הקלאף לא הלך: קבוצות העבר של בריאן קלאף הפסידו ביום שבת

באנגליה ציינו אתמול את יום הולדתו ה-80 של בריאן קלאף המנוח, אחד המנג'רים החשובים, המרתקים והססגוניים ביותר בתולדות הממלכה, שהפך למיתוס עוד בחייו. חמש קבוצות מזוהות עם שמו במידה ניכרת, ארבע מהן באופן חיובי, והיה מעניין לעקוב אחרי ביצועיהן ביום חגיגי זה. ובכן, כל הארבע – מידלסברו, סנדרלנד, דרבי קאונטי ונוטינגהאם פורסט – הפסידו. מצבן, במיוחד זה של נוטינגהאם, והתמורות שחלו בהן במאה ה-21 מסמלים את השינויים העצומים שהתרחשו בכדורגל האנגלי מאז ימי קלאף.

כשחקן, היה קלאפי חלוץ פורה מאוד במדי מידלסברו, כבש כמעט שער למשחק בממוצע במשך שש עונות בליגת המשנה, והשתוקק לעבור למועדון עם שאיפות גדולות יותר. כשזה קרה לבסוף, והוא שוחרר ליריבה האיזורית סנדרלנד ב-1961, הגורל היה אכזר. כעבור שנה וחצי הוא קרע רצועות בברכו, והפציעה הקשה חייבה אותו לפרוש כבר בגיל 29. במקום סקורר מצוין זכתה אנגליה במאמן מיוחד מאוד.

מידלסברו, העיר בה נולד קלאף, קיוותה לחגוג את האירוע המרגש עם ניצחון בקרב הצמרת בבורנמות' בליגת המשנה. בפועל, המארחת פירקה אותה לחתיכות קטנות עם 0:3 מוחץ, ופגעה בסיכוייו של המאמן הבאסקי אייטור קראנקה, עוזרו הנאמן של ז'וזה מוריניו בריאל מדריד לשעבר ותלמידו המסור, לעשות היסטוריה. סנדרלנד, האקסית היחידה של קלאף שעדיין משחקת בפרמיירליג, עברה בשבוע שעבר טלטלה גדולה עם פיטוריו של גוסטבו פוייט. ההולנדי הוותיק דיק אדבוקאט, כבר בן 67, ניסה לפתוח ברגל ימין בבכורה ביום הולדתו של קלאפי, אבל הפסיד 1:0 באפטון פארק לווסטהאם.

את דרבי קאונטי לקח קלאף ב-1967 כאשר היא הייתה בליגה השנייה, הצעיד אותה תוך שנתיים לעליה כנגד כל הסיכויים, ואז בנה אימפריה שזכתה באליפות ב-1972, ואף העפילה לחצי גמר גביע האלופות ב-1973. הוא התפטר אחרי סכסוך ארוך ומתוקשר עם ההנהלה, אותה האשים בחובבנות, ומאז האליפות השנייה ב-1975 העניינים בדרבי הידרדרו. העונה היא שואפת לחזור לפרמיירליג עם סטיב מקלארן על הקווים, ופתחה את העונה מצוין, אך נקלעה למשבר בתקופה האחרונה, ואחרי ההפסד לוולבס 2:0 שלשום השיגה שתי נקודות בלבד בשישה המשחקים האחרונים.

עם נוטינגהאם פורסט, היריבה האזורית המושבעת של דרבי, הפך קלאף לאגדה. הוא לקח מועדון נטול הישגים ממעמקי ליגת המשנה לגבהים בלתי נתפסים, עם אליפות ב-1978 ושתי זכיות רצופות בגביע האלופות, וגם רצף 42 משחקי ליגה ללא הפסד. אופיו תמיד היה שנוי במחלוקת, אך עם ההצלחה אי אפשר היה להתווכח, ורבים סברו שהוא חייב לאמן את אנגליה. ההתאחדות סירבה לתת לו הזדמנות, וקלאף עצמו העיד על כך בהומור אופייני: "הם חששו שאם ימנו אותי למאמן הנבחרת ארצה לגנוב את ההצגה. זו הייתה מחשבה נכונה, כי זה בדיוק מה שהייתי עושה".

בסופו של דבר, הסתיימה הקדנציה בת 18 השנה של קלאף בנוטינגהאם עם ירידה ב-1993, בעונה שלוותה בשמועות על בעיות השתייה שלו. כל אזכור שמו גורם לאוהדים לגעגוע, כי תראו את פורסט עכשיו – פעם הייתה זו קבוצה אותנטית שייצגה קהל נאמן וניסתה לשמור על צביון מקומי. מאז 2012 שולט בה בעלים מכוויית, ההנהלה מסוכסכת ושסועה, ואי אפשר אפילו לחלום על יציבות. ב-22 שנים אחרי קלאף התחלפו 22 מאמנים, מתוכם שישה בעידן הכווייתי. בתחילת העונה קיבלו ביציעים בהתלהבות את שובו של סטוארט פירס, כוכב הקבוצה לשעבר שטופח בידי קלאף, אבל ההרפתקה הסתיימה בכישלון, ומאמן הנבחרת הצעירה של אנגליה לשעבר עזב בתחילת פברואר. דוגי פרידמן, שהחליף אותו, לא שיפר את המצב, והסיכוי לעלות שואף לאפס – הפער מהמקום המוביל לפלייאוף עומד על 10 נקודות.

אתמול, במשחק החוץ נגד נוריץ', שרו האוהדים שירי הלל לקלאף וביקשו מהשחקנים לכבד את זכרו. זה לא הלך, והקנריות הביסו את פורסט 1:3, אבל דבר אחד לפחות קישר איכשהו את האירוע לעידן המנג'ר המיתולוגי. בדקה ה-83 שולב כמחליף טיילר ווקר, חלוץ בן 18, לו מנבא פרידמן עתיד ורוד מאוד. מדובר בבנו של דז ווקר, הבלם המפורסם שאותר על ידי קלאף באמצע שנות ה-80' והפך לאחד ממנהיגי הנבחרת. קלאף תמיד אהב לתת הזדמנות לצעירים, ואולי ווקר ג'וניור הוא התקווה של פורסט לשנים הבאות.

ויש גם אקסית חמישית, בה עבר קלאף חוויה אחרת לגמרי. בקיץ 1974 הוא הגיע לאלנד רואד כיורשו של דון רווי, אשר עבר לנבחרת בתום קדנציה מפוארת בת 13 שנה. לידס הייתה אז אלופה, אבל קלאף תיעב את הסגנון ההגנתי והפיזי של רווי, וגם לא סימפט אותו באופן אישי בלשון המעטה. כבר באימון הראשון הוא הודיע לכוכבים הוותיקים של הקבוצה: "אתם יכולים לזרוק את המדליות שלכם לפח כי זכיתם בהן בדרך לא הוגנת". חדר ההלבשה התפוצץ, התפתח מרד נגד השליט החדש, לידס ניצחה פעם אחת בלבד בשישה המחזורים הראשונים, וקלאף פוטר כבר באמצע ספטמבר, אחרי 44 ימים בתפקיד. "זה רגע עצוב בשבילי, וגם בשביל המועדון והעיר כולה", הוא אמר אז, בעוד רווי נהנה לבקר את ההחלטה המקורית למנותו.

הקדנציה של קלאף הייתה הקצרה ביותר והכושלת ביותר בתולדות לידס – עד העונה. מאז הקריסה הפיננסית ב-2001, מצבו של המועדון קטסטרופלי, והוא הידרדר לשפל חדש העונה עם הבעלים האיטלקי השערורייתי מסימו צ'לינו, אשר הושעה בינתיים בשל אישומים בהעלמת מס. בספטמבר מינה צ'לינו את המאמן הסלובני דרקו מילאניץ', שהחזיק בכיסאו במשך 32 יום ולא ניצח אפילו פעם אחת בשישה משחקים. השיא השלילי של קלאף נשבר. אתמול יצאה לידס למפגש עם נועלת ליגת המשנה בלקפול, חילצה בקושי תיקו 1:1 ונותרה במקום ה-13. לפחות היא לא נמצאת עדיין בסכנת ירידה.

ובכל זאת היה מישהו שהצליח לחגוג את יום הולדתו של קלאפי כמו שצריך. נייג'ל קלאף, הבן שפרח על המגרש בפורסט בהדרכת בריאן ואף הגיע לנבחרת, אך התרסק אחרי המעבר לליברפול ב-1993, עובד כיום כמאמנה של שפילד יונייטד בליגה השלישית. אוהדי הקבוצה לא מתים עליו, בעיקר בשל סגנון משחק משעמם שלא מזכיר כלל את זה של אביו. גם אתמול הם לא התלהבו במיוחד מ-0:1 דחוק על פורט וייל, אבל לפחות היו אלה שלוש נקודות ששירתו את הקבוצה במאבקה להבטיח מקום בפלייאוף העלייה לליגה השנייה.

קלאף ג'וניור קיווה פעם ללכת בדרכו של אבא. כיום, כשהוא כבר בן 49, הרבה אחרי הגיל בו הניף בריאן שני גביעי אירופה, אפשר להניח שזה לא יקרה, ואין לו אפילו עשירית מהכריזמה של המנג'ר האגדי. הוא לא הצליח להיות היורש. למעשה, לדמות מדהימה כמו קלאף פשוט לא יכולים להיות יורשים.

ואולי זה לא לגמרי מדויק. בקיץ 2004, כאשר מוריניו הגיע לקדנציה הראשונה בצ'לסי, היו שהישוו אותו לקלאף, שאמר בעצמו: "יש בזה משהו. אני אוהב את הגישה שלו, יש במשהו מקלאף הצעיר. לשם התחלה, הוא נראה טוב. כמוני, הוא לא עושה חשבון לכוכבים, ומתרכז ביצירת רוח קבוצתית ובהקפדה על משמעת". אלה היו מילותיו האחרונות על המיוחד הפורטוגלי, כי בספטמבר 2004 הלך הגאון הסורר לעולמו, והוא בן 69 בלבד. מוריניו אמר אז: "מחמיא משווים אותי לקלאף, אבל אין מקום להשוואה. הוא אגדה בכדורגל האנגלי".

ב-1979, כאשר קלאף הניף את גביע האלופות עם נוטינגהאם פורסט, ירדה צ'לסי לליגת המשנה מהמקום האחרון, עם 20 נקודות מ-42 משחקים. הרבה מאוד דברים השתנו מאז, לא בהכרח לטובה. קלאף מעולם לא השלים, למשל, עם ריבוי השידורים בטלוויזיה שפגמו לטענתו בציפייה הדרוכה למשחק אחד של הקבוצה שלך בסוף שבוע. "אתה לא רוצה לאכול ארוחה חגיגית כל ערב, ופעמיים בימי ראשון", הוא אמר. היום יש לנו לפחות שתי ארוחות חג, עם ליברפול מול יונייטד בצהריים, וקלאסיקו בערב.