שיכור מהצלחות: סיפורו של מאמן העל ברנקו זבץ

באפריל 1980 המתינה המבורג למאמן ברנקו זבץ כדי לנסוע למשחק החוץ בדורטמונד, אך הוא לא הופיע, הזמן אזל, והאוטובוס יצא לדרכו בלעדיו. בשעה זו התעורר זבץ בביתו, עדיין שיכור לחלוטין אחרי ששתה כל הלילה. הוא נזכר במשחק, נכנס לרכבו ודהר דרומה. אחרי שעשה את רוב המרחק, נעצר המאמן הקרואטי על ידי המשטרה, ובדיקה העלתה רמת אלכוהול גבוהה מאוד בדמו. רישיונו נשלל במקום, וזבץ המשיך לאצטדיון במונית.

איכשהו, הוא הספיק להגיע לפני שריקת הפתיחה, והנהלת המבורג אפשרה לו לנהל את המשחק. זו היתה טעות קשה. המצלמות התמקדו בזבץ שבקושי הצליח לשבת על הספסל בלי ליפול. במחצית נאלצה המבורג "להחליף" ולהסתיר אותו, אבל השערורייה כבר היתה גדולה. שמועות על התמכרותו של זבץ נפוצו זמן רב קודם לכן, אולם הפעם הפך העסק להיות גלוי. זה היה הרגע בו ספגה תדמיתו של זבץ מכה אנושה, וזו טרגדיה עצומה עבור הכדורגל כולו ועבור האיש שהוגדר על ידי הלמוט שן האגדי בכבודו ובעצמו כ"מאמן הטוב ביותר שידעה הבונדסליגה".

המבורג לא תשכח את זבץ לעולם, כי הוא שינה את גורלה. גינטר נצר, גאון המסירות של מנשנגלדבאך, מונה למנכ"ל המועדון הצפוני אחרי פרישתו, וראה ב-1978 את הקבוצה מסיימת במקום העשירי. קווין קיגן, שנרכש שנה קודם לכן מליברפול, היה מתוסכל עד כאב מהמצב. הכוכב האנגלי נכנס בסערה למשרדו של הבעלים ודרש: "זה המועדון הכי רקוב בעולם. תתחילו להשתמש בכישוריי או תמכרו אותי". הפתרון של נצר היה למנות את זבץ כמאמן. "הוא היה מתנה משמיים עבורנו", אמר המנכ"ל, כי המגמה השתנתה ב-180 מעלות. בעונת הבכורה של הקרואטי הוכתרה המבורג לאלופת הבונדסליגה לראשונה בתולדותיה, כפי שהבטיח המאמן עצמו לקיגן מיד עם הגעתו.

עם זאת, לא כל השחקנים היו מאושרים בלשון המעטה. זבץ היה מאמן מיוחד בכל המובנים. הוא התגאה בתואר אקדמי במתמטיקה ופיזיקה, היה אשף טקטי ברמה הגבוהה ביותר, אך התאפיין באופי נוקשה באופן קיצוני ובנטייה לרדות בשחקניו. כאשר הוצג בפניהם בהמבורג בפעם הראשונה, הצהיר זבץ: "במדינה יש דמוקרטיה. כאן תהיה דיקטטורה". האימונים שלו היו קשים מנשוא, על גבול ההתעללות. המאמן דרש ריכוז מרבי בכל רגע נתון, ונהג לשחקניו מכות ברגליים אם חשב שהפרו את הנחיותיו.

זבץ דרש משמעת ברזל גם בשעות הפנאי. בכל ערב בסביבות השעה 22.30 קיבל כל שחקן טלפון מזבץ כדי לבדוק שהוא נמצא בביתו. היה זה משטר הפחדה של ממש, ואפילו אשתו של הקרואטי נטלה חלק פעיל בניהול הקבוצה. היא נכחה בכל האימונים והסתובבה תמיד במתקן, עוקבת אחרי השחקנים כדי להלשין לבעלה על כל הפרת סדר.

קפטן הקבוצה, פטר נוגלי, נזכר בדיעבד: "ברנקו התאכזר אלינו, העליב אותנו והיה גס רוח. חשנו שנאה תהומית כלפיו. כל אחד מאיתנו חלם לפגוש אותו בסמטה חשוכה ולסגור חשבון". טוב, לא כל אחד. פליקס מגאת', שהפך לימים בעצמו מאמן דיקטטור שדוגל באימונים מפרכים ואף כונה סדאם, היה הפליימייקר של המבורג בשנות הזוהר ההן. הוא מגדיר את זבץ כמורה הרוחני, כמאמן הטוב ביותר שהיה לו. "ברנקו לא היה חסר רחמים אלא קפדן. השחקנים תמיד רוצים לזכות בתארים ולהרוויח המון כסף, אבל זה בלתי אפשרי ללא העבודה הקשה. אם אתה רוצה להצטיין, תפסיק להתבכיין. זבץ הסביר לנו זאת, ואני מודה לו על כך עד היום".

מבחינה טקטית, זבץ חולל פלאים. הוא הסביר לשחקנים כיצד יש לנצל את היתרונות של קיגן, יצר שיתוף פעולה בין האנגלי הצנום לבין החלוץ המרכזי החסון והרחב הורסט רובש, לימד את המגן הימני מנפרד קאלץ לבצע "הגבהות בננה" לראשו של הסקורר, ומצא את ההרכב הקבוע שזכה בתואר ההיסטורי. קיגן כבש 17 שערים בעונת 1978/79, וזכה בכדור הזהב הן ב-1978 והן ב-1979. השמחה בעיר הנמל לא ידעה גבול כאשר האליפות הובטחה, בהפרש נקודה אחת מהסגנית שטוטגרט. אחרי שריקת הסיום למשחק האחרון פרצו האוהדים לכר הדשא במהומה שלא זכורה בגרמניה. 72 אנשים נפצעו אז, והמשטרה עמדה חסרת אונים.

זו לא היתה ההיסטוריה הראשונה של זבץ. עשור בדיוק קודם לכן הוא הצעיד את באיירן מינכן לאליפות הראשונה שלה, וגם זאת הוא עשה בעונתו הראשונה במועדון. ב-1968 עזב את הקבוצה המאמן הקרואטי האהוב זלטקו צ'ייקובסקי, והנשיא וילהלם נוידקר חיפש לו מחליף. צ'ייקובסקי עצמו הציע את חברו הטוב זבץ, אותו הכיר משנים משותפות ארוכות בנבחרת יוגוסלביה. המועמד היה בסך הכול בן 39, אבל הרקורד שלו הרשים מאוד את הבווארים, ולא סתם.

כשחקן היה זבץ אחד הבולטים באירופה בשנות ה-50'. הוא זכה במדליית כסף באולימפיאדה ב-1952, שם הפסידה יוגוסלביה בגמר רק להונגריה האדירה של פרנץ פושקש וחבריו. הוא שיחק בשני מונדיאלים, וענד את סרט הקפטן בטורניר ב-1958, בו העפילה נבחרתו לרבע הגמר. שחקן רב גוני במיוחד, התחיל זבץ את הקריירה כקיצוני שמאלי, אך בהמשך הוסט לקישור כדי לנצל את ראיית המשחק המרהיבה שלו, ולימים בילה זמן רב גם בהגנה. אנשי מקצוע רבים בארצו הגדירו אותו כשחקן שלא טועה כלל, וגם הקריירה שלו כמאמן החלה ברגל ימין – דינמו זאגרב הדהימה את אירופה וזכתה ב-1967 בגביע ערי הירידים אחרי ניצחון על לידס בגמר – הזכיה הראשונה אי פעם של קבוצה ממזרח אירופה.

אז באיירן ידעה שהיא מקבלת איש מקצוע עם פוטנציאל אלוהי. המהפך הטקטי שחולל זבץ היה עצום. הוא היה זה שהסיט את גאורג שוורצנבק הצעיר מעמדת המגן השמאלי למרכז ההגנה והפך אותו לאחד הבלמים הטובים בעולם. הוא שיכלל את מכונת השערים בשם גרד מולר, ואפילו תרם להתפתחות המקצועית של פרנץ בקנבאואר. ב-1968 סיימה באיירן במקום החמישי בעונה חלשה למדי, אבל עם זבץ על הקווים דהרה מיד לאליפות קלילה, וגם הוסיפה גביע כדי להשלים דאבל.

רק דבר אחד לא הבינו הבווארים מראש. נוידקר ציפה לעבוד עם אדם נעים הליכות כמו צ'ייקובסקי, ונדהם לשמוע את זבץ מצהיר בפגישתם הראשונה: "אני אקבע פה את הכול. תפקידך יהיה לתת את הכסף, לדאוג לכל הסידורים ולא להתערב בדברים לא לך". ההצלחה המזהירה העניקה המון אשראי למאמן, אך נוידקר התקשה להשלים עם סגנונו, ופיטר אותו כבר במרץ 1970 בגין "עקשנות והתנהלות בלתי נסבלת". אודו לאטק השקט מונה במקומו, ובנה אימפריה על היסודות שהניח זבץ.

אחרי ההצלחה והשערוריות במינכן, שמו של זבץ הלך לפניו. הוא אימן שנתיים בשטוטגרט, אך עזב גם אותה בטריקת דלת אחרי סכסוך מכוער עם ההנהלה. ב-1974 מונה הקרואטי לאיינטרכט בראונשווייג, וכעבור שלוש שנים הצעיד אותה למקום השלישי, במרחק נקודה בלבד מהאליפות. ההילה סביבו היתה אדירה. עובדה – כוכב ברמתו של פאול ברייטנר סירב ב-1977 להצעה של המבורג אחרי שעזב את ריאל מדריד וחתם בבראונשווייג, כדי לשתף פעולה עם זבץ. "עם ברנקו יש לנו סיכוי לזכות בתארים", הסביר. לא מפתיע, אם כך, שהמבורג עצמה החתימה את זבץ כעבור שנה.

ההחלטה ההיא של נצר שינתה את גורלה של המבורג, והתבררה כצעד נכון, אבל המנכ"ל ידע על בעיות אלכוהוליזם של הקרואטי עוד לפני החתימה. הבעיה החלה מתישהו בתחילת שנות ה-70', אחרי שהקרואטי עבר ניתוח מסובך בקיבתו. למרות שסבל מסכרת, הוא מצא מפלט בשתייה מרובה. הדבר אפשר לו להפחית לחצים, כי פרפקציוניסט כמוהו טען לא פעם: "אני קרוב להתאבד אם אנחנו מפסידים בגלל טעות שעשיתי". עם הזמן, העסק יצא לחלוטין משליטה.

"הייתי מודע לבעיות השתייה של ברנקו, וקיוויתי שנוכל לעזור לו לצאת מזה. זה לא התאפשר, והדבר כאב לי מאוד. לקראת סוף הקדנציה הוא היה מותש לחלוטין", סיפר בדיעבד נצר. אירועים מביכים הלכו והתרבו. הקרואטי נרדם לא פעם על הספסל, לא הצליח לתת הוראות, ויום אחד, כאשר המבורג פיגרה במחצית, הוא סבר שהמשחק כבר הסתיים ואמר לשחקניו ההמומים: "לא נורא, ננצח בשבוע הבא".

המבורג עשתה הכל כדי לעמוד לצדו של המאמן לקראת סוף עונת 1979/80. אחרי הכול, היא לא רק נאבקה כדי לשמור על תואר האליפות בקרב קשה מול באיירן, אלא גם העפילה בסטייל לגמר גביע האלופות. ארבעה ימים בלבד אחרי התקרית הביזארית בדורטמונד, הצעיד זבץ את חניכיו לקאמבק ענק מול ריאל מדריד בחצי הגמר. הגרמנים הפסידו 2:0 בסנטיאגו ברנבאו, ומחצו את לוס בלנקוס בגומלין 1:5, מצמדים של קאלץ ורובש.

המבורג היתה פייבוריטית ברורה בגמר מול מחזיקת הגביע נוטינגהאם פורסט, אבל החבורה של בריאן קלאף כבשה שער מהיר והצליחה לשמור על ה-0:1 הקטן עד הסיום, במה שהוגדר בציניות גדולה בגאזטה דלו ספורט כ"קטנאצ'ו אנגלי". ארבעה ימים קודם לכן, הפסידה המבורג במפתיע לעולה החדשה לברקוזן, ואפשרה לבאיירן לזכות באליפות. היה זה שבוע של סיוט עבור זבץ, שהיה קרוב לשני תארים ונותר בידיים ריקות. מיותר לציין שהדבר רק הגביר את צריכת אלכוהול.

המבורג הזהירה את הקרואטי באופן פומבי, בתקווה שזה יעזור לו להיגמל, אך לשווא. בדצמבר 1980, בעוד הקבוצה מציגה כדורגל נהדר ומובילה את הליגה, הגיע הקש ששבר את גב הגמל. אחרי הניצחון החלק 1:4 על מינכן 1860, בו כבש רובש שלושער ומגאת' קינח עם בעיטה אמנותית משלו, הגיע זבץ שיכור למסיבת העיתונאים. נצר ניסה למנוע ממנו לשבת ליד השולחן, אך המאמן דחף את המנכ"ל ואמר: "הכול בסדר איתי, אל תפריע". לא הכול היה בסדר, והאירוע התקשורתי הפך לבדיחה. מיד לאחר מכן נאלצה המבורג לפטר את הדוקטור למתמטיקה שהצעיד אותה לגדולה. זו היתה טרגדיה אנושית במלוא מובן המילה.

הגאונות של זבץ גרמה לשתי קבוצות נוספות לנסות את מזלן אתו. אוהדי דורטמונד מודים לו עד היום על כך שהציל את קבוצתם משפל מקצועי והצעיד אותה למקום השישי בעונת 1981/82. הקרואטי היה אהוד מאוד, אך אלכוהוליזם אילץ את הקבוצה לפטר אותו אחרי שנה בלבד. פרנקפורט היתה התחנה האחרונה בבונדסליגה, באוקטובר 1982 התרחש אירוע חריג ביותר אחרי המשחק מול הרטה באצטדיון האולימפי בברלין.

במשך 90 הדקות בקושי החזיק זבץ מעמד על הספסל, ובשלבים ארוכים נדמה היה שהוא ישן. אנשי פרקפורט היו נחושים למנוע התבזות במסיבת העיתונאים, והחליטו להבריח את המאמן אל מחוץ לאצטדיון מבלי שאיש ישים לב. אבל איך עושים זאת? הפתרון היצירתי היה לגלגל את זבץ בתוך שטיח ולבקש מהסדרנים לקחת אותו לתוך האוטובוס של הקבוצה בחניון. אלמלא היה זה כה עצוב, זה היה מצחיק.

הקדנציה של הקרואטי בפרנקפורט הגיעה לסיומה כעבור שנה, והוא הספיק לראות מקרוב כיצד המבורג זכתה ב-1983 באליפות האחרונה שלה ובגביע האלופות, עם המאמן ארנסט האפל האוסטרי שהמשיך את הצלחתו. באוקטובר באותה שנה הוא שב למולדתו, וב-1988 הלך לעולמו בגיל 59 בלבד. בכמה אליפויות נוספות היה זוכה לו לא היה מכור לטיפה המרה? היכן היה מדורג ברשימת המאמנים הגדולים בהיסטוריה? בהמבורג לא היו מתנגדים לדעת את התשובה.

בשבת תתארח המבורג, הקבוצה היחידה שנטלה חלק בכל 52 עונות הבונדסליגה, אצל שטוטגרט, יריבתה במאבק האליפות ב-1979. הפעם יהיה זה קרב הישרדות בין שתי האימפריות לשעבר שמתגעגעות מאוד לימי ברנקו זבץ. הן היו נותנות הכול כדי להחזירו לחיים.