע לפני ההמראה בתמונות שהעלו החברים שלא נמצאים בנבחרות מהחופשות ברחבי העולם. מאור בוזגלו שוב לא יודע אם יראה דקה, אבל למרות האמירות של אבא על העתיד של בנו בנבחרת, הוא נמצא כאן ומתכוון להיות דרוך לכל מצב. אחד השחקנים אמר בנושא: "אולי יותר קורץ להיות עכשיו בחופשה בלאס וגאס, אבל כדי להרשות לעצמך הרבה חופשות כאלה אחרי שנפרוש, צריך להילחם עכשיו ולהיות חלק מאלה שנוסעים לבוסניה".
רבים מהישראלים שהסתובבו אתמול בנתב"ג היו לבושים בחולצות של ברצלונה. האושר ניכר על פניהם ותיאורים מדוקדקים על הרגע בו שם ניימאר את השלישי בגמר האלופות נשמעו בכל עבר. אחרי עונה כזו, שהקבוצה האירופאית הכי ישראלית קטפה את כל התארים, יש רבים שמוכנים להשלים גם עם עוד אכזבה של הנבחרת. מכאן יש רק לאן לעלות.