פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        AL מזרח: הסדר יחזור?

        בולטימור ממשיכה להראות כמו הקבוצה החזקה בבית ואולי תוכל להתקדם עוד קצת בפלייאוף, בוסטון והיאנקיז ינסו לחזור לעצמם ואילו טורונטו וטמפה ביי עלולות לשקוע לקרקעית. יוני לב ארי פותח את הסקירה לקראת העונה

        נלסון קרוז בולטימור אוריולס (AP , Patrick Semansky)
        את ההומראנים שלו כבר לא יראו בבולטימור. קרוז (צילום: AP)

        בולטימור אוריולס

        מאזן ב-2014: 66:96 (מקום ראשון בבית, הפסידו לקנזס סיטי ב-ALCS)

        אחד הדברים הקשים ביותר הוא לצאת מעונת שיא לעונה טובה יותר. האוריולס רשמו ב-2014 את העונה הטובה ביותר שידעו מאז 1997, כשהם מובילים את המייג'ורס עם 211 הום ראנס. המחבט העיקרי היה נלסון קרוז, ששלח 40 כדורים מעבר לגדר, עם הרבה עזרה מאדם ג'ונס וניק מרקאקיס. אם לא הטירוף שאחז בשחקני הרויאלס, זה יכול היה להיגמר גם באליפות.

        עכשיו, כשב-2015 קרוז יעיף את הדינגרס שלו אי שם בסיאטל, ומרקאקיס יככב באטלנטה אצל הברייבס, רוב הנטל ייפול על ג'ונס, כאשר בבולטימור בונים על עונה מלאה ממני מצ'אדו ומקווים שמאט ווית'רס וכריס דייויס יחזירו את הפאוור למספרים הרגילים שלהם. עזרה משמעותית מבחוץ לא הגיעה. האוריולס סגרו פגרה שקטה, בה הרכש המעניין היחידי הוא טרוויס סניידר, שבא מפיטסבורג.

        הרוטציה של באק שואוולטר אמנם לא נראית נוצצת במיוחד, אך היא עשתה את העבודה ב-2014 ולא עברה מהפכות בפגרה. המגיש שיכול לעשות את ההבדל הוא הפרוספקט דילן באנדי, ממנו מחכים האוהדים הכתומים-שחורים לפירות, בתקווה שהם הבשילו. החלק החזק צפוי להיות הבולפן, למרות שאת אנדרו מילר הם יראו בפינסטרייפס של היאנקיז. המעבר של אובלדו חימנס מהרוטציה עשוי להיות הקלף החזק של הבולפן.

        תחזית: מקום ראשון בבית, מאזן 72:90 ואולי שלב אחד יותר רחוק באוקטובר

        כריס דייויס בולטימור אוריולס (AP , Gene J. Puskar)
        דייויס צריך להחזיר את הפאוור (צילום: AP)

        ניו יורק יאנקיז

        מאזן ב-2014: 78:84 (מקום שני בבית, בלי פלייאוף)

        שנתיים רצופות בלי בייסבול באוקטובר הן כבר יותר מדי עבור הבומברס. הקבוצה מהברונקס מנסה להתאושש משנת פציעות קשה ולחזור לפוסט סיזן ראשון מאז 2012 ומי יודע, אולי גם לזכות באליפות ראשונה מאז 2009, דווקא בשנה הראשונה בלי דרק ג'יטר. את 2014 בילו בניו יורק בעיקר במעקב אחרי רשימת פצועים שכללה את מסאהירו טנאקה, איוון נובה, מייקל פינידה, מארק טשיירה, קרלוס בלטראן וסיסי סבאת'יה. אף אחד מאלה לא יהיה צעיר יותר בשנה הבאה, עם דגש על השלושה האחרונים.

        חוליית המגישים עמוסה בסימני שאלה. זה מתחיל עם מהירות הפאסט בול של סבאת'יה, ממשיך עם הבריאות של טנאקה שחושש מטומי ג'ון פוטנציאלי, עובר דרך פינידה שעדיין לא מסוגל להשלים שנה שלמה בריאה ומסתיים בנובה, שחוזר מניתוח וצפוי להצטרף בצורה כזו או אחרת בסביבות יוני. מי שיכול להיות הקלף הסודי הוא ניית'ן אוולדי, שצפוי לאכול לא מעט אינינגים.

        גם בהתקפה מחפשים בברונקס עוגן שאפשר להסתמך עליו. מהירות לא חסרה עם ג'קובי אלסבורי, ברט גארדנר ודידי גרגוריוס, אך מחלקת הפאוור צפויה לסבול מקשיים, כאשר התקוות נעוצות בבריאן מקאן, בלטראן, טשיירה ואולי אפילו איירוד יספק 20-25 הום ראנס. העתיד של המפציצים הוא רוב רפסניידר, שיכול לתפוס את מקומו של סטיבן דרו ולהפוך לרובינסון קאנו הבא.

        תחזית: 81:81, אולי וויילד קארד. רק בריאות

        מסאהירו טנאקה שחקן ניו יורק יאנקיז (GettyImages , Jason Miller)
        איכות יש, אבל מה עם בריאות? טנאקה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        טורונטו בלו ג'ייז

        מאזן ב-2014: 79:83 (מקום שלישי בבית)

        עכשיו, אחרי שקנזס סיטי עלתה לפלייאוף בשנה שעברה, גם בטורונטו מחזיקים בשיא. אוהדי הבלו ג'ייז לא ראו משחק פלייאוף מזה 21 שנה, הרצף הנוכחי הארוך ביותר מבין כל הקבוצות בכל ארבעת ענפי הספורט הפופולאריים בארה"ב. עד אמצע יולי, הג'ייז עוד הובילו את ה-AL מזרח, אך אז נפצע אדווין אנקרנסיון, החצי השני של העונה כבר היה מרשים הרבה פחות והבצורת נמשכה.

        ב-2015 בונים בטורונטו על הטופ פרוספקט ארון סאנצ'ס, לצד צעירים נוספים דוגמת דרו האצ'יסון, בעוד מרקוס סטורמן המבטיח קרע את הרצועה באימון שגרתי לקראת העונה. את הניסיון מספקים (או שלא?) אר איי דיקי ומארק בורלה, שנמצאים הרבה מעבר לשיא, אך עם הרבה שנות ותק. הבעיות צפויות להגיע מכיוון הבולפן, שלא חוזק למרות שהבלו ג'ייז שם רשמו בעונה שעברה ERA של 4.09, מקום 25 בליגה.

        ההתקפה דווקא התחזקה משמעותית, כשראסל מרטין וג'וש דונלדסון הצטרפו לצמד חמד אנקרנסיון וחוסה באטיסטה. תוסיפו את חוסה רייס כ"ליד אוף" ותקבלו ליינאפ עמוק ודי מאיים. מרטין יוסיף ניסיון ודונלדסון כישרון, אך אם בילי בין ויתר עליו בכזו קלות, אולי הוא יודע משהו שאנחנו לא?

        תחזית: 92:70, אי שם בתחתית הבית

        ג'וש דונלדסון אוקלנד אתלטיקס (AP , Jeff Roberson)
        בחר נכון? דונלדסון (צילום: AP)

        טמפה ביי רייז

        מאזן ב-2014: 85:77 (מקום רביעי בבית)

        2014 לא תהייה עונה שבטרופיקנה פילד ירצו לזכור. הרייז סיימו במרחק 19 משחקים ממקום בפלייאוף, כאשר כבר באפריל אפשר היה לראות שזה לא זה. הפרידה מדייויד פרייס במהלך העונה בטח שלא עזרה וכעת ייאלצו האוהדים להסתדר גם בלי האיש שחתום על כל ההצלחות האחרונות, המנג'ר ג'ו מאדן.

        את הרוטציה יוביל השנה אלכס קוב הנפלא, כשגם לכריס ארצ'ר לא חסר הרבה כדי לענות על ההגדרה "אייס". השאלה הגדולה היא האם הרייז יישארו בתמונה עד שמאט מור יחזור מהטומי ג'ון, בסביבות יוני. בבולפן יחסר מאוד הקלוזר ג'ק מגי, שיחזור רק כחודש וחצי בתוך העונה. לקבוצה יש שם אלטרנטיבות, אך כולן בינוניות, במקרה הטוב.

        הליינאפ תלוי בעיקר בפינות האינפילד. אוון לונגוריה בבסיס השלישי וג'יימס לוני בראשון צפויים לייצר את רוב ההתקפה. באאוטפילד, וויל מאיירס מאוד יחסר, כשהאיש שאמור להיכנס לנעליו הוא סטיבן סוזה (לא ידוע על קשר לפאולו). קווין קירמאייר ודזמונד ג'נינגס יסגרו אאוטפילד טוב, אבל לא מצוין, כאמרת הפרסומת הזכורה.

        תחזית: 84:78, יותר קרוב לתחתית מאשר לצמרת

        אוון לונגוריה טמפה ביי רייז (GettyImages , Tom Szczerbowski)
        איך יראו החיים בלי ג'ון מאדון? לונגוריה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        בוסטון רד סוקס

        מאזן ב-2014: 91:71 (מקום אחרון ומביך בבית)

        בבוסטון מקווים שהנדנדה שנוצרה בארבע השנים האחרונות, שלא לומר רכבת הרים, תימשך גם ב-2015. את 2011 ו-2013 סגרו הגרביים במאזן חיובי (90 ו-97 ניצחונות בהתאמה), ואת 2012 ו-2014 עם מאזן סופר שלילי (69 ו-71 ניצחונות בהתאמה). את השנה שעברה יעדיפו לשכוח בבוסטון, כאשר האלופה הגאה נעלה את ה-AL EAST. הבעיה, כך נראה, הייתה הסתמכות יתרה על צעירים ומחסור בשחקנים מוכחים. והשינוי המתבקש הגיע.

        הפרידה מצמד הג'ונים, לסטר ולאקי, פינתה מקום לווייד מיילי וריק פורסלו, שני פותחים שמצד אחד עדיין צעירים, אך מצד שני כבר הוכיחו את עצמם בקבוצות אחרות. תוסיפו לזה את קליי בוכהולץ הוותיק ותקבלו שלישייה די מאיימת. הבולפן של ג'ון פארל מסתמך בעיקר על קוג'י אוהרה, הקלוזר הפנטסטי, אך הגשר שבין הפותחים אליו נראה די רעוע ועלול לעלות לבוסטון בכמה הפסדים. מי שיכול להציל את המצב הוא אלכסי אוגנדו, שהגיע מטקסס ומתאושש מפציעה.

        הרכש המאסיבי של הסוקס היה בהתקפה. פבלו סנדובל והנלי רמירז חברו לדסטין פאדרויה, מייק נאפולי ודייויד אורטיז ויצרו ליינאפ עמוק ורצחני. מי שצפוי לתפוס את עמדת ה"ליד אוף" הוא מוקי בטס, שנמצא בדרכו להפוך לאאוטפילדר הטוב ביותר ברד סוקס ניישן. זנדר בוגרטס, שעדיין לא הצליח לממש את הפוטנציאל שבו, נמצא בשנת מבחן וינסה להראות השנה שהוא שווה משהו אמיתי.

        תחזית: 74:88, מאבק על מקום בפלייאוף עם היאנקיז