משלנו: קרלוס גרסיה ואייזאה סוואן בראיון חגיגי ליום העצמאות

מעדיפים חומוס, נגעלים מהיחס לישראל, המומים מרמת החיים. הנהגים מעצבנים, האנשים חצופים והמשחקים כל הזמן זזים. קרלוס גרסיה ואייזאה סוואן, זרים ישראלים, בראיון מיוחד ליום העצמאות. כולל חידון ידיעת הארץ

זר כן יבין זאת. אייזאה סוואן וקרלוס גרסיה (צילום: ברני ארדוב)

בואו נשחק משחק. כל אחד מכם צריך להגיד שם של עיר בישראל, והשני חייב לענות מיד עם שם של עיר אחרת. עד שמישהו לא מצליח.

מוכנים?

"כן".

קרלוס גרסיה: "תל אביב".

אייזאה סוואן: "חיפה".

קרלוס: "רישון".

אייזאה: "נס ציונה".

קרלוס: "לוד".

אייזאה: "רחובות".

קרלוס: "אילת".

אייזאה: "גליל? רגע רגע… גן נר?? עפולה!".

קרלוס: "פתח תקוה".

אייזאה: "קרית שמונה".

קרלוס: "טבריה".

אייזאה: "באר שבע".

קרלוס: "הרצליה".

אייזאה: "חולון".

קרלוס: "סכנין".

אייזאה: "אשקלון".

קרלוס: "נצרת".

אייזאה: "אשדוד".

קרלוס: "ירושלים".

אייזאה: "נתניה".

קרלוס: "רמת השרון".

אייזאה: "רעננה".

קרלוס: "מממ…", נאנח… "אני יודע, אני יודע, רגע", סירב להפסיד. "רגע…".

5..4..3..2..1.. נגמר.

"אוקיי", אמר קרלוס, "פעם אחת אפשר להפסיד".

לעמוד הפייסבוק של אורן יוסיפוביץ

למעקב בטוויטר

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
מרגיש בבית. קרלוס גרסיה (צילום: ברני ארדוב)

קרלוס גרסיה, אוטוטו בן 31 ואוטוטו אלוף ישראל בכדורגל פעם שלישית ברציפות, הגיע בזמן למסעדה שליד מגדלי יו בתל אביב. הוא גר קרוב, כך שזה לא הפתיע. אייזאה סוואן, שחקן מכבי ראשון לציון (מקום 3 בליגת העל; 13.1 נקודות במשחק העונה) ואלוף ישראל ב-2010 (עם גלבוע גליל), איחר בקצת יותר מחצי שעה. נסיבות מקלות: הוא גר בראשון, ולטענתו, הווייז הסתבך עם הכתובת. אחרי שהכניס את הרחוב והמספר בעברית (העתק-הדבק מהוואטספ), סוף סוף הגיע.

כנראה שבגלל שמדובר בשכונה שלו, בעיר שלו ובגלל שכדורגל זה עדיין עסק הרבה יותר פופולרי בישראל, גרסיה זוהה בקלות. עצרו אותו ברחוב, איחלו בהצלחה. זה היה היום החופשי שלו, למעט טיפול בפציעה ("יהיה בסדר") בקרית שלום, אבל בשלוש בצהריים הכול צריך להפסיק כי אבא צריך לאסוף את הילדה מהגן בהרצליה.

אם ימשיך או לא, אין לדעת. הוא, ללא ספק, מעוניין להישאר ומחכה לקריאה. הוא אחד הסמלים לתקופה הפורה של המועדון, מאז שהגיע כל העונות הסתיימו בכתר, והוא ממש לא רוצה שזה יסתיים.

סוואן (30) נכנס למקום, רוח וצלצולים שיכולים להדליק כל חדר. הוא הגיע באמצע עונת 2008/09 לגלבוע, לקח עמה אליפות שנה לאחר מכן, אז עבר לראשל"צ והעונה שב. זרועו, עליה מקועקעים 59 כוכבים, מספרת את סיפורו. בשנה האחרונה שלו בקולג', אביו נהרג בתאונת אופנוע. בעונתו השנייה בגליל נכנס למכון קעקועים וביקש לצייר על זרועו 59 כוכבים. הבוס אמר 'חכה לסוף העונה. אם תזכו באליפות, אדאג לכל הקבוצה - בחינם'. וגלבוע גליל זכו באליפות, וכמה ימים לאחר מכן נכנסו למכון סוואן, בריאן רנדל, דיון דאוול וג'רמי פארגו - וקיבלו מה שרצו, חינם אין כסף ("פארגו התחרט ברגע האחרון", סוואן מעדכן).

קצת לאחר שהתיישב, פורסמה בוואלה ספורט הידיעה לפיה מועמדתו נשקלת במכבי תל אביב לקראת העונה הבאה. "באמת?", לא האמין. "ואוו. לא ידעתי, אבל עבורי, כמובן שמדובר בצעד קדימה - אם זה יקרה. אשמח לשקול את זה, זו המטרה - יורוליג. בהתחלה זה היה ה-NBA. אבל בשנה האחרונה בקולג' קרעתי את ה-ACL ומאז אני 'טוחן'. עובד חזק, והעבודה סוף סוף מתחילה להשתלם".

שניהם נבחרו לצורך אייטם זה מתוקף היותם זרים-ישראלים. שחקני רכש שהתחברו מאוד למדינה. אז שילבנו ראיון ארץ-ישראלי עם חידון עצמאות. ראו הוזהרתם.

סוואן לא היה מתנגד לשתף עם פארגו פעולה בעונה הבאה (צילום: ברני ארדוב)

בת כמה מדינת ישראל?

גרסיה: "67".

סוואן צוחק ואומר לקרלוס: "אוקיי, הראשונה שלך".

מי ראש הממשלה?

גרסיה: "נתניהו".

ומי הפסיד בבחירות?

גרסיה שוב מקדים את סוואן, שלבש פרצוף-חסר-מושג. "הרסוג", ירה הבלם.

סוואן מתחיל להילחץ. הוא בפיגור 3:0.

כמה אנשים גרים בישראל?

סוואן: "6 מיליון?".

גרסיה: "7".

לפי ויקיפדיה, 8.3.

כמה זמן גבר ישראלי צריך לשרת בצבא?

סוואן: "מגיל 18 עד 21". 4:1.

ונשים?

הם עונים יחד. גרסיה: "שנתיים"; סוואן: "18-20".

הם יודעים עלינו הרבה. קרלוס גרסיה וסוואן (צילום: ברני ארדוב)

הסטיגמה.

"ישראלים הם אנשים מאוד חמים, מאוד חברותיים", אומר גרסיה. "דומים מאוד לספרדים. גם אצלנו יש הרבה מסיבות, אוהבים להיפגש, וזה פחות או יותר אותו דבר".

סוואן לא מתבייש כמו הקולגה: "הדבר הכי בולט הוא שאנשים כאן פשוט חצופים. מאוד חצופים. בארצות הברית אומרים 'אקסקיוז מי' על כל דבר, כאן אנשים ממשיכים בשלהם, חותכים אותך בתור במכולת…".


המלחמות.

"לא הייתי בישראל בזמן 'צוק איתן'", אומר סוואן, "אבל הכול תלוי איפה בדיוק המלחמה וכמה היא רחוקה ממני. אם הייתי גר ברישון, הייתי עוזב. אם זה היה נוראי, לארצות הברית. אם לא, הולך לישון אצל חבר בחיפה. יש לי משפחה ואני חייב לחשוב עליהם. בכל סכנה מיידית - הייתי עוזב".

"עבורי זה לא היה חדש", ממשיך גרסיה. "גם בעונה הראשונה שלי כאן היה בלגן. קניתי לאישה כרטיס טיסה, והיא אמרה 'אם אתה בטוח כאן, גם אני, ואם אני לא, אף אחד לא'. הקיץ היא היתה בברצלונה, אז פשוט דחינו את ההגעה שלה. הלחץ הגיע יותר מחברים. אמרו לי 'אתה משוגע, למה נשארת?'. הם חשבו שזו מלחמה מטורפת. יש לי את הערוצים הספרדיים כאן בבית, ואתה רואה שם צילומים כביכול של תל אביב - טירוף, הפגזות, שריפות. ואני בתל אביב, ואין פה כלום. כשיש סירנה, אתה רץ למקלט. ניסיתי לחיות כרגיל".

קיבלת 'הודעות שנאה?' בגלל שהיית כאן?

"לא. אין לי פייסבוק ואין לי טוויטר. אבל בזמן המלחמה הרבה אנשים שאני מכיר חשבו שישראל היא שהיתה לא בסדר. הם לא ידעו את האמת. כשהסברתי להם מה באמת קורה, הם היו בשוק".

אתה מרגיש כמו שגריר?

"כן. בהחלט. כי אלה שחשבו דברים הכי רעים - כשהם באו לכאן, הם התהפכו לחלוטין. התקשורת בספרד מניפולטיבית מאוד. הם כותבים מה שהם רוצים, וכל כך כעסתי, כי אלה שקרים. כמעט תמיד כותבים שם דעות, ואני לא רוצה דעות. אני רוצה לדעת מה קורה ואני אחליט מה הדעה שלי. התקשורת היתה מוטה, ואני רוצה לצרוך תקשורת אובייקטיבית".

סוואן: "גם התקשורת האמריקאית הגזימה. כולם חשבו שכל כך נורא כאן, שזה מקום רק של מלחמות. 'אתה חוזר לישראל?', שאלו אותי השנה, ואמרתי : 'כן, אני חי כאן בכיף, וזה ממש לא רע'. תבין - אני אוהב לחיות כאן. פשוט אוהב".

לא רק בגלל שאתה מרוויח כאן כסף?

סוואן: "ממש לא. אני יכול ללכת למקומות אחרים ולהרוויח יותר. נהדר כאן, משפחתי. כולם מדברים אנגלית. בהרבה מדינות אין את זה. הייתי בטורקיה בתחילת העונה הזו ולמשפחה שלי זה לא היה מקום מספיק טוב. במקומות אחרים מתייחסים אליך אחרת. רואים אותי, חושבים שאני אפריקאי, ולא אוהבים אותי. בישראל זה לא ככה. כולם נותנים יחס, באים לבת שלי, אומרים 'הו, חמודה, חמודה'", אומר בעברית. "אז אני שמח שחזרתי"..

סוג של שגריר. קרלוס גרסיה (צילום: קובי אליהו)

הספורט.

גרסיה: "כשהגעתי לישראל, החברים חשבו שאני מטורף. הם אמרו: 'אתה הולך לגמור את הקריירה בגיל 28, מה אתה עושה, משוגע, יש לך כל כך הרבה אופציות נחמדות'. אני שמח שלקחתי את ההחלטה הזו, ולא אכפת לי מה חשבו בספרד. ואם אוכל לשחק כאן בליגת האלופות, זה בכלל יהיה נהדר".

סוואן: "רוב החברים שלי בורים. שאלו אותי 'יש שם כבישים בכלל, יש רחובות?'. הם חשבו שיש כאן רק גמלים. הם לעולם לא עזבו את אמריקה. הם לא יודעים. הם לא הבינו למה אני מגיע לכאן. אבל הרבה שחקנים מה-NBA הגיעו, מהקולג'ים הכי גדולים. מכירים את הרמה שם. לא מזלזלים כבר".

מה חסר לכם בליגות שלכם?

גרסיה: "לדעתי זה לא מקצועי לשנות מועד משחק שבוע לפני המשחק. עבור האוהדים, הטלוויזיה, השחקנים, המאמנים. חשוב שנדע לפחות שלושה שבועות מראש מתי אנחנו משחקים. חשוב מאוד".

סוואן: "הארגון והניהול בליגה צריכים להיות טובים יותר. אם החבר'ה למעלה יקחו את זה יותר ברצינות, גם השחקנים והקהל ייקחו. מבחינת יותר מדי אנשים כאן יש רק שתי קבוצות - ירושלים ומכבי - ואני מצפה שיתייחסו גם לשאר ברצינות".

היה שמח לקצת יותר תשומת לב. סוואן (צילום: מגד גוזני)

מה זה אבו-חסן?

סוואן: "אבו חמזה?". שניהם לא יודעים.

מי מאמן נבחרת הכדורסל?

סוואן: "לא… לא זוכר".

מי מאמן נבחרת הכדורגל?

קרלוס: "גוטמן". 6:2.

מי שלטו בישראל לפני 1948?

קרלוס: "הבריטים". ולפני? "הטורקים". סוואן מתפרץ: "אטאטורק!!".

מלחמות ישראל - מכירים?

סוואן: "אין לי שמץ של מושג". קרלוס: "בטח".

נו?

גרסיה: "לבנון הראשונה, לבנון השנייה ב-2006, מלחמת העצמאות ב-48', אחרי שהאומות המאוחדות נתנו לישראל מדינה, כל מדינות ערב פלשו אליכם…".

סוואן קוטע אותו: "שיייטטטטט. נו באמת, איך הוא יודע את כל זה? אף ישראלי לא יודע את זה בטח", אמר, וניסה להדגים.

"סליחה?", פנה למלצרית בעברית. "מה השמות של המלחמות?", שאל. היא ענתה, והוא התרצה.

חכו חכו, תראו מה זה אבו חסן (צילום: אפיק גבאי)

האוכל.

"אני אוהב חומוס", גרסיה פותח.

זו הקלישאה הכי גדולה של זר בישראל.

"לאו דווקא", הוא עונה. "הרבה אומרים טחינה, אבל בשבילי זה תמיד חומוס".

"זה תלוי מה אני אוכל", מוסיף סוואן. "אם אני אוכל שווארמה, אני רוצה טחינה. אבל לפעמים בא לי חומוס לבד, ואז אני זורק לשם איזו פיתה".


הטלוויזיה.

קרלוס: "אני צורך רק טלוויזיה ספרדית".

כלום לא בעברית? אפילו אם יש כתבה עליך?

"אז בטוח שאני לא אראה!".

גרסיה, אגב, גם לא רואה כדורגל ישראלי. אלא אם מדובר במפגש מסקרן בין שתי מתחרות לתואר (כשעוד היו כאלו), לרוב לא יזפזפ למחוזות האלה. "כל עוד אוכל לראות משחק אחר, אראה. אני אוהב כדורגל, אבל [כדורגל ישראלי] אראה רק אם לא יהיה שום דבר אחר בטלוויזיה".

אייזאה, עוקב?

"בטח. אני צופה בכל משחק שאני יכול".

נס ציונה נגד חיפה?

"בטח. אראה. אם יש משחק ישראלי בטלוויזיה, אני רואה אותו. אני גם צופה בליגת הנשים. חוץ מזה, אני צופה בערוץ הסרטים בהוט. כן, יש לי הוט".


הנהיגה.

"הוריבל, ג'אסט הוריבל", סוואן מקטר. "אני נהג עצבני, וכשאני בנתיב המהיר ולפניי נוסע מישהו לאט אני משתגע, מהבהב, צופר, 'למה אתה נוסע כל כך לאט?!!'. זה נורא".

"הנהיגה פה משוגעת", קרלוס ממשיך את אייזאה. "בהתחלה לא הבנתי למה אנשים כאן לא מאותתים לפני שהם עוברים נתיב. לאט לאט הבנתי - אם אתה מאותת, אף אחד לא נותן לך לעבור, אז הכי טוב לך לא לאותת. ככה לא יודעים מה אתה רוצה לעשות". סוואן נקרע מצחוק.


החיים עצמם.

סוואן: "אני פשוט אוהב לחיות כאן. אימא שלי דתייה מאוד, ותמיד אומרת 'אתה בארץ הקודש, אתה מבין אותי? אתה חייב להבין. אתה שם. אתה שם'. אני מנסה להוציא לה דרכון כדי שתבוא לבקר אותי. לפני שאעזוב, אביא אותה לפה. זה כמו מיאמי כאן. חוף, ברים, חיי לילה, אוכל נהדר".

קרלוס: "אפשר להשוות את תל אביב לערים הכי גדולות באירופה. מזג אוויר, ים, אנשים צעירים, מנטליות נהדרת, כולם מחייכים".


רואים את עצמכם נשארים פה, בלי קשר לספורט?

גרסיה: "עכשיו קל מאוד לומר 'כן'. המשפחה שלי, אם תהיה אופציה, בוודאי תשמח. אני כאן שלוש שנים ואם אשאר כאן עוד שלוש, הם יהיו מאושרים. אפילו יותר ממני. האישה מתה על ישראל. אנחנו מתגעגעים למשפחה כמובן. ולחאמון".

סוואן: "אישתי אוהבת את ישראל יותר ממני ולא יהיה לה אכפת לגדל ילדים כאן. אני מתגעגע לאמריקה. 15-20 שנה כאן? יותר מדי זמן, בטח אצטרך הפסקה".

לא פוסל להישאר כאן גם אחרי סוף הקריירה. קרלוס (צילום: ברני ארדוב)

מתי מכבי תל אביב סל זכתה באליפות אירופה הראשונה?

קרלוס: "1992?". סוואן: "זה היה לפני. מיקי ברקוביץ' שיחק אז, לא? 1980 או משהו כזה?". 1977. ניתן לו את זה. 8:3.

איזה מקום בליגה הקבוצה של קרלוס גרסיה?

סוואן: "מקום ראשון".

קרלוס, מי הקבוצה הישראלית הראשונה שעלתה לצ'מפיונס ליג?

גרסיה: "מכבי חיפה".

אייזאה, מכיר שחקן כדורגל ששיחק כאן?

סוואן: "היה את הבחור הזה, ששיחק בחיפה. זה שכולם מכירים". בניון? "כן! בניון!".

קרלוס, שחקני כדורסל ששיחקו כאן?

"בלאט…". הוא מאמן. "אבל הוא שיחק כאן בעבר", צחק. "יאסיקביצ'יוס!", הוסיף בדיליי.

איך קוראים לאצטדיון שמכבי סל מארחת בו?

קרלוס: "זה היה 'נוקיה', ועכשיו שינו את זה". סוואן: "אאהההמממ… אני שומע את השם הזה הרבה. אומרים שזה שינוי לא טוב. מתחיל ב-מ'".

מה אוכלים ביום העצמאות?

קרלוס: "ברביקיו".

זהו. סיימנו. ובאופן אירוני, הכדורגלן ניצח את הכדורסלן 5:11.

חג שמח!

orenjos@walla.co.il

נתראה בשנה הבאה? (צילום: ברני ארדוב)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully