הבונוס: מדור הפודיום מדרג את שלושת סיפורי השבוע

באחד העמודים הכי מפנקים בפייסבוק, "כדורגל שפל", פרסמו אתמול - ותודה לגולש עמית בן דוד - את אלבום הקלפים השני הכי טוב בהיסטוריה, זה של עונת 1992/93 (האלבום הכי טוב בהיסטוריה: מונדיאל 1990). אתם מוזמנים למסע בזמן, אבל לאלה שחסרים בזמן, הנה עשרת הקלפים הגדולים/הזויים/מדליקים שבאלבום (כל השמות — לפי המקור):


10. נצח מסובי, מכבי תל אביב (בגלל שנצח מסובי היה במכבי תל אביב)

9. אלי כהן, צפרירים חולון (בגלל הליפה)

8. גיא גת, הפועל פתח תקוה (בגלל ההרחקה המיותרת)

7. ייבגני שאחוב, מכבי פתח תקוה (בגלל רפאלוב)

6. סרגיי טרווטיווק, בית"ר ירושלים (בגלל השם)

5. שלמה אילוז, הפועל באר שבע (בגלל הדמיון לאלברט אילוז)

4. בוני גינצבורג, בית"ר תל אביב (בגלל שהצלם לא היה מדויק כמו המהלך)

3. מיכה צופין, מכבי פתח תקוה (בגלל הלבוש)

2. איוואן ג'צקו, מכבי חיפה (בגלל המולט, ושימו לב שבעמוד הימני של מכבי חיפה יש שישה מאמנים)

1. יוסי אבוקסיס, הפועל תל אביב (בגלל הכובע-צמר)

ואחרי שצחקנו, נעבור אל "הפודיום". הנה שלושת הסיפורים הגדולים של השבוע.

לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

למעקב בטוויטר

"ו?א?ח?ר?י-כ?ן ק?ב?ר א?ב?ר?ה?ם א?ת-ש??ר?ה א?ש??ת?ו? א?ל-מ?ע?ר?ת ש??ד?ה ה?מ??כ?פ??ל?ה ע?ל-פ??נ?י מ?מ?ר?א ה?וא ח?ב?רו?ן ב??א?ר?ץ כ??נ?ע?ן".



את הפועל באר שבע יפגוש ירון הוכנבוים הערב בשש באצטדיון טדי. אתמול הפועל עפולה שלו הגיעה למלון בבירה, ולמרות שהוכנבוים חיפאי וסמי עופר זה קל"ב וירושלים זה לא, הוא העדיף את האופציה הנוכחית.



יש אולי שחקנים שיעדיפו את האוויר הירושלמי. יש כאלה שמאוהבים באצטדיון. אבל הוכנבוים העדיף את ירושלים מסיבה אחרת.



"זה קרוב יותר לחברון".



כל הקבוצה הלכה לכותל, אבל הוא, הבוקר, קצת לפני שמונה, נכנס לפרייבט והתחיל בנסיעה למערת המכפלה.

הוכנבוים בכלל גדל במשפחה חילונית; לא היה קידוש בשישי. "בית כנסת בראש השנה ויום כיפור, ולא יותר מזה", מאמן הפועל עפולה מספר. ב-2006 החלה ההידרדרות החיובית.



תפילין בבית, ואז בית כנסת. "לאט לאט התחזקתי", הוא אומר, "עד שהגיעה השבת". הוא שומר שבת כיום, וכמאמן כדורגל זה לא תמיד מסתדר, במיוחד בשנותיו בליגת העל. "זה בסך הכול ללכת ברגל", הוא מעדן. "באצטדיון בלומפילד הרי אין מלון מתחת ליציע. אז ישנים בדן פנורמה, והולכים עשר דקות ברגל. ההליכה הכי ארוכה יכולה להיות בנתניה - 50 דקות".

וסכנין?



"ישנים בצימר במשגב. ארבעים דקות ואתה בתוך המגרש. יותר משעתיים זה כבר נחשב ל'הליכה הזויה'. כשאתה הולך חצי שעה, פלוס מינוס, עם האדרנלין של המשחק, אתה לא מרגיש את זה".



לפני שנתיים, בבית הכנסת "היכל שושנה" בשכונת דניה, הכריזו שיש טילו לחברון. מערת המכפלה. הוכנבוים התלהב. "אף פעם לא הייתי שם". אז הוא יצא עם כל המתפללים, והתחבר. מאז ועד היום בבוקר היה עוד פעמיים - כשהפעם האחרונה היתה כמה שעות לפני ה-2:2 מול מכבי פתח תקוה, ברבע הגמר. הבוקר הוסיף את השלישית.



"עד 1967 המקום היה סגור ליהודים", הוא מרצה. "מ-1267 ועד 1967 - 700 שנה. תחשוב שדורות של אנשים לא יכולים היו להיכנס למערת המכפלה - מקום שאברהם אבינו קנה אותו".

כן, אתם צודקים, הלוגיסטיקה מפחידה גם אותו. בכל זאת, לא כל ישראלי יתנדב לקחת פרייבט ולחרוש את רחובות חברון. "ברור שזה מסוכן", הוא אומר. "אין את אותה ההרגשה שיש כשאתה נוסע בתל אביב. אין את אותו ביטחון. אין שום מחסום. אתה יכול לנסוע לאן שאתה רוצה, ורק צריך להיות ערני. פתאום אתה תראה שלט אדום גדול מאוד - אי אפשר לפספס - ובשלוש שפות כתוב, בערך, שכל ישראלי שנכנס לכביש הזה עכשיו… דמו בראשו. שלט מפחיד", הוא אומר.

ואז מה?



"יש חיילים. אתה נכנס, מתפלל, תלוי באיזו שעה - לפעמים שחרית, לפעמים מנחה, לפעמים קורא פרקי תהילים. זה מאוד מיוחד. שם קבורים אבות אבותינו. זה המקום הכי מיוחד שיכול להיות".



ושם אתה מבקש לעשות 2:2 מול מכבי פתח תקוה ולעלות לחצי הגמר?



"אני לא הולך לשם בגלל הכדורגל. יש סגולה כשהולכים לקברי צדיקים. אני לא מבקש רק לנצח את מכבי פתח תקוה או הפועל באר שבע. אני מבקש שלמשפחה שלי ולילדים שלי, לכולם יהיה טוב. שכולנו נהיה בריאים. שכולנו נחזור הביתה בשלום. לפעמים אני יותר ספציפי".



מה המשפחה חושבת על ההרפתקה הזו?



"הם מנסים לעצור אותי, ולא מצליחים".



ומה ביקשת היום?



"בין היתר, שנעלה".

לאחרונה הפועל באר שבע לא נראית טוב. יכול להיות שזה כבר לא יחסי כוחות של 90-10? אולי זה כבר נוטה ל-70-30?



"אני חותם על 90-10", הצהיר. "הם עולים עלינו בכל פרמטר".



גם מכבי פתח תקוה.



"נכון, ומול מכבי פתח תקוה זה היה בשני משחקים, זה הרבה יותר קשה. מצד שני, באר שבע טובה יותר ממכבי פתח תקוה. היתרון הגדול שלנו הוא שמבחינה מנטלית אנחנו חזקים יותר מהם. עפולה נמצאת היכן שנמצאת בשנים האחרונות בגלל השינוי המנטלי שהמועדון הזה עבר. אם תהיה תחרות מנטלית בזמן אמת, שחקני עפולה נגד שחקני באר שבע, אני חושב שננצח. אני מגיע באמונה שלמה שאפשר לעשות את זה".



גם לפני המשחק מול מכבי פתח תקוה, הוכנבוים האמין. ואיכשהו, הקבוצה מהמקום הרביעי בלאומית - גם זו הפתעה, לטענתו של הוכנבוים ("הלו, אנחנו עם תקציב מינימום") - העיפה את המלאבסים בדרך לפיינל-פור. "אמרתי שדווקא ה-0:0 בבית יהיה בעוכרי פתח תקוה. הם היו מאוד לחוצים, וידעתי שננצל את זה. ברור שלא התכוונתי להיכנס לפיגור 2:0 ולחזור ממנו, זו לא היתה התוכנית. התוכנית היתה לנסות לסחוט 1:1 בסוף, משהו כזה. אבל הקדוש ברוך הוא רצה להראות משהו על הנסים שקורים בפורים, כנראה… אז היה 2:0. ואז ראיתם מה קרה ב-2:1. הם הלכו אחורה, קיבלו את השני, והביצועים שלהם ירדו פלאים. זו כבר לא היתה מכבי פתח תקוה. גם היום אני מכוון בדיוק לזה".

ארבע קבוצות ייפגשו הערב בטדי לחצי גמר הגביע, וכרגיל, הכסף מספר את כל הסיפור. לפי בדיקת וואלה ספורט, להלן מענקי הגביע הכוללים של הקבוצות:

במדי האלופה, השחקן שישלשל את הסכום הגבוה ביותר במקרה של הנפה הוא ברק יצחקי (כ-230 אלף שקל). ערן זהבי מדורג שני (כ-75 אלף) ועדן בן בסט שלישי. אחרי שלאוסקר גרסיה ולפאולו סוזה לא היו מענקי גביע לפני שנתיים ושנה, לפאקו אייסטרן אכן יש - 185 אלף שקל. ומי שהכי ישמח (לפחות כלכלית) מטרבל צהוב - הבוס המקצועי ג'ורדי קרויף, שמחזיק במענק של 470 אלף שקל.



אצל באר שבע מחכים לתואר, והבוסית אלונה ברקת תשמח להיפטר מיותר ממיליון וחצי שקל מענקים - כשהמוביל הוא אליניב ברדה (230 אלף שקל). מאור בוזגלו מגיע מיד לאחר הקפטן, אוסטין אג'ידה במקום השלישי. אלישע לוי ישלשל לכיסו 150 אלף שקל אם יביא לעיר תואר ראשון מאז 1997.



באחי נצרת צנועים יותר. סביטי ליפניה צועד בראש עם 60 אלף שקל; המאמן ניסן יחזקאל, אלן מסודי ודייויד גומס עם 30 אלף כל אחד.



ולעפולה הקטנה - קבוצה בתקציב מינימום בלאומית - רק שני שחקנים יהנו מבונוס הנפה. דורבור גזי ודריו פרננדס.



בקיצור - עכשיו כשיודעים על מה משחקים, אפשר להתחיל לשחק.

ב-NBA הכריזו אתמול על הנרשמים המוקדמים לדראפט 2015. זמן מצוין לחזור ארבע שנים לאחור.



דראפט 2011 נחשב לכזה חלש, או אפור, או גרוע - תלוי איזה טור קראתם - עד שהדבר הראשון שעשו נבחרים 1 ו-2 באותו הדראפט היה לגונן על המוניטין של המחזור הזה.

"הדראפט הזה מיוחד, לא משנה מה אנשים אומרים", התעקש קיירי אירווינג, בחירה מספר 1; "לא הוגן לקרוא לדראפט הזה 'נורא'. אני ממש לא חושב שהוא הכי גרוע", אמר דריק וויליאמס, בחירה מספר 2, שדווקא כן הצדיק את הביקורות המוקדמות. אבל אותו וויליאמס, 8.5 נקודות לערב העונה בסקרמנטו, אמר אז משפט גאוני עוד יותר. "הרבה בחירות בדראפט הזה הן תוספות לקבוצות טובות".



אנדרסטייטמנט.

בסופו של דבר, דראפט 2011 הוא לא מה שחשבו.



עזבו את הפיקנטריה הפרובינציאלית שבדראפט הזה. כמו למשל, ששני שחקנים בו - יאן וסלי (אליל המדור; בחירה 6) ואנדרה גאודלוק (46) - פירקו את מכבי תל אביב בסדרת רבע גמר היורוליג.



כמו למשל טיילר האניקאט (35), ששבר טבעות בנס ציונה בעונה שעברה.



כמו למשל ג'רמי טיילר (39) , ששיחק במכבי חיפה בגיל תיכון ועשה את המוות לשכנים.



או את בנק השמות הנהדר - וברשותכם, נדלג למקומות 56-59 - שלא ננסה בעברית (אף אחד מהם לא שיחק דקה בליגה, וקולגה רמז אמש שמדובר בחיילים מהצבא של חאליסי):



Chukwudiebere Maduabum



Tanguy Ngombo



Ater Majok



Ádám Hanga.

אבל בחזרה לכדורסל אמריקאי.



ארבע שנים עברו, וכובעים נאכלו. דראפט 2011 הרבה יותר טוב ממה שחשבו. קמבה ווקר, בחירה 9, מנפח מספרים במדי שארלוט; ניקולה ווצביץ', בחירה 16, עושה חיל באורלנדו עם 19 ו-10.9; רג'י ג'קסון (24) נהנה מסטטיסטיקה יפה בפיסטונס; ויש גם חבר'ה מהסיבוב השני - צ'נדלר פארסונס (38) הרביץ 15.7 נקודות למשחק בדאלאס; אייזאה תומאס (60) נותן עבודה במדי הסלטיקס; וכן, יש עוד כמה שראויים לאזכור אבל נתקדם כל עוד המשפט האחרון של וויליאמס יושב טוב בראש.



"הרבה בחירות בדראפט הזה הן תוספות לקבוצות טובות".



חבר טוב מההייטק, מומחה NBA לוקאלי, לא התרגש מהמשפט היבשושי של החבר של עומרי כספי, וכיוונן את המיתר לגבי כוכבי הפלייאוף הנוכחי שיצאו מהדראפט הזה.



"הם ארבעה 'כינור שני' שכולו סולו גיטרה".



הנה הם, גבירותיי ורבותיי - קיירי אירווינג (1), קליי תומפסון (11), קוואי לאונרד (15) וג'ימי באטלר (30). ארבעה סטארים מוכחים, ממובילי הפלייאוף הזה, בארבע הקבוצות שמועמדות לרוץ חזק - קליבלנד, גולדן סטייט, סן אנטוניו, שיקגו. תוספת? הם כבר הרבה מעל שלב ה'תוספת'.

כן, זה היה ברור שהוא יהיה כוכב. עוד לפני שלברון סידר לו פלייאוף הוא החזיק בארון הופעות אולסטאר, זכה ברוקי השנה וב-MVP של המונדובאסקט. ואז המלך חזר לאוהיו, אבל קיירי לא עצר ולא האט. גם העונה סיפק הופעות של 50+, ו-21.7 בממוצע. אירווינג והקאבס, לפחות לפי הסוכנויות, היו מועמדים לזכייה בתואר העונה, אבל אז התרחש מהלך ה-WWE של קלי אוליניק, הנדס את הכתף של לאב ואת גולדן סטייט לעמדת הפייבוריטית. הג'וב של קיירי, כבר עם 23.3 נקודות בפלייאוף, יהפוך למשמעותי יותר - בטח כשבשני המשחקים הקרובים גם ג'יי אר סמית' לא יהיה חלק מהרוסטר. הוא יהיה בקליבלנד עד 2020, אחרי שחתם על חוזה ל-5 עונות עבור 90 מיליון דולר.

חצי מהספלאש בראדרס לא מפסיק להפגיז. בשילוב עם סטף קרי, השניים צברו עוד כמה כינויים לאחרונה - "הקו האחורי הכי טוב בתולדות המשחק" (מארק ג'קסון, 2014), או "צמד הקלעים הכי טוב בהיסטוריה" (צ'ונסי בילאפס, 2015). לא משנה הסמנטיקה, משנה המהות. תומפסון עדיין נחשב לסגן של סטף, אבל הערך שלו עצום, והזריקה שלו הכי יפה שתמצאו - אפילו צ'ארלס בארקלי אומר. בפלייאוף הנוכחי: 21.7 נקודות, 3.1 שלשות ב-43.9%. בעונה שעברה האריך חוזה לארבע שנים נוספות, תמורת 70 מיליון דולר. ובקיץ עוד חשבו לתת אותו עבור קווין לאב…

רק בחירה מספר 15, שהיתה שייכת לאינדיאנה, אבל כרגיל - הספרס ידעו מה הם עושים. את הדרך ההפוכה עשה ג'ורג' היל, והחבר החדש לקבוצה דאז, דארן קוליסון, אמר: "מהלך נהדר שלנו". אם רק היה יודע כמה מהותי המהלך היה עבור הצד השני, ועד כמה קבוצות מתחרטות על שלא בחרו בשוגר קיי. הוא תמיד היה אתלט צנוע, שומר נהדר עם מוח כדורסל, אבל שימו לב כיצד ההתקפה השתפרה: 7.9 נקודות בעונת הרוקי, 11.9 בעונה השנייה, 12.8 בעונה השלישית - כולל MVP של סדרות הגמר, ו-16.5 העונה - כולל התואר שחקן ההגנה. בפלייאוף הנוכחי קוואי שדרג עוד יותר את הממוצעים שלו, וכנראה שמדובר בבחור שיסחוב את הספרס קדימה לעידן הבא. הכי שקט, הכי רוצח.

עוד שחקן שקפץ וקפץ, מהבחירה האחרונה בסיבוב הראשון. רק שאצלו זה היה הרבה פחות מתון והרבה פחות מפתיע. טיפוס בנקודות לפי עונות: 2.6, 8.6, 13.1 ל-20 עגול. בפודקאסט "ביל דונט ליי" של סימונס וזאק לואו, השניים דיברו על כך שמדובר בבחור של חוזה מקסימלי בעונה הבאה, ואם אכן יקבל חוזה כזה, זה מסביר את הכול. בפלייאוף הזה ג'ימי מרשית 26.6 ב-44.2 דקות למשחק - שמראות עד כמה הוא משמעותי לבולס של ת'יבודו.

אירווינג. תומפסון. לאונרד. באטלר. ארבעה סופרסטארים של הליגה שהגיעו מדראפט 2011 ושולטים בפלייאוף הנוכחי. קיים סיכוי סביר שכל הארבעה ימשיכו לסיבוב השני; קיים סיכוי גבוה ששניים מהם יגיעו לגמר. קיים סיכוי עצום שאחד מהם יניף טבעת העונה.



ובכלל - נכון, אולי בדראפט הזה לא הסתתרו יותר מדי שחקנים שאפשר לבנות סביבם קבוצה, אבל הסתתרו פה כמה כוכבים שקטים, עם הרבה כישרון ופחות אגו - המתכון המדויק לקבוצה שממש רוצה טבעת.



דראפט 2011, ההגנה נחה.

orenjos@walla.co.il