פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סר אלכס: האם אלכס ניל יהפוך לדבר הבא בכדורגל הבריטי?

        המנג'ר בן ה-33 של נוריץ' הדהים העונה את סקוטלנד, ואז החזיר את הכנפיים לקנריות בדרך לעליה מרשימה לבמה המרכזית. צעיר המאמנים בפרמיירליג בעונה הבאה מסמן את הדרך לתהילה

        שחקני נוריץ' נושאים את המאמן אלכס ניל (GettyImages)
        חיבר את הקבוצה. שחקני נוריץ' נושאים את אלכס ניל (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        כאשר אלכס ניל מונה למנג'ר נוריץ' בינואר, איש מהשחקנים לא ידע במי מדובר וגם האוהדים לא הכירו אותו. זה רק מדגיש עד כמה האנגלים מתעלמים מהכדורגל הסקוטי, כי מעבר לגבול הצפוני היה ניל השם הלוהט ביותר. כמנג'ר-שחקן בן 33 בלבד, הוא הצעיד את המילטון אקדמיקל הקטנטנה, העולה החדשה שסומנה כיורדת בטוחה, היישר לפסגת הליגה הבכירה, ואף חגג איתה את ניצחון החוץ הראשון על סלטיק מזה 76 שנה. פחות מחמישה חודשים מאוחר יותר גם האנגלים יודעים שמדובר בפנומן. ניל שיקם באופן מופלא את הקנריות, שינה את המומנטום ב-180 מעלות, ואתמול (שני) השלים את המשימה כאשר החזיר אותן לפרמיירליג עם 0:2 חלק על מידלסברו בגמר הפלייאוף בוומבלי.

        בעונה הבאה יהיה ניל המנג'ר הצעיר ביותר בליגה האנגלית מאז אנדרה וילאש בואש, שקיבל לידיו את צ'לסי בגיל 33. בניגוד מוחלט לפורטוגלי, שמעולם לא שיחק כדורגל מקצועני, ניל למד את המקצוע על המגרש, הרחק מאור הזרקורים, וסיפור חייו יכול לשמש השראה לרבים. אם יש לך כשרון, בטחון עצמי ומזל, השמיים הם הגבול – וניל מוכיח זאת.

        שחקני נוריץ' חוגגים עלייה לפרמיירליג (GettyImages)
        נוריץ' חוגגת העפלה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        מאמן על המגרש כבר עשור

        הכול החל לפני עשור. ניל היה קשר בינוני למדי בליגות הנמוכות באנגליה, והתכוון להמשיך את הקריירה שם, אבל ארוסתו הטריה בחרה אחרת. היא התעקשה לבנות את ביתם המשותף במולדתה, וניל נגרר בלית ברירה חזרה לסקוטלנד, שם חתם בהמילטון ופגש את המנג'ר בילי ריד. "אלכס נולד להיות מאמן", הצהיר לימים ריד שהבחין בכך מהרגע הראשון. אז הוא נתן לרכש החדש, בסך הכול בן 24, את סרט הקפטן, הניח את כתפיו אחריות רבה, וביקש ממנו לשמש מורה דרך לחבריו לקבוצה.

        באותה תקופה פרצו להרכב המילטון שני קשרים צעירים מהאקדמיה הצנועה של המועדון, ג'יימס מקארתור וג'יימס מקארתי. לימים הם עברו לוויגאן והפכו לשחקנים לגיטימיים בפרמיירליג – מקארתור משחק כיום בקריסטל פאלאס ומקארתי באברטון. לניל יש חלק גדול בהצלחתם, כי ריד הצמיד אותו אליהם על המגרש כמחנך. הקשר המנוסה יותר נתן הוראות לשני הצעירים תוך כדי המשחק, והפך לסוג של עוזר מאמן כבר אז. לימים, סמכויותיו רק גדלו, וכאשר היה פצוע והתאושש מניתוחים, שלח אותו ריד לאמן את קבוצת הנוער. לפיכך, זה היה טבעי ביותר שהוא קודם למנג'ר-שחקן כאשר ריד עזב את תפקידו באפריל 2013.

        מאמן המילטון בשנת 2014, אלכס ניל (GettyImages)
        המינוי למנג'ר-שחקן היה טבעי. ניל (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        געגועי נוריץ' לסקוטים

        קשוח וקפדן מצד אחד, אך קשוב וישר כמו סרגל מצד שני, ניל היה דמות נערצת על ידי שחקני המילטון למרות גילו. הוא לא עשה הנחות גם לעצמו. אמנם הוא נשא את המספר 10 על הגב, אך הוא השאיר את עצמו פעמים רבות על הספסל, וגם החליף את עצמו כאשר ראה לנכון. הקבוצה התגבשה סביבו, ולפני שנה חזרה בגדול לליגה הבכירה באחד ממשחקי הפלייאוף הדרמטיים שידעה סקוטלנד. היברניאן ניצחה את המילטון 0:2 בחוץ במשחק הראשון, אבל ניל הכניס את עצמו כמחליף בדקה ה-80 בגומלין, והינדס את המהלך שהוביל ל-0:2 לזכותו עמוק בזמן פציעות. בפנדלים הייתה ידה של המילטון על העליונה.

        מסע ההצלחות נמשך כאשר המילטון יצאה לסדרת ניצחונות מטורפת בתחילת העונה. מעטים באנגליה שמו לב, אך הנהלת נוריץ' דווקא כן. הקנריות איבדו את הדרך מאז שהמנג'ר הסקוטי האהוב פול לאמברט עזב בטריקת דלת ב-2012 ועבר לאסטון וילה, במהלך שגרם בסופו של דבר נזק לכל המעורבים. כריס יוטון מעולם לא זכה לגיבוי בקארו רואד, וזה נגמר עם פיטוריו בשלהי העונה שעברה, ממש לפני שנוריץ' ירדה כמעט ללא קרב. גם מחליפו, מיקי אדאמס, לא התאים לתפקיד. כישוריו הטקטיים הוטלו בספק, ואישיותו נטולת הברק לא בדיוק שידרה בטחון. כאשר הבינו בהנהלה שהקבוצה עלולה לצלול למרכז הטבלה בליגת המשנה, הוחלט לפעול ולהמר על ניל. אם סקוטי אחד עשה חיים משוגעים עבור הצהובים-ירוקים, אולי גם הסקוטי השני ילך בדרכו?

        פול לאמברט כמאמן נוריץ' (GettyImages , Jamie McDonald)
        אף אחד לא נכנס לנעליו, עד שניל הגיע. לאמברט (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        "לו הייתי שחקן, גם אני הייתי סקפטי"

        ניל לא יכול היה לסרב להצעה. בסיס האוהדים של המילטון זניח, בעוד נוריץ' הוא מועדון עם קהל נאמן שמייצג אזור שלם. "יהיה קשה לעזוב את המילטון, אבל בסופו של דבר צריך להיות גם אתגר גדול יותר. אין לי ספק שהמועדון לא יחזיק אותי בכוח. נהפוך הוא – הם ינסו לעזור לי", אמר המנג'ר הצעיר בתחילת העונה, וצדק. המילטון באמת שמחה בשבילו ושחררה אותו ללא בעיות, גם אם מבחינתה הייתה זו מכה קשה מאוד. עובדה – מאז עזיבתו של ניל היא כבר ממש לא סנסציה, ולא הצליחה להעפיל אפילו לפלייאוף העליון.

        סימני שאלה רבים ריחפו מעל המינוי, וניל לא היסס להודות בכך בעצמו. "לו הייתי שחקן והיה מגיע מאמן כל כך צעיר, הייתי סקפטי מאוד לגביו. אבל אנשים שופטים אותך לפי התנהגותך. אם אתה מאמין בעצמך, דברים משתנים במהירות. המועדון קיבל החלטה אמיצה, ואני אסיר תודה על כך. אני מקווה להוכיח שהוא צדק ולהעלות את נוריץ' לפרמיירליג", הוא הצהיר. הדבר הראשון שעשה, בצער רב, היה לפרוש ממשחק פעיל. "נוריץ' לא זקוקה לשחקנים כמוני", אמר ניל ותלה את הנעליים כדי להתרכז באימון בלבד.

        חבריו להמילטון היו בטוחים בהצלחתו. "אלכס נחוש מאוד בדעתו. לא אכפת לו בן כמה אתה וכמה אתה מרוויח – תזכה ממנו לאותו יחס בדיוק. הוא נהדר ביחסי אנוש, ותמיד הסתדר איתנו מצוין. סביר להניח שלשחקני נוריץ' יש יותר אגו, אבל הם יגלו מיד את החוק – למי שלא מתאמן כמו שצריך אין סיכוי לשחק", אמר ג'ון ראתלדג' ששיחק תחתיו.

        מאמן נוריץ', אלכס ניל (GettyImages)
        הגיע לנוריץ' ומיד פרש ממשחק. ניל (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        רץ מיציע המכובדים לספסל

        הפתיחה הייתה מרשימה ביותר. יממה אחרי המינוי, במשחק החוץ מול המובילה בורנמות', הוא עדיין לא אמור היה לנהל את העסק וצפה בהתמודדות מתא VIP לצד הבעלים דליה סמית. ואולם, במהלך המחצית השנייה, כאשר ראה את הקבוצה מאבדת את ג'וני הוסון בכרטיס אדום, המנג'ר החדש פשוט לא התאפק. הוא נטש את מקומו ורץ לספסל כדי להעביר את ההנחיות שהגה. זה עבד, ובדקה ה-80 כבשה נוריץ' את שער הניצחון המפתיע. זה היה הרגע בו הכול השתנה. נוריץ' חדלה להיות קבוצה במשבר וחזרה להאמין בסיכויי העלייה.

        המנג'ר שינה את האווירה בחדר ההלבשה, גרם לשחקנים לדבר בפתיחות על הכול, חולל מהפך טקטי, החליף משחק נרפה בלחץ מאסיבי על כל המגרש, דרבן את חניכיו לגלות יצירתיות ולהעז במקום לפחד מטעויות. האוהדים התאהבו באופייה החדש של הקבוצה, אשר טוב לדעת רבים אפילו בהשוואה לימי לאמברט העליזים. התנופה לא נעצרה עד לסיום העונה, ונוריץ' הייתה חסרת מזל לפספס את העלייה האוטומטית. 15 ניצחונות ב-22 משחקים היו לה בעידן ניל, לעומת שלושה הפסדים, אבל אחד מהם, 1:0 ביתי מול מידלסברו שהתבצרה במשך רוב המשחק, גרם לה ללכת בכל זאת לפלייאוף.

        דליה סמית' הבעלים של נוריץ' (GettyImages)
        "אנחנו נפעמים מאלכס". דליה סמית' (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        "הוא עוד יקבל תואר אצולה"

        טוב, ניל יודע היטב כיצד מנצחים בפלייאוף. הפעם הוא לא הזדקק לנסים כמו בסקוטלנד בעונה שעברה. היריבה האזורית המושבעת איפסוויץ' נפלה קורבן בחצי הגמר, ואתמול הוגשה הנקמה המתוקה נגד בורו, לה לא היה סיכוי בוומבלי אחרי שני שערים מהירים של הקנריות. אחרי שריקת הסיום, שיחרר ניל חיוך של סיפוק עם ניצוץ בעיניים, והניף את שני האגודלים לעבר הקהל שקרא בשמו. בראיונות החגיגיים הוא הבטיח להמשיך להתבסס על הסגל הקיים ולהתמיד בדרך. "יש לי הרבה מאוד בטחון עצמי", הוא טען תמיד. ויש גם קבלות.

        אנשי נוריץ' לא יודעים את נפשם מרוב שמחה, והשבחים הולכים לאיש על הקווים. הקשר הנורבגי אלכס טטי התלהב: "הדרך בה ניל מנתח משחקים מדהימה. אם הוא היה מאמן אותנו מתחילת העונה, אין לי ספק שהיינו עולים אוטומטית הרבה לפני סיום העונה". הקפטן ראסל מרטין קבע: "קבוצות מצליחות הן קבוצות מגובשות, והמנג'ר בהחלט גיבש אותנו. התחושה הזו רק הולכת ומתעצמת". הבעלים סמית צהלה: "אנחנו נפעמים מאלכס. הוא אדם מדהים – נעים, אינטליגנטי, בטוח בעצמו ונטול אגו. זה שילוב נדיר. הוא היה כל כך שקט ורגוע לפני הגמר, ולכן גם השחקנים היו בטוחים".

        "ניל יהיה אחד המאמנים הגדולים ביותר, הוא עוד יקבל תואר אצולה", נסחפה סמית הרגשנית כהרגלה, אבל מי יודע, אולי גם הנבואה הזו תתגשם יום אחד. הרי גם לגדול המנג'רים הסקוטים בכל הזמנים קוראים אלכס.