וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רק האוהדים יכולים לשים לזה סוף

24.9.2002 / 11:47

אחרי שהאישונים מפסיקים להזדגג מהתדהמה, אחרי שהבושה (שלנו, כצופים במחזה) מפנה מקום ומאפשרת לנקבוביות להכניס שוב חמצן נקי לגופינו, אחרי שהלסת חוזרת למצבה הטבעי, אחרי כל אלו אפשר לנסות ולהסתכל נכוחה במחזה הפיאסקו של גברי לוי ולהבין שהפיאסקו הזה, כמו כל פיאסקו ישראלי אחר של תחילת המאה ה-21, ספורט או לא, נולד בגסיסה. כי אחרי שהלסת תפסיק להישמט, אחרי העצבנות, אחרי הבושה, הפרשה הזו תיעלם, תיפוג אל אוויר העולם ותיעלם, כמו נפיחה מסריחה במיוחד. מי שלא קונה את זה, מוזמן לתת למערכת וואלה מאמר שלם שידון בדיווח עדכני על ההתקדמות בפרשת השופטים וההימורים (זוכרים?).

גברי לוי יהיה פה עוד ארבע שנים, החזרה שלו מהאיום (קשה שלא לדמיין את גברי לוי עומד מול הראי, אה-לה דה נירו ב"נהג מונית" ומאיים על עצמו בפיטורים עד שהוא באמת מצליח להפחיד את עצמו ולחזור בו מאיומו) תיעלם, תתפוגג ותמות, כמו שאמיר רנד מת כל יום.

רבות נכתב ונאמר על האוהד הישראלי: בשנתיים האחרונות, ביחד עם ההשתלבות האירופית ותחת המצב הפוליטי-כלכלי-חברתי המזוויע, הוא זוכה לבוננזה תקשורתית: מה הוא לא עושה כדי לנסוע עם הקבוצה שלו: מלווה, מרמה, קונה ורדים, משתחרר מהמילואים, כובש את היציע באולד טראפורד/סן סירו, שר שירים, עוטף עצמו בדגלים, קופץ בגולים, מזיל דמעה בספיגות אבל אומר לעצמו שזה לא נורא. האמת, יוצא גדול אוהד הכדורגל הישראלי, מקדים בשלוש ארבע שנים את המועדונים אותם הוא מלווה, וככל שהבלעים וההתאחדות מכים בו - כן ירבה וכן יפרוץ.

ולכן, יותר מבכל פעם אחרת ובתור מופת לסגמנטים אחרים במרקם החיים הישראלי, האוהד הישראלי חייב להראות לראיסים שלו שבניגוד להם, הנסיעות שלו לאירופה פתחו לו את העיניים גם למקומות אחרים ולא רק להתפרסות על הדשא של ריאן גיגס.

אם האוהד הישראלי באמת נמצא במקום שבו שמים אותו כותבי הטורים, הוא חייב לשים תמרור עצור לאבסורד שבו יורם אוברקוביץ', אותו אוברקוביץ' שפסק דין של בית משפט בישראל לא מונע ממנו להמשיך לתפקד בתפקיד ציבורי, שאותו אוברקוביץ' יהיה הסניגור של גברי לוי (תגיד לי מי עד האופי שלך ואני אגיד לך מי אתה); חייב לשים שלט עצור ליחס הבהמי שהוא מקבל ממקבלי ההחלטות שחיים מכספו; אם האוהד הישראלי הוא באמת כזה גדול שיעשה טובה וכמו שהוא יודע לצעוק שירי עידוד ונאצה, שיצטרף למקהלה גדולה וידבר בשמם, בשמנו, בשמו של רנד ומני לוי ובשמה של הנערה של הנבחרת הצעירה. שידבר, בלי צעקות, חרש חרש, שידבר ברגליו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully