פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        NL מזרח: לא באותן ליגות

        וושינגטון התחזקה במקס שרצר, מציגה רוטציה מדהימה ונראית כמועמדת בכירה לאליפות. ניו יורק מטס ומיאמי בונות נכון (באמת, באמת) ואילו אטלנטה ופילדלפיה, שהיו כוחות מרכזיים עד לא מזמן, דועכות. עידן ויניצקי מתכונן

        מקס שרצר דטרויט טייגרס (AP)
        זה מה שהיה חסר לוושינגטון לאליפות? שרצר (צילום: AP)

        וושינגטון נשיונאלס

        מאזן ב-2014: 66:96 (מקום ראשון בבית, הפסד 3:1 לסן פרנסיסקו בסיבוב הראשון של הפלייאוף)

        הנשיונאלס, הכוח העולה של הבית בשנים האחרונות, נזקקו אשתקד לחצי עונה עד שהחלו לדרוס את כל היריבות החלשות. אלא שבפלייאוף הם נתקלו בהגשה של סן פרנסיסקו, והבינו שכדי לעשות את הצעד קדימה, אותו לא הצליחו לעשות עד כה, הם חייבים עוד חיזוק מדויק. לכן, וושינגטון שברה את כל קופות החזרזירים שלה ושמה 210 מיליון דולר על מקס שרצר, שהגיע מדטרויט ואמור להיות השדרוג המשמעותי.

        שרצר מצטרף לסוללת המגישים הכי אימתנית במייג'ורס, כזו שכוללת שני אייסים כמו ג'ורדן צימרמן וסטיבן שטרסבורג, שני תותחים נוספים דוגמת דאג פיסטר וג'יו גונזאלס ובולפן ממנו יעלו שמות כמו טאנר רורק והסט-אפ החדש קייסי ג'נסן, שהיה קלוזר לא רע בכלל בטורונטו ולמרות דעיכה קלה בכושרו בעונה שעברה, בהחלט יכול להיכנס לתפקיד אם דרו סטורן יפשל.

        אבל ההגשה היא לא באמת הסיפור בוושינגטון, כי היא תתן את שלה ותתעלל ביריבים. כדי שהקבוצה הזו תגשים את כל הציפיות ממנה, הליינאפ יהיה חייב להיות בריא ובכושר טוב. זה כולל את ברייס הארפר, שצלל בעונה שעברה ביכולת וחווה פציעה שהשביתה אותו מ-62 משחקים וזה כולל את ריאן צימרמן, שהפציעות העבירו אותו העונה מהבסיס השלישי לראשון, לראשונה בקריירה. וושינגטון ויתרה על אדם לה-רוש בשל המעבר הזה של צימרמן והוא יצטרך להוכיח שההימור היה נכון. יחד עם איאן דזמונד, נייט מקלאוד ויונל אסקובר שהגיע אף הוא, לוושינגטון יש את הכלים ואין שום סיבה שהיא לא תלך הכי רחוק.

        התחזית: עוד אליפות קלה במזרח. בפלייאוף? אם הכול יתחבר, לנשיונאלס יש קבוצה לוורלד סירייס.

        סטיבן שטרסבורג וושינגטון נשיונאלס (AP , J Pat Carter)
        לוושינגטון יש רוטציה מדהימה. שטרסבורג (צילום: AP)

        ניו יורק מטס

        מאזן ב-2014: 83:79 (לא עלתה לפלייאוף)

        "אם זה לא מקולקל (לגמרי), אל תתקן את זה". המשפט הזה, עם התוספת הקלה באמצע, כנראה עבר בראשם של אנשי המטס בפגרה החולפת. הקבוצה מניו יורק כמעט השיגה בעונה שעברה מאזן חצוי ורשמה את מספר הניצחונות הגבוה ביותר שלה בארבע השנים האחרונות. השיפור הקל הזה הספיק לראשי המועדון, שכמעט ולא ביצעו שינויים במהלך החורף.

        מייקל קדאייר הקשיש הוא השם הבולט מבין המצטרפים, אבל ההיילייט האמיתי הוא החזרה של כוכב עונת 2013, המגיש מאט הארווי, שהחלים לאחר ניתוח הטומי ג'ון שעבר. הארווי אמור היה להשלים טריו שנראה די מבטיח, לפחות על הנייר, עם רוקי העונה שעברה ג'ייקוב דה-גרום ועם זאק ווילר, כאשר ברוטציה נמצא גם דילון גי. אלא שאצל המטס כמו אצל המטס, כשאחד חוזר השני נפצע והפעם יהיה זה ווילר שיעבור טומי ג'ון ולא ישחק העונה. הפרוספקט המבטיח, נואה סינדגארד (שהגיע בטרייד עם טורונטו על אר איי דיקי), עשוי לעלות למייג'ורס באמצע העונה.

        מבחינת הליינאפ, השאלות הגדולות, מלבד יכולת ההשתלבות קדאייר, הן כמה דייויד רייט יצליח להתאושש מהפציעה ביד ולשכוח מעונת האימים שלו אשתקד ובעיקר, האם ווילמר פלורס מסוגל לשחק כשורטסטופ, בהתאם למה שבמטס מאמינים ובניגוד לכל דו"ח סקאוטינג אפשרי בערך.

        התחזית: 38 משחקים נגד פילדלפיה ואטלנטה בעונה זה נחמד. נחמד מאוד אפילו. אם המטס ימשיכו במגמת השיפור ו(רוב) הרוטציה תצליח להישאר בריאה, 85 ניצחונות וקרב על הווילד קארד הם לא חלום.

        מאט הארווי ניו יורק מטס (GettyImages , Jim McIsaac)
        בניו יורק חיכו לו הרבה זמן. הארווי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        אטלנטה ברייבס

        מאזן ב-2014: 83:79 (לא עלתה לפלייאוף)

        הברייבס סיימו בשוויון במקום השני עם המטס בעונה שעברה, אבל בעוד שהקבוצה מניו יורק מגיעה לעונה הזו עם רוחות של תקווה, הרי שבג'ורג'יה העסק די עגום ובעיקר, לא ממש ברור. מצד אחד, אטלנטה, שרק לפני שנתיים החזירה לעצמה את אליפות הבית אחרי כמה שנים טובות, העבירה בטרייד את ג'ייסון הייוורד ונפרדה גם מאוון גאטיס ומג'סטין אפטון תמורת פרוספקטים. עד כאן, עונת בנייה והכול בסדר ומקובל. אלא שלפתע הקבוצה החליטה שיש לה כמה מזומנים לשפוך בכל זאת והחתימה את ניק מרקאקיס, שנראה כמי שהולך לשחק עם האוויר.

        לברייבס יש מספר שחקנים נחמדים שעדיין נותרו בליינאפ, כאשר הדברים אמורים בעיקר לגבי פרדי פרימן, ג'וני גומס שהצטרף אף הוא ומלווין אפטון, עד לפני כמה שבועות עדיין בי ג'יי, שגם אם ממש ינסה לא יצליח להיות גרוע יותר מאשר בעונה שעברה. אז האם בונים או שמא מנסים להשיג משהו מהעונה הזו? לא מובן.

        הרבה תלוי בפתיחה. בטרייד על הייוורד הגיע לחזק את הרוטציה שלבי מילר המצוין מסנט לואיס. יחד עם חוליו טהראן, יש לאטלנטה צמד לא רע בכלל והיא גם מחזיקה בקלוזר הטוב בליגה כנראה, קרייג קימברל. בעונה שעברה, הברייבס פתחו בסערה הובילו את הבית עד יולי, אבל ניצחו 27 משחקים בלבד מ-67 בחצי השני של העונה. בהתאם לפתיחה, אולי בקיץ יגיעו כמה טריידים שיבהירו יותר לאן פניה של אטלנטה מועדות.

        התחזית: לא נראה שבאטלנטה עשו מספיק כדי להחליף את כל כוח האש שאבד מהליינאפ. 70 ניצחונות בערך.

        ניק מרקאקיס שחקן בולטימור אוריולס (AP)
        יותר מדי עזבו, מעט מדי הגיעו. מרקאקיס (צילום: AP)

        מיאמי מארלינס

        מאזן ב-2014: 85:77 (לא עלתה לפלייאוף)

        עד עכשיו, התכנית של מיאמי להפוך לאימפריה מאז שהיא שינתה לפני שלוש שנים את השם, האצטדיון, הצבעים, הסמל ומה לא, לא ממש עובדת. הקבוצה ניצחה 69 משחקים ב-2012 וצללה ל-62 ניצחונות ב-2013. בעונה שעברה הגיעה קפיצה למעלה של 15 ניצחונות ואולי, סופסוף, משהו מתעורר.

        77 הניצחונות של המארלינס הפתיעו רבים והקבוצה אולי אפילו הייתה מסיימת במאזן חצוי ומעלה אם ג'נקרלו סטנטון לא היה חוטף הגשה לפנים וגומר את העונה שלושה שבועות מוקדם מדי. סטנטון, החובט הטוב במשחק היום, קיבל חוזה חדש בפגרה: 325 מיליון דולר עד 2027. מטורף לגמרי. הוא ייאלץ להצדיק את ההשקעה והבנייה סביבו ולנסות להראות שהוא לא חושש מהגשות למרות מה שקרה לו. המארלינס החליטו שאם כבר הולכים אול-אין, אז עד הסוף והביאו את מייקל מורס לבסיס הראשון, את די גורדון לשני ואת מרטין פראדו לשלישי, כאשר מהספסל יסייע איצ'ירו סוזוקי הקשיש.

        גם הרוטציה זכתה לחיזוק ואל הנדרסון אלבארס המבטיח מצטרפים מאט לאטוס, שינסה להישאר בריא בניגוד לעונה שעברה בסינסינטי ודן הארן, שהועבר מהדודג'רס ושקל לפרוש, אך החליט לתת לחוויה בפלורידה צ'אנס לעונה אחת. חוסה פרננדס, המגיש הכי טוב של מיאמי, מתאושש מטומי ג'ון ואמור לחזור ביוני ואם הקבוצה תחזיק מעמד עד אז, הוא יהיה תוספת משמעותית ביותר.

        התחזית: כמו אצל המטס, אם הדברים יתחברו ובעל הבית לא ישתגע, מיאמי יכולה להרכיב 85 ניצחונות ולתת פייט על הווילד קארד.

        ג'יאנקרלו סטנטון מיאמי מארלינס (AP , Lynne Sladky)
        בדרך למעלה. סטנטון (צילום: AP)

        פילדלפיה פיליז

        מאזן ב-2014: 89:73 (לא עלתה לפלייאוף)

        הפיליז זכו בבית חמש פעמים ברציפות, אבל מאז ההפסד בגמר ה-NL לסנט לואיס ב-2011 הם לא סיימו אף עונה במאזן חיובי. בעיר האחווה עסוקים כרגע בעיקר בבנייה לעתיד, כאשר הכוכבים הוותיקים מתקרבים לסוף דרכם. קליף לי סובל מקרע במרפק וייעדר לפחות חודשיים. ריאן הווארד וצ'ייס אטלי כבר באמצע העשור הרביעי לחייהם ובפגרה עשו בפילדלפיה בעיקר מהלכים שהביאו אליהם כמה פרוספקטים לא רעים בכלל תמורת שחקנים כמו ג'ימי רולינס ומרלון בירד, שנשלחו בטריידים.

        מי שבכל זאת הגיעו לחזק את הרוטציה הם ארון הראנג וצ'אד בילינגסלי, כאשר מנגד, בקבוצה ממשיכים לחפש טרייד על הקלוזר ג'ונתן פפלבון, שכמעט בוודאות יעבור ברגע שתימצא העסקה המתאימה. טרייד נוסף שהיה באוויר הוא על המגיש מספר 1 של הקבוצה, קול המלס, שלא מעט קבוצות מעוניינות בשירותיו, אך ישמחו לראות תחילה אם הוא בריא, כך שייתכן מאוד שהוא יישאר בפילי בחודשים הראשונים של העונה.

        התחזית: הפיליז חושבים כמה שנים קדימה. בינתיים הם ימשיכו לבלות בקרקעית עם 65-70 ניצחונות.