פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        AL מרכז: ימשיכו למלוך?

        קנזס סיטי רויאלס הדהימה בעונה שעברה עם מסע בלתי צפוי שכמעט הסתיים באליפות, אבל היא שוב תצטרך להיאבק בדטרויט הפייבוריטית. קליבלנד תנסה לעקוץ, שיקגו וייט סוקס ומינסוטה לא יפריעו. צבי פולרד מתכונן

        אוהדים מאוכזבים של קנזס סיטי רויאלס (GettyImages , Julie Denisha)
        כמה קרוב, ככה רחוק. אוהדי הרויאלס מאוכזבים בסיום המשחק השביעי בוורלד סירייס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        דטרויט טייגרס

        מאזן ב-2014: 72:90 (מקום ראשון בבית). הפסידו ב-ALDS לבולטימור

        רבים אולי לא שמים לב, אבל ב-2014 הטייגרס לקחו את הבית שנה רביעית ברציפות. העונה התאפיינה באכזבה מיכולתם של ג'סטין ורלאנדר ומיגל קבררה, אך התאזנה עם ההפתעה שבאה מכיוון ג'יי די מרטינז, שהגיע משום מקום ועם עונת "פריצה" של ויקטור מרטינז, בגיל 35. הטייגרס היו פייבוריטים להגיע לוורלד סירייס, אבל הבולפן של בולטימור שיתק אותם בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

        הרוטציה חטפה מכה משמעותית עם עזיבתו של מאקס שרצר למקומות ירוקים יותר והעברתו של ריק פורסלו לבוסטון. עדיין, בדטרויט יש שני זוכי סיי יאנג לשעבר, דייויד פרייס ו-ורלאנדר, שינהיגו. גם אניבל סאנצ'ז היה מדהים לפני שנתיים, אבל אחריו הרוטציה נמצאת בבעיה, שכן אין את העומק שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות. גם הבולפן מזעזע כרגיל ונראה כמה זמן ג'ו ניית'ן יחזיק בתפקיד הקלוזר.

        ההתקפה עדיין מעולה, אבל השחקנים במגמת הזדקנות. הרבה תלוי בבריאותם של קבררה ו-ויקטור מרטינז, לצד שימור התפוקה של ג'יי די מרטינז. אסור לשכוח את השחקן הצעיר והמבטיח ניק קסטיאנוס, שעשוי לפרוץ ואת הרכש החדש יואינס סספדס, שעדיין לא ראינו את תקרת הפאוור שלו.

        תחזית: יש הרבה "אם" שצריכים לקרות כדי שהטייגרס יצליחו להדוף את קליבלנד וקנזס סיטי, אבל עדיין מדובר בפייבוריטית, אם קבררה ו-ורלאנדר יחזרו לשחק כמו שצריך. בראד אוסמוס יוביל את דטרויט ל-91 ניצחונות.

        מיגל קבררה דטרויט טייגרס (AP , Tony Dejak)
        זה עדיין בידיים של דטרויט. קבררה (צילום: AP)

        קנזס סיטי רויאלס

        מאזן ב- 2014: 73:89 (מקום שני בבית), הפסידו לג'איינטס בשבעה משחקים בוורלד סירייס

        קשה להתווכח עם מי שטוען שהרואילס היו ה-סיפור של 2014. רוב המומחים ראו בהם לאורך הזמן קבוצת מידווסט עם שוק קטן, ללא כוכבים ומאמן הידוע בגישתו המיושנת ובקבלת החלטות מפוקפקות. אז כוכבים באמת לא היו, אבל הרויאלס הפנטו את הקהל האמריקאי עם סגנון משחק "אולד סקול", הגנה מדהימה בצורה יוצאת דופן ומפלצת תלת ראשית בבולפן, שגמרה כל משחק כבר באינינג השישי.
        יכולת מניעת הריצות, הרוטציה היציבה והבולפן הובילו את קנזס סיטי עד הוורלד סירייס כנגד כל הסיכויים, אך החלום נגמר במשחק השביעי מול הדיינסטי של העשור הנוכחי.

        כצפוי, הרוטציה איבדה את ג'יימס שילדס במהלך הפגרה. הרבה מהצלחת הקבוצה תלויה בשאלה האם יורדנו ונטורה ייקח צעד קדימה לסטטוס של אס ואם דני דאפי יישאר בריא. בסופו של דבר, כל עוד הפותחים יביאו "פתיחות איכותיות", קלווין הררה, וייד דייויס וגרג הולנד, שלישיית הבולפן, תוכל לשמור כמעט על כל משחק ואפילו המאמן נד יוסט לא יצליח לפשל איתם.

        הליינאפ הפותח כמעט זהה לזה אשתקד, עם חיזוק קל של אלכס ריוס בשדה הימני. אריק הוסמר רק בן 25 ויכול לפרוץ אחרי הסיום החם בסוף העונה שעברה. עיקר התפוקה תגיע דווקא עם הכפפות ולא עם המחבטים, כאשר אלכס גורדון, לורנזו קיין ואלסידס אסקובר צפויים לספק הגנה חלומית.

        תחזית: קבוצה כמעט זהה לזו שהטריפה אותנו שנה שעברה. יש גבול לכמה נזק יוסט יכול לעשות ועדיין מדובר בחבורה צעירה, עם מקום לשיפור. לאור החור שנוצר בראש הרוטציה, 87 ניצחונות נראים כמו הימור הוגן.

        מייק מוסטקאס אריק הוסמר קנזס סיטי רויאלס (AP , Matt Slocum)
        מה הרויאלס יכולים לעשות הפעם? הוסמר ומוסטקאס (צילום: AP)

        קליבלנד אינדיאנס

        מאזן ב- 2014: 77:85 (מקום שלישי בבית)

        אחרי שלקחו צעד קדימה ב-2013 עם העפלה מפתיעה לפלייאוף, האינדיאנס לא הצליחו לשחזר, אבל הראו סימנים של קבוצה בעלת פוטנציאל עתידי. קורי קלובר צץ משום מקום וזכה בסיי יאנג ומייקל ברנטלי וקרלוס קראסקו (שהגיע אי שם בטרייד על קליף לי), סוף סוף קיימו את ההבטחה. המחסור בשחקנים התקפיים משמעותיים פגע במאזן הסופי.

        השלישייה בראש הרוטציה, עם קלובר, קראסקו ובאוור, מצוינת, אך נשאר לראות אם דני סלזאר ישחזר משהו מהפוטנציאל העצום שראינו ממנו לפני שנתיים. הבולפן נראה כנקודת חולשה אמיתית, כך שהפותחים ייאלצו לתת עבודה כדי למסור את הכדור לבריאן שואו וקודי אלן. ניתן לומר שהיתרון הגדול הוא המאמן טרי פרנקונה, עליו ניתן לסמוך בעיניים עצומות שינהל היטב את המגישים שלו.

        ההתקפה בהחלט מעל הממוצע ואף יכולה להיות מפחידה, כאשר הרבה תלוי בבריאות של ניק סווישר, ג'ייסון קיפניס, מייקל בורן והרכש של הפגרה, ברנדון מוס. בנוסף, קרלוס סנטנה ומייקל ברנטלי חייבים לשמר את התפוקה ואף להשתפר באפיקים מסוימים. מה שהאוהדים באמת מצפים לו זה הגעתו של הפרוספקט הנהדר פרנסיסקו לינדור, שנחשב לאשף הגנתי כבר היום וצפוי להיות גם איום עם המחבט.

        התחזית: יש פוטנציאל עצום, אך מדובר בהרבה שחקנים שטרם ראינו מהם תפוקה יציבה לאורך מספר שנים. זה יכול ללכת לכאן ולכאן ולכן ההימור הוא באמת משהו באמצע: שוב 85 ניצחונות.

        קורי קלובר קליבלנד אינדיאנס (AP)
        פוטנציאל עצום. קלובר (צילום: AP)

        שיקגו וייט סוקס

        מאזן ב- 2014: 89:73 (מקום רביעי בבית)

        ניתן לסכם את עונת 2014 של הקבוצה מדרום שיקגו תחת שם אחד: חוזה אבראו. נכון, ידענו שכריס סייל תותח והוא אפילו עלה על הציפיות. אבל ייתכן שאבראו שינה את הדרך בה קבוצות מתייחסות לשחקנים שנפלטו מקובה. רוקי השנה של ה-AL הדהים את כולם עם שילוב של אחוז חבטה גבוה ופאוור לכל אזורי השדה.עם זאת, מעבר לכוכב התקפי אחד וכוכב הגשה אחד, לא היה לאוהד הממוצע בעיר הרוחות יותר מדי ממה להתרגש.

        סייל היה קרוב לזכייה בסיי יאנג ושוב יוביל את הרוטציה, אך הוא מתחיל את העונה עם פציעה קלה וכנראה יפספס כמה פתיחות. לכן, המאמן רובין ונטורה יצפה להרבה מג'ף סמרדג'ה, שהגיע מאוקלנד בטרייד. חוזה קינטנה הוא פותח שלישי מאוד אנדרייטד וייתכן שבמהלך העונה יעלה גם קרלוס רדון, כוכב צעיר שנלקח שלישי בדראפט האחרון. הלקוזר יהיה דייויד רוברטסון המצוין, שקיבל חוזה מנופח כדי לעזוב את היאנקיז.

        ההתקפה קיבלה חיזוק משמעותי עם החתמתו של מלקי קבררה והתפוקה של אבראו הייתה אמיתית לכל הדעות וצפויה להימשך. אדם איטון עדיין יכול להשתפר ומהווה אופציה טובה בראש הליינאפ ואביסייל גרסיה חוזר מפציעה וינסה לממש את הפוטנציאל הגדול. הווייט סוקס גם הביאו בזול את אדם לרוש, שיכול לתת תפוקה נהדרת מול מגישים ימניים.

        תחזית: שיקגו במגמת שיפור, אבל אחרי 89 הפסדים, כמה יותר טובים היא יכולה להיות? 79 ניצחונות, עם אופציה לעד שישה יותר.

        כריס סייל שיקגו וייט סוקס (AP)
        עדיין הרבה תלוי בכריס סייל (צילום: AP)

        מינסוטה טווינס

        מאזן ב- 2014: 92:70 (מקום חמישי בבית)

        מינסוטה היא קבוצת תחתית כבר הרבה שנים. הרבה יותר שנים ממה שהיינו חושבים, בהתחשב בזה שהאוהד הממוצע זוכר היטב את ג'סטין מורנאו וג'ו מאוור זוכים ב-MVP ולוקחים את הטווינס לפלייאוף. הקבוצה והסגל במינסוטה יותר קרים ממזג האוויר כבר מ-2011 ומה שבאמת מעניין זה מה שקורה בחוות הפיתוח ולא בסגל של הקבוצה עצמה.

        ההגשה לא מרשימה, בלשון המעטה. פיל יוז מצא את עצמו מחדש לאחר שעבר לאצטדיון שמיטיב עם מגישים וכנראה יעמוד בראש הרוטציה וארווין סנטנה, ה"רכש" של הפגרה, לכל הפחות יאכל אינינגים. קייל גיבסון לא מצליח לעשות סטרייקאאוטים וריקי נולסקו הוא כנראה כבר מקרה אבוד. לפחות עמדת הקלוזר כביכול יציבה, עם גלן פרקינס.

        כאן באמת הזמן לדבר על מה שיבוא ולא על מה שיש. מה שיש זה בריאן דוסייר, אוסבלדו ארסיה ושאריות של ג'ו מאוור של פעם. מה שמגיע לעומת זאת, עשוי להיות מרגש. מיגל סאנו פספס עונה בגלל פציעה, אך יש לו פאוור מפחיד שיכול להביא לעונות של 40 הומראנים. ביירן באקסטון הוא כנראה הפרוספקט השני הכי טוב במשחק, עם "חמישה כלים" אמיתיים ושניהם צפויים להגיע מתישהו ב-2015 ולהישאר בסביבה לעוד שנים רבות.

        תחזית: לטווינס יש מאמן חדש, חבר היכל התהילה פול מוליטור, אך זה הכל כרגע. 65 ניצחונות העונה, אך עם אחת מחוות הפיתוח הטובות בליגה, 2018 היא עונה מבטיחה בהחלט!