הסיכומים של עונת 2014/15 עדיין נמשכים ברחבי מדינת ישראל, אבל חייבים להודות - העונה הזו נגמרה מזמן, וזמן ההכתרות הרבה מאחורינו. 'מזמן מדי'. כאילו עידנים עברו מאז שמכבי תל אביב זכתה באליפות; שהפועל פתח תקוה ומ.ס. אשדוד ירדו ללאומית; שבית"ר ירושלים חזרה למפעלים האירופים. כל כך סגורה עונת הכדורגל שלנו, כל כך ארוכה היתה, עד שהמשחק הערב (שני) בין מכבי תל אביב למכבי פתח תקוה, ב-1 ביוני (!!), מרגיש כמו משחק הפתיחה של עונת 2015/16. אז הנה, למרות שלא היה כמעט זמן להתכונן, עשר העלילות הכי מעניינות לעונה שבפתח.
ערן זהבי כנראה יהיה מלך השערים גם בעונה הבאה, רוני לוי סוף סוף יחזיר את מכבי חיפה למאבק, מאור בוזגלו ימשיך לספק מספרים, הפועל כפר סבא תילחם על חייה, קרית שמונה תיפול כמה מקומות למטה. אלו דברים די ברורים. אבל יש לא מעט סימני שאלה, ואלו הגדולים שבהם.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון
למעקב בטוויטר
orenjos@walla.co.il
1. גילי ורמוט - כוכב צהוב או תומך חגיגות?
בישראל, גילי ורמוט תמיד היה הכוכב של הקבוצה שלו. גם בעונה האחרונה, שלא היתה נוצצת מדי, הוא פתח עם שלושה שערים ושישה בישולים בהפועל חלשה התקפית. ואז
יום לאחר הדרבי חצה ורמוט את הכביש, במעבר המפתיע ביותר בדור הנוכחי. ורמוט עזב כי רצה עוד סיכוי לתארים בקריירה, ובתוך חצי שנה זכה בשניים - דאבל שני שלו. רק שב-2010, באדום, היה אדריכל הזכיות ואילו חמש שנים לאחר מכן מצא עצמו חוגג על שלטי פרסומת בסמי עופר - מבלי שעשה דבר למען הכתר.
מספר 28 שיחק רק 202 דקות בצהוב, ובארבעת המשחקים הללו מכבי תל אביב קטפה 17% ו-0 ניצחונות. מבחינת תרומה ושייכות - סביר להניח שמדובר באאוטסיידר הכי גדול שאי פעם חגג אליפות במועדון כלשהו.
יהיה מעניין לראות איך תיראה העונה הבאה של ורמוט, פרנצ'ייז פלייר פוטנציאלי בכל מקום שידרוך - אבל בקרית שלום העסק הרי שונה. נכון, בעונה החולפת הדקות של ורמוט התמעטו בעיקר בגלל פציעה, אבל התחרות מסיבית, בעיקר עם התחזקות דור מיכה. זו העונה שבה ורמוט יצטרך להוכיח שהוא מתאים לסגל כזה, גם מבחינה בריאותית וגם על הדשא. בטח שבאירופה, במפעלים בהם זרח רק לפני חמש וארבע שנים.
פנטזיה: טופ-5 ברוטציה, 7 גולים ו-12 בישולים ("כבר קניתם כובעי GV28?")
סיוט: בין הספסל ליציע, גול ו-3 בישולים ("מת לחזור לחודורוב")
2. ברק בכר - אז מי צדק, אלונה או איזי?
ברק בכר מחזיק ברזומה נהדר עם עירוני קרית שמונה. 57% הצלחה בליגה, גביע ומקומות 5 (עונה בה החליף את גילי לנדאו), 3 ו-2. ועדיין, הוא יהיה עוד אחד שנלחם בתזה - מה שמצליח בקרית שמונה לא תמיד מצליח מחוץ לה. רוב השחקנים שניסו את מזלם מחוץ לעיר, ראו כי רע; גם לרן בן שמעון המעברים לא היו קלים.
בכר קופץ ראש לספינה קשה ותובענית. הוא מאמן צעיר (בן 35, שנתיים וחצי על הספסל) ובבירת הנגב לא ראו תואר כבר 18 שנה, ואליפות חגגו שם לאחרונה ב-1976. בניגוד לקרית שמונה, את באר שבע דוחף קהל מסיבי ורעב, הסגל יקר והמתקן (כשיהיה) חדש. אבל - סבלנות, בניגוד לצפון, הוא לא יראה. בכר יצטרך לספק תוצאות ולהראות שהוא מסוגל להתמודד עם סגל בוגר יותר, נוצץ יותר.
ואם הוא היה צריך משקולות יותר כבדות, הוא קיבל אותן עם הפרידה הקשה מאיזי שרצקי. בכר עזב מועדון מולו היה לו סיכום, ואין ספק שהצורה בה נעשו הדברים פגעה בשני הצדדים. גם המאמן חטף צלקות, וחובת ההוכחה שלו עכשיו תהיה גדולה יותר - להראות שלמרות הגיל והתרגיל, ולמרות ששרצקי התעקש שהוא לא בשל, הוא יכול לעשות את זה.
פנטזיה: 68% הצלחה, זכייה בתואר
סיוט: 51% הצלחה, בוז באצטדיון החדש ("כך בכר איבד את חדר ההלבשה")
3. ססאר מנדיונדו - איפה אתה על הסקלה שבין אוסקר לסאלה?
ליותר מדי עיתונאים ספרדים "אין יותר מדי מה לומר עליו כמאמן ראשי", וזה כבר היה מחשיד, אבל צריך לזכור שזו אותה התשובה ששוגרה כששאלנו על אוסקר גרסיה ופאקו אייסטרן. נכון, כבוס מנדיונדו לא נצץ, אבל זו בדיוק הסיבה שקבוצה עם תקציב כשל הפועל תל אביב יכולה להנחית אותו בנמל. מנדיונדו מגיע למועדון במשבר, ולפי החלטותיו הראשונות ניתן להבין שהוא מנסה לעשות סדר. הוא מנקה את האורוות - שחרור אבוטבול, למשל - ומנסה ליצור קבוצה כמעט מאפס.
על פניו, מנדיונדו מגיע למקום בלתי אפשרי. הרבה יהיה תלוי בו, אבל יותר מכך באלה שמעליו, ובאינטרקציה בין הצדדים. כבירי/קריספין/מי שזה לא יהיה יהיו צריכים לספק לאיש שקט, כדי שהוא יוכל סוף סוף להשתיק בעצמו את המועדון הכי פטפטן בלבנט.
כל המאמנים האחרונים בחודורוב לא הצליחו, ועברו לא מעט, וכידוע, למאמנים זרים לא קל להתאקלם כאן. אורך הרוח והחלטות הרכש של מנדיונדו יראו לאן הרוח נושבת - כשהסקלה נעה בין תואם אוסקר לכפיל סטנוייביץ'. התשובות בעוד כמה חודשים.
פנטזיה: הפועל תל אביב חוזרת לארבע הגדולות ("לה רוחה של המזרח התיכון")
סיוט: הביתה בנובמבר ("תביאו לי את הטלפון של מרקו בלבול")
4. בן רייכרט - על מה נדבר, כוכב עליון או עולם תחתון?
בעת כתיבת שורות אלה, לא ידוע היכן ישחק בעונה הבאה, וזה כבר מעניין. בן רייכרט שייך למכבי תל אביב, אבל אחרי עונת השאלה בהפועל תל אביב - פורסם שהוא לא רוצה לחזור לאימפריה של הכדורגל הישראלי ומוכן להישאר במועדון אותו אהד מילדות. זו נראית כמו בחירה מפתיעה של רייכרט, אבל הולמת את אופיו המרתק של הילד בן ה-21. מסתמן שיש לנו כאן בלגניסט קשוח, לפעמים לטובה ולפעמים לרעה - גם על הדשא וגם בחוץ.
מה לא עבר עליו? אוהדי מכבי תקפו אותו, אוהדי הפועל קיללו אותו, גורמים עבריינים הציקו לו באימון, ואלה רק ראשי פרקים. מדובר בשחקן עם עתיד גדול בכדורגל, אם רק יצליח ללכת בין הטיפות. מה שבטוח, לאור תקציר הפרקים הקודמים, זה יהיה מרתק. מה לעשות, הסיפורים נדבקים לבחור הזה.
פנטזיה: שחקן הרכב במכבי תל אביב או קפטן הפועל תל אביב ("צ'ה גווארה ואני")
סיוט: המחליף של המחליף של המחליף של מיטרוביץ' ("חכו חכו איזה סטטוס אכתוב בפייסבוק")
5. מוחמד גדיר - האם זו היתה ההשאלה האחרונה?
שאלת טריוויה זריזה: מי החלוץ הכי פורה בישראל בעונה החולפת? נו, נו. נכון, 16 גולים כבש מוחמד גדיר, סגן מלך השערים של ליגת העל והחלוץ הכי מרשית. ואם זה לא יסדר לו צ'אנס אמיתי בקבוצת האם מכבי חיפה, אז מה כן? אחרי כמה פעמים שניסה ולא הצליח, זה יהיה קיץ קריטי עבור גדיר. נראה שאם לא ירכוש את אמונו של רוני לוי, ינסה את מזלו שוב מעבר לים.
פנטזיה: 11 שערים במכבי חיפה ("כאילו לא עזבתי מעולם")
סיוט: 14 גולים בהפועל כפר סבא ("עד שרוני הודיע לי, כל הקבוצות היו סגורות")
6. עדן בן בסט - סקורר, או בועה שהתפוצצה?
נכון, הוא לא השחקן המאכזב של 2014/15 - התואר הוענק בלעדית למאור מליקסון מהפועל באר שבע. אבל הפרצופים של עדן בן בסט, איך שניהל את עצמו בעונה הזו, הם שהופכים את העונה הבאה שלו למעניינת הרבה יותר משל הקולגה מבירת הנגב. לעומת שחקנים אחרים, על פניו ראו בכל רגע שהוא לא מרוצה, ובניגוד לכמה מחבריו, החוזה שלו (השני בגודלו במועדון) מחייב.
בן בסט הגיע למכבי בעיקר בגלל עונה נהדרת בהפועל חיפה (2010/11, 18 שערי ליגה) שהוציאה אותו לחו"ל, ובגלל קמפיין נבחרת מרשים. לפני ומאז, הוא אף פעם לא היה סקורר גדול מדי. ב-2015/16, אם בצהוב ואם בכלל, הוא יצטרך להוכיח שהוא אכן סקורר מוכח, ולא בועת נדל"ן שהתפוצצה.
פנטזיה: 14 שערים במכבי תל אביב ("אמרתי לכם שהכול פאקו")
סיוט: 800 דקות, 6 שערים ("הלו, יואב, זה עדן. זוכר את 2011?")
7. יוסי אבוקסיס - נגד הסטטיסטיקה או נגד דמאיו?
שלום, מאמן שהעלה את קבוצתו מהליגה הלאומית - הסטטיסטיקה נגדך. רוב הבחורים שעשו את הדרך לליגה הבכירה, בשנים האחרונות, לא שרדו את הקיץ או לא השלימו עונה מלאה בליגת העל. לפי הקולות שעולים מבני יהודה, גם לאבוקסיס זה לא יהיה קל. מערכת היחסים בינו לבין משה דמאיו היא לא מהתקניות שראינו, כך שזה לא יהיה תלוי רק בכדורגל.
אבוקסיס, בין ענייניו, יצטרך להראות שהוא מאמן מהקליבר הנכון. עונת הירידה בבני יהודה, שהגיעה אחרי ההתרסקות עם הפועל תל אביב, העיפו את הסמן של החץ למטה. העונה, אם יתנו לו, עוזר מאמן הנבחרת יצטרך איכשהו להפוך את החץ.
פנטזיה: מקומות 6-7 ("הוא מזכיר את גוטמן של הפועל תל אביב")
סיוט: לא פותח את העונה ("מאז ומעולם הנבחרת היתה בראש מעייניי")
8. חנן ממן - האם היכולת תהלום את הלוק?
כבר כמה עונות שהכישרון של חנן ממן, כמו גם המראה והספוט במדורי הרכילות, נותנים הבטחות שהכדורגל של חנן ממן לא מצליח לקיים. הפוטנציאל שם, בהחלט. גם האופי נראה נוח. אבל המספרים של ממן רחוקים מלרצות - אותו ואותנו. 5 שערים ו-4 בישולים אלו לא נתונים שמסמנים קטסטרופה, אבל הם גם לא מסמנים סטאר. כך היה גם בהפועל תל אביב. כך היה גם מעבר לים. וממן לא מתנהל כמו סטאר, הוא מתנהל כמו סופרסטאר, ולכן העונה הבאה - בבית"ר, בהפועל חיפה, או איפה שלא יהיה - קריטית עבורו. זו העונה שבה יצטרך סוף סוף לשבור את התקרה, והוא אוטוטו בן 26. ממן תמיד מעניין, ולראיה גם ההתבטאויות הפיקטניות שלו נגד המאמן גיא לוי.
פנטזיה: 30 הופעות בהרכב, 8 גולים, 10 בישולים ("מכבי חיפה עושה מאמצים לצרפו")
סיוט: 4 שערים, בישול, ירידה עם הפועל חיפה ("לא מתגלח עד שחוזרים")
9. איתי שכטר - עד מתי נדבר על 2010?
בדומה לעדן בן בסט, הרזומה הישראלי של איתי שכטר מבליט עונה אחת חייתית (במקרה של שכטר - 22 שערים בהפועל תל אביב, 2009/10). בניגוד לבן בסט, שכטר לוקח את התקופות הקשות יותר עם טיפה פחות דרמה, וזה אולי מה שיעזור לו לצאת מהן. הביקורות עליו היו מקיפות - בטח לאור העובדה שמאמן הנבחרת אלי גוטמן התעקש להמשיך לזמן אותו על אף העונות הפחות פוריות. והנה, הפעם, לקראת בוסניה, הוא נשאר בחוץ. אולי זמן להתנקות.
העונה הבאה תהיה עונה שבאמת תכריע לאן הסיפור הזה של איתי שכטר הולך. בעונה הזו הוא יצטרך לספק מספרים ולא רק להיות בחור חיובי. גם הוא יודע את זה. במכבי חיפה של 2015/16, נגד אלירן עטר, שלל מושאלים מוכשרים שחוזרים וכנראה עוד חלוץ רכש, זה לא יהיה קל בכלל. אבל אם איתי שכטר יצליח רק להתקרב למודל 2009/10, הוא יתגבר על כל תחרות.
פנטזיה: 25 הופעות בהרכב, 15 שערים, זימון מחודש לנבחרת ("כל מה שהייתי צריך זה מאמן שיסמוך עליי")
סיוט: 17 הופעות כמחליף, 5 שערים, מכבי נתניה מתעניינת ("רוני לוי הרס אותי")
10. אריאל הרוש - האם הטלפון של אבי יפסיק לצלצל?
בעידן בלי שוערי-על, הפוטנציאל המדובר של אריאל הרוש היה צריך למחוק את התחרות, בנוקאאוט. אבל השוער, בפעם השנייה בשנים האחרונות, חטף את מספר השערים הגבוה ביותר בליגת העל - נתון אסור, לא משנה כמה חלשה ההגנה שלך. הרוש כבר בן 27, והשורה הכי מוכרת ברזומה היא "הרוש הודף
" של מאיר איינשטיין. עבור אריאל, זה חייב להשתנות, ואולי התמורה תגיע דווקא בקבוצה מולה רשם את השורה של איינשטיין, הפועל תל אביב. עוד יותר מכמות הגולים שהוציא מהרשת, הרוש הצליח להסתבך עם האוהדים גם בירושלים וגם בנתניה, וגם אם צדק, אלו מאבקים שבטוח היה יכול לצאת מהם קצת יותר טוב. יהיה מעניין לראות איזה אריאל הרוש נקבל בהפועל תל אביב.
פנטזיה: 35- ספיגות, אפודת הנבחרת בדרך ("זה לא אני, זו כל הקבוצה")
סיוט: 48+ ספיגות, מרציאנו מגדיל את הפער ("אבי, הבטחת אירופה, אבי")