לפני קצת יותר מחודש, ריאל מדריד עדיין נאבקה על שני תארים: בליגה, היא עוד ניסתה לתפוס איכשהו את ברצלונה הדוהרת ולזכות באליפות. בליגת האלופות, חיכו לה שני חצאי הגמר מול יובנטוס. אלא שלמרות המצב הטוב יחסית של המועדון, הנשיא פלורנטינו פרס ואנשיו החליטו כבר אז שקרלו אנצ'לוטי לא ימשיך לעבוד בריאל בעונה הבאה, בלי קשר לתוצאות.
על פי הדיווחים בימים האחרונים בכל עיתוני ספרד, מיד לאחר שההחלטה הזו התקבלה, עדיין בשיאה של העונה כאמור, בריאל הרימו טלפון למועמד מספר אחת שלהם, ארנסטו ולורדה. באופן מצער, אין אף תיעוד של הפרצופים במשרדים של אלופת אירופה היוצאת כאשר הם שמעו מן העבר השני של הקו את התשובה: "לא, תודה. לא אבוא לאמן את ריאל מדריד".
אין יותר מדי אנשי כדורגל, בטח שלא יותר מדי מאמנים, בטח ובטח שלא יותר מדי מאמנים ספרדים, שאומרים "לא" לריאל מדריד. אבל זה בדיוק מה שעשה ולורדה. לטענתו, הוא הבטיח לחוסו אורוטיה, נשיא אתלטיק בילבאו, המועדון בו הוא מאמן כיום ובו כיכב כשחקן, שהוא ממשיך לעוד עונה אחת, לפחות. לטענת התקשורת המקומית, ולורדה בעיקר לא מעוניין לשרוף גשרים עם הקבוצה אותה הוא חולם לאמן בעתיד, ברצלונה. בינתיים, יש לו הזדמנות גדולה נוספת להוכיח לאנשי בארסה את כישוריו ועל הדרך להרוס להם את חלום הטרבל, עם ניצחון בגמר גביע המלך. האמת, ארנסטו ולורדה לא צריך להוכיח לברצלונה כלום. בקאמפ נואו מאוהבים בו כבר מזמן.
ולורדה, שחגג בפברואר האחרון את יום הולדתו ה-51, שיחק בשנות ה-80' וה-90' כחלוץ בליגה הספרדית. בנבחרת הבוגרת יש לו רק הופעה בודדת, 20 דקות במוקדמות יורו 1992, אבל בזירה המקומית הוא נחשב לשחקן סולידי, כזה שההצלחה שלו נפגעה בעיקר בגלל הפציעות המרובות לאורך הקריירה. ב-1988, יוהאן קרויף הביא את ולורדה מהיריבה העירונית אספניול לשחק בברצלונה.
הגאון ההולנדי בדיוק הגיע לאמן את הקטאלנים והחל בתהליך של בנייה מחודשת, שהוביל בתוך כמה שנים ל"דרים טים" האגדית. ולורדה היה אחד השחקנים הראשונים שקרויף רכש, לאחר שאמר עליו: "הוא בדיוק השחקן מהסגנון שאני אוהב". אלא שכאמור, החלוץ התקשה להישאר בריא ובשתי עונות בקאמפ נואו, הוא כבש בסך הכול שמונה שערי ליגה. ולורדה זכה עם הקבוצה בגביע המחזיקות ולקראת סיום עונתו השנייה גם בגביע הספרדי, אולם למרות שדווקא באותה תקופה היה בכושר טוב בליגה, הוא לא שותף כלל בגמר ההוא והבין שהגיעה שעתו לעזוב, רגע לפני שבארסה יצאה לרצף של ארבע אליפויות מסחררות. הוא עבר לשחק בבילבאו ומאז, חולם לחזור לבלאוגראנה.
כל השערים של ולורדה בליגה במדי ברצלונה
הוא נולד בכלל באקסטרמדורה, אבל עבר עם משפחתו לחבל הבאסקים ממש כשהיה תינוק, מה שאפשר לארנסטו ולורדה לשחק במדי בילבאו. שש שנים בסן מאמס, שכללו קרוב ל-200 משחקים ו-50 שערים, הפכו אותו ליקיר האוהדים. מי שהביא אותו לקבוצה מחבל הבאסקים היה המנטור, חאבייר קלמנטה, האיש שגם נתן לו את הופעת הבכורה בליגה הראשונה, בימיהם המשותפים באספניול: "מעולם לא אשכח לו את זה. עשינו דברים נהדרים יחד", אמר ולורדה על קלמנטה, שהיה גם מי שהלביש על ארנסטו את הכינוי שמלווה אותו עד היום, "צ'ינגורי", או בבאסקית, "הנמלה", בשל גובהו של ולורדה (1.72 מטר) והעובדה שהוא לא הפסיק לעבוד לשנייה על כר הדשא.
מיד לאחר הפרישה, ולורדה החל לעבוד במחלקת הנוער של בילבאו. ב-2001 התמנה לעוזרו של יופ היינקס בקבוצה הבוגרת. בקנדציה הראשונה של מאמן העבר הנפלא בבילבאו, הוא הדריך במשך שנתיים את ולורדה ומאז, העריך מאוד את יכולותיו ואת הבנת המשחק שלו. אחרי עונת למידה אחת תחת היינקס, ולורדה עבר לאמן את קבוצת המילואים וסיים במקום הרביעי בליגה השלישית. עונה נוספת חלפה, היינקס עזב ו-ולורדה קיבל לראשונה את ההגה.
בעונת הבכורה שלו כמאמן ראשי, ולורדה הוביל את בילבאו להצלחה נהדרת והקבוצה סיימה במקום החמישי. אלא שבקיץ שלאחר סיום אותה עונה נערכו במועדון בחירות לנשיאות, לאחר שהנשיא הקודם, חאבייר אוריה, שאהב מאוד את ולורדה, הלך לעולמו. עונת 2004/05, השנייה של ולורדה כמאמן בילבאו, כבר הייתה פחות מוצלחת ולאחר שהקבוצה הגיעה רק למקום התשיעי, הוא החליט לעזוב.
אחרי שנת שבתון, ולורדה הלך לאמן אקסית אחרת, את אספניול. כשחקן, ולורדה היה חלק מהקבוצה שנחלה את אחד משברונות הלב הגדולים ביותר של אספניול. בעונתו השנייה והאחרונה במועדון, לפני המעבר לברצלונה, הקבוצה הקטנה של העיר ניצחה 0:3 בבית את באייר לברקוזן, במשחק הראשון מבין שניים של גמר גביע אופ"א 1988. אלא ששבועיים לאחר מכן, בגומלין, היא חטפה 3:0 והפסידה בתום דו קרב פנדלים אכזרי.
ולורדה היה נחוש לתקן את הסיפור הזה כמאמן והוא היה קרוב, כל כך קרוב. בעונת 2006/07, הוא לקח את אספניול, הפעם כמאמן, כל הדרך לגמר גביע אופ"א. בשמינית הגמר, הקטאלנים השחילו רביעייה למכבי חיפה. בגמר, הם שוב הפסידו, שוב בפנדלים אחרי דרמה אדירה, הפעם מול מלכת המפעל סביליה.
ההצלחה באספניול לקחה את ולורדה לראשונה מחוץ לספרד והוא עבר לאמן את אולימפיאקוס. בעונה הראשונה, זכה בדאבל, אך בעיות בחידוש החוזה הובילו לעזיבתו, למרות זעם הקהל והשחקנים. הוא חזר הביתה, לקח את ויאריאל, אבל בפעם היחידה בקריירה עד כה, נכשל קשות ופוטר תוך כמה חודשים. לשמחתו, אולימפיאקוס קראה לו לשוב והוא זכה עמה בעוד אליפות ואז, בעוד דאבל. מיצ'ל, שחקן העבר הספרדי שאימן את היוונים אחרי ולורדה, סיפר: "ארנסטו בדרגת אל בקרב אנשי אולימפיאקוס".
מאליל לאליל: ולורדה נותן חולצה של בילבאו לואסיליס ספאנוליס
התחנה הבאה הייתה ולנסיה. העטלפים, אחרי מכירת החיסול העצבנית שנבעה מחובות הענק, נקלעו לקשיים בליגה ובדצמבר 2012 מצאו את עצמם מודאגים מאוד ובמקום ה-12. מאוריסיו פלגרינו פוטר, ולורדה מונה והבהיר שהוא מגיע לחצי שנה בלבד. במסיבת העיתונאים בה הוצג הוא הוסיף: "שריפות מכבים עם קצת מים, לא עם דלק. בשיחה הראשונה עם השחקנים, ביקשתי מכולם להירגע. לא אמרתי לרגע שמי שלא רוצה להיות כאן, יכול ללכת". את אותה עונה סיימה ולנסיה במקום החמישי אחרי שיפור גדול תחת ולורדה והוא, למרות התחנונים של ראשי המועדון, החליט שהתיזמון הנכון סופסוף הגיע והלך לסגור מעגל, בבילבאו.
ביום הראשון של הקדנציה השנייה על הקווים בסן מאמס, הפעם באצטדיון החדש (הוא היחיד שאימן את הקבוצה בשני האצטדיונים), ולורדה הודה: "סרטי המשך אף פעם לא טובים כמו המקור" ומיד תיקן את עצמו: "חוץ מהסנדק 2". בכתבה של סיד לואו מה"גרדיאן" לקראת סיום העונה שעברה כתב העיתונאי הבריטי המוערך: "הסיקוול של ולורדה בבילבאו מתעלה על המקור. הנמלה החייה את הקבוצה. התזמון להחתמתו היה מושלם. הוא בדיוק מה שהמועדון היה צריך, ולהיפך. הוא היורש המושלם למרסלו ביילסה, דורש את אותה אינטנסיביות והלחץ הגבוה על המגרש".
הכניסה לנעליים העצומות של ביילסה, שלקח את בילבאו עד לגמר גביע אופ"א, לא הייתה פשוטה, אבל ולורדה עמד באתגר, בענק. בעונה הראשונה, הוא הפך את האצטדיון החדש למבצר ובילבאו סיימה רביעית. בקיץ האחרון, היא הצליחה להעפיל משלב המוקדמות אל ליגת האלופות והעונה, השתתפה במפעל הגדול מכולם לראשונה מאז 1999.
אלא ששלב הבתים של הצ'מפיונס והתוצאות המאכזבות בו הוציאו מהבאסקים המון אנרגיות והקבוצה התקשתה לשלב בין אירופה לליגה ונקלעה למשבר גדול. בדצמבר וינואר היא השיגה נקודה בודדת מתוך שישה מחזורים, מה שהוביל לביקורת קשה שהעבירו כמה שחקנים בעילום שם על מאמנם. ולורדה אמר אז: "אני קורא את הידיעות האלה וכואב לי מאוד". האוהדים מצד שני, נותרו לצדו והאשימו את השחקנים ביכולת הדלה ואת ההנהלה, שלא מצאה מחליף ראוי לאנדר הררה שעזב בתחילת העונה למנצ'סטר יונייטד.
לאט לאט, העסק התייצב והחצי השני של העונה היה הרבה יותר מוצלח. ב-16 המחזורים האחרונים, בילבאו צברה 32 נקודות מ-48 אפשריות, כולל ניצחון ביתי 0:1 על ריאל מדריד ותיקו מאופס בחוץ מול אתלטיקו. זה הספיק למקום שביעי ולכרטיס לליגה האירופית בעונה הבאה. גם זה משהו. אם בילבאו תצליח לנצח את ברצלונה בגמר ולקחת גביע 25 בתולדותיה ותואר ראשון מאז הדאבל של 1984, העונה הזו תהפוך בן לילה מבינונית לחלומית.
בבילבאו לא שוכחים את שני הגמרים האחרונים בהם הקבוצה שיחקה. ב-2009, בארסה דרסה אותה בדרך אל הטרבל עם 1:4. ב-2012, במשחק הפרידה מפפ גווארדיולה, הקטאלנים ניצחו 0:3 קליל בגמר, כאשר הם כובשים את כל השערים כבר בדקה ה-25. בילבאו רוצה לנקום.
למרות הקשיים בדרך וכמו שהוא הבטיח כאשר דחה את ריאל מדריד, ולורדה ימשיך לעוד עונה בבילבאו. כנראה. רגע לפני המחזור האחרון של העונה, הקבוצה הודיעה שהיא חתמה איתו על חוזה חדש, עד יוני הבא. זה אמור היה להשתיק את חרושת השמועות, אבל זה לא ממש קרה ולמרות החוזה החדש, ישנם לא מעט דיבורים על חזרה אפשרית של ולורדה לברצלונה, בעיקר אם הוא יהרוס ללואיס אנריקה את חלום הטרבל, בטח שאם הוא יעשה זאת בקאמפ נואו, שם ייערך הגמר.
בארסה רודפת אחריו כבר שנים. סגן הנשיא לשעבר, מארק אינגלה, סיפר: "כשבחרנו בגווארדיולה ב-2008, השמות האחרים ברשימה היו מיכאל לאודרופ, ארסן ונגר, לורן בלאן וארנסטו". אנדוני סוביסארטה היה חברו של ולורדה לקבוצה בברצלונה. בגמר הגביע של 1990, אחרי ה-0:2 על ריאל מדריד במסטאייה, נזרק מצת מכיוון היציע של אוהדי הבלאנקוס ופגע היישר בראשו של השוער הספרדי, שצנח אל כר הדשא והחל לדמם. ולורדה, שלא שותף באותו משחק, היה הראשון שזינק לעזור לחברו הטוב. בערך עשור לאחר מכן, סוביסארטה, בתור המנהל המקצועי של בילבאו, היה זה שהחליט שולורדה יאמן את המועדון.
בשנים האחרונות, עד לפיטוריו במהלך העונה הנוכחית, סוביסארטה היה המנהל המקצועי בברצלונה. כאשר גווארדיולה הודיע שהוא עוזב, ולורדה היה על הכוונת, אולם בסופו של דבר טיטו וילאנובה נבחר כיורש. כאשר הסרטן אילץ את טיטו המנוח להתפטר סופית מתפקידו, ולורדה שוב קיבל טלפון. "זה הזמן בשבילך לחזור לבית האמיתי, לקאמפ נואו", אמר לו מעברו השני של הקו סוביסארטה, אולם ולורדה, כמו שהוא הוכיח במקרה של ריאל מדריד לאחרונה, יודע לסרב למועדונים הגדולים בעולם. "כבר סיכמתי בבילבאו", הוא ענה לחברו. בקיץ הקודם, אחרי שטאטה מרטינו עזב, ולורדה שוב הפך למועמד המוביל, אך בסופו של דבר לואיס אנריקה זכה בג'וב החלומי.
הטנגו הזה, בין ברצלונה לארנסטו ולורדה, כנראה יימשך עד שהאחרון סופסוף יחזור למועדון בתור מאמן. זה יקרה. לא בטוח מתי, אבל זה יקרה. עד שזה יקרה, כדאי לברצלונה להיזהר ממנו אם היא לא רוצה להגיע בדיכאון לגמר ליגת האלופות בשבוע הבא.