שתי הקבוצות שקולעות הכי מעט נקודות בטופ 16 הן ז'לגיריס קובנה ואלבה ברלין. הראשונה מדורגת במקום ה-15 והשנייה סוגרת את הטבלה ושתיהן מצליחות לייצר כ-70 נקודות למשחק. מצד שני, ז'לגיריס ואלבה לא סופגות הרבה, בערך 74 למשחק.
לפני חמישה שבועות הגיעו הגרמנים ליד אליהו, עם ההתקפה המגמגמת שלהם, והביכו את בעלי הבית עם 59:66 בלתי צפוי או הגיוני, שכל כולו היה תצוגת מופת הגנתית מבית מדרשו של המרן סשה אוברדוביץ'. חמישה שבועות מאוחר יותר, מעניין היה לבחון האם מכבי תל אביב מצליחה לאתר פתרונות התקפיים להגנה האגרסיבית של האורחת, הגנה שמשלבת קשיחות ולחץ על הכדור עם אלמנטים טקטיים מובהקים (דוגמת הכנה חכמה לתרגילי ההתקפה של היריבה). התשובה היא לא. מכבי רחוקה עדיין ממציאת הדרך להתמודד מול יריבות מהסוג זה ולא בטוח בכלל שיש לה את הכלים הנכונים כדי להתמודד.
הגנתית, מטבע הדברים, לא נתקלו הצהובים בבעיות מיוחדות, הרבה בגלל הטיפול הנכון בג'יימס אנדרסון, בגלל קלוז-אאוטים (יציאות של שחקן הגנה לכיוונו של שחקן התקפה שמקבל כדור) מדויקים שהצליחו למנוע לא מעט זריקות טובות בכלל ומכיוונו של ינקונאס בפרט, בגלל שמשחק ההתקפה של ז'לגיריס קובנה בהגדרה איננו מהווה אתגר גדול מדי וגם בגלל שג'ו אלכסנדר הושבת אמש והופשר, כמו קיקר בפוטבול אמריקאי, רק לצורך זריקות עונשין במהלכי הסיום.
אבל ההתקפה, מה יהיה עם ההתקפה? בבית המוקדם עברה מכבי את 80 הנקודות בשישה משחקים מתוך עשרה. בטופ 16 היא הצליחה לעשות זאת רק פעמיים. מול ריאל מדריד וגלאטסראיי. סה טו. עם ממוצע של 71 נקודות בחמשת המשחקים האחרונים, עוד לפני הטלת אחריות על שחקנים נקודתיים, אפשר לשים אצבע מאשימה ראשונה על קצב המשחק של מכבי. מכבי לא רצה, בטח שלא באופן שיטתי והיעדר הריצה לא בא לידי ביטוי רק במגרש הפתוח, אלא גם ובעיקר במשחק העומד, שבעיקר עומד ולא זז.
אם כבר דיבורים על קצב משחק, בואו נדבר על ג'רמי פארגו, מזמן לא עשינו זאת. לפרנצ'ייז פלייר היה משחק מאוד לא נקי אתמול וזה מתחיל ממשחק הגנה לא מדויק. זוכרים את ארבעת הג'אמפרים המדויקים (מתוך שישה נסיונות) של דריוס סונגליה קשישא אמש? חלקם הגיעו ממשחק מעבר או אי התאמה הגנתית של סופו, אבל גם לפארגו יש אחריות לא קטנה. כשהוא בהרכב סמול בול (בשל הפציעה של גודאייטיס), הלך המאמן הליטאי קראפיקאס לתרגילי פיק אנד רול יפים על פארגו כשומר. בניגוד לפיק אנד רולים סטטיים, כנהוג אצלנו, בז'לגיריס זה הגיע כתרגיל משולב שמושך במקביל את השומר של יאנקונס (טיוס) למקום בו לא ניתן לעזור ואת השומר של אנדרסון (אוחיון) למצב בו הוא מרוחק מדי מהאקשן. בהיעדר חילוף הגנתי או אגרסיביות של פארגו בשבירת החסימה או בהתאוששות ממנה, הגיעו הזריקות הקלות של סונגליה, למשל לקראת סוף הרבע השני.
באמצע הרבע השלישי אגב, הפך טיפול מרושל נוסף של פארגו בפיק אנד רול, מאותו תרגיל בדיוק, לאלי הופ קל של יבטוקאס. אותו יבטוקאס שהצליח למצוא, בתחילת הרבע השלישי, את מילאקניס האיום לשלשה קלה מהפינה, לאחר שהשומר שלו איבד איתו קשר עין. השומר שלו היה פארגו.
בהתקפה, אתם יודעים, יש לא מעט טענות לגארד שהגיע מצסק"א בקיץ. חלקן הגדול מוצדקות לגמרי. כמה שהוא מכדרר ואיזו מין קבלת החלטות זאת וככה לא משחק רכז טבעי ואיזה בלגן. בפרפרזה על קמפיין הבחירות האחרון של מפלגת קדימה ז"ל ושאול מופז יבדל"א, נאמר את הדברים כך: יש טרנד חם עכשיו לדרוך על פארגו ואני שואל: מי אתם שתדרכו על ג'רמי פארגו?
ללא פארגו, מכבי שוחה עכשיו עם הדגים. הוא קלע אתמול 10 מ-13 הנקודות המסכנות של מכבי ברבע הרביעי. הוא סיים עם 26 נקודות, ב-9 מ-14 מהשדה, הוא סחט שמונה עבירות (יותר משליש מסך העבירות שכל הקבוצה סחטה) ורשם מדד יעילות של 28 (30 אחוז מסך מדד היעילות הקבוצתית).
פארגו, בטח בהיעדרו של סילבן לנדסברג, נותר בודד במערכה. אפשר להחמיא ליוגב אוחיון מכאן ועד שם, אבל בכמעט 30 דקות אתמול, מה שהיה לו להציע זה בעיקר 2 מ-11 מהשדה והגנה שמתכווצת בכל פעם שהוא נוגע בכדור. חייבים להמשיך ולמחוא כפיים לנייט לינהארט, שהוא באמת אחלה גבר ואחראי יחד עם רנדל על המהלך ההגנתי של הערב, אבל התרומה ההתקפית שלו זניחה וכך גם זו של רנדל, בטח ובטח בהתקפה המסודרת. למכבי יש יופי של שחקנים משלימים, שתורמים בכל מיני אספקטים של המשחק, אבל גם מפריעים מאוד למשחק ההתקפה.
אמש, כשהוא מקבל טיפול הגנתי לא פשוט (כולל שומר גבוה כמו מילאקניס), פארגו עשה מספיק ומעלה כדי לנצח ולהעלות מעשית את מכבי להצלבה. מדהים לגלות כיצד אלופת היורוליג מוצאת עצמה, בשלב כל כך מתקדם של העונה, כשברשותה שחקן אחד ויחיד שמסוגל לייצר עבורה שער. בתנאים אלה, לפארגו מגיע פרס ישראל. אולי עכשיו יהיה קל יותר, אחרי שנשנה את הרכב הוועדה.
**** הערה אחת בעניין אחר. ראינו שיש לא מעט קבוצות אירופאיות שלמדו לעצור כל ניסיון להתקפה מתפרצת בעבירות "חכמות". יופי חבר'ה. אין דבר גרוע ומטופש יותר מאשר הפתרון הזה, לענף ספורט שולי שמחפש לגיטימציה וקהל באירופה. אולי נבון לבלום את הסיכוי של היריבה לנקודות מהירות ויפות במגרש הפתוח, אבל זה בעיקר תוקע ומכער את המוצר שמוגש לצופה.