אליפות עם מאמן: המטלות החשובות שמחכות לרוני לוי במכבי חיפה

בקדנציה הראשונה שלו, רוני לוי דאג שמכבי חיפה תהיה הקבוצה הכי מודרנית בארץ. הוא שיפר את הכלים, את החשיבה, והביא איתו רעיונות שהחזיקו הרבה מאוד שנים. ליתר דיוק, עד שמכבי תל אביב נכנסה לתמונה. היום מכבי תל אביב התיישבה על אותה פסגה שהיתה שייכת למכבי חיפה. מכבי תל אביב עשתה זאת לא רק בזכות הכלים. הכלים בשתי הקבוצות הם די זהים. אלא בזכות האנשים. בזכות האנשים שהנחיתו בישראל אמצעי אימון אירופיים, ויכולת ניתוח אירופית לאותם נתונים שעולים מתוך אותם אמצעים.

רוני לוי יהיה חייב לדאוג שמכבי חיפה תשייר קו בתחום הזה. הביקורת המרכזית על המינוי שלו היא בכך שיעקב שחר ויתר על הניסיון להביא למכבי חיפה צוות ויומרה אירופיים. רוני לוי הוא הדבר הכי אירופי ששחר זוכר, והוא יצטרך לעזור לבוס שלו להשלים פערים. להוריד חלודה מהדברים שהוא עוד הביא, ולשפר אותם. להראות שמכבי חיפה לא נופלת בשום פן מדעי ומודל ארגוני מהקבוצה שהם כל כך אוהבים לשנוא, ולהביא למועדון של שחר אנשים מעט יותר מיומנים בפענוח המידע המתקדם.

אם תלחצו ממש חזק, יעקב שחר יאמר לכם את מה שכולם חושבים בלי להתבייש: הוא המנג'ר של מכבי חיפה. זה הכסף שלו, זה ההובי שלו, זו האהבה שלו, ואם ממש תתעקשו, הוא לא יחשוש לומר לכם שהוא ממש טוב בזה. זכותו.

אלא שיש לזה גם מחיר. כאשר יש במכבי חיפה מאמן לא דומיננטי, הדומיננטיות של שחר הופכת גדולה מאוד: הוא בוחר יותר מדי שחקנים, הוא טועה עם יותר מדי מאמנים, מגזים בגיחות שלו לחדר ההלבשה ונותן יותר מדי פעמים לסביבה להכתיב לו את סדר היום.

רוני לוי הוא מסוג המאמנים שמסוגל לצמצם זאת למינימום הדרוש. להשפיע יותר בבחירת הזרים ולא לתת לאף אחד מהגורמים החזקים שמושכים בחוטים של המערכת להפריע ולהוביל. רוני לוי הוא מאמן שיעקב שחר סומך עליו וגורם לו פחות להתערב, פחות להשפיע ויותר לתת למנצח לכוון את התזמורת. כשמחשבים את הנזקים של מכבי חיפה בעונות האחרונות, זה רווח לא קטן.

המכשול הכי גדול של רוני לוי לא תהיה מכבי תל אביב או יעקב שחר. המכשול הכי גדול יהיה רוני לוי עצמו. אין הכוונה לתדמית השלילית על האיש, אלא לסוגיה שהפילה לא מעט מאמנים בישראל ובעולם: אשליית הקדנציה השנייה.

הדוגמה הכי טובה לכך בישראל היא אברהם גרנט. האיש שהציל את מכבי תל אביב ב-1991 חזר לאותה קבוצה, אחרי עונת הדאבל של קשטן. אלא מה שהצית את המועדון בפעם הראשונה, גרם לו ליפול בפעם השנייה. מה שנראה מרענן, שונה, מיוחד, הופך אצל כמעט כל מאמן שחוזר למועדון למשהו עייף, ישן וכזה שחוזר על עצמו. המערכת כבר לא חוששת ממך. אתה מיישר איתה קו. ומה שכולם באמת מצפים לו זו אותה נוחות שמבוססת על געגוע.

יש המון דוגמאות לכך: מדרור קשטן שחזר להפועל תל אביב רק כדי להיות מפוטר ממנה, ועד אוסקר גרסיה שלא הצליח לרגש את מכבי תל אביב אחרי ששב אליה. יש כמובן גם דוגמאות הפוכות, אבל כמעט כולן שייכות למאמנים שידעו לרענן ולחדש, ולהביא לקדנציה השנייה דמות אחרת וכוח מסוג אחר מזה שהשתמשו בו בקדנציה הראשונה.

זה יהיה האתגר הגדול של רוני לוי. להצית את מכבי חיפה מחדש ולסחוף שוב את המערכת כמו ב-2003, מבלי לשעמם ולחזור על עצמך. לוי ודאי זוכר שהקדנציה השנייה שלו בבית"ר היתה פחות טובה, ומה שסומן כרנסנס בפעם הראשונה נראה קצת צפוי ומוכר בפעם השנייה. יאמר לזכותו של לוי שהשנים האחרונות, בהן התנסה בכמה סוגים של מועדונים ומצבים, פיתחו לא מעט את האינטליגנציה הרגשית שלו – תכונה שבלעדיה לכישורים הטקטיים שלו יהיה מאוד קשה לנצח את מכבי תל אביב.

יוסי בניון של סוף עונת 2014/15 הוא לא יוסי בניון של תחילת 2014/15. נכון, הוא לא היהלום שאנחנו מכירים. הוא לא הווירטואוז שאנחנו זוכרים. אבל ייאמר לזכותו שהוא לא מנסה. בניון, בחוכמה רבה, עושה מה שהוא יכול. מה שהוא יודע. מניע כדור, משחרר את המשחק, ומה שהכי חשוב: הוא משתפר ככל שהזמן עובר. יותר חזק, יותר נייד. לא נוצץ, אבל בהחלט שחקן שמוסיף למכבי חיפה. מי שיבנה ליד המוח החכם הזה קבוצה חכמה יותר, ייהנה אפילו עוד יותר מבניון.

אלא שזה עדיין מחייב את רוני לוי לבנות קבוצה חכמה באמת לצד בניון. כזו שתסתיר את החולשות, תדגיש את היתרונות, תספק למכבי חיפה עוד קשר דומיננטי לצדו של בניון אבל לא תעלים אותו לגמרי. כוח כמו בניון לא מעלימים. את אהבת המשחק של בניון צריך ללמד בכל בית ספר לכדורגל. הרצון של בניון לסיים את קריירת המשחק שלו עם הישג הוא נכס. רוני לוי, להבדיל אלפי הבדלות, יצטרך להתאים את עצמו למציאות הבניונית כמו שהתאים את עצמו לסגנון המשחק של ערן לוי. זה יראה שהוא בא להיות חכם ולא לצאת צודק.

לרשימה הזו יש כמובן משימות מקצועיות בסיסיות. לצמצם את הסגל, לחבר לו תשתית בסיסית של שחקני בית שכן משתלבים וכן לוקחים חלק, להיאבק עם מכבי תל אביב על הישראלים הטובים בשוק ולזכות באלו שבאמת נחוצים, למצוא זרים שיזכירו את אלו מהקדנציה הקודמת שלו במכבי חיפה, ועוד המון. למזלו של לוי יש לו הפעם בסגל כמה שחקנים מובילים, מנהיגים שבהחלט מסוגלים להתמודד עם הלחץ של מכבי חיפה.

דבר אחד לוי חייב לקחת בחשבון – הוא צריך לבנות קבוצה התקפית, יוזמת, כיפית, ולא לחשוב יותר מדי הגנה. אחרי זוועות "אליפות בלי מאמן" בסוף העידן הקודם שלו, לוי חוזר כמנצח. הקהל שלא רצה אותו מבין שאין מאמן ישראלי טוב ממנו בשוק, והוא, כן הוא, דמות המאמן שהם כל כך התגעגעו אליה. אבל כדי שאותם אוהדים ימשיכו למלא את סמי עופר, חיפה צריכה להיות הצגה ששווה לבוא אליה.